שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
אשמח לקבל אנציקלופדיה תלמודית ערך בית המקדש עמ' רלג
2023
3
פוסטים
2
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 10:34
אנציקלופדיה תלמודית כרך ג, בית המקדש [המתחיל בעמוד רכד טור 1]
[עמוד רלג טור 1] ורב נחמן אמר שאם לא נעשה הקידוש אף באחד מכל אלה הדברים הוא
שמעכב, אבל אם נתקדש באחד מהם הרי זה קידוש, ולכן קידש עזרא את הבית השני אף
בלא מלך ואורים ותומים2 <#_ftn1>65. "באחד מהם" פירושו: או מלך או כהן גדול או
נביא או סנהדרין או בשירי מנחה2 <#_ftn2>66.הבנין של המשכן נתקדש במשיחה בשמן המשחה2 <#_ftn3>67, שנאמר: ויהי ביום כלות
משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו2 <#_ftn4>68. בנין המקדש לא הוצרך
למשיחה2 <#_ftn5>69, אבל נתחנך בעבודה2 <#_ftn6>70.נחלקו בדבר אם קדושת המקום של המקדש בטלה עם חורבנו, או לא בטלה: רוב התנאים
והאמוראים סוברים שקדושה ראשונה של המקדש קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא, וכן
שנינו: קדושת ירושלים אין אחריה היתר2 <#_ftn7>71, שאף כשחרב המקדש אסור
להקריב בבמות, שקדושה ראשונה קידשה גם לעתיד לבוא2 <#_ftn8>72, וכן: משבאו
לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להם עוד היתר2 <#_ftn9>73, וכן אמר ר' יהושע
שמעתי שמקריבים אף על פי שאין בית ואוכלים קדשי קדשים אף על פי שאין קלעים,
שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא2 <#_ftn10>74, וכן אמרו ר'
אליעזר בן יעקב ורבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה,
ואחד מהם העיד שמקריבים אף על פי שאין בית2 <#_ftn11>75, וכן אמר ר' יוחנן
שהמעלה קרבנות בזמן הזה בחוץ חייב, שקדושה ראשונה קידשה לעתיד לבוא2 <#_ftn12>
76, וכן אמר רב הונא שקידוש העזרה צריך להיות בכל הדברים שנשנו במשנה2
<#_ftn13>77, ועזרא שלא היו בימיו מלך ואורים ותומים הרי זה לפי שלא הוצרך
לקדש כלל, שקדושה ראשונה לא בטלה עם חרבן הבית הראשון2 <#_ftn14>78, וכן אמרו
שמקדש קדושתו קדושת עולם2 <#_ftn15>79, שאין אחריה היתר במות2 <#_ftn16>80.
ומנין שלא בטלה הקדושה, לפי שנאמר בקדושת ערי-חומה*: אשר לא חמה2 <#_ftn17>81,
והקרי: [עמוד רלג טור 2] אשר לו חמה2 <#_ftn18>82, ודרשו: אף על פי שאין לו
עכשיו והיה לו קודם לכן2 <#_ftn19>83, ומכיון שקדושת הבית אף היא תלויה
במחיצות, אף קדושה זו לא בטלה2 <#_ftn20>84, או לפי שנאמר: כי לא באתם עד עתה
אל המנוחה ואל הנחלה2 <#_ftn21>85, ודרשו: מנוחה זו שילה, נחלה זו ירושלים2
<#_ftn22>86, שאין לה הפסק כנחלה זו2 <#_ftn23>87, או לפי שנאמר: זאת מנוחתי
עדי עד2 <#_ftn24>88, שקדושה עולמית היא2 <#_ftn25>89, או לפי שנאמר: והשמותי
את מקדשיכם2 <#_ftn26>90, ודרשו: קדושתם אף כשהם שוממים2 <#_ftn27>91. וכתבו
ראשונים טעם לדבר, לפי שקדושת המקדש היא מפני השכינה, והשכינה אינה בטלה2
<#_ftn28>92, וכן אמרו: בין חרב בין שאינו חרב שכינה שם, שנאמר2 <#_ftn29>93:
והיו עיני ולבי שם כל הימים2 <#_ftn30>94. ואפילו התנאים והאמוראים הסוברים
בקדושת ארץ ישראל שקדושה ראשונה בטלה2 <#_ftn31>95, כתבו ראשונים שמחמת
הלימודים המיוחדים שנאמרו בקדושת המקדש או הטעם המיוחד של קדושת השכינה, אף הם
סוברים שקדושת המקדש לא בטלה2 <#_ftn32>96. אבל יש חולקים וסוברים שקדושה
ראשונה של המקדש בטלה, ולכן אמר רב נחמן שהקידוש הוא באחד מכל אלו2 <#_ftn33>97,
לפי שעזרא קידש בלי מלך ואורים ותומים, והוצרכו אז לקידוש גמור, שקדושת דוד
ושלמה בטלה2 <#_ftn34>98, וכן אמר ריש לקיש שהמעלה בחוץ בזמן הזה פטור, שקדושה
ראשונה בטלה והותרו הבמות2 <#_ftn35>99, וכן אמר ר' יצחק שמעתי שמקריבים
בבית-חוניו* בזמן הזה, לפי שסובר שבית חוניו לשם שמים נעשה ולא לשם עבודה זרה3
<#_ftn36>00, וקדושה ראשונה של הבית בטלה3 <#_ftn37>01. ונחלקו אמוראים בדעת
ר' אליעזר שאמר: שמעתי כשהיו בונים בהיכל עושים קלעים להיכל וקלעים לעזרות3
<#_ftn38>02, שיש מפרשים שהקלעים נעשו כדי להכשיר העזרה להקריב בה קרבנות,
שיהא המזבח הבנוי בעזרה קרוי "פתח אהל מועד"3 <#_ftn39>03, שאלמלא כן לא היו
יכולים להקריב עד שיגמר הבנין, שקדושה ראשונה בטלה, ויש מפרשים שאף [עמוד רלד
טור 1] ר' אליעזר יוכל לסבור שקדושה ראשונה קיימת, ולא עשו קלעים אלא משום
צניעות, ולא משום צורך קדושה3 <#_ftn40>04.
265 <#_ftnref1> . שבועות טז א ורש"י.
266 <#_ftnref2> . רש"י שם טו ב ד"ה אפילו למ"ד, ושם תודות במקום מנחה, והיינו
בתוספת העיר.267 <#_ftnref3> . שבועות טז ב.
268 <#_ftnref4> . במדבר ז א.
269 <#_ftnref5> . שבועות שם, ועי"ש טו א ותוס' ד"ה מתיב.
270 <#_ftnref6> . עי' מלכים א ח סג, וע"ע חינוך.
271 <#_ftnref7> . משנה מגילה י רע"א.
272 <#_ftnref8> . גמ' שם. וע"ע במה שהיתר הבמות תלוי בקדושת המקדש.
273 <#_ftnref9> . משנה זבחים קיב ב.
274 <#_ftnref10> . עדיות פ"ח מ"ו.
275 <#_ftnref11> . זבחים סב א.
276 <#_ftnref12> . שם קז ב.
277 <#_ftnref13> . עי' לעיל.
278 <#_ftnref14> . שבועות טז א, ועי' לעיל.
279 <#_ftnref15> . מו"ק ט א; שבועות טז ב.
280 <#_ftnref16> . רש"י שבועות שם, ועי"ש בתוס' שפירשו בע"א.
281 <#_ftnref17> . ויקרא כה ל.
282 <#_ftnref18> . תוס' ערכין לב א ד"ה אשר ור"ן מגילה ג ב. ועי' רש"י ערכין
שם ותוס' חולין סה א ד"ה אף על פי שפירשו בע"א.283 <#_ftnref19> . מגילה י ב וש"נ.
284 <#_ftnref20> . תוס' יבמות פב ב; ר"ש שביעית פ"ו סומ"א.
285 <#_ftnref21> . דברים יב ט.
286 <#_ftnref22> . זבחים קיט א.
287 <#_ftnref23> . תוס' יבמות שם, ועי' זבחים שם שר' שמעון דורש נחלה זו שילה
ונקראה נחלה מטעם אחר.288 <#_ftnref24> . תהלים קלב יד.
289 <#_ftnref25> . תוס' יבמות שם; ר"ש שביעית פ"ו מ"א.
290 <#_ftnref26> . ויקרא כו לא.
291 <#_ftnref27> . רמב"ם בהב"ח פ"ו הט"ז, ע"פ משנה מגילה כח א לענין בית
הכנסת, ועי' תו"כ שם.292 <#_ftnref28> . רמב"ם שם; סמ"ג עשין קסג.
293 <#_ftnref29> . מלכים א ט ג.
294 <#_ftnref30> . מדרש תהלים פי"א; סמ"ג שם. ועי' ברכות סב ב.
295 <#_ftnref31> . ע"ע ארץ ישראל: קדושה ראשונה.
296 <#_ftnref32> . רמב"ם בהב"ח שם; תוס' יבמות פב ב וזבחים סא א וסב א
ושבועות טז א; ר"ש שביעית פ"ו מ"א; סמ"ג עשין קסג; ועוד.297 <#_ftnref33> . עי' לעיל.
298 <#_ftnref34> . שבועות שם ורש"י.
299 <#_ftnref35> . זבחים קז ב.
300 <#_ftnref36> . ע"ע בית חוניו.
301 <#_ftnref37> . מגילה י א ורש"י.
302 <#_ftnref38> . עדיות פ"ח מ"ו.
303 <#_ftnref39> . ע"ע מזבח.
304 <#_ftnref40> . מגילה שם וש"נ ורש"י.
-
תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 10:34
אנציקלופדיה תלמודית כרך ג, בית המקדש [המתחיל בעמוד רכד טור 1]
[עמוד רלג טור 1] ורב נחמן אמר שאם לא נעשה הקידוש אף באחד מכל אלה הדברים הוא
שמעכב, אבל אם נתקדש באחד מהם הרי זה קידוש, ולכן קידש עזרא את הבית השני אף
בלא מלך ואורים ותומים2 <#_ftn1>65. "באחד מהם" פירושו: או מלך או כהן גדול או
נביא או סנהדרין או בשירי מנחה2 <#_ftn2>66.הבנין של המשכן נתקדש במשיחה בשמן המשחה2 <#_ftn3>67, שנאמר: ויהי ביום כלות
משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו2 <#_ftn4>68. בנין המקדש לא הוצרך
למשיחה2 <#_ftn5>69, אבל נתחנך בעבודה2 <#_ftn6>70.נחלקו בדבר אם קדושת המקום של המקדש בטלה עם חורבנו, או לא בטלה: רוב התנאים
והאמוראים סוברים שקדושה ראשונה של המקדש קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא, וכן
שנינו: קדושת ירושלים אין אחריה היתר2 <#_ftn7>71, שאף כשחרב המקדש אסור
להקריב בבמות, שקדושה ראשונה קידשה גם לעתיד לבוא2 <#_ftn8>72, וכן: משבאו
לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להם עוד היתר2 <#_ftn9>73, וכן אמר ר' יהושע
שמעתי שמקריבים אף על פי שאין בית ואוכלים קדשי קדשים אף על פי שאין קלעים,
שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא2 <#_ftn10>74, וכן אמרו ר'
אליעזר בן יעקב ורבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה,
ואחד מהם העיד שמקריבים אף על פי שאין בית2 <#_ftn11>75, וכן אמר ר' יוחנן
שהמעלה קרבנות בזמן הזה בחוץ חייב, שקדושה ראשונה קידשה לעתיד לבוא2 <#_ftn12>
76, וכן אמר רב הונא שקידוש העזרה צריך להיות בכל הדברים שנשנו במשנה2
<#_ftn13>77, ועזרא שלא היו בימיו מלך ואורים ותומים הרי זה לפי שלא הוצרך
לקדש כלל, שקדושה ראשונה לא בטלה עם חרבן הבית הראשון2 <#_ftn14>78, וכן אמרו
שמקדש קדושתו קדושת עולם2 <#_ftn15>79, שאין אחריה היתר במות2 <#_ftn16>80.
ומנין שלא בטלה הקדושה, לפי שנאמר בקדושת ערי-חומה*: אשר לא חמה2 <#_ftn17>81,
והקרי: [עמוד רלג טור 2] אשר לו חמה2 <#_ftn18>82, ודרשו: אף על פי שאין לו
עכשיו והיה לו קודם לכן2 <#_ftn19>83, ומכיון שקדושת הבית אף היא תלויה
במחיצות, אף קדושה זו לא בטלה2 <#_ftn20>84, או לפי שנאמר: כי לא באתם עד עתה
אל המנוחה ואל הנחלה2 <#_ftn21>85, ודרשו: מנוחה זו שילה, נחלה זו ירושלים2
<#_ftn22>86, שאין לה הפסק כנחלה זו2 <#_ftn23>87, או לפי שנאמר: זאת מנוחתי
עדי עד2 <#_ftn24>88, שקדושה עולמית היא2 <#_ftn25>89, או לפי שנאמר: והשמותי
את מקדשיכם2 <#_ftn26>90, ודרשו: קדושתם אף כשהם שוממים2 <#_ftn27>91. וכתבו
ראשונים טעם לדבר, לפי שקדושת המקדש היא מפני השכינה, והשכינה אינה בטלה2
<#_ftn28>92, וכן אמרו: בין חרב בין שאינו חרב שכינה שם, שנאמר2 <#_ftn29>93:
והיו עיני ולבי שם כל הימים2 <#_ftn30>94. ואפילו התנאים והאמוראים הסוברים
בקדושת ארץ ישראל שקדושה ראשונה בטלה2 <#_ftn31>95, כתבו ראשונים שמחמת
הלימודים המיוחדים שנאמרו בקדושת המקדש או הטעם המיוחד של קדושת השכינה, אף הם
סוברים שקדושת המקדש לא בטלה2 <#_ftn32>96. אבל יש חולקים וסוברים שקדושה
ראשונה של המקדש בטלה, ולכן אמר רב נחמן שהקידוש הוא באחד מכל אלו2 <#_ftn33>97,
לפי שעזרא קידש בלי מלך ואורים ותומים, והוצרכו אז לקידוש גמור, שקדושת דוד
ושלמה בטלה2 <#_ftn34>98, וכן אמר ריש לקיש שהמעלה בחוץ בזמן הזה פטור, שקדושה
ראשונה בטלה והותרו הבמות2 <#_ftn35>99, וכן אמר ר' יצחק שמעתי שמקריבים
בבית-חוניו* בזמן הזה, לפי שסובר שבית חוניו לשם שמים נעשה ולא לשם עבודה זרה3
<#_ftn36>00, וקדושה ראשונה של הבית בטלה3 <#_ftn37>01. ונחלקו אמוראים בדעת
ר' אליעזר שאמר: שמעתי כשהיו בונים בהיכל עושים קלעים להיכל וקלעים לעזרות3
<#_ftn38>02, שיש מפרשים שהקלעים נעשו כדי להכשיר העזרה להקריב בה קרבנות,
שיהא המזבח הבנוי בעזרה קרוי "פתח אהל מועד"3 <#_ftn39>03, שאלמלא כן לא היו
יכולים להקריב עד שיגמר הבנין, שקדושה ראשונה בטלה, ויש מפרשים שאף [עמוד רלד
טור 1] ר' אליעזר יוכל לסבור שקדושה ראשונה קיימת, ולא עשו קלעים אלא משום
צניעות, ולא משום צורך קדושה3 <#_ftn40>04.
265 <#_ftnref1> . שבועות טז א ורש"י.
266 <#_ftnref2> . רש"י שם טו ב ד"ה אפילו למ"ד, ושם תודות במקום מנחה, והיינו
בתוספת העיר.267 <#_ftnref3> . שבועות טז ב.
268 <#_ftnref4> . במדבר ז א.
269 <#_ftnref5> . שבועות שם, ועי"ש טו א ותוס' ד"ה מתיב.
270 <#_ftnref6> . עי' מלכים א ח סג, וע"ע חינוך.
271 <#_ftnref7> . משנה מגילה י רע"א.
272 <#_ftnref8> . גמ' שם. וע"ע במה שהיתר הבמות תלוי בקדושת המקדש.
273 <#_ftnref9> . משנה זבחים קיב ב.
274 <#_ftnref10> . עדיות פ"ח מ"ו.
275 <#_ftnref11> . זבחים סב א.
276 <#_ftnref12> . שם קז ב.
277 <#_ftnref13> . עי' לעיל.
278 <#_ftnref14> . שבועות טז א, ועי' לעיל.
279 <#_ftnref15> . מו"ק ט א; שבועות טז ב.
280 <#_ftnref16> . רש"י שבועות שם, ועי"ש בתוס' שפירשו בע"א.
281 <#_ftnref17> . ויקרא כה ל.
282 <#_ftnref18> . תוס' ערכין לב א ד"ה אשר ור"ן מגילה ג ב. ועי' רש"י ערכין
שם ותוס' חולין סה א ד"ה אף על פי שפירשו בע"א.283 <#_ftnref19> . מגילה י ב וש"נ.
284 <#_ftnref20> . תוס' יבמות פב ב; ר"ש שביעית פ"ו סומ"א.
285 <#_ftnref21> . דברים יב ט.
286 <#_ftnref22> . זבחים קיט א.
287 <#_ftnref23> . תוס' יבמות שם, ועי' זבחים שם שר' שמעון דורש נחלה זו שילה
ונקראה נחלה מטעם אחר.288 <#_ftnref24> . תהלים קלב יד.
289 <#_ftnref25> . תוס' יבמות שם; ר"ש שביעית פ"ו מ"א.
290 <#_ftnref26> . ויקרא כו לא.
291 <#_ftnref27> . רמב"ם בהב"ח פ"ו הט"ז, ע"פ משנה מגילה כח א לענין בית
הכנסת, ועי' תו"כ שם.292 <#_ftnref28> . רמב"ם שם; סמ"ג עשין קסג.
293 <#_ftnref29> . מלכים א ט ג.
294 <#_ftnref30> . מדרש תהלים פי"א; סמ"ג שם. ועי' ברכות סב ב.
295 <#_ftnref31> . ע"ע ארץ ישראל: קדושה ראשונה.
296 <#_ftnref32> . רמב"ם בהב"ח שם; תוס' יבמות פב ב וזבחים סא א וסב א
ושבועות טז א; ר"ש שביעית פ"ו מ"א; סמ"ג עשין קסג; ועוד.297 <#_ftnref33> . עי' לעיל.
298 <#_ftnref34> . שבועות שם ורש"י.
299 <#_ftnref35> . זבחים קז ב.
300 <#_ftnref36> . ע"ע בית חוניו.
301 <#_ftnref37> . מגילה י א ורש"י.
302 <#_ftnref38> . עדיות פ"ח מ"ו.
303 <#_ftnref39> . ע"ע מזבח.
304 <#_ftnref40> . מגילה שם וש"נ ורש"י.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות