דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 08:28

    בוקר טוב.
    בעניין מה שאומרים בתפילה "והסר (ה)שטן מלפנינו ומאחרינו".

    אני מחפש את המקור לביאור שמכוון על היצר שלפני מעשי המצוות שמונע את האדם
    מלקיים המצוות ועל היצר שאחרי המעשה שמכניס בליבו גאווה על שקיים את המצוות.
    תודה לעוזרים ושכמ"ה!

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 08:28

    בוקר טוב.
    בעניין מה שאומרים בתפילה "והסר (ה)שטן מלפנינו ומאחרינו".

    אני מחפש את המקור לביאור שמכוון על היצר שלפני מעשי המצוות שמונע את האדם
    מלקיים המצוות ועל היצר שאחרי המעשה שמכניס בליבו גאווה על שקיים את המצוות.
    תודה לעוזרים ושכמ"ה!

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 09:43

    [image: image.png]
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 09:43

    [image: image.png]
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 10:12

    זה פירוש הרבה יותר קדום
    כבר החתם סופר כותב שזה קדמונים
    אולי לא דייקתי בכל לשונו אם זה בדיוק מה ששאל הרב השואל שליט"א
    עשיתי חיפוש בדבס שטן והסר מצוה

    (1) ספר תורת משה לחת"ס על ויקרא פרק יט פסוק יח
    וכמו שפירשו קדמונינו ז"ל והסר שטן מלפנינו ומאחרינו וגם לפעמים שחושב לעשות
    מצוה ובא עי"ז לעבירות חמורות ואמרו ז"ל (סוטה ה' ע"ב) השם אורחותיו בעוה"ז
    זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שנאמר ושם דרך אראני בישע אלקים, והנה זה הס"ת
    הלכה למשה מסיני שצריך שרטוט כדי לכתוב על השרטוט כשורה ולא יהי' אחד למעלה מן
    השרטוט או למטה גם צריך שרטוט מימינו ומשמאלו כדי שלא יכתוב חוץ לשיטה לא
    מימין ולא משמאל וזה מרמז לנו הסרגול והשרטוט של ס"ת שהמקיים מצותי' יהא מסודר
    ומיושב בהשכל ודעת לא יפנה חוץ לא למעלה מן השיטה שלא יעלה ויוסיף על המצוה
    ולא לירד למטה מן השיטה להקל ולזלזל ולא יכתוב חוץ לשיטה לא מימין מרמז שלא
    יחמיר יותר היינו לימין ולא יגרע ויפחות היינו לשמאל וזה אמר בן עזאי זה ספר
    דקאי על השרטוט שמלמד לנו על יושר עשיית המעשים על צד היותר טוב כלל גדול יותר
    מכולם והנה קשה לאדם מאד להשכיל וליישר מעשיו תמיד כל כך אם לא בישועתו של
    הקב"ה הוא יעשה את שלו והקב"ה ישכילהו ויסייעהו כיון שכוונתו לשם שמים וזה השם
    אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שמסייעו לידע ליישר דרכיו שלא יכשל בשום
    דבר וק"ל (מש"מ):

    (2) ספר פרדס יוסף על ספר בראשית פרק יג פסוק ט
    עיין בספר באר שלמה (מערכת ו' אות ה) על והסר שטן מלפנינו ומאחרינו, דקודם
    עשיית מצוה בא היצר הרע להדיחו דמצוה אינה גדולה, ולאחר עשייתה יגדיל אותה
    ועי"ז בא לגיאות, ועיין ספר פרי תורה (פרשת חקת), ובעבירה יפתה אותו להשפיל
    עצמו אפילו לדבר שאינו כבודו, כמו שנאמר [תהילים י, ג] הלל רשע על תאות נפשו,
    שהוא עניו כמו הלל למלאות תאותו, וצריך להיות בעל גיאה בזה. <זה פירוש בברכות
    (ס"א.) יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב, שאין לו מקום קבוע, פעם
    אחת עושה אותם לבעל גיאה ופעם אחת לעניו>:
    וזה פירוש והסר שטן מלפנינו, מדת א"ך לפני תיבת ל"ב, ומאחרינו מדת ג"ם, רק
    תזכנו להשתמש בשתי המדות היפך מיצר הרע. וזהו שאמרה הנשמה ליצר הרע, אם השמאל
    מדת ג"ם, ואימינה בא"ך, ואם הימין להכניס בי מדת ענוה פסולה, אז ואשמאילה
    אשתמש בבחינת גם לרבות

    (3) תפארת ישראל /יכין/ על מסכת אבות פרק ד משנה ב
    הוי רץ למצוה קלה - ר"ל שקלה לקיימה, ולפיכך אינך מתירא שתשמט מידך, אפ"ה תרוץ
    לקיימה בזריזות ושמחה, אולם קלות שזכר התנא במעשה אפשר בד' פנים, א) שהמעשה
    בעצמה א"צ לה סגוף הגוף, דהיא בעצמה קלה לעשותה, ב) שהיא קשה בעצמה אבל
    מדמורגל בה כתפלה שבכל יום נגד תפלת ר"ה ויו"כ, ג) מצוה שגם השכל יכריחו
    לעשותה ככיבוד אב ואם, ומפני שיבה תקום דכמה הרפתקאי דעדו עליה, ד) מצוה שיש
    בה הנאת הגוף, כאכילה בשבת וכדומה, וכ"כ מצוה שמתכבד בה כטלית ותפילין ולולב
    ואתרוג נאה, שמתוך כל אלה קלים לעשותן, אולם לפ"ז זהירת שזכר תנא, אינה לעשות
    המעשה, דאדרבה מדהיא קלה וודאי יעשנה, אלא יהיה זהיר לקדש כוונתו שעושה כך
    מפני כי כך צוה ד', לא משום וכו', דמצות צריכות כוונה, ובזה לבד יושג השלמה
    לנפשו, אולם רץ ובורח שזכר התנא, היינו משום דבמורגל שכשיחליט האדם לעשות
    מצוה, יתנגדו לנגדו שטנה כדי לנסותו, ובעבירה להיפוך, וע"ז נתפלל והסר שטן
    מלפנינו כשנרצה לעשות מצוה, ומאחרינו ב

    הדבס ממשיך לחפש אבל די בכך

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 10:12

    זה פירוש הרבה יותר קדום
    כבר החתם סופר כותב שזה קדמונים
    אולי לא דייקתי בכל לשונו אם זה בדיוק מה ששאל הרב השואל שליט"א
    עשיתי חיפוש בדבס שטן והסר מצוה

    (1) ספר תורת משה לחת"ס על ויקרא פרק יט פסוק יח
    וכמו שפירשו קדמונינו ז"ל והסר שטן מלפנינו ומאחרינו וגם לפעמים שחושב לעשות
    מצוה ובא עי"ז לעבירות חמורות ואמרו ז"ל (סוטה ה' ע"ב) השם אורחותיו בעוה"ז
    זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שנאמר ושם דרך אראני בישע אלקים, והנה זה הס"ת
    הלכה למשה מסיני שצריך שרטוט כדי לכתוב על השרטוט כשורה ולא יהי' אחד למעלה מן
    השרטוט או למטה גם צריך שרטוט מימינו ומשמאלו כדי שלא יכתוב חוץ לשיטה לא
    מימין ולא משמאל וזה מרמז לנו הסרגול והשרטוט של ס"ת שהמקיים מצותי' יהא מסודר
    ומיושב בהשכל ודעת לא יפנה חוץ לא למעלה מן השיטה שלא יעלה ויוסיף על המצוה
    ולא לירד למטה מן השיטה להקל ולזלזל ולא יכתוב חוץ לשיטה לא מימין מרמז שלא
    יחמיר יותר היינו לימין ולא יגרע ויפחות היינו לשמאל וזה אמר בן עזאי זה ספר
    דקאי על השרטוט שמלמד לנו על יושר עשיית המעשים על צד היותר טוב כלל גדול יותר
    מכולם והנה קשה לאדם מאד להשכיל וליישר מעשיו תמיד כל כך אם לא בישועתו של
    הקב"ה הוא יעשה את שלו והקב"ה ישכילהו ויסייעהו כיון שכוונתו לשם שמים וזה השם
    אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שמסייעו לידע ליישר דרכיו שלא יכשל בשום
    דבר וק"ל (מש"מ):

    (2) ספר פרדס יוסף על ספר בראשית פרק יג פסוק ט
    עיין בספר באר שלמה (מערכת ו' אות ה) על והסר שטן מלפנינו ומאחרינו, דקודם
    עשיית מצוה בא היצר הרע להדיחו דמצוה אינה גדולה, ולאחר עשייתה יגדיל אותה
    ועי"ז בא לגיאות, ועיין ספר פרי תורה (פרשת חקת), ובעבירה יפתה אותו להשפיל
    עצמו אפילו לדבר שאינו כבודו, כמו שנאמר [תהילים י, ג] הלל רשע על תאות נפשו,
    שהוא עניו כמו הלל למלאות תאותו, וצריך להיות בעל גיאה בזה. <זה פירוש בברכות
    (ס"א.) יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב, שאין לו מקום קבוע, פעם
    אחת עושה אותם לבעל גיאה ופעם אחת לעניו>:
    וזה פירוש והסר שטן מלפנינו, מדת א"ך לפני תיבת ל"ב, ומאחרינו מדת ג"ם, רק
    תזכנו להשתמש בשתי המדות היפך מיצר הרע. וזהו שאמרה הנשמה ליצר הרע, אם השמאל
    מדת ג"ם, ואימינה בא"ך, ואם הימין להכניס בי מדת ענוה פסולה, אז ואשמאילה
    אשתמש בבחינת גם לרבות

    (3) תפארת ישראל /יכין/ על מסכת אבות פרק ד משנה ב
    הוי רץ למצוה קלה - ר"ל שקלה לקיימה, ולפיכך אינך מתירא שתשמט מידך, אפ"ה תרוץ
    לקיימה בזריזות ושמחה, אולם קלות שזכר התנא במעשה אפשר בד' פנים, א) שהמעשה
    בעצמה א"צ לה סגוף הגוף, דהיא בעצמה קלה לעשותה, ב) שהיא קשה בעצמה אבל
    מדמורגל בה כתפלה שבכל יום נגד תפלת ר"ה ויו"כ, ג) מצוה שגם השכל יכריחו
    לעשותה ככיבוד אב ואם, ומפני שיבה תקום דכמה הרפתקאי דעדו עליה, ד) מצוה שיש
    בה הנאת הגוף, כאכילה בשבת וכדומה, וכ"כ מצוה שמתכבד בה כטלית ותפילין ולולב
    ואתרוג נאה, שמתוך כל אלה קלים לעשותן, אולם לפ"ז זהירת שזכר תנא, אינה לעשות
    המעשה, דאדרבה מדהיא קלה וודאי יעשנה, אלא יהיה זהיר לקדש כוונתו שעושה כך
    מפני כי כך צוה ד', לא משום וכו', דמצות צריכות כוונה, ובזה לבד יושג השלמה
    לנפשו, אולם רץ ובורח שזכר התנא, היינו משום דבמורגל שכשיחליט האדם לעשות
    מצוה, יתנגדו לנגדו שטנה כדי לנסותו, ובעבירה להיפוך, וע"ז נתפלל והסר שטן
    מלפנינו כשנרצה לעשות מצוה, ומאחרינו ב

    הדבס ממשיך לחפש אבל די בכך

    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 10:17

    ראשית תודה רבה!
    לגופו של עניין:
    החת"ס אינו מפורש כ"כ.
    את הפרדס יוסף בשם הבאר שלמה ראיתי אך אינו קדמון.
    והתפארת ישראל מפרש מאחרינו בעבירה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 10:17

    ראשית תודה רבה!
    לגופו של עניין:
    החת"ס אינו מפורש כ"כ.
    את הפרדס יוסף בשם הבאר שלמה ראיתי אך אינו קדמון.
    והתפארת ישראל מפרש מאחרינו בעבירה.

    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 10:21

    עתה פתחתי את החת"ס וראיתי שמדבר על אדם שמתוך חומרא בא לידי קולא.

  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 16:37 נפש החיים שער א פרק ג' ובהיפוך ח''ו ע''י מעשיו או דבוריו ומחשבותיו אשר לא טובים. הוא מהרס ר''ל כמה כחות ועולמות עליונים הקדושים לאין ערך ושיעור. כמ''ש (שם מ''ט) מהרסיך ומחריביך וגו'. או מחשיך או מקטין אורם וקדושתם ח''ו. ומוסיף כח לעומת זה במדורות הטומאה ר''ל: האם יש למישהו מקור ללשונות הללו, "מהרס כמה כוחות ועולמות עליונים" "או מחשיך" "או מקטין אורם" אני מחפש מהזוהר או מכתבי אריז"ל או כתבי ראשונים וקדמונים שבתקפות האריז"ל או קודם לכן.
  • חיפוש מקור

    2022
    40
    0 הצבעות
    40 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 14:27 רק עכשיו אני רואה האשכול. מכל מקום, אף אחד לא ציין לד' חילוקי כפרה, נז' בגמ' ויש על זה עוד חלק באדר"נ. ויש עוד כמה מקומות בחז"ל במדרשים ובזוהר, וכולם כאחד אמרו שהכל מתתקן, אולי כתבו דברים נוראים אין לתקן אבל הכל יכול להתקן. דוגמא: בפדר"א אי' על ריש לקיש כמה עבירות נוראיות היה עושה עם ב' חבירו, וכמה אנשים רצחו וגזלו וכו', ועשה תשובה והכל נמחק וכו',  וביום שמת בו מתו שני ריעו בהרים, אמרו לפניו רבש"ע כלום משאוי פנים יש לפניך, יש גזלנו וכו', א"ל שוטים שבעולם הוא עשה תשובה, א"ל  הנח לנו שעה אחת ואנו עושים תשובה גדולה לפניך וכו', אני לא זוכר ממש הלשון כרגע. דוג' נוספת: בקה"ר אי' על רשעים חברים תיאורטיים, אחד עושה תשובה ואחד לא, ולע"ל זה עומד בצד חבורה של רשעים ורואה לחבירו עומד  בצד חבורה של צדיקים, אומר להם מפני מה אני עומד וכו' והוא עומד וכו', א"ל ביום שמת ראה זה אותו מוטל על הקרקע, תחתיך וגו', והלך ועשה  תשובה, אמר להם הניחוני ואלך וכו', א"ל וכו', אמר להם הניחוני ואלך ואראה בכבודו וכו' א"ל רשע כבר אנו מצווין שלא להעמיד צדיקים בצד רשעים  ורשעים בצד צדיקים שנ' למען לא ינוח וגו', ואז או שכתוב מיד הוא אוכל את בשרו שנ' הכסיל חובק וגו', או שכתוב מיד הוא כועס וחורק את שיניו שנ'  רשע יראה וכעס ועליו וגו'. עוד שם: ריש לקיש הוה לעי באוריתא כל צרכיה בהדה אליסס דטבריה, והוה נהיג מעתד ליה הדין פיילדא חד משקויי למים בכל יום, והוה אתי  משלהי משלהי ושתי לה, יומא חד עאל למיעבד עימיה אויר קליל, אמר ליה נהור את דאת וההוא גברא הוינן עיילין לכנישתא כחדא, את זכית וההוא  גברא לא זכי, צלי עלי דיהוי חולקי עמך לעלמא דאתי, אמר ליה ומה נצלי עלך דכל חד וחד לא מתרין ליה אלא עם בניה אומנותיה. גם בג' גבי ר"י בר"א בר"ש אי' שכל זונה שנשכרת בשתים שוכרתו בשמונה, ואי' שם שנתקנו כל העברות, ע"ש כל המעשה. עוד במעלות התורה, שאמר אחי שכל הסיגופים שכתב האר"י ז"ל הוא למי שאינו עוסק בתורה, אבל מי שעוסק בתורה אין צריך לכל זה וכו', והכי אי'  בהרבה מקומות בגר"א ז"ל ותלמידיו ז"ל, וכן אי' להדיא בשלהי מנחות (קיא כזכור), אמר רבא כל מי שעוסק בתורה אינו צריך לא חטאת ולא אשם וכו',  ובתדבא"ר ועל כל פשעים תכסה אהבה ואין אהבה אלא תורה וכו', וכן אי' בזוהר כמה פעמים, ועי' מעלות התורה בכ"מ. וכן אי' מעשה בנתן דצוציתא וכו', פעם אחת היה לומד רע"ק תורה וראה אותו וכו', אמר לתלמידיו מי הוא איש זה, אמרו לו נתן רועה זונות, ובסוף  נעשה מר עוקבא (רש"י ז"ל סנהדרין, ועו"מ). ע"כ דברים שזכרתי כרגע, ויש עוד הרבה מאמרים לאין סוף על תשובות נוראות, בין על מי שעשה בעבר ובין על מי שיעשה, שהכל מתוקן לגמרי בלי סרך. [] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2022 14:04 נמצא בספר מגלה עמוקות -- גבריאל ט.
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 21:41 זוהר ח"ב מה ע"ב, שם קצא ע"א, שם ח"ג רלז ע"א.
  • חיפוש מקור

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2022 11:00 אכן מצאתי את מבוקשי. ייש"כ גדול לכל העוזרים.
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 19:30 שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן מד בספר דור דעה ערך הרק"ה מהר"צ מזידטשוב ז"ל כותב שם שהגאון בעל חוו"ד ז"ל כשהי' רב אבד"ק סטרי ביקר את הרה"ק הנ"ל והגיד לו שראה בספר קדמון ששרשי אילן האתרוג מונחין וגדלין בארץ בצורת אותיות של שם הוי' ב"ה וב"ש עי' שם עוד בציץ אליעזר שאולי כותב עוד משהו בזה.
  • חיפוש מקור

    2022
    17
    0 הצבעות
    17 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 23:52 יפה, ייש"כ.
  • חיפוש מקור

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 13:10 בפשטות המקביל של 'קלף' בלשה"ק היא 'פצל' מלשון הכתוב "ויפצל בהם פצלות לבנות" ותרגומו: "וקליף בהון קלפין חִוָּרין". אשר על כן ככל הנראה שורש קלף (ייתכן גם גלף שהוא בעל משמעות דומה) הוא מארמית. ברכה והצלחה.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים