תעלומה: מקור לדברי רש"י מהמדרש

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 17:45

מעניין. למרות שגם שם יותר הגיוני לומר ילמד הסתום (היינו מדרש תהלים) מן
המפורש (שאר המדרשים)..
עכ"פ אני צריך מקור מפורש?

מאת: [email protected]

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 20:02

לא יודע.
יש עוד כמה מדרשים שלא נמצאים בפרוייקט השו"ת כמו בראשית זוטא ואולי אחרים שלא
ידועים לנו.
מה שמעניין שבראשית רבה שיצא לאור על ידי איזה פרופסר, שנמצא בבר אילן יש לו
את הגירסא כמו המדרש תהלים. אני לא יודע מה הסמכות שלו, אבל ייתכן דרש"י פירש
את הפסוק אלקים נצב בעדת קל על דיינים

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 20:04

לא יודע.
יש עוד כמה מדרשים שלא נמצאים בפרוייקט השו"ת כמו בראשית זוטא ואולי אחרים שלא
ידועים לנו.
מה שמעניין שבראשית רבה שיצא לאור על ידי איזה פרופסר, שנמצא בבר אילן יש לו
את הגירסא כמו המדרש תהלים. אני לא יודע מה הסמכות שלו, אבל ייתכן דרש"י פירש
את הפסוק אלקים נצב בעדת קל על דיינים

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 20:19

ברוך תהיה.
למעשה לא הייתי בונה בניינים בטעם למה מי שציין כמקור לדברי רש"י ציין כך, כי
אני מצאתי הרבה פעמים שהם מציינים דברים לא נכונים.
אם יש 10 מקורות לדברי רש"י, וכל אחד כתוב בסגנון אחר, ואם תסתכל ברש"י תראה
שהוא התכוון למדרש מסויים, והרבה פעמים הם מציינים את המקור הלא נכון. כך שלא
הייתי בונה בניינים בעניין זה. על כל פנים ייתכן בהחלט שרש"י כאן היה לו מדרש
רבה בסגנון הזה ולכן כתב מה שכתב.

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 20:33

יעויין בבנין שלמה בהקדמה שניה לאו"ח שעמד בזה וכתב דכפי הנראה לרש"י היתה
גירסא שונה בבראשית רבה.

מאת: [email protected]

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 21:05

רש"י לא מצטט מדרשים כלשונם, ולפעמים מרכיב כמה מדרשים יחד, מה שנראה לו הכי
מתאים לפשוטו של מקרא

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 21:08

לר' גר"א ביאורים:
ייש"כ!
זה כיוון מעניין מאוד.
מה שכן שברש"י כפשוטו, שמתיימר לציין למקורות דברי רש"י מן המדרשים ציינו בסתם
למדרש רבה וכשפתחתי את המדרש במהדורת וילנא תמהתי עד מאוד הכיצד הם מציינים
למדרש רבה כאשר מובא שם דרשה שונה.
אולם לאחר הכיוון שהצעת ייתכן שלא רצו לציין במפורש שמדובר במהדורא המדעית של
אותו פרופסור. ואכן רש"י פירש את המדרש הזה על דיינים..
החכמתני!

מאת: [email protected]

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 21:42

ייתכן בהחלט. מעניין האם יש לכם מקור למה שאמרתם?

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 22:05

מישהו ענה לי תירוץ פשוט לדברי רש"י, הרי המשך הפסוק הוא אלקים נצב בעד א-ל
בקרב אלקים ישפוט, וא"כ מפורש שמדובר גם על דיינים!!

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 22:10

מישהו ענה לי תירוץ פשוט לדברי רש"י, הרי המשך הפסוק הוא אלקים נצב בעד א-ל
בקרב אלקים ישפוט, וא"כ מפורש שמדובר גם על דיינים!!

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 22:12

יש מקורות לזה במפרשי רש"י
מה שמצאתי עכשיו הוא ב"משכיל לדוד" (פרשת נח ט, כא) וז"ל: יש ורש"י היה לו
הכרח לידרש, ואע"ג דבמדרש דרשו כן ממילה אחרת, ומילה זו דרשו באופן אחר, לא
נקטיה רש"י לפי שאינו קרוב לפשט המקרא.

מאת: [email protected]

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 22:21

לא היית מצפה שאילו ראה רש"י את דברי המדרש היה נוקט כדברי המדרש, ולא משנה את
הדברים לפי העניין, או לפחות היה מוסיף לדברי המדרש את עניין הדיינים?
בפשטות נראה שלרש"י היה מדרש כזה או סיבה להבין כך בדברי המדרש וכמו שכתב החכם
לעיל.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 23:13

לא היית מצפה שאילו ראה רש"י את דברי המדרש היה נוקט כדברי המדרש, ולא משנה את
הדברים לפי העניין, או לפחות היה מוסיף לדברי המדרש את עניין הדיינים?
בפשטות נראה שלרש"י היה מדרש כזה או סיבה להבין כך בדברי המדרש וכמו שכתב החכם
לעיל.

מאת: [email protected]