הצעה. בענין דקדוק

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 12:34

בס"ד

אולי כדאי אם מישהו מתנדב לתועלת הרבים לכתוב מפעם לפעם שיעור קצר בענין דקדוק
לשון הקודש, ע"פ המקורות הקדושים של קדמונינו.
נראה לי שתהיה מזה תועלת גדולה

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 12:46

כלל חשוב, שרבים אינם יודעים:
בלשה"ק מוסיפים יו"ד בלשון רבים. לכן תלמידינו = התלמידים שלנו. תלמידנו =
התלמיד שלנו.
לכן אין לכתוב: פרשתינו, בזמנינו.

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 13:49

כלל חשוב ומביך מאד שרבים נכשלים בו
אך לא ידוע לי על עורכים אלא בשפה המדוברת
במקום כאשר דיברתי אפשר לומר כשדיברתי [שמשמעותו או בשעה שדיברתי כמו שדיברתי]
ובמקום כשדיברתי נעשה נפוץ לאחרונה [סוג של סלנג שנובע מבורות דור הצ'אטים]
"שדיברתי"
יש כותרת על תמונה "שהרבי מדליק נרות" במקום "כשהרבי מדליק נרות"
חשבתי שזה טעות דפוס עד שאחד התווכח איתי שככה כותבים.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:30

כללים נוספים:
א. לא תבוא שי"ן-השימוש לאחר מילות שאלה (מלבד מילות השאלה מי ומה). אין
לנקוט: אני מבקש שתתקשר מתי שתגיע הביתה; בוא נלך להיכן שכולם יושבים; איך
שהמנהל נכנס לכיתה, כל התלמידים נכנסו למתח; אעשה זאת איך שתרצה; אעזור לך כמה
שתרצה. אלא: אני מבקש שתתקשר כשתגיע* הביתה; בוא נלך למקום שבו כולם יושבים;
ברגע שהמנהל נכנס וכו'; אעשה זאת באופן שתרצה; אעזור לך ככל שתרצה.
ב. אין נכון לנסח: מאחר ו, היות ו, במקרה ו; אלא: מאחר ש, היות ש, במקרה ש. גם
הצירוף היה ו - אינו נכון. מילת הקישור היחידה שמתאימה אחריה האות וי"ו היא
המילה "הואיל".

מאת: [email protected]

[ישראל אברהם קלא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:29

גם זה כנראה בהשפעת האידיש
"אז דער רבי צינדט אן לעכט"

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:49

כמו המילה "ביחד" שהוא כפל לשון, אבל הוא מושפע מלשון אשכנז עוד בתקופת בעלי
התוס' מהמילה - "אינאיינעם" שפירושה המילולי הוא "ביחד".

מאת: [email protected]