דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2022
  4. ביקוש ספר - זיקי אור ח"ב סימן מב
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ביקוש ספר - זיקי אור ח"ב סימן מב

2022
1 1 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • N

    חיפוש בתוכן ספר הברית ח"ב מאמר ד פרק יח

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 14:14 לזה כוונתך? ספר הברית - חלק ב מאמר ד אהבה ויראה - פרק טו אתה הראת לדעת (בפרק י"א מאמר זה) שענין אהבת הרוממות אל ה' כענין אהבת בן אדם המעלה בעל החמודות והשלמות שהשכל גוזר לאהוב לאיש אשר אלה לו, ואחר שגלוי וידוע לכל שאין כשלמות הבורא יתברך אפילו למי שאינו בקי בחכמת הכוכבים והגלגלים וכל מאמינים שהוא השלם האמתי וכלו מחמדים, לכן דעת כל איש ישר הולך ומחייב לאהוב אותו מזה הצד שהוא הגדולה ובכן יירא אותו יראה גדולה אחר שאי אפשר לאחד בלתי האחד, ככה הדרך ומסילה לאלהינו המגיע לזאת האהבה, והעוזר עליו הוא כמו הדרך והפתח אשר לאהבת איש החמודות והעוזר עליו, כי אם תזכרו ראשונות וקדמוניות את הרשום (בפרק ה' מאמר זה) שהאהבה הבאה מן השכל לבעל החמודות צריך סעד לתמכו, ובמה יסעדנו בטבע שהוא ההשתוות והדמיון אליו שזה מוליד אהבה עזה בטבעו, ככה האהבה אל האלהים שאף היא אינה אלא מן השכל על שהוא השלם וכלו מחמדים אף היא צריך סעד לתמכה שהוא ההשתוות אליו וזהו הדרך המגיע לאהבה רבה הזה ומחזקו: ואם לא תדע לך במה תשוה אליו ומה דמות תערכו לו אשכילך ואומר לך דמה לך דודי למדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אתה חנון כאשר אמרו חז"ל, גם תשוה אליו בקיום מצות התורה מפני שהקב"ה אף הוא מקיים כל מצות התורה כאמרם ז"ל (בפרק קמא דברכות) אמר ר' יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין כו', וכאמרם במדרש ושמרו את משמרתי מלמד שהקב"ה מקיים כל התורה, וכאשר תקנו לנו חכמי קדם בנוסח הברכות שעל המצות אשר קדשנו במצותיו, מצותיו דייקא. נמצא אשר אני אחזה לי הדרך לאהבת ה' ויראתו באמת היא הדבקות במדותיו ושמירת מצותיו כי באלה תשתוה לו וההשתוות מוליד אהבה עזה: לכן פעמים רבות תמצא במקראי קודש אצל האהבה והיראה ענין הדבקות ושמירת המצות כנאמר את ה' אלהיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק (דברים י') כלומר מה הוא הדרך המגיע אותך ליראה הגדולה, הדבקות והעבודה לפניו במצותיו, ונאמר ואהבת את ה' אלהיך ושמרת משמרתו וחקותיו ומשפטיו ומצותיו (שם י"א) כלומר מה הדרך המגיע לאהבה הגדולה שמירת מצותיו, ונאמר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו (שם) כלומר הדרך לאהבה הוא עשיית המצות ולדבקה בו במדותיו, ונאמר אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ואותו תעבדו ובו תדבקון (שם י"ג) ונאמר אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולשמור מצותיו (שם ל'), ואמר יהושע לאהבה את ה' אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמור מצותיו ולדבקה בו (יהושע כ"ב), לכן אמר הכתוב ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך לשמור את מצות ה' (דברים י'), כלומר מהו הדרך המגיע אל היראה והאהבה אשר הוא שואל מעמך, זו ההשתוות אליו, ומפרש ואמר מה הוא ההשתוות, ללכת בכל דרכיו זו המדות ולשמור את מצות ה' שהוא מקיים אותם, וכשתשתוה אליו בכל אלה אז מלבד שתאהב ה' מצד השכל תאהב אותו ג"כ בטבע מצד ההשתוות וכל אחד יעזור את חבירו ואז תאהב אותו באהבה עזה יותר מאהבתך את עצמך ואת בנך את יחידך אשר אהבת בטבע לבד, ובכן תירא ממנו יראה גדולה שהיא יראת הרוממות ופחדת לילה ויומם שלא יפול שום פגם בכבוד של מעלה ע"י מעשיך כיראתך על בנך ממש ועל בעל החמודות ואת ה' אלהיך תירא לא שתפחד ויראת מאלהיך כדבר האמור למעלה (פ' י"ב מאמר זה) והתבוננת על מקומו ותבין: נמצא אשר חנן אלהים אותי בזה יהיה אהבת הרוממות כאהבת בעל החמודות ויראת הרוממות כיראת בעל החמודות כאשר באמת מקרא אחד להם ליראה את ה' אלהיך לרבות ת"ח, והדרך לזה הוא הדרך בעצמו המגיע לאהבת בעל החמודות כלומר ההשתוות אליו בשמירת המצות ולהדבק במדותיו, לא במה שמתבונן ועוסק בחכמת הכוכבים והגלגלים, כי ההתבוננות בהם אינו אלא שע"י זה יוסיף לו ידיעה פרטיית שהוא בעל החמודות יותר ממה שהיה יודע זה בתחלה בדרך כלל, אך בכל זאת אם זה האדם אינו מקיים מצות התורה ומדות הבורא לא יאהב לאלהים בשביל זה ולא ירא אלהים, כאשר יעיד הנסיון מהאנשים העוסקים באלה החכמות אשר אין יראת אלהים בלבותם. ואחר שהדרך שזכרתי דרך המלך ה' צבאות הוא ובהם הוא חפץ אשר על כן כתב בתורתו בכל המקום אשר יזכיר אהבה ויראה ענין הדבקות ושמירת המצות, לכן אף אתה אחי וראש אחוז בזה ומנה לא תזוע תכין לך הדרך אשר צוך ה' כי זה הדרך יחלק אור לישרים כאור נוגה הולך ואור עד נכון האהבה והיראה הגדולה From: [email protected] [email protected] On Behalf Of n. reisner Sent: Thursday, September 1, 2022 1:47 PM מאת: To: עריכה תורנית Subject: [עריכה תורנית] חיפוש בתוכן ספר הברית ח"ב מאמר ד פרק יח מישהו יכול לצטט לי מתוך הספר ? וכבר כתב כן בספר הברית (ח"ב מאמר ד פי"ח) 'גם תשוה אליו בקיום מצות התורה, מפני שהקב"ה אף הוא מקיים כל מצות התורה כאמרם ז"ל אמר ר' יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין כו', וכאמרם במדרש (ילקוט רמז תרא) ושמרו את משמרתי מלמד שהקב"ה מקיים כל התורה, וכאשר תקנו לנו חכמי קדם בנוסח הברכות שעל המצות 'אשר קדשנו במצותיו', מצותיו דייקא', ע"כ. -- -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACb8x4eBgCcnMtwR-Q9pjZNyUMv33qUePtyR7FoU8xEPdc3WiA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACb8x4eBgCcnMtwR-Q9pjZNyUMv33qUePtyR7FoU8xEPdc3WiA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • ש

    בקשת ספר - ב"ח יו"ד סימן פא אות ג במהדורות החדשות.

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 12:51 לא מה שיש באוצה"ח ?
  • א

    חיפוש ספר - מעשה אפוד ח"א סימן ק

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 14:12 תודה עצומה! לא השגתי בשום מקום. רק בזכותך!
  • י

    הודעה פרטית בנושא: ביקוש ספר - זיקי אור ח"ב סימן מב

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 23:02 יישר כח! הועיל לי מאד מאד!!!
  • B

    ביקוש ספר

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 22:09 האם אפשר לקבל את ספר מאמר מרדכי (מהדורת עוז והדר) על הלכות ברכת הפירות סי' רב- ריב
  • א

    ביקוש ספר

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) לאשר בשם ישראל יכונה לעזוב מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים כ"ש לגדולי ישראל שיעזבו קבלת נביאהם וכו' אל יהי בעיני מר הרב הזה קל שהוא היה גדול בדורו גדול בתלמוד וגדול בדברי הזוהר וגדול בתכונה והוא היה אומר ספרי הרמב"ם הם נפשו ורוחו. אלא שהרב דבר בחידושי חכמת התכונה שחדשו התוכנים האחרונים ע"י כלים שעשו שהתוכנים הראשונים היו מביטים בגלגלים ובמזלות לפי ראות עיניהם. והתוכנים האחרונים עשו להם מראות שמביטים בהם בגלגלים ובמזלות וע"י המראות השיגו לראות מה שלא היו רואים הראשונים עד שהשיגו שמה שהראשונים אומרים שהמזל אין לו תנועה כלל. האחרונים השיגו וראו שהמזלות יש להם תנועה בפני עצמן מלבד תנועת הגלגל שהמזלות יש להם גלגלים קטנים שקבועים בגלגל הגדול וע"י אותם גלגלים קטנים הם מתנועעים תנועה אחרת מלבד תנועת הגלגל הגדול. וכתב ובזה פסלו התוכנים האחרונים את דברי התוכנים הראשונים. ועל זה אמר שכיון שחכמי ישראל היו מקובלים מנביאיהם אף על גב דמסיבת הגלות נשתכחה קבלתם וחזרו ללכת אחר העיון הא מיהא אותו מעט זכרון שנשאר בדעתם אין להם להניחו. מזה ידין מר זכות. וגם הרמב"ם ז"ל אעפ"י שכתב שחכמי אומות העולם נצחו חכמי ישראל כמו שכתב בסוף פ"ח מח"ב מהמורה נבוכים וז"ל וזה אמת כי הענינים העיוניים אמנם דבר בהם כל מי שדבר כפי שהביא אליו העיון ולזה יאמן מה שהתאמת מופתו עכ"ל. זהו היה אחר שנשתכחה החכמה מחכמינו וכמו שכתב בריש פרק ע"א מח"א וז"ל דע כי החכמות הרבות אשר היו באומתנו באמתת אלו העניינים אבדו באורך הזמן ובשלוט עלינו האומות הסכלות וכו' עיין שם. הרי ברור בדברי הרמב"ם שמחמת שנשתכחה אמיתת החכמה הזאת מבני עמנו וחזרו לעיונים משום הכי נצחו חכמי אומות העולם את חכמי ישראל. ולע"ד נראה ברור שהיתה החכמה הזאת מקובלת ביד חכמי ישראל דור אחר דור ממשה רבינו בכלל התורה. דתנן בריש פ"ב דחגיגה [דף יא ב] ולא במעשה בראשית בשנים. ובגמ' מנא הני מילי דת"ר כי שאל נא לימים ראשונים יחיד שואל ואין שנים שואלים יכול לא ישאל אדם מששת ימי בראשית ת"ל לימים ראשונים אשר היו לפנים. יכול ישאל אדם מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור ת"ל ולמקצה השמים ועד קצה השמים מלמקצה השמים ועד קצה השמים אתה שואל ואין אתה שואל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור. הא למדנו שהתורה צותה או נתנה רשות לשאול ולדרוש במעשה בראשית מקצה השמים ועד קצה השמים דהיינו בענייני כל הגלגלים. ומדנתנה התורה רשות או צותה לשאול ולדרוש במעשה בראשית ודאי דיש משיב בקי להשיב. ומנין נמצא בקי בענין להשיב אלא ודאי כי היכי דחכמות התורה קבלם משה רבינו מאת אלהינו ולמדם את בני ישראל הכי נמי חכמת מעשה בראשית קבלה משה מן השמים ולמדה אל בני ישראל ומקובלת היא ביד בני ישראל דור אחר דור ולפיכך אמרה תורה שאל נא וגו'. כתב מר ומה גם דגדול כח המנהג ואין בידינו לחלק על המנהג כיון שיש להם על מה שיסמוכו ועינינו הרואות שבכל גלילות ישראל לית דחש להא דר"ת שבמוצאי שבת בכדי שהות שנים שלשה מילין מדליקין את הנר בבתי כנסיות ומעולם לא מיחו בהם חכמי הדורות. משמע דס"ל שסברת הגאונים עיקר ואפילו דתימא שעדיין מחלוקת שקולה היא אי כר"ת אי כגאונים אין בידינו לבטל המנהג צא ולמד דבפרק רבי אליעזר [שבת קל א] ת"ר במקומו של רבי אליעזר וכו'. תו בפרק מקום שנהגו [פסחים נא א] כי אתא רבה בר בר חנה וכו'. ובפ"ק דחולין [דף יח ב] כי סליק רבי זירא אכל מגרומתא וכו' אשר על כל אלה אין בידינו לבטל את ישראל ממנהגם כיון שיש להם על מה שיסמוכו וגלילות אלו אתריה דהרמב"ם ודמהר"ם אלאשקר הוא והמסלסל בזה ורוצה להחמיר על עצמו תבא עליו ברכת טוב. גם אנכי ידעתי ואני אומר שאין יכולת בידינו לבטל דבר דדשו בו העם ולא מטעמיה דמר שכתב דיש להם על מה שיסמוכו ואני אומר דאין להם על מה שיסמוכו דהא כבר נתברר שהגאונים ס"ל כר"ת ולא עוד אלא דרבינו האיי גאון בעצמו דמדבריו נעזר מוהר"מ אלאשקר ז"ל מצינו שכתב כר"ת וגם הרי"ף והרמב"ם ז"ל כבר נתבאר דסבירא להו כר"ת וכל הפוסקים אין גם אחד דלא ס"ל כר"ת אלא מהר"מ אלאשקר וממקום שנעזר לבטל דעת ר"ת עזרנו השם ב"ה וממנו קיימנו דעת ר"ת. ומ"ש מר דמהר"ם אלאשקר מארי דאתרא אדרבא מה שידענו ונתפרסם לנו הוא דהרדבא"ז ז"ל הוא המפורסם במארי דאתרא במצרים דהא רוב חידושי הריק"ש ז"ל הם מדברי הרדבא"ז ז"ל. והנה הרדבא"ז ז"ל [ח"ד סימן רפ"ב] מסכים לדעת ר"ת. ומאחר שכן מה סמך למנהג לומר יש להם על מה שיסמוכו. ואפילו הכי אני אומר אין בידינו לבטל המנהג הזה מפני שכבר דשו בו כל העולם ועל זה נאמר [ביצה ל א] הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. וכל המערער על המנהג הזה אני דן אותו במחטיא את הרבים. ועל זה נאמר הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. ולהוי ידוע ליה למר שהיום יותר מארבעים שנה קרוב לחמשים שנה נכנסתי לבית מורי ורבי ביומי חנוכה וראיתי שהדליק נרות חנוכה בשקיעת החמה ודנתי לפני מורי ורבי מדברי ר"ת ומדברי הגהות מרדכי ומדברי מרן מוהר"י קארו שצריך שידליק בצאת הכוכבים וישרו הדברים בעיניו. למחרת בבקר בישיבה נשא ונתן בדבר עם הרב הגדול יחיד בדור רבי חיים אבולעאפיה ז"ל והשיב הרב רבינו חיים הנזכר ואמר זה הדבר פשוט בכל התלמוד אין בו ספק. השיבו חכמי הישיבה ואמרו א"כ גם לענין מוצאי שבת צריך להמתין כדי מהלך ארבעה מילין. והשיב הרב ואמר פשיטא ופשיטא אמרו א"כ למה לא יוכיחו את העם על זה שלפי זה חוטאים העם ועושין מלאכה בעצם יום השבת. השיב הרב אין הכי נמי אם אתם יכולין להוכיח את העם ולהחזירם למוטב הנה מה טוב אבל לא יועילו ולא יצילו דבריכם שכבר דשו בו העם והרי זה דומה למה שאמרו [יבמות קב א] אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל ועל זה נאמר יפה שתיקה לחכמים. וגם אני היום כמו חמשים שנה ויותר שעמדתי על הדבר הזה ואני מתהלך בו בתם לבבי בקרב ביתי ואפילו נות ביתי אינה שומעת לי בדבר הזה שאומרת לי בפירוש אני הולכת בדרך שהולכים כל היהודים. אבל היא מעצמה מחמרת על עצמה ומתעכבת מלהדליק במוצאי שבת כמו רביע שעה אחר שמדליקין השכנים שכל העיר מדליקין בכמו חצי שעה ופחות אחר שקיעת החמה והיא מדלקת בכמו שני שלישי שעה או שלשה רבעי שעה אחר שקיעת החמה ויש מהשכנות שאינן רוצות להדליק עד שיראו אותה שהדליקה. נמצא הקונטריס שחברתי לעצמי חברתיו. ולא נתעוררתי לשלחו אלא ע"י שבחלום אמרו שטוב הדבר לפרסם הקונטריס הזה בעולם שעל ידו הרבה מהחרדים אל דבר השם יתנהגו על פיו ואפשר שעל ידי זה תתקרב הגאולה. ואני לא שלחתי אותו עד שהודעתי הדברים למר ושלח מר לאמר שאשלחנו אז שלחתי אותו. והואיל והזכיר מר ספר מנחת כהן לא אחשוך פי מחידוש. ספר מנחת כהן יש בו פנינים ויש בו דברים הפך המכוון. ואין לתפוש עליו דעל כרחו הוצרך לידחק שמצא רב גדול שגזר אומר דהגאונים חולקים על ר"ת וגם הרי"ף והרמב"ם וכל הפוסקים כולם דלא כר"ת ושם דברי ר"ת בטעות גמורה ובאין עיון אמרם חן חן לו שלא נטה אחר הדברים שכתב מהר"ם אלאשקר בפשיטות שדברי ר"ת הם על יסוד רעוע שאין בו ממש ודחה דבריו בשתי ידים ולא חש להם בשום אופן בעולם להראות להם פנים אפילו מעט מזער וכתב ששכח מה שאמר רבי בפסחים פרק מי שהיה טמא ונראים דבריהם מדברינו וגזר אומר שדברי ר"ת אין להם מציאות ושדבריו מן הנמנעות [עי"ש במאמר ראשון פרק ד' ופרק ז' וט' עיי"שה] ועתה אני משיב על דברי מוהר"ם אלאשקר ומה יאמר הרב בדברי התוספות שדברו שם באותה סוגייה דרבי שאמר ונראין דבריהם מדברינו ובתוך כדי דבור א' כתבו שם כדברי רבינו תם וסתם קאמרי לה מסברא דנפשייהו הרי שלא שכחו התוספות דברי רבי שאמר ונראין דבריהם ומרחשן שפוותייהו בדברי רבי ואפילו הכי כתבו להא דר"ת. ועוד כתב בדחיותיו שהרשב"א הקשה על ר"ת ולא חש לראות לבקש ולדרוש דברי הרשב"א במקורם מה סבר ואנו דרשנו ומצאנו שהרשב"א ס"ל כר"ת ממש. וכבר ביררנו הדברים ומכל המקומות שהקשה ודחה דברי ר"ת נתברר דכולהו סייעתא לר"ת כמו שעיני מר תחזינה משרים וכיון שכן יש לתמוה על מר איך מלאו לבו להחזיק בדברי מוהר"ם אלאשקר ולכתוב כך סברי הגאונים ומר לה ידע ולא חלם בדברי הגאונים אלא מפיו דמוהר"מ אלאשקר ודברי מוהר"מ אלאשקר דחויים מכמה בטולים שכנגדם ונתבררו הדברים מדברי הגאונים בעצמם לענין דינא דאורייתא בגבול היום אינון סברי כר"ת ודברי הגאונים שהביא מוהר"ם אלאשקר לדחות בהם דברי ר"ת נתברר שאינן ענין כלל ואפילו ברמז לענין דינא דגבול היום אלא ענין אחר הם. בספר מנחת כהן יש שני עניינים שצריך לעורר עליהם. האחד כתב [במאמר השני פרק ב'] וז"ל וצריך עיון אם אלו השיעורים הם שוין לעולם בכל זמן ובכל מקום או אם הם משתנים לפי הזמנים ולפי המקומות רצוני לומר אם אלו השיעורים הם שוין בכל זמני השנה בין בקיץ שהימים ארוכים ובין בחורף שהימים קצרים והשעה וחומש שיש מן השקיעה עד צאת הכוכבים היא מן השעות השוות או אם זה דוקא ביום בינוני שהיום והלילה שוים אבל בקיץ בחורף משתנים אלו השיעורים לפי אורך הימים או קצורם והשעה וחומש היא מן השעות הזמניות ונשא ונתן בדבר שתי הסברות ולבסוף הכריע שהשעה וחומש היא מן השעות הזמניות [שם פרק ג'] והביא ראיה מפירוש המשניות להרמב"ם בפ"ק דברכות וז"ל ועמוד השחר הוא האור הנוצץ בפאת מזרח קודם עלות השמש בכדי שעה וחומש מן השעות הזמניות וטעם זה קרבת שטח אור השמש מן הקיטורים העבים העולים מן הארץ תמיד אשר די עלותם מן הארץ נ"א מילין עכ"ל. וידוע הוא שהשעות הזמניות ישתנו בשיעורם לפחות ויתר כפי אורך הימים או קיצורם ולפי זה הוא הדין משקיעת החמה עד צאת הכוכבים כי לדברי הכל שני אלה הזמנים שוין הם בשיעורם עכ"ל ספר מנחת כהן. להוי ידיע ליה למר שהיום כמו שלשים שנה שנתקשתי בלשון זה דהרמב"ם איך יתכן שתהיה השעה זו וחומש מן השעות הזמניות שכפי הטעם שנתן בהכרח צריך להיות השעה וחומש מן שעות ההשויה. ושאלתי עליו את פי כל יודע על זה ולא מצאו ידיהם ורגליהם בתירוץ דבר זה ודנתי לפני מורי ורבי על זה הרבה פעמים ולא היה בידו להשיב. עד שנזדמנו לי פירוש משניות להרמב"ם בלשון ערב שהוא העיקרי וז"ל "ועמוד השחר הוא עמוד אלפגר מה יטהר פי גהה אלשרק קבל טלוע אלשמס בנחו סאעה וכמס מן סעאת אלאעתדאל ועלתה קרב צטח מכרוט נור אלשמס מן אלאבכרה אלגליטה אלצאעדה מן אלארץ דאימא אלדי ארתפאעה מן אל ארץ ואחד וכמסין מילא" עכ"ל. הרי מר רואה שיש בלשון הזה טעות העתקה שבמקום מן השעות הזמניות צריך להיות מן שעות ההשויה שלשון אעתדאל הוא לשון השויה בלשוננו. ובמקום די עלותם מן הארץ צריך להיות די גובהם שלשון ארתפאע הוא לשון גובה שלשון עלייה הוא צעאדה. וכן מצאתי במדרש שהעבים גבוהים מן הארץ שלש עשרה פרסאות. וכשמצאתי הלשון הזה שבלשון ערב הראיתי אותו לפני מורי ורבי. אמר לי ומי יאמר שאעתדאל הוא לשון השויה שמורי לא היה בקי בלשון ערבי. הראיתי לו פירוש ההלכה שאחרי זאת רבי יהושע אומר עד שלש עשרה שעות פירש ז"ל. ואעלם אן גמיע סאעאת מדכורה פי גמיע משנה אנמא היא סאעאת זמאנייה ומעני זמאנייה היא סאעאת תי אתנא עשר מנהא אל נהאר וכדאלך אליל פקולה עד שלש שעות כאנה קאל אלי אן ינקצי רובע אל נהאר כאן אל נהאר יום תקופת תמוז או יום תקופת טבת עכ"ל. וכשראה מורי זה שמח ושש הרי זה חדוש גדול שעל כל חכם יעבור הדבר הזה ואין משים לב. עוד אחר גרסינן בירושלמי בריש ברכות [דף ד א] אמר רבי יוסי בי רב בון אם אתה אומר ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין ותני באחד בתקופת ניסן ובאחד בתקופת תשרי היום והלילה שוין ע"כ. ההלכה הזאת קשה להולמה איך יתכן לומר שאם יתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין אדרבא לא יתכן להיות היום והלילה שוין אלא אם כן יתן עוביו של רקיע ללילה דהא כדור הארץ חציו משוקע במים וחציו למעלה מן המים. שכן כתב בעל כתר מלכות כדור הארץ חציו יבשה וחציו מים. וכדור הארץ הוא מרכז הגלגל. שנמצא חצי הגלגל למעלה מהארץ וחציו למטה מהארץ שנמצא שמהלך השמש מהנצה מתחת אופק הארץ במזרח עד שקיעתה במערב הוא כמו שיעור מהלכה תחת הארץ מהמערב למזרח שיעור אחד להם. ולפי זה צריך לתת עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית בהכרח כדי שיהיה היום והלילה שוין. ומכח קושיא זו כתב בעל מנחת כהן שטעות סופר הוא והגיה אין אתה אומר ליתן עוביו של רקיע ללילה וכו' עיין עליו. ולע"ד לא קשה מידי דפשט דברי ר"י שאמר אם אתה אומר ליתן עוביו של רקיע וכו'. משמע ודאי דאזיל בשיטת חכמי ישראל שהשמש בשקיעתה נכנסת בעוביו של רקיע ועולה על גבי הרקיע ומהלכת כל הלילה על גבי הרקיע עד שמגעת למזרח ואז נכנסת בעוביו של רקיע ולאלתר עולה עמוד השחר ומהלכת כל עובי הרקיע עד שיוצאת מעוביו ומנצת על הארץ. וכיון שכן הדבר ברור דלא קשה מידי דידוע הוא שגבנונית הגלגל יותר ארוכה משטח הגלגל הרבה מאד דהא עוביו א' מעשר ביום. ובזה אי אפשר להיות ששיעור מהלך השמש על גבי גבנונית הגלגל כשיעור מהלכה למטה בשטח הגלגל שרב המרחק ביניהם וזה דבר מוחש ועל פי זה אמר רבי יוסי אם אתה אומר וכו'. אבל הנראה לע"ד דהאי קושיא שייכא לסברת חכמי אומות העולם שהודו להם חכמי ישראל שמזל קבוע וגלגל חוזר קשה איך יתכן לומר שינתן עוביו של רקיע פירוש קדומא וחשוכא ליום ויהיה היום והלילה שוין וכו' ככתוב לעיל. ולתרץ זאת הקושיא נ"ל דהא דאמרי רבנן שבתקופת ניסן ובתקופת תשרי היום והלילה שוין לא דברו על יום האמיתי של תורה שהוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים אלא דברו על יום התכונה ומהלך המזלות שהגלגל חציו למעלה מהארץ וחציו למטה מהארץ וששה מזלות קבועי בחציו של מעלה מן הארץ וו' מזלות קבועין בחציו של מטה מהארץ והגלגל מגלגלן ממטה למעלה וממעלה למטה כדי שיהו כולן משמשין בכ"ד שעות של יום ששה מזלות בי"ב שעות של יום וששה מזלות בי"ב שעות של לילה על זה היום הוא שאמרו בתקופת ניסן ובתקופת תשרי היום והלילה שוין. עוד יש לומר בענין אחר מצאתי להרמב"ן בפירוש התורה בפרשת בראשית [פרק א' פסוק ט'] ז"ל יקוו המים מתחת השמים היה התהום שהוא מים ועפר כעין המים העכורים וגזר על המים שיקוו במקום אחד מסובב מכל הפאות וגזר על העפר שיעלה עד שיראה על המים ותיבש ותהיה יבשה שטוחה ראויה לישוב וכן כתוב לרוקע הארץ על המים. או שמא שתהיה כדורית מקצתה מגולה ורובה משוקעת אשר ידמו היונים מופתיהם הנראים [או המופתים] עכ"ל. הרי כתב הרמב"ן סברא אחרונה שתהיה הארץ כדורית והיא סברת כל התוכנים. וכתב עליה שמקצת הארץ מגולה על המים ורובה משוקעת במים כמו שידמו ועיינו והשיגו חכמי היונים במופתיהם. השתא שזכינו שיש מדמים שהארץ רובה משוקעת במים ומקצת ממנה הוא הנראה על המים נמצא לפי זה שאופק הארץ הנראה אינו מחצית הגלגל שכדור הארץ בכללו הוא מרכז הגלגל נמצא שרוב הגלגל מתחת לארץ ומיעוטו למעלה מהארץ. השתא י"ל דסבירא להו לרבותינו שאמרו בתקופת ניסן ובתקופת תשרי היום והלילה שוין. וגם סבירא להו דחשוכא וקדומא ניתן ליום ס"ל כחכמי היונים שהגלגל רובו מתחת לארץ ובזה משקיעת החמה עד הנצה יותר הרבה מהנץ החמה עד שקיעתה. וצריך לתת שיעור קדומא וחשוכא ליום כדי שיהיו היום והלילה שוין. זהו מה שיכולתי לכתוב ולהשיב מפני כבוד מר שאני עדיין חולה לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ממה שהייתי חולה בעת שבא אלי כתב מר הבהיר שהיה רפואה לי עד שקם עלי חולי אחר שיצא בגבי מורסות כמו [גדרי] ולא הייתי יכול לישן מגודל כאב השרפה ואחר כמו חדש ימים עלתה מורסה גדולה על צלעותי שהיה כאבה גדול ביום ובלילה אין נחת אחר י"ב ימים פקעה בערב שבת כ"ט ימים למנחם ושתי פתילות היה מניח הרופא בפיה ועד היום הרטיה עליה ומוציאה לחה והודאות לשם יתברך שהעלה לי רפואה ועדיין אני חלש יתפלל מר עלי שהקב"ה יתן לי כח ובריאות לשאת המשא אשר עלי.
  • א

    ביקוש ספר

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 18:08 קיבלתי. ייש"כ לכולכם. מאת: [email protected]
  • ח

    ביקוש ספר

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 13:41 נמצא בסוף מאור עינים על התורה [ברוב הדפוסים]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים