דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2023
  4. אשמח לקבל ספרי דבי רב לרבי דוד פארדו מהדו' וגשל
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

אשמח לקבל ספרי דבי רב לרבי דוד פארדו מהדו' וגשל

2023
1 1 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • ה

    שו"ת תורת יקותיאל (רוזנברגר) מהדו"ק סי' מג - אשמח מאד לקבל בטקסט קריא

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 16:39 קיבלתי בס"ד. בברכת התורה, מכון 'תורה שבכתב' מאת: [email protected]
  • D

    אשמח לקבל

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    D
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 15:47 חידושי רבי שלמה היימאן - בענין אפרו של חמץ אשר לשלמה [ברמן] סימן לט על פסח - בענין תשביתו עדיף בטקסט
  • G

    אשמח לקבל

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 13:11 האם יש מאורות הגר"א על כל המשניות בטקסט?
  • D

    אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:49 זה כוונתך? או מחידושי מרן רי"ז הלוי (השחור)? חידושי הגרי"ז סימן קנו וילך (ל"א, ז') ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו וגו' כי אתה תבוא את העם הזה וגו'. בפרש"י, ארי את תיעול עם עמא הדין, משה אמר לו ליהושע, זקנים שבדור יהיו עמך הכל לפי דעתן ועצתן, אבל הקדוש ברוך הוא אמר ליהושע כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם, תביא על כרחם הכל תלוי בך, טול מקל והך על קדקדן, דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור, עכ"ל. וצ"ב וכי משה מה שאמר, מדעתו אמר, והרי מפי הגבורה אמר ותורה היא, וכפי הנראה הרי סותרין דברי הקדוש ברוך הוא למה שאמר משה, וזה א"א לומר כן. ועוד צריך ביאור מה הלשון "טול מקל והך על קדקדן". והנראה בזה דהנה מצינו דמשה היה "מלך" כמו דאיתא ברמב"ם בפ"ו מהלכות בית הבחירה הי"א, והיה ג"כ ראש הסנהדרין כמו שאיתא ברמב"ם פ"א מהלכות סנהדרין ה"ג, וכמו כן מצינו דיהושע היה מלך וכדכתיב בקרא כל איש אשר ימרה את פיך וגו' יומת (יהושע א' י"ח) שאין שייך דין זה אלא במיוחד למלך וכמו שאיתא ברמב"ם פ"א מהלכות מלכים ה"ג, והיה ג"כ ראש הסנהדרין, והנה מהחילוקים שבין מלך וראש סנהדרין הם א. שראש הסנהדרין יש לו כח לדון רק כאשר הוא יחד עם הסנהדרין, שלעצמו לבדו אין לו שום כח לדון, או ענינים אחרים שעל הסנהדרין לעשותם, אבל המלך לו לבדו הכח והשררה לעשות את אשר מדין המלכות, ב. סנהדרין דנה הכל לפי התורה כמשפטה הכתוב בה, אבל המלך דן ורודה בעם כפי אשר יראו עיניו, דזהו דין המלכות. ובזה יתבאר היטב פרש"י הנ"ל, דהנה מינוי המלך צריך להיות עפ"י נביא, (עי' פ"א מהלכות מלכים ה"ג), אבל מינוי ראש הסנהדרין אין שום דינים בזה אלא הגדול בחכמה שבכולן מושיבין אותו ראש עליהן, (עי' פ"א מהלכות סנהדרין ה"ג), ולפי"ז נראה דמה שאמר משה ליהושע "כי אתה תבוא את העם הזה" עם עמ' - "זקנים שבדור יהיו עמך, הכל לפי דעתן ועצתן", היינו שאמר משה ליהושע שאתה תהיה "ראש הסנהדרין" ולזה הזקנים שבדור הסנהדרין יהיו עמך, שבלעדיהם אין לראש הסנהדרין שום כח, כמש"כ. וזה אמר משה מדעתו, שהרי אין צריך למינוי הז השום דינים, כמו ע"פ נביא כמש"כ, אבל הקדוש ברוך הוא אמר ליהושע אתה תביא על כרחם, הכל תלוי בך, והיינו מינוי יהושע למלך, ולכן הצטרך לומר הקדוש ברוך הוא, דאין מעמידים מלך אלא ע"פ נביא, והצטרך לנבואה למנויו, וכיון שהוא מלך "הכלתלוי בך", דמלך לבדו דן ורודה, ואינו צריך להימלך במישהו, ולכם גם אמר "טול מקל והך על קדקדן", דמלך אין לו משפטים ודינים שעל פיהם ידון, אלא כפי שיראה לנכון, דזהו דין המלכות. (וזהו קרא דלא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו (ויחי מ"ט י') דקאמר בגמרא (סנהדרין ה' ע"א) דשבט מיהודה, אלו ראשי גלויות שבבבל במקום מלך הם עומדים וכו', ומחוקק מבין רגליו, אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים, היינו ראשי סנהדראות).
  • א

    אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    כ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 15:24 אוצר החכמה_רוח יעקב - ראש אמיר -מהדורה חדשה- - ... https://drive.google.com/file/d/1-dV_Wf9SvI7m8LeDDwzxEx9E-CH0RmDt/view?usp=drive_web אוצר החכמה_שער בת רבים - א (בראשית) - פנסטר, חי... https://drive.google.com/file/d/1pq3BqtEHZVtbIlbj3dD4RlPKQ0um2AgV/view?usp=drive_web אוצר החכמה_שער בת רבים - ג (ויקרא) - פנסטר, חיי... https://drive.google.com/file/d/1SMUkhD3C2eRuxOtYpQttbk5qMg_rQMX9/view?usp=drive_web אוצר החכמה_שער בת רבים - ג (ויקרא) - פנסטר, חיי... https://drive.google.com/file/d/1Gs7jbgJ_5idxMhpX6L93UEgo72ejGwpK/view?usp=drive_web
  • D

    אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 16:44 בבאור שיטת החינוך סימן ת"ל שאינו חוזר לראש בלא הזכיר שוי"ט =שבת ויום טוב= בבהמ"ז =בברכת המזון= ובאור בראב"ד פ"ב מברכות הי"ב ג' אייר תשי"א. מע"כ ידידי תלמידי הרה"ג מוהר"ר נטע צבי גרינבלאט שליט"א. הנה בדבר קושית כתר"ה ידידי החמורה מאד ששיטת החינוך דאין מחזירין בלא הזכיר קדושת היום בשבת ויום טוב בברכת המזון חוץ מליל א' של פסח ושל סוכות, דהוא נגד גמ' מפורשת בברכות דף מ"ט דאמר שוי"ט דלא סגי דלא אכיל אי טעי הדר. הנה מחמת שא"א כלל לומר שיסבור דאין מחזירין כלל שהוא היפוך הגמ' אפשר יש לומר שכוונתו דבשויו"ט לא יצטרך להחזיר לראש אלא לברכת בונה ירושלים, ובליל א' של פסח ושל סוכות יצטרך להחזיר לראש שהוא גם לברכת הזן ויהיה פירוש הגמ' אי טעי הדר לבונה ירושלים. והטעם בזה דהנה בפ"ב מברכות הי"ב על הא שפסק הרמב"ם שבלא הזכיר קדושת היום בשבתות וימים טובים ונזכר כשכבר התחיל בברכה רביעית חוזר לראש שהוא ברכת הזן, השיג הראב"ד דלא גרעה ברכה רביעית ממי שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו שאם לא הזכיר של ראש חודש אף על פי שסיים שים שלום חוזר לעבודה ולא לראש הלכך ה"נ פוסק וחוזר לתחלת בונה ירושלים עיין שם. שלכאורה אף שסובר דאין חשובים כברכה אחת דלא כהרא"ש מ"מ מאי מייתי ממה שחוזר לעבודה ולא לראש דה"נ בברכת המזון יחזור רק לבונה ירושלים, הא הראיה משם הוא רק שהתחנונים אף שאין חובה לאומרם מ"מ אינם הפסק כיון שרגיל לאומרם, דאם היו הפסק היה צריך לחזור לראש התפלה ככל מפסיק באמצע תפלה וכמו כן כיון שאומרים הטוב והמטיב אחר השלש ברכות אף שמדאורייתא א"צ לאומרה אינה הפסק וא"צ לחזור לראש, וא"כ מיניה וביה הוא מופרך דאם הטוב והמטיב אינו הפסק אף להדאורייתא מ"ט אינו אומר ברוך שנתן כמו בלא פתח בהטוב והמטיב, וא"כ צריך לומר משום שהוא הפסק וברוך שנתן צריך שיאמרהו סמוך להשלש שמדאורייתא בלא הפסק בינייהו, וכיון שהוא הפסק הא יש לו לחזור לראש כדסובר הרמב"ם. וצריך לומר דהראב"ד כיון שסובר שלא גרעה ברכה רביעית מתחנונים שאחר תפלה ומוכרחין לומר דאינה הפסק אמרינן במה שאינו יכול לומר ברוך שנתן שאף שאינו בדין הפסק בבה"מ =בברכת המזון= בכלל הוא הפסק עכ"פ מבונה ירושלים שלא יחשב כשיאמר עתה ברוך שנתן שהוא סמוך להשלש דמדאורייתא. (ואולי גם לענין תחנונים שאחר התפלה היה כן אם היה איזה מציאות לדינא שלא היו בדין הפסק בתפלה אבל עכ"פ היה הפסק משים שלום). ולכן מוכרח לחזור לתחלת בונה ירושלים. ואפשר לפ"ז שאף אם יודה הראב"ד להרא"ש דנחשבו כל הג' ברכות כברכה אחת נמי סובר כיון שאינו הפסק בדין בהמ"ז =ברכת המזון= הוא כעומד באמצע בונה ירושלים שבטעה באמצע היה סגי לחזור רק לתחלת בונה ירושלים ולא לברכת הזן. וכן אפשר סובר גם בג' ראשונות וג' אחרונות שבתפלה שרק בהתחיל ברכה האחרת חוזר לאבות ולעבודה אבל קודם שהתחיל אם לא יסבור כהראבי"ה שהביא הרא"ש ריש תענית דיכול לומר משיב הרוח ומוריד הגשם אחר החתימה דהרבה ראשונים חולקים על זה מ"מ לא יצטרך לחזור לאבות אלא לאתה גבור. וכדמצינו בר' יונה בברכות דף כ"ט יותר מזה בשם רבנו הקדוש שאף בדברים שאין מחזירין אם עדיין לא התחיל ברכה האחרת חוזר לראש הברכה משום שלא נחשב עדיין סיום ממש וכאלו עומד באמצע הברכה דיינינן ליה, וכן איתא ברא"ש ובמרדכי שם בש"ר אלחנן ובשם ר' אבי העזרי, וכן איתא בתוס' /ברכות/ דף ל' עיין שם, וא"כ כ"ש בדברים שמחזירין שלא יצטרך לחזור לאבות ועבודה אלא לאותה הברכה. ולכן אף לר' יצחק הזקן דבדברים שאין מחזירין הביא ר' יונה בשמו דכיון שכבר סיים כל הברכה אין מחזירין אותו, וכן הוא בתוס' בשם ה"ר יצחק אפשר יודה דאינו סיום כ"כ שיצטרך בדברים שמחזירין לחזור לאבות ולעבודה. ועיין /או"ח/ בסי' קי"ד סעי' ו' בבאור הלכה שמשמע דלהסוברים שצריך לחזור גם כשלא התחיל האחרת ואין יכול לומר במקומו דלא כהראבי"ה והש"ע סוברים דצריך לחזור לאבות מ"מ אין הכרח שכו"ע יסברו כן ואדרבה יותר מסתבר שיחזור רק לראש הברכה, וא"כ אפשר שהראב"ד יסבור כן. ולע"ד יש ראיה גדולה מהא דהביאו התוס' והרא"ש /ברכות/ דף ל"ד מירושלמי בטיטי אשתתיק באופנים אתון שיילון לר' בון א"ל בשם ריב"ל זה שעבר תחתיו יתחיל ממקום שפסק מכיון דעניתון קדושת השם כמי שהוא תחלת הברכה דמי עיין שם. והא עכ"פ זה ודאי שהיא רק ברכה אחת כל ברכת יוצר אור עד יוצר המאורות, כמפורש במתני' /ברכות/ דף י"א בשחר מברך שתים לפניה רק שמ"מ נחשב לא' ברוך גם כתחלת ברכה וא"כ ודאי לא עדיפא מעלת ג' ראשונות וג' אחרונות להחשב כברכה אחת יותר מברכת יוצר אור ולא' ברוך שהם ממש ברכה אחת ומ"מ אין להשני להתחיל מיוצר אור. וכמו כן מסתבר שלא יצטרך השני בנשתתק הראשון אחר אבות או בטעה באתה גבור שעדיין לא התחיל אתה קדוש לחזור לאבות אלא שסגי שיתחיל מהברכה דאתה גבור. והא דא"ר הונא טעה חוזר לראש ולעבודה צריך לפרש שהוא רק בטעה ודילג שהתחיל אתה קדוש ושים שלום ואין יכול לחזור למקומו. וכן אולי הוא בדיוק לשון הש"ע /או"ח/ קכ"ו עיין שם, ודלא כדהביא במ"ב ס"ק י"א בשם נש"א שהוא מטעם אין חולקין חדא ברכה לב' אנשים דלא מסתבר כלל שיהיה עדיף מיוצר אור שהוא ממש ברכה אחת. ועיין בבאור הלכה שהביא מפ"ת בשם תשובת בית יהודה בש"צ שנתעלף באתה גבור דדי שיחזור השני למקום שפסק הראשון ולא לראש, ולע"ד הנכון אתו, וכוונתו לתחלת אתה גבור. וא"כ חזינן שקודם שהתחיל באחרת לא נחשב כסיים לגמרי לענין שיצטרך לחזור לאבות ולעבודה. וכן אפשר יסבור הראב"ד, ולכן אף אם יודה להרא"ש דגם ג' ברכות דבהמ"ז הם כאחד נמי א"צ לחזור לראש אלא לתחלת בונה ירושלים כיון שמחשיב ברכת הטוב והמטיב כתחנונים שלא הוי הפסק בדינא דבהמ"ז רק שהוא הפסק שלא נחשב בסמוך לג' הברכות דאורייתא (והנה מהרא"ש נמצא מופרך סברת הנש"א שבג' ראשונות וג' אחרונות נחשבו כאחד גם לענין שאין לחלקם לשני אנשים כהדין בחדא ברכה, דהא להרא"ש גם שלש דבהמ"ז הם כברכה אחת ומפורש בהו שנחלקין לשלשה אנשים לרי"ף ותוס' ורא"ש /ברכות/ דף מ"ו וצ"ע). וכיון שבארתי שפיר שיטת הראב"ד אפשר שגם דעת החינוך הוא כהראב"ד ולכן סובר שבטעה בשבתות וי"ט אינו חוזר לראש בהמ"ז אבל מודה דיחזור לבונה ירושלים ואי טעי הדר שבגמ' /ברכות מ"ט/ יפרש לבונה ירושלים, וכן לשון אם טעה חוזר לראש שאמר שם בפתח הטוב והמטיב הוא לבונה ירושלים. וגם לשון אי טעי הדר יש לפרש כשכבר הפסיק אחר בהמ"ז שאז גם לראב"ד חוזר לתחלת ברהמ"ז. וכן יש לפרש הא דחוזר לראש דא"ר שילא אמר רב אבל חוזר לראש דרב מנשיא בר תחליפא אמר רב בפתח הטוב והמטיב הוא רק לבונה ירושלים וכדצריך לפרש כן להראב"ד. אבל מחדש החינוך דהוא רק בשבתות וי"ט אבל בליל א' דפסח וסכות צריך לחזור לתחלת בהמ"ז. והטעם הוא דהא יש חלוק בין אכילת פת דשוי"ט =דשבת ויום טוב= לאכילת מצה ופת דליל א' דפסח וסכות. דאכילת פת דשוי"ט הוא אכילה להנאת הגוף כאכילה שבחול דהמצוה היא שבשבת וי"ט צריך להתענג במאכל ועיקר אכילה הוא לחם וכן מי"ט מצד שמחה, כדאיתא ברא"ש דף מ"ט. ובמצטער ונהנה יותר בתענית פטור, כדאיתא /או"ח/ בסי' רפ"ח סעי' ב' וג'. ואכילה דמצה בליל א' של פסח ופת בליל א' של סכות הוא חיוב אכילה בעלמא שאין שייך כלל להנאת הגוף. ולכן לכאורה קשה, דהא בהמ"ז נאמרה בקרא באכילה דהנאת הגוף ומנא לן שבאכילה דמצוה נצטרך לברך בהמ"ז. אך שיש מקום לומר דעכ"פ יש בזה ממילא גם אכילה דהנאת הגוף וצריך לברך מצד הנאת הגוף שיש בזה. אבל א"כ יקשה דאם ביום טוב א"צ לאכול פת ולא היה צריך לחזור בשביל אכילה דיו"ט מ"ט צריך לחזור בליל א' דפסח וסכות לתוס' סוכה דף כ"ז ולל"ק דרא"ש ברכות, הא הפת שאוכל אינו בשביל אכילה דהנאת הגוף המחייבת בבהמ"ז ומצד שיש בזה ממילא גם הנאת הגוף שחייבתו בבהמ"ז הא אי בעי לא אכיל. ודמי זה לשבת וראש חודש ששכח להזכיר של ראש חודש שאינו חוזר אף שמחוייב עתה לאכול פת, מטעם שאינו בשביל ר"ח כדאיתא /או"ח/ בסימן קפ"ח סעי' ז', ועיין במג"א שם ס"ק י"ב שלכל הטעמים שכתב גם בכאן לא היה לו לחזור. ולכן מוכרחין לומר דגם מצד אכילה דמצוה בעצמה צריך לברך בהמ"ז מק"ו דר' ישמעאל /ברכות/ בדף מ"ח אם על חיי שעה מברך על חיי עולם לא כ"ש לענין ברכת התורה לאחריו, ואף שלענין ברכת התורה אינו ק"ו גמור והוא רק מדרבנן הוא מטעם שאיכא למיפרך מה למזון שכן נהנה כדאיתא /ברכות/ בדף כ"א, וא"כ לענין אכילה דמצוה שהיא חיי עולם ואיכא הק"ו וגם הוא נהנה הנאת הגוף שלכן ליכא למיפרך ילפינן שפיר שחייב בבהמ"ז מדאורייתא. וניחא לפ"ז מה שלכאורה כיון דמן התורה בעינן שביעה גמורה לרש"י ותוס' והרמב"ם ורוב הראשונים א"כ נמצא שמדאורייתא אף בליל א' דפסח וסכות ליכא חיוב בהמ"ז לענין חזרה מה"ת, דהא יותר מכזית אי בעי לא אכיל. ודוחק לומר שרק מצד הדרבנן הוא דין החזרה. אבל לפ"ז ניחא, דמצד הק"ו חייב מדאו' בבהמ"ז אף שאכל רק כזית מצה ופת ולא רק לר"מ אלא אף לר' יהודה יתחייב בכזית לבד והויא החזרה בשביל הדאורייתא. ונמצא לפ"ז שבשבתות וי"ט שאכילתם הוא אכילה דהנאת הגוף כאכילה דחול, דהמצוה היא ההנאה שמזה כדלעיל, הוי בעצם סתם בהמ"ז אף בלא הזכרה דקדושת היום ג"כ שייך להאכילה דשוי"ט וחסר רק מה שהיה צריך להזכיר ולא הזכיר, לכן סגי בחזרה שיוכל להזכיר בה שהוא אף רק כשיחזור לבונה ירושלים, ולכן כיון שלא הוי הפסק סברי דא"צ לחזור אלא לבונה ירושלים. אבל בהמ"ז בליל א' של פסח ושל סכות דהוא לאכילה דמצוה ג"כ שאינו ענין דבהמ"ז דאכילה להנאת הגוף, נמצא כשלא הזכיר את של יום טוב היה ענין בהמ"ז אחר דהנאה ולא בהמ"ז דלמצוה והוי כלא ברך ע"ז כלל ולכן צריך לחזור לראש ממש שהוא לתחלת הזן ולא סגי במה שיחזור לבונה ירושלים. ואיירי החינוך במחזירין אותו כשלא הזכיר אף באופן שעדיין לא הפסיק לכן כתב שהוא רק בב' סעודות לבד לחזור להזן שהוא בליל א' דפסח וליל א' דסכות. ודעת קצת המפרשים שהביא הוא שיטת רש"י והרמב"ם דחוזר גם בשבתות וימים טובים לראש הזן. ואף שסתם החינוך דבריו מ"מ מוכרחין לפרש כוונתו בדרך זו שנכון הוא בעצם. ידידו מוקירו. משה פיינשטיין
  • ה

    למחזיקי חבילת מוסד הרב קוק: אשמח לקבל באישי מהספר פסקי הלכות יד דוד להגאון רבי דוד פרידמאן מקרלין פרק י אות פט

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2023 12:53 אשר מאיר שולמן 052-712-7266 [email protected] עריכה והגהה תורנית קבצים מצורפים: אוצר החכמה_פסקי הלכות -יד דוד- - ג - פרידמאן, דוד בן שמואל_44_45.pdf
  • א

    אשמח לקבל

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 13:02 ייש"כ גדול. מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים