שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
חובת מחאה! שכר עריכה
2023
104
פוסטים
30
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:15
לדעתי העניה שכר לעולם לא נגזר מקושי / מאמץ / כישורים / השקעה / תארים /
לימודים.
הכלל היחיד שקובע את השכר הוא היצע וביקוש.
זה נכון שכל הרשימה שהזכרתי למעלה היא קשורה להצע וביקוש אבל היא בהחלט לא
מוכרחת
אם נדבר על מנקה רחובות המאמץ וההשקעה שלו הם הרבה הרבה מעבר לעורך דין (תתאר
לעצמך את ההבדל ביניהם כשהם חוזרים הביתה בסוף יום)
ביום בו יתווספו מאה אלף עורכי דין המחיר של עו"ד ירד לשכר מינימום וכן הלאהקח את עצמך בתור מכון יש לך שתי עובדים האחד דורש 10 ש"ח לשעה בלבד ורעהו 50
ש"ח לשעה, רמת התוצאה שלהם שווה. את מי תיקח??
(אני לא מדבר מצד אונאה שאם הראשון אינו יודע מה הוא שכר השוק והוא בטעות
מסכים וכו') האם אתה מוכן לשלם שקל אחד יותר ממה שהעובד מוכן לקחת?
קרה לך פעם שבאת לחנות וחשבת שהמוצר זול מדי והצעת למוכר לשלם לו עוד שקל או
שתיים.
אם אכן העורכים לא יסיכימו לעבוד בסכום נמוך, יווצר אוטומטי ביקוש גבוה מהצע
והשכר יעלה, שום מחאה אינה רלוונטית, רק מעשים שנוגעים לשאלת ההיצע והביקוש -
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:15
לדעתי העניה שכר לעולם לא נגזר מקושי / מאמץ / כישורים / השקעה / תארים /
לימודים.
הכלל היחיד שקובע את השכר הוא היצע וביקוש.
זה נכון שכל הרשימה שהזכרתי למעלה היא קשורה להצע וביקוש אבל היא בהחלט לא
מוכרחת
אם נדבר על מנקה רחובות המאמץ וההשקעה שלו הם הרבה הרבה מעבר לעורך דין (תתאר
לעצמך את ההבדל ביניהם כשהם חוזרים הביתה בסוף יום)
ביום בו יתווספו מאה אלף עורכי דין המחיר של עו"ד ירד לשכר מינימום וכן הלאהקח את עצמך בתור מכון יש לך שתי עובדים האחד דורש 10 ש"ח לשעה בלבד ורעהו 50
ש"ח לשעה, רמת התוצאה שלהם שווה. את מי תיקח??
(אני לא מדבר מצד אונאה שאם הראשון אינו יודע מה הוא שכר השוק והוא בטעות
מסכים וכו') האם אתה מוכן לשלם שקל אחד יותר ממה שהעובד מוכן לקחת?
קרה לך פעם שבאת לחנות וחשבת שהמוצר זול מדי והצעת למוכר לשלם לו עוד שקל או
שתיים.
אם אכן העורכים לא יסיכימו לעבוד בסכום נמוך, יווצר אוטומטי ביקוש גבוה מהצע
והשכר יעלה, שום מחאה אינה רלוונטית, רק מעשים שנוגעים לשאלת ההיצע והביקושתאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:23
ההנחה שקבעת אינסטלטור וכו' מקבלים רק 70 לשעה מקסימום, היא פשוט לא נכונה.
אצלי באשדוד עבד אינסטלטור חצי שעה אולי 3/4 וקיבל 200 שח כשבירושלים הוא מקבל
ע"ז 400.ביום שישי זה הרבה יותר, שילמתי לאינסטלטור על 5 שעות עבודה 900 ש"ח.
ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 00:15:26 UTC+2, a0527183644 כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:23
ההנחה שקבעת אינסטלטור וכו' מקבלים רק 70 לשעה מקסימום, היא פשוט לא נכונה.
אצלי באשדוד עבד אינסטלטור חצי שעה אולי 3/4 וקיבל 200 שח כשבירושלים הוא מקבל
ע"ז 400.ביום שישי זה הרבה יותר, שילמתי לאינסטלטור על 5 שעות עבודה 900 ש"ח.
ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 00:15:26 UTC+2, a0527183644 כתב/ה:
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:42
שלא לדבר על אנשי מקצוע (שיש ביניהם כאלו שבפועל לא עברו אף הכשרה מקצועית,
ויש להם ניסיון בלבד) שלוקחים על ביקור 150 ש"ח וצפונה בעוד שעצם העבודה
והשהייה במקום העבודה לא ארכו יותר מכמה עשרות דקות.מה גם שייתכן שאותו עורך שטען ש110 ש"ח היו עבורו סכום נמוך מדבר על עבודה אצל
מזמין מחו"ל ששם התעריפים שונים.
יצויין עוד שבד"כ מכונים המציעים עבודות קבועות מדברים על שכר נמוך בהרבה.עורך מתחיל יכול לפתוח בסכום נמוך ולוּ בשביל הנסיון, וכדי לצאת מגדר 'מתחיל'.
לאחר שצבר ניסיון יכול לעלות מעלה מעלה במעלות השכר, בהתאם לרמת מקצועיותו
ולרמת הקושי הנדרשת מאותה עבודה. -
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:15
לדעתי העניה שכר לעולם לא נגזר מקושי / מאמץ / כישורים / השקעה / תארים /
לימודים.
הכלל היחיד שקובע את השכר הוא היצע וביקוש.
זה נכון שכל הרשימה שהזכרתי למעלה היא קשורה להצע וביקוש אבל היא בהחלט לא
מוכרחת
אם נדבר על מנקה רחובות המאמץ וההשקעה שלו הם הרבה הרבה מעבר לעורך דין (תתאר
לעצמך את ההבדל ביניהם כשהם חוזרים הביתה בסוף יום)
ביום בו יתווספו מאה אלף עורכי דין המחיר של עו"ד ירד לשכר מינימום וכן הלאהקח את עצמך בתור מכון יש לך שתי עובדים האחד דורש 10 ש"ח לשעה בלבד ורעהו 50
ש"ח לשעה, רמת התוצאה שלהם שווה. את מי תיקח??
(אני לא מדבר מצד אונאה שאם הראשון אינו יודע מה הוא שכר השוק והוא בטעות
מסכים וכו') האם אתה מוכן לשלם שקל אחד יותר ממה שהעובד מוכן לקחת?
קרה לך פעם שבאת לחנות וחשבת שהמוצר זול מדי והצעת למוכר לשלם לו עוד שקל או
שתיים.
אם אכן העורכים לא יסיכימו לעבוד בסכום נמוך, יווצר אוטומטי ביקוש גבוה מהצע
והשכר יעלה, שום מחאה אינה רלוונטית, רק מעשים שנוגעים לשאלת ההיצע והביקוש -
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:09
צא וראה כמה דורש מעמד/גרפיקאי שעובד הרבה פחות קשה מעורך (מניסיון גם בתחום
העימוד), בשוק הפתוח.צא וראה כמה מתמחרים את שאר מקצועות העריכה אשר דורשים הרבה פחות 'ראש' מעריכת
תוכן. כמו הקלדה, תמלול (מילה במילה), ועוד. תוסיף עליהן שכתוב של החומר ברמה
שהכותב היה מתגאה בה ותקבל את השכר הראוי לעורך.פעם כתב לי אחד העורכים כאן הגדרה נפלאה לעבודת העריכה: "שבור את החבית ושמור
את יינה".על כזאת עבודה יש לומר בפה מלא,* שמגיע* שכר גבוה יותר משל רוב המקצועות
שהועלו כאן, זו חכמה ומלאכה מאתגרת מאוד. -
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:09
צא וראה כמה דורש מעמד/גרפיקאי שעובד הרבה פחות קשה מעורך (מניסיון גם בתחום
העימוד), בשוק הפתוח.צא וראה כמה מתמחרים את שאר מקצועות העריכה אשר דורשים הרבה פחות 'ראש' מעריכת
תוכן. כמו הקלדה, תמלול (מילה במילה), ועוד. תוסיף עליהן שכתוב של החומר ברמה
שהכותב היה מתגאה בה ותקבל את השכר הראוי לעורך.פעם כתב לי אחד העורכים כאן הגדרה נפלאה לעבודת העריכה: "שבור את החבית ושמור
את יינה".על כזאת עבודה יש לומר בפה מלא,* שמגיע* שכר גבוה יותר משל רוב המקצועות
שהועלו כאן, זו חכמה ומלאכה מאתגרת מאוד.תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:14
לפעמים מבלבלים בין עבודה לשעת עבודה, על 'עבודה' כגון עימוד ספר מסוים אכן
משלמים גבוה ואי אפשר לחשב את זה לפי שעה, ולכן אינסטלטור שמתקן נזילה לוקח
יקר.
עורך תורני במכון לעומת זאת, נותן יבול לא עבודה, ולכן שכרו אמור להיות משולם
לפי שעה, אי אפשר לבקש 300 ש"ח לשעה למרות שעל עבודה של חצי שעה לפעמים משלמים
500 ש"ח.
שונה הוא לתת לעורך לעשות פרויקט מסוים, כגון כתיבת ספר ביוגרפיה וכדומה, שם
השכר מתומחר לפי עבודה, לבין לפרש קטעי גמרא שזה לפי שעה.ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:09:38 UTC+2, maasehactav כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:14
לפעמים מבלבלים בין עבודה לשעת עבודה, על 'עבודה' כגון עימוד ספר מסוים אכן
משלמים גבוה ואי אפשר לחשב את זה לפי שעה, ולכן אינסטלטור שמתקן נזילה לוקח
יקר.
עורך תורני במכון לעומת זאת, נותן יבול לא עבודה, ולכן שכרו אמור להיות משולם
לפי שעה, אי אפשר לבקש 300 ש"ח לשעה למרות שעל עבודה של חצי שעה לפעמים משלמים
500 ש"ח.
שונה הוא לתת לעורך לעשות פרויקט מסוים, כגון כתיבת ספר ביוגרפיה וכדומה, שם
השכר מתומחר לפי עבודה, לבין לפרש קטעי גמרא שזה לפי שעה.ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:09:38 UTC+2, maasehactav כתב/ה:
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:20
לפעמים מבלבלים בין עבודה לשעת עבודה, על 'עבודה' כגון עימוד ספר מסוים אכן
משלמים גבוה ואי אפשר לחשב את זה לפי שעה, ולכן אינסטלטור שמתקן נזילה לוקח
יקר.
עורך תורני במכון לעומת זאת, נותן יבול לא עבודה, ולכן שכרו אמור להיות משולם
לפי שעה, אי אפשר לבקש 300 ש"ח לשעה למרות שעל עבודה של חצי שעה לפעמים משלמים
500 ש"ח.
שונה הוא לתת לעורך לעשות פרויקט מסוים, כגון כתיבת ספר ביוגרפיה וכדומה, שם
השכר מתומחר לפי עבודה, לבין לפרש קטעי גמרא שזה לפי שעה.ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:09:38 UTC+2, maasehactav כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:20
לפעמים מבלבלים בין עבודה לשעת עבודה, על 'עבודה' כגון עימוד ספר מסוים אכן
משלמים גבוה ואי אפשר לחשב את זה לפי שעה, ולכן אינסטלטור שמתקן נזילה לוקח
יקר.
עורך תורני במכון לעומת זאת, נותן יבול לא עבודה, ולכן שכרו אמור להיות משולם
לפי שעה, אי אפשר לבקש 300 ש"ח לשעה למרות שעל עבודה של חצי שעה לפעמים משלמים
500 ש"ח.
שונה הוא לתת לעורך לעשות פרויקט מסוים, כגון כתיבת ספר ביוגרפיה וכדומה, שם
השכר מתומחר לפי עבודה, לבין לפרש קטעי גמרא שזה לפי שעה.ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:09:38 UTC+2, maasehactav כתב/ה:
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:27
אני יוסיף את שלי אפי' שלדעתי כל הטענות הועלו פה:
כיום אני לא עורך התעסקתי תקופה בעריכה, כעת אני עובד בעיקר עם הקלדה
ואני זוכר את השעות שעבדתי בעריכה כמה מאמץ כמה ריכוז צריך בשביל זה
ואין מצב שכל אברך יכול לעשות את זה!
כקלדן שמקליד חבורות לאברכים חשובים ות"ח
אתה רואה שלא חסר אברכים שלא יודעים לבטא את עצמם בכתב בכלל, אין סדר לדברים,
אין בהירות
ושלא נדבר על פיסוק, שגיאות כתיב גסות, וכדו'
שאברכים אפי' שהם ת"ח גדולים אין להם את זה. זה מקצוע שדורש מלא מלא ריכוז,
וכושר ניסוח ובהירות,
וכמובן להבין ולהכנס לראש של הכותב מה הוא כתב מה הוא רצה,קושיא או תירוץ,
הערה או הארה וכו' וכו'מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:27
אני יוסיף את שלי אפי' שלדעתי כל הטענות הועלו פה:
כיום אני לא עורך התעסקתי תקופה בעריכה, כעת אני עובד בעיקר עם הקלדה
ואני זוכר את השעות שעבדתי בעריכה כמה מאמץ כמה ריכוז צריך בשביל זה
ואין מצב שכל אברך יכול לעשות את זה!
כקלדן שמקליד חבורות לאברכים חשובים ות"ח
אתה רואה שלא חסר אברכים שלא יודעים לבטא את עצמם בכתב בכלל, אין סדר לדברים,
אין בהירות
ושלא נדבר על פיסוק, שגיאות כתיב גסות, וכדו'
שאברכים אפי' שהם ת"ח גדולים אין להם את זה. זה מקצוע שדורש מלא מלא ריכוז,
וכושר ניסוח ובהירות,
וכמובן להבין ולהכנס לראש של הכותב מה הוא כתב מה הוא רצה,קושיא או תירוץ,
הערה או הארה וכו' וכו'מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:37
במקצוע העריכה, ההחלטה האם לתמחר את ה'עבודה' לפי שעות או באופן גלובאלי הינה
רק פונקציה של משא ומתן.עורך שיידע להעריך באופן מדוייק או קרוב לכך, כמה תארך לו העבודה בכללותה עשוי
לתת הצעת מחיר ביחס לפרוייקט בשלמותו, שבד"כ אם נביא בחשבון כמה זמן העריך
שיקח לו לסיים את הפרוייקט, יהיה זה תעריף גבוה מאוד לשעה, זאת מאחר שלוקח
סיכון שהעובדה לא תהיה פשוטה כפי שהעריך, ותדרוש שעות נוספות רבות.ישנן עורכים שהתעריף הגלובאלי שלהם יהיה יחסית נמוך מסיבות כמו סודות מקצוע
וכד' (בעבודות עריכה מאוד מסויימות), שגורמים לקיצור מהותי בעבודה, וממילא שוב
התעריף לשעה גבוה..
אולם רוב ככל העורכים עובדים לפי שעה ולא לפי עבודה, אלא א"כ מדובר בעבודה
קטנה וממוקדת מאוד.לפני כשנה/שנה וחצי הייתי באיזה מוסך שהיה כתוב שם ששעת עבודה (לא כולל מע"מ)
הינה 180 ש"ח, וכמדומני שמאז הסכום התעדכן בקרוב ל50 אחוז יותר ואם מדובר
במוסך בעיר דרומית ניתן להניח שבמרכז המחירים גבוהים בהרבה..
אגב עבודתם כוללת יציאה לכוס קפה ולעתים גם ארוחת צהריים שלוקחת חצי מהזמן.
איני יודע אם אכן הכל מחושב בתעריף, אבל גם אם נניח שהם מקזזים שעות שאינן של
עבודה ממש, מדובר בתעריפים גבוהים לעבודה שמכונה 'חכמת רחוב' ולרוב לא נלמדת
באקדמיא... -
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:27
אני יוסיף את שלי אפי' שלדעתי כל הטענות הועלו פה:
כיום אני לא עורך התעסקתי תקופה בעריכה, כעת אני עובד בעיקר עם הקלדה
ואני זוכר את השעות שעבדתי בעריכה כמה מאמץ כמה ריכוז צריך בשביל זה
ואין מצב שכל אברך יכול לעשות את זה!
כקלדן שמקליד חבורות לאברכים חשובים ות"ח
אתה רואה שלא חסר אברכים שלא יודעים לבטא את עצמם בכתב בכלל, אין סדר לדברים,
אין בהירות
ושלא נדבר על פיסוק, שגיאות כתיב גסות, וכדו'
שאברכים אפי' שהם ת"ח גדולים אין להם את זה. זה מקצוע שדורש מלא מלא ריכוז,
וכושר ניסוח ובהירות,
וכמובן להבין ולהכנס לראש של הכותב מה הוא כתב מה הוא רצה,קושיא או תירוץ,
הערה או הארה וכו' וכו'מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 02:07
אם תרכוש דירה ב - 4 מיליון תשלם למתווך 80 א' ש' ולעו"ד (אולי) 30 א' ש'.
בפועל המתווך למד את זה חודשיים, העו"ד - 4 שנים.
אפשר אפילו שהמתווך הוא חובבן מתחיל, העו"ד - מנוסה כבר שנים.
המתווך אולי הביא לך את הדירה, אבל העו"ד עושה את העבודה החשובה ביותר והיא
להעביר אותה על שמך בטאבו.
בכל זאת אלו הם המחירים. מה שאומר שהכל הוא עניין של היצע וביקוש.
המכון שמשלם 110 ש"ח לעורך זה כי הוא מעריך את עבודתו במחיר הזה.
לעומת זאת המכון שמשלם 40 ש"ח זה כי כך הוא מעריך את העבודה של העורך. או שכך
העורך מעריך את עבודתו שלו,
אם העורך ידע להעריך ולהוקיר את עבודתו נאמנה מן הסתם הוא יוכל להשיג יותר
והרבה פעמים גם מאותו המכון שבו הוא עובד כיום.
זה גם אינו עניין לתאוות ממון, העורך היקרן פשוט מעריך את השווי שוק שלו,
עובדה, מוכנים לשלם לו את זה!!! מבחינתו זה בזבוז זמן ומשאבים לקבל פחות על
עבודתו.ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:27:42 UTC+2, יהודה גלינרט כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 02:07
אם תרכוש דירה ב - 4 מיליון תשלם למתווך 80 א' ש' ולעו"ד (אולי) 30 א' ש'.
בפועל המתווך למד את זה חודשיים, העו"ד - 4 שנים.
אפשר אפילו שהמתווך הוא חובבן מתחיל, העו"ד - מנוסה כבר שנים.
המתווך אולי הביא לך את הדירה, אבל העו"ד עושה את העבודה החשובה ביותר והיא
להעביר אותה על שמך בטאבו.
בכל זאת אלו הם המחירים. מה שאומר שהכל הוא עניין של היצע וביקוש.
המכון שמשלם 110 ש"ח לעורך זה כי הוא מעריך את עבודתו במחיר הזה.
לעומת זאת המכון שמשלם 40 ש"ח זה כי כך הוא מעריך את העבודה של העורך. או שכך
העורך מעריך את עבודתו שלו,
אם העורך ידע להעריך ולהוקיר את עבודתו נאמנה מן הסתם הוא יוכל להשיג יותר
והרבה פעמים גם מאותו המכון שבו הוא עובד כיום.
זה גם אינו עניין לתאוות ממון, העורך היקרן פשוט מעריך את השווי שוק שלו,
עובדה, מוכנים לשלם לו את זה!!! מבחינתו זה בזבוז זמן ומשאבים לקבל פחות על
עבודתו.ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:27:42 UTC+2, יהודה גלינרט כתב/ה:
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 03:00
הנה ראינו:
יש כאן מעביד שסבור שהתוצר שהוא מקבל לא שווה את הכסף שדורשים
ויש כאן עובדים, והרבה, שסבורים בדיוק הפוך
מדובר כאן על הערכת העבודה
לדעתי התשובה היא, שאברכים חוששים לגזל, ועובדים ברצף ממש - כמו שראינו כאן את
תוכנת לרגעים תבחננו - מדובר בעבודה רציפה
אברכים באמת מבינים בלימוד, ויודעים שאי אפשר למרוח, דרושה השקעה אמיתית להבין
מה הכותב התכוון ובדיוק - ובאיזה ניסוח הכי נכון וקליט - כמו שגם רואים
במיילים שרצים פה כל יום
אברכים באמת יודעים המון חומר, שסה"כ צברו במשך 20 או 30 או יותר שנים, ובאמת
מאד מוכשרים, והם מעריכים את ידיעותיהם בפרט כשהם נתקלים בבעיות שרק הם יכולים
לפתור
רצונו של המעביד לנצל אותם ולתת להם שכר מינימום הוא בזיון לאינטלגנציה
התורנית שלהם, לכשרונות שלהם, ולזמן שלהם
משקיעים שעה אמיתית, כשרונות אמיתיים, וידע מקיף ואמיתי
והמעביד מדקדק איתם על זה ורוצה לנצל את זה שהם חייבים בתלמוד תורה, ושהם
רוצים לעבוד רק במשרה תורנית, ושאין להם תעודה.
צדקו כל אלה שאמרו שזו עבודה קשה, וקשה מאד, אחראית ומדוייקת
ואי אפשר לתת להם מחיר של נקיון כי כאמור יש כאן המון ידע כשרון ויצירתיות
זכותו של מעביד לנצל
וזכותנו העורכים לעמוד על שלנו.
לתת פחות ממאה שח לשעה זה בהחלט ניצול, לא תהא כהנת כפונדקית, יכולתי בזמן הזה
לכתוב מאמר מקיף בעניין הקאניבלים בהודו ולקבל פי שניים, רק בגלל שאני כותב
תורת ה' תמימה מגיע לי פחות?! אבל אלו תנאי השוק. כמו שהבנות שלנו
ההייטקיסטיות מקריבות ועובדות בשכר נמוך משמעותית מאד ביחס לשוק.
אחוז האברכים הראויים באמת להיות עורכים טובים הוא לא יותר מ2 אחוז, כך לדעתי.
גם עורכים לא טובים עובדים בתחום, בשביל זה צריך סינון ולהחליט כמה אתה מוכן
לתת, אם אני יעמוד על שלי ואתה על שלך, באיזה שהוא מקום נגיע לפחות ניצול.עוז והדר לתוספת דוגמא דורשים להצמד לספר כללים, לשעבד את כל הראש והלב לסגנון
של המעביד, ובתמורה לקבל...
זה לא ניצול?! זה סופר ניצול!
עורך חופשי שנותן דרור ליצירתיות שלו ונהנה מכל רגע מקבל כפי שכתוב בטבלה,
ועורך תורני.. למה?!
כי אנחנו פרייארים!!
מזלזלים בעצמינו.
יושבים מרובעים מול המחשב שעות על גבי שעות מאמצים את העיניים ואת הלב,
משמינים ולא מנחת, אין חופשות ואין הפסקות, לרגעים תבחננו... -
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 03:00
הנה ראינו:
יש כאן מעביד שסבור שהתוצר שהוא מקבל לא שווה את הכסף שדורשים
ויש כאן עובדים, והרבה, שסבורים בדיוק הפוך
מדובר כאן על הערכת העבודה
לדעתי התשובה היא, שאברכים חוששים לגזל, ועובדים ברצף ממש - כמו שראינו כאן את
תוכנת לרגעים תבחננו - מדובר בעבודה רציפה
אברכים באמת מבינים בלימוד, ויודעים שאי אפשר למרוח, דרושה השקעה אמיתית להבין
מה הכותב התכוון ובדיוק - ובאיזה ניסוח הכי נכון וקליט - כמו שגם רואים
במיילים שרצים פה כל יום
אברכים באמת יודעים המון חומר, שסה"כ צברו במשך 20 או 30 או יותר שנים, ובאמת
מאד מוכשרים, והם מעריכים את ידיעותיהם בפרט כשהם נתקלים בבעיות שרק הם יכולים
לפתור
רצונו של המעביד לנצל אותם ולתת להם שכר מינימום הוא בזיון לאינטלגנציה
התורנית שלהם, לכשרונות שלהם, ולזמן שלהם
משקיעים שעה אמיתית, כשרונות אמיתיים, וידע מקיף ואמיתי
והמעביד מדקדק איתם על זה ורוצה לנצל את זה שהם חייבים בתלמוד תורה, ושהם
רוצים לעבוד רק במשרה תורנית, ושאין להם תעודה.
צדקו כל אלה שאמרו שזו עבודה קשה, וקשה מאד, אחראית ומדוייקת
ואי אפשר לתת להם מחיר של נקיון כי כאמור יש כאן המון ידע כשרון ויצירתיות
זכותו של מעביד לנצל
וזכותנו העורכים לעמוד על שלנו.
לתת פחות ממאה שח לשעה זה בהחלט ניצול, לא תהא כהנת כפונדקית, יכולתי בזמן הזה
לכתוב מאמר מקיף בעניין הקאניבלים בהודו ולקבל פי שניים, רק בגלל שאני כותב
תורת ה' תמימה מגיע לי פחות?! אבל אלו תנאי השוק. כמו שהבנות שלנו
ההייטקיסטיות מקריבות ועובדות בשכר נמוך משמעותית מאד ביחס לשוק.
אחוז האברכים הראויים באמת להיות עורכים טובים הוא לא יותר מ2 אחוז, כך לדעתי.
גם עורכים לא טובים עובדים בתחום, בשביל זה צריך סינון ולהחליט כמה אתה מוכן
לתת, אם אני יעמוד על שלי ואתה על שלך, באיזה שהוא מקום נגיע לפחות ניצול.עוז והדר לתוספת דוגמא דורשים להצמד לספר כללים, לשעבד את כל הראש והלב לסגנון
של המעביד, ובתמורה לקבל...
זה לא ניצול?! זה סופר ניצול!
עורך חופשי שנותן דרור ליצירתיות שלו ונהנה מכל רגע מקבל כפי שכתוב בטבלה,
ועורך תורני.. למה?!
כי אנחנו פרייארים!!
מזלזלים בעצמינו.
יושבים מרובעים מול המחשב שעות על גבי שעות מאמצים את העיניים ואת הלב,
משמינים ולא מנחת, אין חופשות ואין הפסקות, לרגעים תבחננו...תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 08:49
קראתי את דבריך ומיד קפצתי, אני לא מעביד!!! אני מדבר כיום מהמשבצת של העורך
השכיר.
הכללים של עוז והדר הם כללים שמתבקשים לעריכה (בארטסקרול הם קשים פי כמה), שמי
שיש לו את זה ומבין את העבודה, זה לא מידי קשה עבורו. באמת אני אומר.
לא יתכן שיבוא צייר שאין לו את זה ויגיד למעסיק תן לי על שאני מתאמץ יותר
מידי, כמובן שיש כאלו שההצמדות לכללים קשה להם, אבל מי שיש לו את זה לא מתלונן
על זה.
אני מתעקש מתוך ניסיון של יותר מעשור, שזו לא עבודה קשה, אף אחד לא זלזל
באינטלגנציה התורנית של האברכים, כמו שאף אחד לא זלזל בידע של מאות אלפי מנהלי
החשבונות, שדוקא בגלל שהם מאות אלפי לא משלמים להם הרבה יחסית.
אגב, רוב העורכים יודעים לכתוב וביודעו ומכירו קאמינא.אבל למען השם, איך הגעתם ליותר מ-100 ש"ח לשעה???? מדובר ב-20,000 ש"ח לחודש,
זה לא מתאים לעורך שמטבעו הוא חסר הוצאות וידע מקצועי אמיתי.
עוד דבר, תבינו! אם הייתם מדברים על ר"מ בישיבה לא הייתי מתווכח שמגיע לו שכר
גבוה, כי הנדרש הוא רקע וידע ונסיון תורני והשכר שלו על ה שהוא למד. אבל עורך
לא מקבל על הניסיון בכולל, זה עבודה "מקצועית" במובן הכללי של המילה, בכל ארץ
ובכל מקום ידע דורש לימוד והכשרה
מי שמבקש בלי הקדמות וגינונים מיותרים שכר של 100 ש"ח לשעה על עריכה קלאסית+
(שאינה דורשת פענוח גנוזות בטכנולוגיות OCR ו-DFD וכדומה), לא מבין כלום
בשכר עבודה.ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 03:01:10 UTC+2, 5706175 כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 08:49
קראתי את דבריך ומיד קפצתי, אני לא מעביד!!! אני מדבר כיום מהמשבצת של העורך
השכיר.
הכללים של עוז והדר הם כללים שמתבקשים לעריכה (בארטסקרול הם קשים פי כמה), שמי
שיש לו את זה ומבין את העבודה, זה לא מידי קשה עבורו. באמת אני אומר.
לא יתכן שיבוא צייר שאין לו את זה ויגיד למעסיק תן לי על שאני מתאמץ יותר
מידי, כמובן שיש כאלו שההצמדות לכללים קשה להם, אבל מי שיש לו את זה לא מתלונן
על זה.
אני מתעקש מתוך ניסיון של יותר מעשור, שזו לא עבודה קשה, אף אחד לא זלזל
באינטלגנציה התורנית של האברכים, כמו שאף אחד לא זלזל בידע של מאות אלפי מנהלי
החשבונות, שדוקא בגלל שהם מאות אלפי לא משלמים להם הרבה יחסית.
אגב, רוב העורכים יודעים לכתוב וביודעו ומכירו קאמינא.אבל למען השם, איך הגעתם ליותר מ-100 ש"ח לשעה???? מדובר ב-20,000 ש"ח לחודש,
זה לא מתאים לעורך שמטבעו הוא חסר הוצאות וידע מקצועי אמיתי.
עוד דבר, תבינו! אם הייתם מדברים על ר"מ בישיבה לא הייתי מתווכח שמגיע לו שכר
גבוה, כי הנדרש הוא רקע וידע ונסיון תורני והשכר שלו על ה שהוא למד. אבל עורך
לא מקבל על הניסיון בכולל, זה עבודה "מקצועית" במובן הכללי של המילה, בכל ארץ
ובכל מקום ידע דורש לימוד והכשרה
מי שמבקש בלי הקדמות וגינונים מיותרים שכר של 100 ש"ח לשעה על עריכה קלאסית+
(שאינה דורשת פענוח גנוזות בטכנולוגיות OCR ו-DFD וכדומה), לא מבין כלום
בשכר עבודה.ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 03:01:10 UTC+2, 5706175 כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 09:56
אתה כל הזמן מנפנף בתעודות, כאילו זה איזה פונקציה בציבור שלנו.
וכי מלמד שעשה הכשרות מקבל יותר כסף במשכורת?
מוהל שעבר 10 קורסים מקבל יותר הזמנות?
אצלנו אפשר לתלות את התעודות על הקיר ותו לא!
מה שמדבר במקצועות התורניים הוא רק כישורים, קשרים, וידע אישי.
אגב, אני בטוח שרוב העורכים היו מוכנים לעבור קורס או שניים, בתמורה לכך שיהיה
ברור ששכרם מתחיל ממאה ש"ח ומעלה לשעה.ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 08:57:54 UTC+2, 5487969 כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 10:01
לערוך 7-8 שעות בעבודה קבועה שדורשת מאמץ שראוי ל100 ש"ח לשעה ומעלה לא מצוי
כ"כ בשוק העריכה.
מדובר בד"כ בעבודות של פרוייקטים ממוקדים שהמעביד מעריך שתהיה לו השקעה כדאית
לשלם על כל הפרוייקט סכום מסויים של כסף כדי להרוויח ממנו סכום גבוה יותר
וכיו"ב.
ומעתה הוא מחלק את העוגה של ההוצאות:
כך וכך אחוזים לעורך שמבצע את גוף העבודה, כך וכך למעמד, וכן להוצאות הדפוס
וכו'.לכן יכול להיות שעורך יקבל שכר כזה לשעה, ואף גבוה מזה. ולאמיתו של דבר ייתכן
מאד שאילו היה העורך נותן לו תמחור גלובאלי היה השכר אף גבוה יותר, אלא
שהמעביד בחכמתו העדיף להעריך את השכר לפי שעה והעורך ביושרו ניצל כל דקה, וכך
הסתיימה העבודה במינימום זמן.
יש להוסיף לזה שלרוב התשלום הגבוה לשעה בא על חשבון כמות השעות, דהיינו שעורך
שקיבל תמחור לשעה של 100-150 לשעה יסיים את הפרוייקט בזמן מועט יחסית, ועם
חסכון מירבי בכוח אדם כגון חומר מוגה, מפוסק ומקוטע, הכנה לעימוד וסגנונות,
ועוד. לעומת רעהו שמקבל חצי מהסכום ואחריו צריך להעביר עוד כמה בעלי מקצוע
לגימורים. וכמו שכתב בעבר הר' יוסקוביץ' ע"ע.לאור הדברים הללו אוסיף שלעתים רבות מחיר השעה נגזר משווי שוק של המוצר המוגמר
דהיינו כאשר ישנה הערכה שהמוצר הסופי עשוי להיות ברווח גדול השכר השעתי של
העובד המכין את המוצר יעלה בהתאםלפעמים הידיעה על שוויו הגבוה של המוצר המוגמר מגיעה באיחור מסויים, ואז ישנם
תלונות על השכר וויכוחים על כך שעינו של העובד צרה וכד'.
יש לציין בהקשר זה שתלונות רטרואקטיביות של העובד הן התנהלות לא נכונה ואכמ"ל. -
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 10:01
לערוך 7-8 שעות בעבודה קבועה שדורשת מאמץ שראוי ל100 ש"ח לשעה ומעלה לא מצוי
כ"כ בשוק העריכה.
מדובר בד"כ בעבודות של פרוייקטים ממוקדים שהמעביד מעריך שתהיה לו השקעה כדאית
לשלם על כל הפרוייקט סכום מסויים של כסף כדי להרוויח ממנו סכום גבוה יותר
וכיו"ב.
ומעתה הוא מחלק את העוגה של ההוצאות:
כך וכך אחוזים לעורך שמבצע את גוף העבודה, כך וכך למעמד, וכן להוצאות הדפוס
וכו'.לכן יכול להיות שעורך יקבל שכר כזה לשעה, ואף גבוה מזה. ולאמיתו של דבר ייתכן
מאד שאילו היה העורך נותן לו תמחור גלובאלי היה השכר אף גבוה יותר, אלא
שהמעביד בחכמתו העדיף להעריך את השכר לפי שעה והעורך ביושרו ניצל כל דקה, וכך
הסתיימה העבודה במינימום זמן.
יש להוסיף לזה שלרוב התשלום הגבוה לשעה בא על חשבון כמות השעות, דהיינו שעורך
שקיבל תמחור לשעה של 100-150 לשעה יסיים את הפרוייקט בזמן מועט יחסית, ועם
חסכון מירבי בכוח אדם כגון חומר מוגה, מפוסק ומקוטע, הכנה לעימוד וסגנונות,
ועוד. לעומת רעהו שמקבל חצי מהסכום ואחריו צריך להעביר עוד כמה בעלי מקצוע
לגימורים. וכמו שכתב בעבר הר' יוסקוביץ' ע"ע.לאור הדברים הללו אוסיף שלעתים רבות מחיר השעה נגזר משווי שוק של המוצר המוגמר
דהיינו כאשר ישנה הערכה שהמוצר הסופי עשוי להיות ברווח גדול השכר השעתי של
העובד המכין את המוצר יעלה בהתאםלפעמים הידיעה על שוויו הגבוה של המוצר המוגמר מגיעה באיחור מסויים, ואז ישנם
תלונות על השכר וויכוחים על כך שעינו של העובד צרה וכד'.
יש לציין בהקשר זה שתלונות רטרואקטיביות של העובד הן התנהלות לא נכונה ואכמ"ל.תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 12:26
אחרי הכל, רק השוק יכול להשפיע על השכר, ומה ישפיע על השוק?
אם יהי התאגדות כמו הסתדרות המורים.
לא מצאתי את ההוא שאמר שמסכים ל"התפשר" על 110 לשעה, אבל כן אני רואה זלזול
בעבודה מצד מעסיקים בניסיון להוריד את הדרישות, ועוד התחכמויות שונות.
אני הייתי מוכן לרדת מ-45 ל-35 אם היו נותנים לי לשבת במשרד עם עבודה ברצף
כולל יציאות פה ושם, וגם חברה וסוג עבודה שאפשר תוך כדי לפטפט בטלפון ולסדר
כמה עניינים דחופים. (ארנונה ועוד)
להאשים את העורך בעושק זה ממש להפוך את היוצרות. הוא נותן מעצמו בדיוק כמו
מתכנת, עו"ד, רו"ח, וכל סוג של שכיר.
ולא משנה כמה למד, מתכנת מקבל פחות מיועץ מס וגננת עוד פחות, שלשתם למדו בערך
אותו דבר. -
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 12:26
אחרי הכל, רק השוק יכול להשפיע על השכר, ומה ישפיע על השוק?
אם יהי התאגדות כמו הסתדרות המורים.
לא מצאתי את ההוא שאמר שמסכים ל"התפשר" על 110 לשעה, אבל כן אני רואה זלזול
בעבודה מצד מעסיקים בניסיון להוריד את הדרישות, ועוד התחכמויות שונות.
אני הייתי מוכן לרדת מ-45 ל-35 אם היו נותנים לי לשבת במשרד עם עבודה ברצף
כולל יציאות פה ושם, וגם חברה וסוג עבודה שאפשר תוך כדי לפטפט בטלפון ולסדר
כמה עניינים דחופים. (ארנונה ועוד)
להאשים את העורך בעושק זה ממש להפוך את היוצרות. הוא נותן מעצמו בדיוק כמו
מתכנת, עו"ד, רו"ח, וכל סוג של שכיר.
ולא משנה כמה למד, מתכנת מקבל פחות מיועץ מס וגננת עוד פחות, שלשתם למדו בערך
אותו דבר. -
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 13:33
לבקש יותר מ 40 ש"ח לשעה זו תאוות ממון ??
זהו שכר שאינו מספיק לפרנס משפחה !משכנתא: כמה אלפים,
שכר לימוד: כמה אלפים
ואיך זיל גמוראתמהה,
איך אפשר לקרוא לאחד שלא גומר את החודש בע "תאוות ממון" ...זה כינוי שמתאים למי שיש לו כסף כל צרכו,
והא חפץ להרבות את ממונו.יש כאן חוסר הבנה יסודי.
ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 12:33:38 UTC+2, aricha8498492 כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 13:33
לבקש יותר מ 40 ש"ח לשעה זו תאוות ממון ??
זהו שכר שאינו מספיק לפרנס משפחה !משכנתא: כמה אלפים,
שכר לימוד: כמה אלפים
ואיך זיל גמוראתמהה,
איך אפשר לקרוא לאחד שלא גומר את החודש בע "תאוות ממון" ...זה כינוי שמתאים למי שיש לו כסף כל צרכו,
והא חפץ להרבות את ממונו.יש כאן חוסר הבנה יסודי.
ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 12:33:38 UTC+2, aricha8498492 כתב/ה:
-
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות