ציון הספר שהביא את המקור

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 22:14

א. יש הבדל בין הלכה והנהגה, כלומר גם אין חובה יש סוברים שראוי.
ב. יש הבדל בין ספר ידוע ובין ספר לא מוכר, כלומר יותר מובן הצורך לציין שראית
בספר פלוני שציין לשו"ת המבי"ט, מאשר לציין שראית בספר פלוני שציין לזוהר או
לגמ'..

מאת: [email protected]

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 22:19

א. יש הבדל בין הלכה והנהגה, כלומר גם אין חובה יש סוברים שראוי.
ב. יש הבדל בין ספר ידוע ובין ספר לא מוכר, כלומר יותר מובן הצורך לציין שראית
בספר פלוני שציין לשו"ת המבי"ט, מאשר לציין שראית בספר פלוני שציין לזוהר או
לגמ'..

מאת: [email protected]

[אריכא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 22:30

ובהערת המגיה הגר"ת אמזלגנוביץ' על ספר עץ חידקל (תתקע"ד) ציין לשו"ת פירות
קדושות שהאריך בזה, ותיתי ליה להרה"ג הנ"ל שכמה מן המראי מקומות שהבאנו
בחיבורנו/במאמר זה מצאנום בהערותיו.

ואיכא נוסחא אחרינא

מאת: [email protected]

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 22:38

ס' המפתח שכולו מ"מ שאני
וגם ספר הגר"ח על הרמב"ם קדשים דרך חכמה כידוע
הוא מלכתחילה היה ספר "זמני" שמבוסס על מ"מ והפניות
כלומר הגר"ח אמר שקודם כל הוא יעשה צורה, בלי לבדוק היטב כל שיטה, ואח"כ יעבד
את זה
ולא זכינו להמשך בעה"ר אבל הוא ציוה לכמה שכותבים על נושאים בקדשים להמשיך
לכתוב ולברר.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 22:42

ס' המפתח שכולו מ"מ שאני
וגם ספר הגר"ח על הרמב"ם קדשים דרך חכמה כידוע
הוא מלכתחילה היה ספר "זמני" שמבוסס על מ"מ והפניות
כלומר הגר"ח אמר שקודם כל הוא יעשה צורה, בלי לבדוק היטב כל שיטה, ואח"כ יעבד
את זה
ולא זכינו להמשך בעה"ר אבל הוא ציוה לכמה שכותבים על נושאים בקדשים להמשיך
לכתוב ולברר.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 22:53

ס' המפתח שכולו מ"מ שאני
וגם ספר הגר"ח על הרמב"ם קדשים דרך חכמה כידוע
הוא מלכתחילה היה ספר "זמני" שמבוסס על מ"מ והפניות
כלומר הגר"ח אמר שקודם כל הוא יעשה צורה, בלי לבדוק היטב כל שיטה, ואח"כ יעבד
את זה
ולא זכינו להמשך בעה"ר אבל הוא ציוה לכמה שכותבים על נושאים בקדשים להמשיך
לכתוב ולברר.

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:18

נראה לכם לענין בספר היוצא ע''י מכון מסודר לכתוב כן?
לא שמעתי ולא ראיתי
וגם אם מוצאים פה ושם מי שנוהג כך, זה לא אומר שכך הוא דרך ספר מכובד
לא אכפת לי לכתוב אבל חשוב לי מכובדות הספר וקלות הלימוד

מאת: [email protected]

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:24

לא מתאים. נקודה.
אלא אם כן מדובר באיזה מ"מ נדיר וקשה מאד למציאה.
האם יש לו בעלות על המ"מ???

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:24

אין שום צורך.
(המקסימום זה, שאם נעזרת ממש הרבה בספר מסויים, אז מודים לו בהקדמה.
כמו במתיבתא ושטונשטיין שבסוף ההקדמה כותבים באיזה ספרים נעזרו במיוחד).

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:27

הכלל הוא כדלהלן:
אם ידוע המקור בתבניתו ובצלמו אין צורך להביא אותו בשם מי שציטט/אסף אותו

אלא א"כ ישנה תועלת מהעובדא שאותו מחבר ציטט זאת למשל האמירה שרש"י ציטט מדרש
מסויים מעידה על מהימנוו של אותו מדרש. הרעיון הוא להנגיש לקורא את מקסימום
המידע שהעורך/המחבר יכולים לתת.

אם לא ידוע המקור, יש להביא את המקור הקדום/המהימן ביותר שציטט את אותו מקור,
ולציין את שם ספר המקור:
רש"י בשם רבי משה הדרשן..

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:32

נדמיין לעצמינו שבהערות על שו"ת הרא"ש של מכון ירולשים יהיה כתוב כך, ובפסקי
תשובות (סי' נז הערה 189) הביא דעת הרשב"א (כתובות פה: ד"ה רבי מאיר) שחולק על
זה.
הבאתי בדוקא דוגמא של ספר חשוב ואף על פי כן כל בר דעת מבין שזה לא לענין.
בקיצור אין שום טעם שבספר קדמון יובא מ"מ בשם ספר בן דורינו

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:57

יש להדגיש כאן עניין חשוב שלא ראיתי שנדון כאן כ"כ:
"מזה בן מזה יזה ושאינו לא מזה ולא בן מזה יאמר למזה בן מזה מימיך מי מערה
ואפרך אפר מקלה" (ברכות כח.)

במה דברים אמורים:

העורך הוא איש מקצוע

ועל כן עליו להודיע באופן ברור למעסיק הבא בדרישות מעין אלו, שאלו דרישות
שנובעות מחוסר ידע מקצועי.
כבר קרו מקרים שהעורך 'זרם' עם הדרישות ואח"כ באו אליו בטענות שהיה עליו למנוע
אותם ולעורר אותם על כך שאלו דרישות שגויות, שכן הוא איש המקצוע.
כמובן שצריך לנהוג בחכמה, אך לא להתבייש לומר בריש גלי 'כבודו שכר את שירותי
כי ידוע לו שאני עורך מקצועי, ובכן דרישה זו אינה מקצועית/אינה מקובלת בעולם
הספרים התורני, ופוגעת במישרין באיכות הספר'.

ברכה והצלחה!

מאת: [email protected]

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2023 00:02

לא המעסיק דרש זאת אלא המחבר שהעתקתי ממנו כמה מ''מ
כמובן שאמרתי לו שאביא בהקדמה אבל זה לא הניח את דעתו

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2023 00:11

עתה הבנתי.
בפשטות יש כאן 'חב לאחריני', ותשאל את מחבר הספר שאתה עורך (בהנחה שאתה לא
מחבר הספר), האם היה מעוניין בזה.
ולמען האמת יש כאן חב לאחריני גם אל מול הקורא הממוצע, שכן אם תשאל את הקורא
מה דעתו על זה, לבטח הוא יאמר לך כי לא יעשה כן במקומנו.

לכאורה לא נראה שיש מקום לטענתו, בפרט אם תזכיר אותו בהקדמה/תודות אך אולי
כדאי שתשאלו רב יחד, כדי שטענותיו לא יישָנו בעתיד.

[יהודה אבני - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2023 00:28

חשבתי להקצין עוד יותר לכבוד חודש אדר ולכתוב 'וראיתי באוצר החכמה שהביא את
דברי הריטב"א'....

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2023 00:42

וראיתי שהרב אבני הביא בשם אוצר החכמה בשם הריטב"א...

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2023 00:43

אשר שם שמות בארץ..

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2023 00:54

רבותי אני מוחה על כבוד הפורום
וכן צריך לומר: ראיתי בפורום עורכים תורניים בשם הרב אבני בשם אוצה''ח שהביאו
מחי' הריטב"א
על כבוד הרב 'גוגל' אפשר לוותר

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2023 03:42

בד"כ כשגדולים הביאו בשם מישהו שהביא מספר פלוני, זה מכיוון שאותו ספר פלוני
לא היה תחת ידם, וחששו שמא הדברים אינם מופיעים שם, או שאינם מתפרשים כפי
שהבין זה שהביא משם. וכפי שאכן מצינו ספרי קודש שהזכירו איזה עניין בשם הזוהר,
ועד היום לא נמצא זוהר זה, אם מחמת שהמחבר לא דק או מחמת שאותו זוהר נעלם
מאיתנו במשך הדורות.
זה הטעם שתלו ב"מתווך" ("בספר פלוני כתב בשם הזוהר..."). וא"כ זה בגדר עצה
טובה ולא מן הדין, ואין בזה משום האיסור לומר דבר שלא בשם אומרו.

[baruch8138 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2023 08:57

ראיתי פעם שהגר"ח הביא בשם החזון איש שאין צורך לציין למי שהראה לו מראה מקום
ושכן נהג החזון איש למעשה בספרו, אני לא זוכר איפה ראיתי את זה

בד"כ כשגדולים הביאו בשם מישהו שהביא מספר פלוני, זה מכיוון שאותו ספר פלוני
לא היה תחת ידם, וחששו שמא הדברים אינם מופיעים שם, או שאינם מתפרשים כפי
שהבין זה שהביא משם. וכפי שאכן מצינו ספרי קודש שהזכירו איזה עניין בשם הזוהר,
ועד היום לא נמצא זוהר זה, אם מחמת שהמחבר לא דק או מחמת שאותו זוהר נעלם
מאיתנו במשך הדורות.
זה הטעם שתלו ב"מתווך" ("בספר פלוני כתב בשם הזוהר..."). וא"כ זה בגדר עצה
טובה ולא מן הדין, ואין בזה משום האיסור לומר דבר שלא בשם אומרו.

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל
[email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-
https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAPtH7wNUw4jqtbLBz1dw4t2b6ZAcSuikst%3D1-p9oWoDh28BJyg%40mail.gmail.com
https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAPtH7wNUw4jqtbLBz1dw4t2b6ZAcSuikst%3D1-p9oWoDh28BJyg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer
.