תעלומה: מקור לדברי רש"י מהמדרש
-
תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 13:42
עה"פ "והוא ישב פתח האהל כחם היום" כתב רש"י:
ישב - ישב כתיב, בקש לעמוד, אמר לו הקדוש ברוך הוא שב ואני אעמוד, ואתה סימן
לבניך, שעתיד אני להתיצב בעדת הדיינין והן יושבין, שנאמר (תהלים פב א) אלהים
נצב בעדת אל. (בראשית יח, א)אולם מעיון במדרשים מתברר שכל המדרשים (שמצאתי) לא מזכירים ולו ברמז את עניין
הדיינים על הפסוק הזה, אלא העניין הוא על שנמצאים ישראל בבתי כנסת ובתי מדרש
וקוראים קריאת שמע וכיו"ב.
כמובן שידוע לי פשט הפסוק ודברי חז"ל שהפסוק מדבר על הדיינים אולם במדרשים
השונים על הפסוק בפרשת וירא אין רמז לעניין זה.
היש יודע פשר תעלומה זו?
ייש"כ!"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם".תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 16:26
לעניות דעתי מקורו של רש"י הוא ממדרש תהלים (פרק יח)
דבר אחר ותתן לי מגן ישעך. מדבר באברהם שהיה יושב והשכינה עומדת. רבי ברכיה
(אמר) בשם רבי לוי אמר ביקש אברהם לעמוד אמר לו הקב"ה שב. סימן טוב הוא לבניך
שהן יושבין ואני עומד שנאמר (תהלים פב א) אלקים נצב בעדת אל. ר' שמואל בר חייא
ור' יודן בשם רבי חנינא על כל שבח ושבח שישראל משבחין להקב"ה הוא משרה שכינתו
עליהם. מה טעם (שם כב ד) ואתה קדוש יושב תהלות. -
תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 16:26
לעניות דעתי מקורו של רש"י הוא ממדרש תהלים (פרק יח)
דבר אחר ותתן לי מגן ישעך. מדבר באברהם שהיה יושב והשכינה עומדת. רבי ברכיה
(אמר) בשם רבי לוי אמר ביקש אברהם לעמוד אמר לו הקב"ה שב. סימן טוב הוא לבניך
שהן יושבין ואני עומד שנאמר (תהלים פב א) אלקים נצב בעדת אל. ר' שמואל בר חייא
ור' יודן בשם רבי חנינא על כל שבח ושבח שישראל משבחין להקב"ה הוא משרה שכינתו
עליהם. מה טעם (שם כב ד) ואתה קדוש יושב תהלות.תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 17:45
מעניין. למרות שגם שם יותר הגיוני לומר ילמד הסתום (היינו מדרש תהלים) מן
המפורש (שאר המדרשים)..
עכ"פ אני צריך מקור מפורש?מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 17:45
מעניין. למרות שגם שם יותר הגיוני לומר ילמד הסתום (היינו מדרש תהלים) מן
המפורש (שאר המדרשים)..
עכ"פ אני צריך מקור מפורש?מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 20:02
לא יודע.
יש עוד כמה מדרשים שלא נמצאים בפרוייקט השו"ת כמו בראשית זוטא ואולי אחרים שלא
ידועים לנו.
מה שמעניין שבראשית רבה שיצא לאור על ידי איזה פרופסר, שנמצא בבר אילן יש לו
את הגירסא כמו המדרש תהלים. אני לא יודע מה הסמכות שלו, אבל ייתכן דרש"י פירש
את הפסוק אלקים נצב בעדת קל על דיינים -
תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 20:02
לא יודע.
יש עוד כמה מדרשים שלא נמצאים בפרוייקט השו"ת כמו בראשית זוטא ואולי אחרים שלא
ידועים לנו.
מה שמעניין שבראשית רבה שיצא לאור על ידי איזה פרופסר, שנמצא בבר אילן יש לו
את הגירסא כמו המדרש תהלים. אני לא יודע מה הסמכות שלו, אבל ייתכן דרש"י פירש
את הפסוק אלקים נצב בעדת קל על דייניםתאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 20:04
לא יודע.
יש עוד כמה מדרשים שלא נמצאים בפרוייקט השו"ת כמו בראשית זוטא ואולי אחרים שלא
ידועים לנו.
מה שמעניין שבראשית רבה שיצא לאור על ידי איזה פרופסר, שנמצא בבר אילן יש לו
את הגירסא כמו המדרש תהלים. אני לא יודע מה הסמכות שלו, אבל ייתכן דרש"י פירש
את הפסוק אלקים נצב בעדת קל על דיינים -
תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 20:19
ברוך תהיה.
למעשה לא הייתי בונה בניינים בטעם למה מי שציין כמקור לדברי רש"י ציין כך, כי
אני מצאתי הרבה פעמים שהם מציינים דברים לא נכונים.
אם יש 10 מקורות לדברי רש"י, וכל אחד כתוב בסגנון אחר, ואם תסתכל ברש"י תראה
שהוא התכוון למדרש מסויים, והרבה פעמים הם מציינים את המקור הלא נכון. כך שלא
הייתי בונה בניינים בעניין זה. על כל פנים ייתכן בהחלט שרש"י כאן היה לו מדרש
רבה בסגנון הזה ולכן כתב מה שכתב. -
תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 20:19
ברוך תהיה.
למעשה לא הייתי בונה בניינים בטעם למה מי שציין כמקור לדברי רש"י ציין כך, כי
אני מצאתי הרבה פעמים שהם מציינים דברים לא נכונים.
אם יש 10 מקורות לדברי רש"י, וכל אחד כתוב בסגנון אחר, ואם תסתכל ברש"י תראה
שהוא התכוון למדרש מסויים, והרבה פעמים הם מציינים את המקור הלא נכון. כך שלא
הייתי בונה בניינים בעניין זה. על כל פנים ייתכן בהחלט שרש"י כאן היה לו מדרש
רבה בסגנון הזה ולכן כתב מה שכתב.תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 20:33
יעויין בבנין שלמה בהקדמה שניה לאו"ח שעמד בזה וכתב דכפי הנראה לרש"י היתה
גירסא שונה בבראשית רבה.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 20:19
ברוך תהיה.
למעשה לא הייתי בונה בניינים בטעם למה מי שציין כמקור לדברי רש"י ציין כך, כי
אני מצאתי הרבה פעמים שהם מציינים דברים לא נכונים.
אם יש 10 מקורות לדברי רש"י, וכל אחד כתוב בסגנון אחר, ואם תסתכל ברש"י תראה
שהוא התכוון למדרש מסויים, והרבה פעמים הם מציינים את המקור הלא נכון. כך שלא
הייתי בונה בניינים בעניין זה. על כל פנים ייתכן בהחלט שרש"י כאן היה לו מדרש
רבה בסגנון הזה ולכן כתב מה שכתב.תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 21:05
רש"י לא מצטט מדרשים כלשונם, ולפעמים מרכיב כמה מדרשים יחד, מה שנראה לו הכי
מתאים לפשוטו של מקראמאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 20:04
לא יודע.
יש עוד כמה מדרשים שלא נמצאים בפרוייקט השו"ת כמו בראשית זוטא ואולי אחרים שלא
ידועים לנו.
מה שמעניין שבראשית רבה שיצא לאור על ידי איזה פרופסר, שנמצא בבר אילן יש לו
את הגירסא כמו המדרש תהלים. אני לא יודע מה הסמכות שלו, אבל ייתכן דרש"י פירש
את הפסוק אלקים נצב בעדת קל על דייניםתאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 21:08
לר' גר"א ביאורים:
ייש"כ!
זה כיוון מעניין מאוד.
מה שכן שברש"י כפשוטו, שמתיימר לציין למקורות דברי רש"י מן המדרשים ציינו בסתם
למדרש רבה וכשפתחתי את המדרש במהדורת וילנא תמהתי עד מאוד הכיצד הם מציינים
למדרש רבה כאשר מובא שם דרשה שונה.
אולם לאחר הכיוון שהצעת ייתכן שלא רצו לציין במפורש שמדובר במהדורא המדעית של
אותו פרופסור. ואכן רש"י פירש את המדרש הזה על דיינים..
החכמתני!מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 21:05
רש"י לא מצטט מדרשים כלשונם, ולפעמים מרכיב כמה מדרשים יחד, מה שנראה לו הכי
מתאים לפשוטו של מקראמאת: [email protected]
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 22:12
יש מקורות לזה במפרשי רש"י
מה שמצאתי עכשיו הוא ב"משכיל לדוד" (פרשת נח ט, כא) וז"ל: יש ורש"י היה לו
הכרח לידרש, ואע"ג דבמדרש דרשו כן ממילה אחרת, ומילה זו דרשו באופן אחר, לא
נקטיה רש"י לפי שאינו קרוב לפשט המקרא.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 22:21
לא היית מצפה שאילו ראה רש"י את דברי המדרש היה נוקט כדברי המדרש, ולא משנה את
הדברים לפי העניין, או לפחות היה מוסיף לדברי המדרש את עניין הדיינים?
בפשטות נראה שלרש"י היה מדרש כזה או סיבה להבין כך בדברי המדרש וכמו שכתב החכם
לעיל.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 23:13
לא היית מצפה שאילו ראה רש"י את דברי המדרש היה נוקט כדברי המדרש, ולא משנה את
הדברים לפי העניין, או לפחות היה מוסיף לדברי המדרש את עניין הדיינים?
בפשטות נראה שלרש"י היה מדרש כזה או סיבה להבין כך בדברי המדרש וכמו שכתב החכם
לעיל.מאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות