ביקוש ספר

[אור מלא - קאסאן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 16:15

אם יש אפשרות להוריד לי פירוש המשניות להרמב"ם מסכת כריתות פרק ג',
וכן שו"ת הרשב"א ח"ג סימן רנ"ז,
הנדמ"ח דייקא, ולא דפוסים ישנים.
ייש"כ גדול.

[יבנה המקדש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 16:31

מה זה פיה"מ הנדמ"ח ? קאפח ?

מאת: [email protected]

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 19:44

בבר אילן ישנו הדפוס של קאפח.
חסר רק הערות המהדיר.
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת כריתות פרק ג
[א] אמרו אמרו לו, אין הכוונה שיהו שנים, אלא אפילו אחד אם אמר לו אכלת חלב
ולא הכחישו אלא שתק לדבריו הרי זה יביא חטאת, אבל אם היה אומר ברי לי שלא
אכלתי אפילו העידו עליו אלף והוא מכחישם אינו חייב חטאת לאמרו יתעלה או הודע
אליו חטאתו ולא שיודיעוהו אחרים. ואין הלכה כר' מאיר.

[ב] כל זה מפני שהוא בעלם אחד, אבל אלו אכל חלב וחלב בשתי העלמות היה חייב שתי
חטאות, לפי שהכלל אצלינו העלמות מחלקין. ואמרו ממין אחד חייב, ואפילו נשתנה
מעשה בשולו, כלומר שאכל חצי זית מסוג בשול זה של אוכל וחצי זית מסוג בשול זה
של אוכל, לפי שתמחוין אינן מחלקין.

[ג] לפי שאמר בהלכה הקודמת אכל כחצי זית וחזר ואכל כחצי זית ממין אחד חייב אמר
כאן כמה ישהה באוכלן, רוצה לומר כמה שעור הזמן שהאוכל בו כזית חלב בכמה פעמים
יצטרפו זה לזה ויהיה חייב, אמר ר' מאיר שאם לא שהה בין אכילת כל חלק וחלק אלא
אכלו חלק מועט אחרי חלק מועט כמי שאוכל קליות דרך משל גרגר אחרי גרגר ויאריך
בלעיסתה ובליעתה ואפילו המשיך באכילת הכזית כל היום דרך משל הרי זה חייב הואיל
ולא פסק מלאכל. וחכמים אומרים שאף על פי שלא פסק מלאכל לא יתחייב אלא אם אכל
כזית במשך זמן שאוכלין בו חצי ככר אכילה ממוצעת וזה הוא שמצטרף זה לזה ויהיה
חייב, אבל אם היה בין אכילתו מתחלת השעור וסופו יתר מכדי אכילת פרס אינו חייב.
וכבר בארנו בשמיני דערובין שהפרס הזה הוא שעור שלש ביצים. ושם הזכרנו ונבארנו
עוד בתחלת מסכת טהרות שמי שאכל מן אכלין טמאין כחצי פרס והוא כביצה ומחצה
נפסלה גויתו ויהיה פוסל את התרומה עד שיטהר, וכן מי ששתה רביעית ממשקין טמאין
נפסלה גויתו, וכן מי ששתה רביעית יין אסור לו להכנס למקדש ולא להורות, אמרו
שתה רביעית אל יורה, לפיכך אמר כאן שאם שהה באכילת השעור שמטמא מאוכלין טמאין
או בשתיית השעור שמטמא ממשקין טמאין, כדי אכילת פרס או פחות אז יצטרף הכל
ותפסל גויתו. וכן אם שהה בשתיית רביעית יין כדי אכילת פרס או פחות אז ייאסר
עליו להכנס למקדש, ואם נכנס יהיה חייב. ור' אלעזר אומר יין ושכר אל תשת, דרך
שכרות, ולפיכך אם לא שתה הרביעית בבת אחת אלא הפסיק בשתייתו, או ששתאו בבת אחת
אלא שנתן בו מעט מים אינו שתוי ומותר לו להורות, ולא יהא חייב על כניסת המקדש,
אבל אם הוסיף על הרביעית הרי זה חייב לדברי הכל ואפילו שתאו מפוסק. והלכה כר'
אלעזר. ואין הלכה כר' מאיר.

[ד] ארבע חטאות, ברורות, חטאת על אכילת חלב, וחטאת על אכילת נותר, וחטאת על
אכילת קדשים והוא טמא, וחטאת על אכילה ביום הכפורים, ולפי שנהנה מן ההקדש
בשגגה יתחייב אשם מעילה כמו שיתבאר במעילה, לפי שאכילה זו בשגגה היא ואלמלא כן
לא היה חייב בה חטאת. ויש כאן כללים ראוי שאבארם לך בקצור כדי שיובנו לך בהם
כל הבבות הללו שבפרק זה, ובהם יתבאר לך כל מה שנאמר בשלישי דיבמות בהלכה אשר
צייננו בה למקום זה. והם, שאלו האסורים הרבים הנקבצים בדבר אחד לא יתכן אלא
באחד משלשה פנים או בכולם יחד, והם אסור מוסיף ואסור כולל ואסור בת אחת. אבל
אין שום דרך שיחול אסור על אסור בזולת שלשה פנים הללו, כי מן הכללים אצלינו
אין אסור חל על אסור. המשל בכך, אם היה בשר נבלה או בשר בהמה טמאה או חלב
שנתבשל בחלב, לא יחול אסור בשר בחלב על אסור הנבלה שיהא האוכל ממנו חייב שתי
מלקיות, אלא מלקות אחד בלבד כמו שנתבאר בגמר חולין. והנני מבאר לך שלשת הכללים
הללו בדוגמאות מן ההלכה הזו שאנו מפרשים אותה כפי שנתבאר בתלמוד, ועל דרך זו
תדון בשאר האסורין, אמרו כי קיום דין זה כגון שכבר נטמא האוכל הזה, וקודם
שיתטמא היה אסור לו אכילת החלב בלבד ומותר לו הבשר, וכאשר נטמא ונאסר עליו הכל
נוסף אסור הטומאה על החלב והרי זה אסור כולל, ויתחייב גם מעילה על אכילה זו,
כי לפני שתהא אותה הבהמה קדש היה חלבה אסור באכילה ומותר בהנאה, וכאשר הקדישה
נאסר בהנאה, ומגו דאתוסף ביה אסור הנאה אתוסף ביה נמי אסור לענין אכילה וחייב
על אכילתו אשם מעילה וזה הוא אסור מוסיף. וכן גם החלב הזה שאכל קודם שיהא נותר
היה מותר לגבוה ואסור להדיוט, כאשר נעשה נותר ונאסר לגבוה אתוסף ביה נמי אסור
לענין אכילה, ולפיכך חייב על אכילתו משום נותר. ואם אכלו ביום צום כפור נוסף
לו אסור האכילה בתענית לפי שהוא אסור כולל כל המאכלים והמשקים, וכיון שביום
הזה אסור לאכל את הדבר המותר הרי הוא מוסיף אסור על הדבר האסור באכילה לפי
שהוא כולל את החלב הזה בכלל מה שאסור לאכל, וזה הוא אסור כולל. וידוע שהוא
צריך להוסיף על הכזית הזה אוכל אחר להשלימו לככותבת ואחר כך יתחייב משום אוכל
ביום הכפורים. וזכור כללים אלו ושימם נגד עיניך, לפי שלא יצטרפו בפעולה אחת
אסורים רבים אלא באחד משלשה כללים אלו או בכולם, והם אסור בת אחת ואסור כולל
ואסור מוסיף. והביא ר' מאיר דוגמא לבאר בה אסור בת אחת והוא אם הוציאו בפיו
בעת אכילתו הרי זה חייב שתים משום מוציא מרשות לרשות בשבת וכן ביום הכפורים כי
אסור שבת ואסור יום הכפורים באין כאחד ואין בזה חולק, אלא שהדבר כמו שאמרו
ההוצאה זולת האכילה ואנחנו לא אמרנו אלא היאך יתחייב חטאות הרבה על אכילה אחת.
ויש בדברינו אלה נקודה נפלאה נעיר עליה, לפי שהיא מפתח לענינים אחרים נוסף למה
שיש בה מדייוק העיון, והיא, מן הידוע שבשר בחלב אסור בהנאה, והחלב דרך משל
מותר בהנאה, ואם בשל החלב בחלב מה טעם לא יחול אסור בשר בחלב על אסור חלב,
והוא הדין בנבלה, בהיותו אסור מוסיף כמו שאמרנו כאן בחלב הקדשים וחייבנו על
אכילתו מעילה מחמת שנוסף בו אסור הנאה, והתשובה לכך שבשר בחלב לא נאסר בהנאה
אלא מחמת שאסר הכתוב אכילתו לפי הכלל שבארנו שכל שנאסר באכילה נאסר ליהנות בו
עד שיפרוט לך הכתוב, ואין בו פסוק האוסר אכילתו ופסוק האוסר ליהנות בו, אלא
שני הדברים יחד הם אסור בשר בחלב, וכיון שאמרנו אין אסור חל על אסור ולפיכך לא
יחול אסור בשר בחלב על אסור נבלה הרי לא יהא אסור בהנאה אלא יהא מותר בהנאה
והאוכלו לוקה משום נבלה, וירד אסור בשר בחלב לגמרי לפי שלא חל, אבל היה מקום
להקשות ויהיה דומה לחלב הקדשים אלו אמרנו שהוא אסור בהנאה כדרך שאמרנו בקדשים
והאוכלו אינו חייב משום בשר בחלב אז היה מקום להקשות, ואין הדבר כן, אלא אנו
אומרים שלא נאסר בשר בחלב זה בהנאה, הלא תראה שבמשנה נאמר שבשר בהמה טמאה מותר
לבשל ומותר בהנאה וכבר נתבאר זה במקומו, והבן ענין זה כי הוא מקום טעות, ועליו
תדון בכל הדומה לו.

[ה] הבבא הראשונה היא על שני כללים מאותם שלשת הכללים, והם אסור בת אחת ואסור
מוסיף, והוא, שבשעה שבא ראובן על אמו על דרך המשל שהמשיל התלמוד בבבא זו וילדה
לו בת, נמצאת הבת הזו בתו ואחותו והן שני אסורין הבאין כאחת, ואפשר לבת הזו
להנשא לכל אחי ראובן, כי אף על פי שהיא ממזרת כבר ידעת שקדושין תופשין בחייבי
לאוין, ואפשר גם שיהו אחי ראובן ממזרים ותהיה הבת הזו מותרת להם לכתחלה, וכאשר
נשאה שמעון דרך משל נאסרה על שאר האחים שהיתה מותרת להם, ומגו דאתוסף בה אסורא
לגבי אחי שמעון אתוסף לראובן. ואם מת שמעון או גרשה תשאר מותרת לכל אחי אביו
של ראובן אביה, וכאשר נשאה אחד הדודים מגו דאתוסף בה אסורא לגבי אחיו כלומר
שאר הדודים מפני שנעשת להם אשת אח אתוסף אסורא לגבי ראובן ונעשה חייב עליה גם
משום אשת אחי אביו, וכאשר מת לה דודו נעשת מותרת לשאר בני אדם, וכאשר נשאת
ונעשת אשת איש ואתוסף בה אסורא לכולי עלמא אתוסף בה לראובן ונעשה חייב עליה גם
משום אשת איש, והיא אחרי כל זה מותרת לבעלה ואסורה לשאר אדם, וכאשר נעשת נדה
ואתוסף בה אסור לבעלה אתוסף בה אסור לגבי ראובן, ואם בא ראובן על בתו זו כשהיא
אשת איש ונדה אחר שכבר קדמו נשואיה לדודה ולדוד אביה יהיה חייב עליה שש חטאות.
והמשל בבבא השניה כגון שהיתה דינה בת יעקב מאשה אחרת זולת לאה, ואחר כך נשא
לבן את דינה והיא מותרת לו, וילדה דינה בת נקרא אותה למען הקצור סרח, נמצאת
סרח זו היא בת בת יעקב ואחות אשתו מאביה והם שני אסורין הבאין כאחד, וסרח זו
מותר לכל בני יעקב לישא אותה שהיא בת אחותם, נשאה ראובן נאסרה על שאר אחיו
ואתוסף נמי ליעקב בה אסור כלתו, מת ראובן בעל סרח או גרשה הרי היא מותרת לכל
אחי יעקב, נשאה אחד מהם נאסרה על השאר אתוסף ליעקב נמי בה אסור אשת אח, מת או
גרשה הרי היא מותרת לכל אחי אביו של יעקב, ואם נשאה אחד הדודים נאסרה על השאר
אתוסף בה נמי לגבי יעקב אסור אשת אחי אביו, מת הותרה לכל אדם, נשאת נעשת אשת
איש ונאסרה על הכל ואתוסף נמי בה אסור ליעקב, ואם שגג יעקב בסרח זו כשהיא נדה
ואשת איש ותהיה אשתו רחל או לאה קיימת יהיה חייב שבע חטאות. ואם נשא יצחק סרח
זו אתוסף ליעקב בה אסור אשת אב, וזה לא יתכן אלא כפי שאבאר, והוא, כלל ידוע
הוא שאין קדושין תופסין בעריות, ואם אחד מאחי יעקב כבר נשא סרח כמו שאמרנו הרי
נעשת ערוה על יצחק ואין לו עליה קדושין מפני שהיא אשת בנו, אלא יהיה אחיו של
יעקב אשר נשא סרח אחי יעקב מאמו ונמצא שאין סרח ערוה על יצחק, וכבר אמרנו
שנשאה אחר כך דוד יעקב והוא אחיו של יצחק בלי ספק, וכיון שנשאה אחיו של יצחק
נאסרה על יצחק משום אשת אחיו, אלא תהיה בבא זו כשמת אחיו של יצחק ונפלה לפני
יצחק ליבום ויבם אותה, והוא אמרם בתלמוד ומי שריא ליה אשת אחיו היא, והיתה
התשובה שנפלה לו ביבמה, ענין דברים אלו כמו שכבר בארנו. נמצא כי סרח זו היא בת
בת יעקב והיא גם כלת יעקב כמו שנתבאר בתחלת הבבא והרי היא שניה ליצחק משני
פנים, מפני שהיא בת בת בנו ומפני שהיא כלת בנו כמו שבארנו בשני דיבמות, ומחמת
אסור זה אמר אם עבר הזקן ונשאה כלומר אם עבר יצחק על אסור שניה ונשאה, והוא
אמרם בתלמוד שעבר משום כלת בנו ושניה, כלומר ועל היותה שניה מפני שהיא בת בת
בנו. ונשאר לנו לבאר אי זה אסור נוסף בה כשנשאה יצחק כדי שיתוסף מחמתו אסור
לגבי יעקב, לכך אמרו שזה יהיה בתנאי אם היה ליצחק בן אחר זולת יעקב, וזה
לשונם, כגון דאית ליה בן קטן לזקן דחאייל אסור על קטן וחייל נמי עליה דידיה.
והיותר קרוב לדעתי כי לשון זה פירוש, ושמא הוא לרבנן סבוראי, וכבר נתעסקתי כמה
פעמים בביאור לשון זה, והוא כולו לדעתי טעות. אבל הנכון לומר מפני שנתוסף בסרח
אסור אשת אח לגבי כל אחיו של יצחק אתוסף נמי ליעקב אסור נשואין אלו והוא אסור
אשת אב, וזהו העיון הנכון שהוא לפי הכללים.
והנני חוזר ומזכיר את הבבא כפי סדר הלשון, ואומר, כי סרח זו שהיא בת בת יעקב
ואחות אשתו כמו שבארנו הם שני אסורין הבאין כאחד, וכאשר נשאה ראובן נוסף על כך
אסור כלתו והוא האסור השלישי, וכאשר נשאה אחר כך אחיו של יעקב מאמו נוסף לכך
אסור אשת אח והוא האסור הרביעי, וכאשר נשאה אחר כך ישמעאל נוסף לכך אסור אשת
אחי אביו והוא האסור החמישי. וכאשר מת ישמעאל ויבם אותה יצחק נוסף בה אסור אשת
אב ואסור אשת איש והם שני אסורין הבאין כאחד, וכאשר נעשת סרח זו נדה ושגג בה
יעקב בחיי יצחק ואשתו קיימת חייב עליה שמונה חטאות. הנה באר בהלכה זו שלש
בבות, שש חטאות ושבע ושמונה בביאה אחת. ואחר כך אמר וכן הבא על בת אשתו ועל בת
בת אשתו, והוא שהציור אשר ציירנו בבתו הוא עצמו יהיה בבת אשתו, ואשר ציירנו
בבת בתו הוא עצמו הציור בבת בת אשתו. ולא נשאר להשלמת הפירוש אלא שנבאר היאך
אפשר שתהא בת אשתו אחותו, עד שיהא הציור בה והציור בבתו שוה, והיאך אפשר שתהא
בת אשתו אחות אשתו עד שיהא הציור בה והציור בבת בתו שוה, וזה פשוט כפי שאבאר,
אם זנה אביו עם אשה וילדה ממנו בת, ואחר כך נשא הוא אותה הזונה והיא מותרת לו
כמו שנתבאר באחד עשר דיבמות, הרי אותה הבת היא אחותו מאביו והיא בת אשתו. וכן
אם זנה אב אשתו עם בתה הרי אותה הממזרת הנולדת היא בת בת אשתו ואחות אשתו.
וזהו מה שרצינו לצייר מציאותו. ודע שכל מקום שתשמע בבבות הללו אסור מוסיף צריך
שיהו במציאות אותם האנשים אשר נתוסף להם האסור ואז יתוסף האסור לאותו האדם. דע
זאת.

[ו] הבבא הראשונה מארבע הבבות הללו האמורות בהלכה זו אפשרית כגון שזנה ישמעאל
דרך משל עם בתו בשמת, ונולד לו ממנה יהודית, אם נשא ראובן את יהודית תהיה בשמת
אסורה עליו משום חמותו ומשום אחות אשתו לפי שהם שני אסורין הבאין כאחת, ומותר
לחנוך לישא בשמת ותאסר בשמת על ראובן גם משום כלתו לפי שהוא אסור מוסיף כדרך
שבארנו בהלכה הקודמת, וכן משום אשת אחיו ואשת אחי אביו ואשת איש ונדה, כל זה
אסור מוסיף, לפי שימות חנוך וישאנה שמעון, ויעזבנה שמעון וישאנה עשו, וישאנה
אחר כך מי שיהיה ותהיה נדה, כפי שבארנו מקודם.
והבבא השניה אמרו וכן הבא על אם חמותו, המשל בו כגון שזנה ישמעאל עם יהודית
שהיא בת בתו ונולד לו ממנה תמנע, הרי הנושא את תמנע תאסר עליו בשמת משום אם
חמותו כי יהודית היא חמותו, ומשום אחות אשתו כי בשמת ותמנע שתי אחיות מאב אחד,
וגם אלה שני אסורין הבאים כאחד. וגם אין זה בלתי אפשרי שתהא בשמת זו כלתו של
אותו שנשא תמנע ואחר כך אשת אחיו ואחר כך אשת אחי אביו ואחר כך אשת איש ונדה
כפי המשלים שקדמו בזה.
והבבא השלישית אמרו ואם חמיו, המשל בזה כגון שזנה ישמעאל עם זקנתו אם /עם/ הגר
המצרית ונולד לו ממנה בשמת, הרי הנושא את בשמת תאסר עליו הגר משום אם חמיו
שהיא אם ישמעאל אבי בשמת, ומשום אחות אשתו שבשמת והגר בנות אם אחת כיון
שישמעאל הולידה מזקנתו, ואלו שני אסורין הבאין כאחד, ואחר כך תהיה כלתו ואשת
אחיו ואשת אחי אביו ואחר כך אשת איש ואחר כך נדה, כל זה באסור מוסיף כמו
שבארנו.
והבבא הרביעית היא אשר הזכיר ר' יוחנן בן נורי, המשל בכך, כגון שהיו ללאה שתי
בנות דינה ויוכבד ובן זכר והוא אשר, ונשא כלב שלש נשים אחת מהן דינה והשניה
מרים בת יוכבד בת לאה והשלישית סרח בת אשר בן לאה, וזה מותר, לפי שמותר
בתורתינו לישא אשה ואחות אמה ואשה ואחות אביה, ואם שגג כלב בלאה יהיה חייב
עליה לדעת ר' יוחנן בן נורי משום חמותו לפי שהיא אם דינה, ומשום אם חמותו לפי
שהיא אם יוכבד חמותו, ומשום אם חמיו לפי שהיא אם אשר חמיו, ואינה הלכה, אלא
אינו חייב בבבא זו זולתי חטאת אחת, כי כל האסורין הללו משם אחד הן והוא האיחוד
בין האבות והבנים מן האשה הזאת כלומר לאה, והבן זה.

[ז] אין שאלת ר' עקיבה במי שבא על שלש נשים שאחת מהן אחותו והשניה אחות אביו
והשלישית אחות אמו, לפי שאין מה לשאול בזה מפני שהוא ברור שהוא חייב שלש
חטאות, לפי שכבר אמרנו בשלשים ושש כרתות מנינא למה לי שאם עשאן כולן בהעלם אחד
חייב על כל אחת ואחת. אלא שאלתו אם היתה אשה אחת היא אחותו ואחות אביו ואחות
אמו ושגג בה, וזה אפשר כגון שבא אדם על אמו וילדה לו שתי בנות, בא על אחת משתי
הבנות וילדה לו בן, אם בעל אותו הבן את הבת השניה היא אחותו מאביו ואחות אמו
מאב ואם ואחות אביו מאמו, והוא אמרם בתלמוד משכחת לה ברשיעא בר רשיעא. ודרך
הלמידות שלהם היא כך, ומה הבא על חמש נשיו נדות בעלם אחד שהן משם אחד חייב על
כל אחת ואחת אחותו שהיא אחות אמו שהיא אחות אביו שהן שלשה שמות אינו דין שחייב
על כל אחת ואחת, מה לחמש נשיו נדות שהן גופין מוחלקין תאמר באחותו שהיא אחות
אביו ואחות אמו שהוא גוף אחד, תלמוד לומר ערות אחותו גלה, לחייב על אחותו שהיא
אחות אביו שהיא אחות אמו, ולמד לדין זה ממה שנ' ערות אחותו לפי שכבר אמר באחרי
מות ערות אחותך וכו' ואחר כך חזר בקדשים תהיו ואמר ואיש אשר יקח את אחותו וכו'.

[ח] סירה קוץ. וצריך לנפצו בחוזק רב כדי שיתנתק ממנו מהר ולא יהא כעין נוגע בו
בשעת פרישה. וכבר בארנו כמה פעמים ויתבאר בשני דאהלות שאבר מן החי מטמא במגע
ובמשא ובאהל, וסדר הקל וחומר כך, ומה אדם שמטמא מחיים אם היה זב או מצורע אבר
המדולדל בו טהור, בהמה שאין מטמאה מחיים אבר המדולדל בה אינו דין שיהא טהור.
וזה נכון שאינו מטמא טומאת אבר מן החי עד שיפרוש מן הבהמה. וכבר נתבאר בתשיעי
דחולין ההבדל בין אבר מן החי ואבר מן הנבלה לענין טומאת נבלה.

[ט] הוקשה בעיני ר' שמעון שישאל אותו על זובח ויביא לו ראיה מאוכל וזה נהנה
וזה אינו נהנה ולא יתכן ללמוד מאחד מהן על השני, אלא שאלם על אוכל ולמדו לכך
מאוכל, וסדר הקל וחומר כך, ומה אוכל מזבח אחד שאין גופין מוחלקין חייב על כל
אחד ואחד משום דתמחויין מחלקין, חמשה זבחים דגופים מוחלקין לא כל שכן. אמר ר'
עקיבה שאי אפשר ללמוד חיוב החטאות מן המעילה לפי שיש במעילה חומרא בדברים
מסויימים, וענין צרף את המעילה לזמן מרובה, שאם נהנה היום בפחות משוה פרוטה
שאינו חייב בו מעילה ונהנה אחרי כן ואפילו כעבור כמה ימים בהשלמת שוה פרוטה
חייב מעילה, ויתבארו דינים אלו במעילה בסוף הפרק החמישי דמעילה. ואמרו תאמר
בנותר, רוצה בו באכילת נותר, והדין באכילת נותר בדברים הללו כמו הדין בחלב ודם
ודומיהם, והזכיר את הנותר מפני שבו היתה השאלה, ולא נתבאר אם קבל ממנו ר'
יהושע או לא קבל. וכבר בארתי לך בתחלת פרק זה שתמחויין אינן מחלקין לא לקולא
כמו שאמרנו בתחלת הפרק, ולא לחומרא כמו שאמר כאן שהוא חייב על כל תמחוי
ותמחוי. וכן הלכה שהאוכל נותר מחמשה זבחים בעלם אחד חייב חטאת אחת.

[י] צריך שתהא זוכר מה שבארנו בשביעי דשבת ואחר כך תדע שר' עקיבה שאלו שתי
שאלות, השאלה האחת מי שעשה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת בשבת אחת כגון שהיו
ארבע או חמש מלאכות כולן מעין אב אחד או כולן תולדות דאב אחד ושגג באותן
תולדות בשבת אחד. אם הוא כמי שעשה אבות הרבה בעלם אחד שהוא חייב על כל אב ואב,
או כיון שהם מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא אחת, והשיבו שהוא חייב על כל אחת
ואחת, כי התולדות לדעת ר' אליעזר כאבות דמיאן, ולא קבל ממנו ר' עקיבה. וכבר
בארנו בשביעי דשבת שהעושה אב ותולדות דידיה בשגגה אחת אינו חייב אלא חטאת אחת.
והשאלה השניה היא מי שעשה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת בשבתות הרבה כגון מי
שנטע אילן בשבת זו והבריך בשבת שאחריו והרכיב בשבת שאחריו, אם היה מזיד בשבת
ושוגג במלאכה כגון שידע בכל יום שבת מהם שהוא שבת אלא שלא ידע שפעולות אלו מן
המלאכות הרי זה חייב על כל אחת ואחת לדברי הכל, ולא בכגון זה שאל ר' עקיבה לפי
שימי השבתות כאנשים רבים וגופין מוחלקין הן, וזה כמי שבא על עריות הרבה משם
אחד בהעלם אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת מפני שהן גופין מוחלקין כמו שבארנו
כמה פעמים ואף על פי שהביאה מעשה אחד שאינו שונה כעין מי שעשה מלאכות מעין
מלאכה אחת בשבתות הרבה, והוא אמרם שבתות כי גופין דמיאן. אלא שאל ר' עקיבה במי
ששגג בשבת והזיד במלאכה, כגון שידע שהנטיעה אסורה בשבת אלא ששגג בכל יום מאותם
השבתות ולא ידע שהוא שבת, הואיל ולא היתה שם ידיעה בנתים ואף על פי שיש בין
מלאכה למלאכה כמה ימים כשבת אחת נחשבין כל אותן השבתות הואיל והוא שוגג בשבת,
והרי הוא דומה למי שנטע והבריך והרכיב ביום השבת כל היום שאינו חייב אלא אחת,
או שהוא חייב על כל מלאכה ומלאכה כלומר על הנטיעה שנטע בשבת זו ועל ההברכה
שהבריך בשבת השניה ועל ההרכבה השלישית, והשיבו ר' אליעזר שהוא חייב על כל אחת
ואחת ואף על פי שלא היתה לו ידיעה ונעשו השבתות כולן כשבת אחת, דומה לבא על
הנדה שאף על פי שהיא גוף אחד חייב על כל בעילה ובעילה ואף על פי שלא היתה בין
בעילה לבעילה ידיעה לחלק, וכיון שמצאנו כי ימים דבנתים ואף על פי שאין בהן
ידיעה לחלק חייב על כל אחת ואחת בנדה, כך גם בשבת מקל וחומר. וכבר בארו בתלמוד
כי ימים שבנתים שבנדה כגון שיבעול ואחר כך תטהר ותטמא ויבעול שנית, ויהיה זה
דומה למה שהזכרנו בשגגת שבת וזדון מלאכות דמיון חזק מאד, וכן הלכה בכל כלומר
בשבת ובנדה שהוא חייב על כל אחת ואחת.

[אור מלא - קאסאן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 21:58

ייש"כ גדול לכולם.