שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
חיפוש מקור - ילקוט ראובני
2023
3
פוסטים
2
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 18:53
שים לב להלן החיד"א כותב את זה בכמה מקומות, ילקוט ראובני פ' ויחי בשם המגיד
וראה כאן מקורות אחרים(1) ספר חומת אנך על במדבר פרק כד פסוק ה
ישראל דייקא שנתגיירו ויש להם דין ישראל: )ב( א"נ יעקב נקרא הגוף
ישראל הנשמה כמש"כ ילקוט ראובני פרשת ויחי והצדיקים על עניני הגוף עושים
עראי. ועניני הנשמה קבע וכמו שפירשו בפסוק ויבן לו בית
(2) ספר חומת אנך על במדבר פרק כד פסוק ה
)ב( א"נ יעקב נקרא הגוף ישראל הנשמה כמש"כ ילקוט ראובני פרשת ויחי
והצדיקים על עניני הגוף עושים עראי. ועניני הנשמה קבע וכמו שפירשו בפסוק
ויבן לו בית בעה"ב ולמקנהו קניני העה"ז עשה סוכות דרך עראי. וז"ש מה טובו
אהליך שהם עראי
(3) ספר חומת אנך על במדבר פרק כד פסוק ה
באהל רועי יעקב עניני הגוף ובודאי טעון הלל בעשיית עניני הגוף יעקב
עראי באהל. משכנותיך ישראל עניני הנשמה תורה ומצות בקבע כמו משכנות
מבטחים. והוא שבח גדול וזהו מה טובו על דרך מה רב טובך מה גדלו ומה עמקו
עניניך:
(4) יוסף תהלות על תהילים פרק קיד פסוק א
נאחזות בסט"א והקב"ה הוציא לאור נשמתם עד שבליל פסח כבר היו כל נשמות ישראל
חוץ מכל הסט"א וכתבו משם ילקוט ראובני כי יעקב כינוי לגוף וישראל
לנשמה. וז"ש בצאת ישראל ממצרים שהקב"ה בחסדו הוציא הנשמות ישראל דייקא
ממצרים מהסט"א. בית
(5) יוסף תהלות על תהילים פרק קלה פסוק ד
והעניו שם יה בעזרו וז"ש כי יעקב שרומז לגוף בחר לו יה דייקא שהם ענוים
ודבקים בשם י"ה ולכך נבחרו מפני ענותנותם. ישראל שהוא רומז לנשמה קדושה
לסגולתו אוצר חביב הכי נכבד כמו סגולת מלכים וכמו שכתוב והייתם לי סגולה:
(6) ספר פנים יפות על במדבר פרק כג פסוק י
עוד יש לפרש עפר יעקב הוא הגוף שאין לו מספר כעפר הארץ, אך יש באדם ארבעה
בחינות זו למעלה מזו, שהוא גוף ונפש רוח ונשמה, והוא בחינות ארבע עולמות
בדביקות ישראל בשורש נשמותיהם שהוא חלק אלהי ממעל, וז"ש עפר יעקב שהוא
לשון
(7) אהבת יהונתן - הפטרת שמות
ואולם הערב רב אשר גיירו בני ישראל לא היו בשלימות כ"כ באמונה כישראל והן
מכונים בשם יעקב כי מלת יעקב הוא כמלת גוף אצל נשמה שהוא כוסף אחר
תאות הגש' וזהו ענין שאמר הבאים ישרש יעקב יציץ הכוונה הגרים שהם באין מן
יעקב הן כמו
(8) פני יהושע על שבועות דף יד/א
וקודש ואף לא בכלל אהל מועד ומרבויא דעלמא מייתינא לה לענין כפרות דיוה"כ
ועיין מה שכתבתי בזה לעיל, ומה שהוצרכתי לכל זה האריכות היינו לפי מה שראיתי
בלשון הר"ש בפירוש המשניות בפ"ק דכלים ]משנה ח'[ שכתב אהנך משניות דבעזרת
(9) ספר בניהו בן יהוידע על סוטה דף יג/א
חסד גבורה תפארת נצח הוד ויסוד, שכל אחד כלול מששה, הרי ששה ושלושים, ועוד
מספר ל"ו שהוא ב' פעמים ח"י, לרמוז על ח"י מסעות הנשמה בצאתה מן הגוף, ועל
מושבה בגן עדן שהוא ח"י מאות אלף. אי נמי יעקב אבינו ע"ה שמו משלים מספר ח"י
(10) ספר פרי מגדים על או"ח - אשל אברהם - או"ח סימן תקעו
השגחה והם שלוחי דרחמנא וכששבו בתשובה כתיב מאותות השמים אל תחתו )בס' המגיד
כתבנו אין מזל לישראל הנשמה נקראת כן והגוף יעקב כי בני חיי ומזוני
במזלא הוא הגוף והשייך לו אבל הנשמה למעלה ממזל מעולם המלאכים
(11) ספר פרי מגדים על או"ח - אשל אברהם - או"ח סימן תקעו
)בס' המגיד כתבנו אין מזל לישראל הנשמה נקראת כן והגוף יעקב כי בני חיי
ומזוני במזלא הוא הגוף והשייך לו אבל הנשמה למעלה ממזל מעולם המלאכים
ויותר יש כח ביד הנשמה לכוף בתבל ]מתכל[ במאדים המזלא ]מהולא[ והבן().
(12) ספר פרי מגדים על או"ח - אשל אברהם - או"ח סימן תקעו
ומזוני במזלא הוא הגוף והשייך לו אבל הנשמה למעלה ממזל מעולם המלאכים ויותר
יש כח ביד הנשמה לכוף בתבל ]מתכל[ במאדים המזלא ]מהולא[ והבן(). והנה ציבור
צ"ע אם כל בי עשרה מיקרי ציבור או שמא דוקא בא"י כמ"ש
(13) פירוש החייט על ספר מערכת האלהות - פרק עשירי
במחשבה עכ"ל. ויש כאן שאלה גדולה וחזקה על הגופים האלה מה יהא מהם בתחיית
המתים, כי דבר פשוט הוא שהנשמה לא תבוא כי אם באחד מהם, וראוי שנדע מי הוא
זה ואי זה הוא ומה יהיה מהאחרים. ובספר התקונים )תקון מ'(:
(14) ספר שפע טל - הקדמה בן מאה שנה
מפני כי השם של ישראל מורה על הנשמה שהיא חשובה מלשון כי שרית עם אלקים
ושם של יעקב מורה של הגוף שהוא פחות ושפל שהוא על שם אחיזת העקב המורה על
שפלות החומר כמו העקב שהוא בסוף גופו של אדם והפחות והשפל שבגוף ועל כן אמר
מצד
(15) ספר שפע טל - הקדמה בן מאה שנה
וכדפירשנו למעלה שהנשמה היא חלק אלוה ממעל ומעצמותו כבן מעצמותו של אב ולא
הגוף ויהיה ביאור עניינו של פסוק בני בכורי ישראל ר"ל ראשית הבכורה והתחלת
היחס לקרוא נשמות של ישראל בנים הוא מתחיל מנשמת יעקב שנקרא ישראל ועל
כן
(16) ספר מגלה עמוקות על התורה - פרשת בחקותי
מתחלה אח"כ בא אברהם ויצחק ויש ליתן טעם למה יעקב בא מתחלה ואח"כ אברהם
ויצחק ואיתא בזוהר שענין יציאת נשמה מן הגוף כענין יציאת מצרים כמ"ש שבשעת
יציאת מצרים היו המים להם חומה מימין ומשמאל שעמדו המיימינים והמשמאילים שלא
לבקוע
(17) ספר קהלת יעקב - ערך כנ
בנקודת ציון שבבינה, ולבסוף מסיק שאין הכוונה דבינה ממש נקרא כנסת ישראל, אך
העניין דזעיר נקרא יעקב וישראל בחינת גוף נקרא יעקב בחינת נשמה
ישראל, ולעומת זה יש לנוקבא בחינת גוף נקרא שכינתא בחינת נשמה דידה
נקראת כנסת ישראל שכונסת
(18) ספר קהלת יעקב - ערך כנ
העניין דזעיר נקרא יעקב וישראל בחינת גוף נקרא יעקב בחינת נשמה
ישראל, ולעומת זה יש לנוקבא בחינת גוף נקרא שכינתא בחינת נשמה דידה
נקראת כנסת ישראל שכונסת בתוכה הישראל דלעילא, ולפי שבחינת נשמה דמלכות
הוא מבינה על כן אמרו דבינה
(19) ספר מחברת הקודש - שער יציאת מצרים
והנה ירידת ב"י למצרים רמז לולד בעודו בבטן אמו בין המצרים ההמה. וע"ז נפרש
מ"ש ואלה שמות בני ישראל שהם כוחות הנשמה כי כמו שיש בגוף רמ"ח איברים
ושס"ה גידין כך יש בנשמה עצמה והם כוחות הנשמה הבאים מצרימה את יעקב
שבאים בתוך
(20-21) ספר מחברת הקודש - שער יציאת מצרים
מ"ש ואלה שמות בני ישראל שהם כוחות הנשמה כי כמו שיש בגוף רמ"ח איברים
ושס"ה גידין כך יש בנשמה עצמה והם כוחות הנשמה הבאים מצרימה את יעקב
שבאים בתוך הולד בעודו בעיבור בבטן אמו עם יעקב שהוא יצר טוב ואמר הבאים ולא
שכבר באו
(22) ספר לקוטי תורה - פרשת שמות
רומז אל הולדה בעודו תוך בטן אמו בין המצרים ההמה וע"ז נפרש מ"ש: ועלה שמות
בני ישראל שהם כחות הנשמה כי כמו שיש בגוף רמ"ח אברים ושס"ה גידים כן יש
בנשמה עצמה והם כחות הנשמה הבאים מצרימה, את יעקב שבאים בתוך הולד בעוד
העובר
(23-24) ספר לקוטי תורה - פרשת שמות
ועלה שמות בני ישראל שהם כחות הנשמה כי כמו שיש בגוף רמ"ח אברים ושס"ה
גידים כן יש בנשמה עצמה והם כחות הנשמה הבאים מצרימה, את יעקב שבאים
בתוך הולד בעוד העובר בבטן אמו עם יעקב שהוא היצ"ט, ואמר הבאים ולא אמר שכבר
באו לפי שהוא יתברך יוצר
(25) ספר עץ הדעת טוב - פרשת ויחי
ואם בבחינת הנשמות הרי ישראל סבא הוא אביכם משא"כ בשום אומה ולשון ויען
בחינת הנשמה היא העיקרית אמר בה אביכם משא"כ בבחינת הגוף: ראובן בכורי אתה
וכו' כוונת יעקב עתה לברך איש כברכתו הראויה לו ואמנם ביקש
(26) כתבי הרמ"ע מפאנו - מאמר מעין גנים - חלק ראשון - ליקוטים
הבריח התיכון מבריח מקצה השמים ועד קצה השמים כי רוב דבור בכונה, ועקימת שפתים
היא גופה מעשה, הרי שלשת התקונים המיוחסים לנפש רוח ונשמה נכללים ביעקב
הנקרא ישראל, עוד יעקב רחל לאה בלהה זלפה הן בגימ' תר"ך אותיות שבעשרת
הדברות
(27) ספר השל"ה הקדוש - תולדות אדם - בית ישראל )תליתאה( )יא(
אמר בעל המאמר אחר כך תרין דרגין אינון יעקב וישראל, חד סתום וחד גליא.
הנה מה שאמר ברישא דרגא על דרגא זה מיירי בענין הנשמה כדפירשנו, ומה שאמר
בכאן חד סתום וחד גליא זהו בבחינת הגוף. ויהיה מתורץ מה שאמר חד סתום וחד
גליא ולא
(28-29) ספר השל"ה הקדוש - מסכת פסחים - ביאור ההגדה )טז(
נודע כי נפש רוח נשמה - עשייה יצירה בריאה, המכוונין נגד 'מלכות' 'תפארת'
'בינה' שהם נפש רוח ונשמה באצילות, הרי לך כי בריאה סוד גילוי נשמה. ועל
זה יתבאר זה המזמור, בצאת ישראל ממצרים העליונה, דהיינו שר שלהם, אז יצא
יעקב
(30) ספר השל"ה הקדוש - ספר במדבר דברים - פרשת כי תצא תורה אור )א(
אחר המטבע שהוא הממון שעל ידו ממלא חסרונו: נמצא אדם שהיה קרוב אל השלימות
נתרחק, ואף ששלימות הנפש דהיינו הנשמה נשאר בקדושתה, כי הנשמה טהורה היא
?, מכל מקום אלו השתים דהיינו שלימות הגוף
(31) ספר השל"ה הקדוש - ספר במדבר דברים - פרשת כי תצא תורה אור )א(
נמצא אדם שהיה קרוב אל השלימות נתרחק, ואף ששלימות הנפש דהיינו הנשמה נשאר
בקדושתה, כי הנשמה טהורה היא ?, מכל מקום אלו השתים דהיינו שלימות הגוף
ושלימות הממון נחסרו ממנו. וכשבחר בנו ה' מכל העמים, וחלק ה' עמו יעקב חבל
(32) ספר השל"ה הקדוש - מסכת פסחים מצה שמורה
וכבר נודע, כי 'נפש רוח ונשמה', 'עשיה יצירה בריאה', המכונין נגד 'מלכות תפארת
בינה', שהם 'נפש רוח ונשמה' באצילות. הרי לך, כי בריאה סוד גלוי נשמה. ועל
זה
(33) ספר השל"ה הקדוש - מסכת פסחים מצה שמורה
המכונין נגד 'מלכות תפארת בינה', שהם 'נפש רוח ונשמה' באצילות. הרי לך, כי
בריאה סוד גלוי נשמה. ועל זה יתבאר זה המזמור. 'בצאת ישראל ממצרים'
העליונה,
(34-35) ספר השל"ה הקדוש - פרשת כי תצא
נמצא אדם שהיה קרוב אל השלמות נתרחק, ואף ששלמות הנפש דהינו הנשמה נשאר
בקדשתה, כי הנשמה טהורה היא, מכל מקום אלו השתים, דהינו שלמות הגוף ושלמות
הממון
(36) ספר תקט"ו תפילות - תפילה תלח
שנא' בה ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה, כמו שאנו מקוים ליחודך באמת, כן
ביחודך תברכנו, באמת שנתת ליעקב תמימך, דכתיב תתן אמת ליעקב, ה' אל תאחר,
לישועתך קויתי ה':
(37) ספר אור תורה - אות לד
שלזה נתן לו כח הדבור. ולכן נתברך יעקב בקול ואמר הקול קול יעקב )שם כז, כב(,
כפל בדבריו, ורמז בזה שהבריאה השיכה לבחינת קול ודבור, זה נתן ליעקב שהוא
הנשמה שבכלם. אבל בחינת הידים נתנו לעשו, שאין לו אחיזה רק בגוף לבד, ולכן
(38) ספר יד מצרים - הקדמת פותח יד )המשך(
הנשמה כבר היתה להם מציאות, שהם נכללו בנשמתו של אדה"ר, ואין זה בגדר בריאה
חדשה ממש. וידוע שב' שמות שיש לעם ה' אלה יעקב וישראל, הוא שמצד הגוף
נקראים יעקב, ומצד הנשמה נקראו ישראל, כענין "שרית עם אלהים" וגו', שמצד
הנשמה הם
(39) ספר יד מצרים - הקדמת פותח יד )המשך(
חדשה ממש. וידוע שב' שמות שיש לעם ה' אלה יעקב וישראל, הוא שמצד הגוף
נקראים יעקב, ומצד הנשמה נקראו ישראל, כענין "שרית עם אלהים" וגו', שמצד
הנשמה הם גבוהים מכל מלאכי השרת, משא"כ בבחינת הגוף הם חלשים בטבעם, כמ"ש
הר"י ערמאה
(40) ספר כסא דוד - דרוש י"א - שבת הגדול
ענייני הגוף יהיו טפלים אצלו ולא יקפיד על ענייני הגוף כי הגוף הוא
השומר לנשמה והנשמה הוא הנשמר והעיקר הנשמר ולא השומר וכל עסקו יהיו בענייני
הנשמה וצרכי הגוף עראי כדי חיותו לבד. וזה פירשו המפרשים רמז מה טובו אהלך
יעקב
(41) ספר כסא דוד - דרוש י"א - שבת הגדול
משכנותיך ישראל שהגוף נקרא יעקב שהוא עקב וטפל ומה טוב שיהיו ענייני
הגוף עראי כאהל רועים. וענייני הנשמה שנקראת ישראל חלק אלוה ממעל
ישראל יהיו קבע וז"ש מה טובו אהלך יעקב שיהיה הגוף יעקב כל ענייניו
עראי כלאחר יד כאהל.
(42-43) ספר כסא דוד - דרוש י"א - שבת הגדול
וז"ש מה טובו אהלך יעקב שיהיה הגוף יעקב כל ענייניו עראי כלאחר יד כאהל.
משכנותיך ישראל הנשמה שיהיו ענייני הנשמה בתורה ובמצות כמו משכן בקבע
וז"ש מה אהלי קדר סמרטוטין מבחוץ ואבנים טובות מבפנים כך ישראל הגוף שהוא בחוץ
לא
(44) ספר כסא דוד - דרוש י"א - שבת הגדול
גופא ישראל נשמתא כמ"ש ילקוט ראובני הגדול משם ס' המגיד ריש פ' ויחי ע"ש וזה
ירמוז פ' ולא אותי קראת יעקב כנגד הגוף כי יגעת בי ישראל נגד הנשמה
וזש"ה בפשע יעקב שהוא הגוף שנוטה ליצה"ר כל זאת:
(45) ספר כסא דוד - דרוש י"א - שבת הגדול
גופם עראי ע"ד מה טובו אהלך יעקב א"נ אהל גוף הנשמות שהם ישרים כמ"ש
משכנותיך ישראל שהיא הנשמה ישר עם אל יפריח לאחרים דלמדין ממנו שכל עניני
הגוף הם עראי. והדר מפרש מה טעם בית רשעים ישמד כי יש דרך ישר לפני איש
דנראה בעיניו
(46) ספר כסא דוד - דרוש י"א - שבת הגדול
לכל חטא אבל גם שאינו חייב איסורא איכא ויעשה תשובה ויתכפר: ובזה אפשר לפרש מי
נתן למשיסה יעקב גוף וישראל נשמה כמש"ל לבוזזים מלאכי חבלה הרי זה
אינו יכול פטור הלא ה' זו חטאנו לו דעכ"פ איסור וחטאנו לה'. ועוד לא
(47) ספר חומת אנך - על במדבר פרק כד פסוק ה
ישראל דייקא שנתגיירו ויש להם דין ישראל: )ב( א"נ יעקב נקרא הגוף
ישראל הנשמה כמש"כ ילקוט ראובני פרשת ויחי והצדיקים על עניני הגוף עושים
עראי. ועניני הנשמה קבע וכמו שפירשו בפסוק ויבן לו בית
(48) ספר חומת אנך - על במדבר פרק כד פסוק ה
)ב( א"נ יעקב נקרא הגוף ישראל הנשמה כמש"כ ילקוט ראובני פרשת ויחי
והצדיקים על עניני הגוף עושים עראי. ועניני הנשמה קבע וכמו שפירשו בפסוק
ויבן לו בית בעה"ב ולמקנהו קניני העה"ז עשה סוכות דרך עראי. וז"ש מה טובו
אהליך שהם עראי
(49) ספר חומת אנך - על במדבר פרק כד פסוק ה
באהל רועי יעקב עניני הגוף ובודאי טעון הלל בעשיית עניני הגוף יעקב
עראי באהל. משכנותיך ישראל עניני הנשמה תורה ומצות בקבע כמו משכנות
מבטחים. והוא שבח גדול וזהו מה טובו על דרך מה רב טובך מה גדלו ומה עמקו
עניניך:
(50) ספר דבש לפי - מערכת י
צריכים שחיטה אלא אסיפתם היא המתרת אותם זהו תורף דבריו בקצור: טו. יעקב
יעקב נקרא הגוף ישראל נקראת הנשמה כן כתבו בשם ילקוט ראובני פ' ויחי
ובזה פירשו מה טובו אהליך יעקב כי כל דבר הנוגע לגוף יהי' עראי כאהל וכל
דבר
(51) ספר דבש לפי - מערכת י
ובזה פירשו מה טובו אהליך יעקב כי כל דבר הנוגע לגוף יהי' עראי כאהל וכל
דבר הנוגע לנשמה יהיה קבע וז"ש משכנותיך ישראל: טז. יוסף עצמות יוסף היו
נתונים במדבר, בתוך עור כבש ונכנס באותו עור רוח
(52) ספר יוסף תהלות - על תהילים פרק קיד פסוק א
נאחזות בסט"א והקב"ה הוציא לאור נשמתם עד שבליל פסח כבר היו כל נשמות ישראל
חוץ מכל הסט"א וכתבו משם ילקוט ראובני כי יעקב כינוי לגוף וישראל
לנשמה. וז"ש בצאת ישראל ממצרים שהקב"ה בחסדו הוציא הנשמות ישראל דייקא
ממצרים מהסט"א. בית
(53) ספר יוסף תהלות - על תהילים פרק קלה פסוק ד
והעניו שם יה בעזרו וז"ש כי יעקב שרומז לגוף בחר לו יה דייקא שהם ענוים
ודבקים בשם י"ה ולכך נבחרו מפני ענותנותם. ישראל שהוא רומז לנשמה קדושה
לסגולתו אוצר חביב הכי נכבד כמו סגולת מלכים וכמו שכתוב והייתם לי סגולה:
(54) ספר פתח האהל פרשת ויגש
בעיניך וכו', והינו ירידתו של יעקב אבינו עליו השלום למצרימה בחיים בגוף
ונשמה ואחר כך ימות שמה וקדם ישבעו ליוסף וכו', וזהו אנכי ארד עמך דיקא
בכללותך גוף
(55) ספר אוהב ישראל - פרשת בלק
והוא אומרו מה טובו אהליך יעקב, דהנה הגוף מכונה בשם יעקב. כמשחז"ל
)שמות כח( בית יעקב אלו הנשים ובני ישראל אלו האנשים. וגוף ונשמה נק'
ג"כ בבחי' איש ואשה חומר וצורה. וז"ש מה טובו אהליך יעקב, היינו שהוא בחי'
אוהל שכן באדם
(56) ספר ייטב לב - על פרשת שמות
בין האומות, ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם( יבוש יעקב וגו', כי בראותו ילדיו
מצד הגוף, מעשה ידי מצד הנשמה )כי שלשה שותפים באדם כידוע )קידושין ל
ע"ב(( בקרבו דייקא, ר"ל בקרב עומק לבבם יקדישו שמי וגו'. כי אם כי חיצוניותם
אינו
(57-58) ספר ישמח משה - פרשת ויחי דף קח/א
הולדו, על דרך שפירשנו למעלה כי אז הוא כך, והנה מאז היתה נשמתו בדרגא
דיעקב, ואחר כך העלה את הגוף במדריגה זו שהיתה הנשמה בה מאז, ונעשה
הגוף כלו נשמה ולא נשאר בו גוף, והנשמה העלה למדריגת ישראל ולא נשאר
בו גוף, רק נשמה ונשמה
(59-61) ספר ישמח משה - פרשת ויחי דף קח/א
ואחר כך העלה את הגוף במדריגה זו שהיתה הנשמה בה מאז, ונעשה הגוף כלו נשמה
ולא נשאר בו גוף, והנשמה העלה למדריגת ישראל ולא נשאר בו גוף, רק
נשמה ונשמה לנשמה. והיינו דמבואר בזוהר )ח"א כ"א ע"ב( יעקב ומשה כחדא
אזלנין, ועל פי זה
(62) ספר ישמח משה - פרשת ויחי דף קח/א
ולא נשאר בו גוף, והנשמה העלה למדריגת ישראל ולא נשאר בו גוף, רק נשמה
ונשמה לנשמה. והיינו דמבואר בזוהר )ח"א כ"א ע"ב( יעקב ומשה כחדא אזלנין,
ועל פי זה נשאר ב' השמות, יעקב להגוף דהוא נשמה תתאה, וישראל לנשמה
עילאה, לכך לא נעקר
(63-64) ספר ישמח משה - פרשת ויחי דף קח/א
לנשמה. והיינו דמבואר בזוהר )ח"א כ"א ע"ב( יעקב ומשה כחדא אזלנין, ועל פי זה
נשאר ב' השמות, יעקב להגוף דהוא נשמה תתאה, וישראל לנשמה עילאה, לכך
לא נעקר שם יעקב, והבן. והיינו דקאמר יעקב אבינו לא מת, כי הוא חי בחיים
האמיתים
(65) ספר ישמח משה - פרשת ויחי דף קח/א
שם יעקב, והבן. והיינו דקאמר יעקב אבינו לא מת, כי הוא חי בחיים האמיתים
וכמ"ש, אבל על שם ישראל לא יתכן לומר לא מת, כי היא הנשמה ומאי רבותא
דידיה. ונקדים עוד כי מאחר שביארנו אין על שום צדיק שם מיתה עליו ממש, רק על
הימים
(66) ספר ישמח משה - פרשת בלק דף עב/ב
דגם גבי משה לא היה הגוף רק מלאך ולא יותר, ומזה יובן דבשאר הצדיקים הגוף
הוא פחות ממלאך, אבל הנשמה יותר גבוה ממלאך בצדיק גמור. נמצא יתכן שם
ישראל על הנשמה, אבל לא על הגוף, רק שם יעקב, והבן זה. וידוע אמרם
)אבות פ"ד ]מט"ז[(
(67) ספר ישמח משה - פרשת בלק דף עב/ב
פחות ממלאך, אבל הנשמה יותר גבוה ממלאך בצדיק גמור. נמצא יתכן שם ישראל על
הנשמה, אבל לא על הגוף, רק שם יעקב, והבן זה. וידוע אמרם )אבות פ"ד
]מט"ז[( העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. וידוע מה שפירש בעקדה על
הפסוק
(68) ספר מאור עינים - השמטות
ישראל כי ישראל פירושו יש"ר א"ל שהקודשא בריך הוא מסתכל בו מלשון ישור על
אנשים כי עיני ה' אל צדיקים כתיב )תהלים ל"ד, ט"ז( והשגחות הבורא בו והנשמה
נקרא כל כי כל ההנהגה על ידה וכוללת הכל כל היא הנשמה הדר בארץ ישראל
בגוף
(69) ספר מאור עינים - השמטות
אנשים כי עיני ה' אל צדיקים כתיב )תהלים ל"ד, ט"ז( והשגחות הבורא בו והנשמה
נקרא כל כי כל ההנהגה על ידה וכוללת הכל כל היא הנשמה הדר בארץ ישראל
בגוף הצדיק דומה כמי שיש לו אלוה הענין הוא כי הקודשא בריך הוא קראו ליעקב
אלוה
(70) ספר מאור עינים - תהילים
במלבושים גשמיים מעשה יעקב ולבן ומעשה בלק וכיוצא עד שבהגשמות המלבושים
נתגשמו כל המלבושים דהיינו המלבוש של הנשמה שהוא הגוף כי אורייתא וישראל
הן אחד כנודע ושמש הוא בחינת האין סוף יתברך כמו שכתוב )תהלים פ"ד, י"ב( שמש
(71) ספר תולדות יעקב יוסף - פרשת שמות - אות ב
לצאת מהגוף העכור שהם ב' הפכים, רק בראות הנשמה כי כבודו יתברך וכו' יעו"ש.
ונודע מ"ש )בזוהר( כי הגוף נקרא בשר אדם, והנשמה מלגאו נקרא בשם תואר אדם
)ראשית חכמה שער היראה פ"ב(. וז"ש ואלה שמו"ת בני ישראל, כי שמות בני
ישראל
(72-73) ספר תולדות יעקב יוסף - פרשת שמות - אות ו
בגופו, כך תפיסת הנשמה הוא על ידי קריאת שמו, גם בישן ניער משנתו בקראו שמו.
וכמו שהוא בפרט אדם א' גוף ונשמה, כך בכללות יש גוף ונשמה. המוני עם
הנק' יעקב נק' גוף, ושלומי אמוני ישראל הנק' תואר ישראל הם הנשמה.
ובזה נק' איש
(74) ספר תולדות יעקב יוסף - פרשת שמות - אות ו
וכמו שהוא בפרט אדם א' גוף ונשמה, כך בכללות יש גוף ונשמה. המוני עם הנק'
יעקב נק' גוף, ושלומי אמוני ישראל הנק' תואר ישראל הם הנשמה. ובזה
נק' איש וביתו, להשפיע זה לזה כמו זכר לנקבה:
(75) ספר תולדות יעקב יוסף - פרשת ויקרא - אות ב
פנים ילמדו גוף התורה. וז"ש דבר וגו', כי יש אנשי החומר והגוף, ויש אנשי
הצורה והנשמה, וכמ"ש כה תאמר לבית יעקב )שמות יט, ג( אנשי החומר, ותגיד
לבני ישראל אנשי הצורה, כל אחד לפי בחינתו במתן תורה וכן לדורות:
(76) ספר תולדות יעקב יוסף - פרשת בהר - אות יג
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם: והענין, כי נודע שיש הפרש בין תענוגי
הגוף הגשמי ובין תענוגי הנשמה, כי הגוף מצד שהוא בעל גבול ומיצר וסוף,
לכך גם תענוגי הגוף כשהוא תמידי נעשה טבע וחק
(77) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת וישלח - שנת ]תרל"ו[
לא יעקב יאמר עוד שמך כו' כי שרית כו'. וב' שמות אלו זכו בהם בני ישראל.
והם בחי' הגוף והנשמה. כי צריך כל אדם לתקן הגוף עד שיחול עליו כח נשמתו
ואז נק' ישראל. וענין מלחמת יעקב עם המלאך כי נשמת אדם גדלה מעלתה מהמלאך
כידוע. רק
(78) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת וישלח - שנת ]תרל"ו[
ישראל. וענין מלחמת יעקב עם המלאך כי נשמת אדם גדלה מעלתה מהמלאך כידוע.
רק שזה בבחי' הנשמה בלבד. אבל גוף המלאך גדלה מעלתו על גוף האדם. כי
גוף האדם בעולם העשי'. אך יעקב אע"ה תיקן גופו עד שזכה להיות מרכבה
להשי"ת. נמצא גם
(79-80) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת וישלח - שנת ]תרל"ו[
שמך עוד יעקב. פי' שגם הגוף שמכונה בשם יעקב. איננו אצלו בבחי' גוף
ונהפך לרוחניות כמו הנשמה. וז"ש ויבוא יעקב שלם שזה ההשתוות הגוף
להנשמה נקרא שלום. כי בכל איש ישראל יש מחלוקת זה בין הגוף והנשמה.
וכפי תיקון הגוף כך השלימות
(81) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת וישלח - שנת ]תרל"ו[
לרוחניות כמו הנשמה. וז"ש ויבוא יעקב שלם שזה ההשתוות הגוף להנשמה נקרא
שלום. כי בכל איש ישראל יש מחלוקת זה בין הגוף והנשמה. וכפי תיקון
הגוף כך השלימות שבו. ולכן גם שבת נקרא שלום כי יש בו תיקון הגוף שהוא
מעין עוה"ב. ולעתיד
(82) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת וישלח - שנת ]תרל"ט[
ולכן כל המלחמות מלבן ועשו נלחם בשמו הראשון שהוא חלק הגוף. ואח"כ נכנס לשבת
שהוא כח הנשמה. וכמו כן נמצא נקודה מזה לכל איש ישראל בשבת קודש פורס סוכת
שלום:
(83) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת וישב - שנת ]תרנ"א[
יעקב אע"ה לתקן כמו שיהי' לעתיד מבורר גם בעוה"ז הנהגתו ית'. והנה ג' שמות
יש יעקב ישראל ישורון. יעקב בחי' הגוף. ישראל בחי' הנשמה ושורש
שבשמים. וישורון הוא התחברות הנשמה והגוף. מעין מ"ש האלקים עשה את האדם
ישר. כמו שהי' קודם
(84) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת וישב - שנת ]תרנ"א[
יעקב ישראל ישורון. יעקב בחי' הגוף. ישראל בחי' הנשמה ושורש שבשמים.
וישורון הוא התחברות הנשמה והגוף. מעין מ"ש האלקים עשה את האדם ישר. כמו
שהי' קודם החטא שהיה אדה"ר בגופו בגן עדן. והזמן לא הי' עוד מוכן להתגלות
הקדושה בעולם.
(85) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת ויגש - שנת ]תרנ"ח[
יעקב. אח"כ אעלך להיות בן חורין. גם עלה הוא תוספות כי שם ישראל לי ראש
היינו שלא להיות ח"ו הנשמה טבועה בגשמיות שזה עיקר החירות שלא יהיה משועבד
לגוף. אבל גם עלה הוא כמו שהי' קודם החטא אני אמרתי אלקים אתם. זהו שם
ישורון כמ"ש
(86) ספר שפת אמת - שמות - פרשת זכור - שנת ]תרמ"ו[
והענין הוא דכ' כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל. דכתיב הקול קול יעקב והידים
ידי עשו. פי' ידים הוא אחיזת הדבר כמו ידות הכלים. והפנימיות והנשמה הוא
העיקר. והחיצוניות והגוף הוא רק יד ומקום איך לקבל הפנימיות בעולם הטבע. וכן
(87) ספר שפת אמת - שמות - פרשת זכור - שנת ]תרמ"ו[
העיקר. והחיצוניות והגוף הוא רק יד ומקום איך לקבל הפנימיות בעולם הטבע. וכן
הוא בכלל הבריאה. הפנימיות ונשמה מיוחד לבני ישראל כמ"ש קול יעקב. רק
במלבוש הגוף יש לעשו ועמלק אחיזה. וכשבני ישראל מתקנים מעשיהם וזוכין
להארת הנשמה
(88) ספר שפת אמת - שמות - פרשת זכור - שנת ]תרמ"ו[
הוא בכלל הבריאה. הפנימיות ונשמה מיוחד לבני ישראל כמ"ש קול יעקב. רק
במלבוש הגוף יש לעשו ועמלק אחיזה. וכשבני ישראל מתקנים מעשיהם וזוכין
להארת הנשמה כמו בש"ק שיורד נשמה יתירה ויש עלי' להגוף. זה נקרא ירים
משה ידו. וחז"ל כ'
(89) ספר שפת אמת - שמות - פרשת זכור - שנת ]תרמ"ו[
הגוף יש לעשו ועמלק אחיזה. וכשבני ישראל מתקנים מעשיהם וזוכין להארת הנשמה
כמו בש"ק שיורד נשמה יתירה ויש עלי' להגוף. זה נקרא ירים משה ידו. וחז"ל
כ' וכי ידיו של משה כו' רק בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין לבם
לאביהם
(90) ספר שפת אמת - ויקרא - לפסח - שנת ]תר"ס[
אלו הם בחי' תש"י וקשרתם יד כהה נגד הלב ששם ב' לבבות. והי' לטוטפת בחי' המוח
והנשמה. שם ה' נקרא עליך. והם בחי' שם יעקב לי עקב שורש הכנעת הגוף. ושם
ישראל לי ראש התרוממות הנפש ונשמה בשמחה. לכן כ' ששת ימים תאכל מצות
ובשביעי
(91) ספר שפת אמת - ויקרא - לפסח - שנת ]תר"ס[
והנשמה. שם ה' נקרא עליך. והם בחי' שם יעקב לי עקב שורש הכנעת הגוף. ושם
ישראל לי ראש התרוממות הנפש ונשמה בשמחה. לכן כ' ששת ימים תאכל מצות
ובשביעי עצרת והוא בחי' שבת כמ"ש במדרש סוף בא. והוא יומא דנשמתין:
(92) ספר שפת אמת - במדבר - לשבועות - שנת ]תרס"ד[
ותרגום אונקלוס דשעבידו לאורייתא ועי"ז נשמע. כמו שהוא בפרט כפי תיקון המעשים
לקרב כל מעשה הגוף אל הנפש אז מאיר הנשמה באדם. כמו כן בכלל כפי תיקון כלל
ישראל לקרב מן האומות כך מאיר בהם התורה. וכתיב תתן אמת ליעקב חסד לאברהם,
כי
(93) ספר שפת אמת - דברים - לראש השנה - שנת ]תרס"ב[
צריכין לשופר. שהוא דעת טוב בלא רע. כמ"ש לדעת כי אני ה' מקדישכם. וכתיב חק
לישראל הוא משפט לאלקי יעקב. בחי' ישראל כח הנשמה עלמא דחירות ושם אין
מגע נכרי ופסולת והיא חקיקה רשומה שא"א להמחק. רק בבחי' הגוף משפט לאלקי
יעקב
(94) ספר שפת אמת - דברים - לשבת תשובה - שנת ]תרס"ה[
לגמרי ומזה אמרו אעפ"י שחטא ישראל הוא כי יש חלק לכל איש ישראל בזה השם.
והיא חלק הנשמה שמסתלקת כשאדם חוטא אעפ"כ יש בה כשלון ע"י עונות האדם
ובגוף הוא עון ובנשמה חטא ומכשול. כן הוא בפרט כל איש ובכלל ישראל. והנה
לכלל ישראל אמר
(95) ספר אמרי אמת - פרשת תשא
דא עובדא דבראשית היינו שנכיר פעולת השי"ת, איתא בשפת אמת ששם יעקב שהוא על
שם העקב הוא הגוף ושם ישראל הוא הנשמה, איתא ששבת יומא דנשמתין איהו
ולאו יומא דגופא, בכל שבת יש נשמה שהיא מלמעלה, לעתיד יהיה יום שכולו שבת,
בשום
(96) ספר אמרי אמת - פרשת תשא
שם העקב הוא הגוף ושם ישראל הוא הנשמה, איתא ששבת יומא דנשמתין איהו ולאו
יומא דגופא, בכל שבת יש נשמה שהיא מלמעלה, לעתיד יהיה יום שכולו שבת, בשום
מקום בתורה לא מצינו כתוב יעקב וישראל אלא כשהם שמות נרדפין כמו לא הביט
און
(97) ספר אמרי אמת - פרשת תשא
ביעקב ולא ראה עמל בישראל ולמה כתיב כאן כעת יאמר ליעקב ולישראל וגו'
יחד, אלא שלעתיד יתיישר הגוף ויהיה גם כן נשמה וזה הוא התכלית של השבת,
כתיב לדעת כי אני ה' מקדישכם, לשבת צריכה להיות הכנה וכפי מה שמכינים כך
מקבלים הקדושה
(98) ספר אמרי אמת - פרשת אמור תרס"ה
בכל אחד מישראל שיוכל למסור נפשו, נעשה מזה עמך, כ' בית יעקב אשר פדה את
אברהם, יעקב היה בלי פסולת, הגופים ג"כ נתקדשו שיוכלו גם הם להיות נשמה,
אי' דילפינן דדבר שבקדושה הוא בעשרה מתוך תוך דכ' ונקדשתי בתוך בנ"י וכ'
(99) ספר אמרי אמת - פרשת ראה
ישראל ואי' שקראו הקב"ה ליעקב אל וכל איש מישראל יש לו כח זה כדאי' ושמך
הגדול והקדוש עלינו קראת ואי' ברמב"ן שהנשמה בגוף כאזכרות בגוילין: בנים
אתם לה"א וגו' כי עם קדוש אתה וגו' זאת הבהמה אשר תאכלו וגו' אך את זה
(100) ספר פרי צדיק מאמר קדושת שבת - מאמר ז
האדם הגופני עם הנפש שמעולם העשייה שהוא נעשה בצלם העליון שמעולם היצירה
וכדמות שעל הכסא הוא הנשמה שמעולם הבריאה שהוא עולם הכסא. וזהו שורש נשמת
יעקב אבינו ע"ה שהוא כולל כל מחצב הנשמות של זרע ישראל. ותורה קראתו
דמותינו
(101) ספר תורה אור - פרשת משפטים
בגוף. משא"כ המלאכים שקטרגו וירדו לגוף נפלו למטה והנשמה אע"פ שמתלבשת
בגוף מ"מ זוכרת את ה' כו' אך מ"מ כשמלובשת בגוף נק' בחי' יעקב ומדרגתה
למטה מן המלאכים )כי יש ב' בחי' יעקב וישראל( והיא בחי' עשייה שאינה
במלאכים שעשייה
(102) ספר תורה אור - פרשת משפטים
מ"מ זוכרת את ה' כו' אך מ"מ כשמלובשת בגוף נק' בחי' יעקב ומדרגתה למטה מן
המלאכים )כי יש ב' בחי' יעקב וישראל( והיא בחי' עשייה שאינה במלאכים
שעשייה הוא כח אחר שאינו כמו הדבור שמלביש את המחשבה שבשעה שמדבר אינו יכול
לחשוב
(103) ספר ליקוטי תורה - פרשת שלח
דניאל אבל חרדה גדולה נפלה עליהם וארז"ל משום דמזלייהו חזי שחלק הנשמה
שלמעלה מהגוף נק' מזל ע"ש שממנו נוזל ונמשך בחלק הנשמה שבגוף, וזהו לא
יקרא שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך שמאיר ונמשך מבחי' ישראל בבחי'
יעקב ועמ"ש בפ' בלק ע"פ
(104) ספר ליקוטי תורה - פרשת שלח
מהגוף נק' מזל ע"ש שממנו נוזל ונמשך בחלק הנשמה שבגוף, וזהו לא יקרא שמך
יעקב כי אם ישראל יהיה שמך שמאיר ונמשך מבחי' ישראל בבחי' יעקב ועמ"ש
בפ' בלק ע"פ לא הביט און ביעקב כו' שבשבת הוא גילוי ובחי' ישראל ממש. וזהו
אני הוי'
(105) ספר ליקוטי תורה - פרשת שלח
כי אם ישראל יהיה שמך שמאיר ונמשך מבחי' ישראל בבחי' יעקב ועמ"ש בפ' בלק
ע"פ לא הביט און ביעקב כו' שבשבת הוא גילוי ובחי' ישראל ממש. וזהו אני
הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים פי' ע"י ששם הוי' נמשך להיות הוא ממש
(106) ספר ליקוטי תורה - דרושים לר"ה
אברי' הוא רק עקב מן הנשמה בחי' רגלי הנשמה )וכמ"ש מזה סד"ה שמאלו תחת
לראשי ועמ"ש מזה ג"כ בד"ה לא הביט און ביעקב( ובחינת ישראל הוא לי ראש
והוא בחי' נשמה שהיא למעלה מן הגוף ומן השכל ובחי' זו הוא א' יחיד ומיוחד
עם השי"ת בלי
(107) ספר בני יששכר - מאמרי חדשי כסלו טבת - מאמר ד
הדברים הנוגעים לגוף יהיה ארעי כאהל( משכנותיך ישראל )ישראל הוא נשמת
הישראלי, ואמר שהדברים הנוגעים אל הנשמה יהיה דרך קבע(, ולפי"ז בדקדוק
גדול אמרינן בנוסח ההודאה כשעמדה מלכות יון על עמך ישראל דייקא, שכוונתם היה
רק
(108) ספר מחזה אברהם - פרשת בלק
טובו אהליך יעקב, שהגוף והחיצוניות בחינת יעקב יתנהג כפשוטו כאיש המוני,
משכנותיך ישראל, הנשמה והפנימיות יהיה בדביקות ובחכמה וחסידות, ולא ח"ו
בהיפך:מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 18:53
שים לב להלן החיד"א כותב את זה בכמה מקומות, ילקוט ראובני פ' ויחי בשם המגיד
וראה כאן מקורות אחרים(1) ספר חומת אנך על במדבר פרק כד פסוק ה
ישראל דייקא שנתגיירו ויש להם דין ישראל: )ב( א"נ יעקב נקרא הגוף
ישראל הנשמה כמש"כ ילקוט ראובני פרשת ויחי והצדיקים על עניני הגוף עושים
עראי. ועניני הנשמה קבע וכמו שפירשו בפסוק ויבן לו בית
(2) ספר חומת אנך על במדבר פרק כד פסוק ה
)ב( א"נ יעקב נקרא הגוף ישראל הנשמה כמש"כ ילקוט ראובני פרשת ויחי
והצדיקים על עניני הגוף עושים עראי. ועניני הנשמה קבע וכמו שפירשו בפסוק
ויבן לו בית בעה"ב ולמקנהו קניני העה"ז עשה סוכות דרך עראי. וז"ש מה טובו
אהליך שהם עראי
(3) ספר חומת אנך על במדבר פרק כד פסוק ה
באהל רועי יעקב עניני הגוף ובודאי טעון הלל בעשיית עניני הגוף יעקב
עראי באהל. משכנותיך ישראל עניני הנשמה תורה ומצות בקבע כמו משכנות
מבטחים. והוא שבח גדול וזהו מה טובו על דרך מה רב טובך מה גדלו ומה עמקו
עניניך:
(4) יוסף תהלות על תהילים פרק קיד פסוק א
נאחזות בסט"א והקב"ה הוציא לאור נשמתם עד שבליל פסח כבר היו כל נשמות ישראל
חוץ מכל הסט"א וכתבו משם ילקוט ראובני כי יעקב כינוי לגוף וישראל
לנשמה. וז"ש בצאת ישראל ממצרים שהקב"ה בחסדו הוציא הנשמות ישראל דייקא
ממצרים מהסט"א. בית
(5) יוסף תהלות על תהילים פרק קלה פסוק ד
והעניו שם יה בעזרו וז"ש כי יעקב שרומז לגוף בחר לו יה דייקא שהם ענוים
ודבקים בשם י"ה ולכך נבחרו מפני ענותנותם. ישראל שהוא רומז לנשמה קדושה
לסגולתו אוצר חביב הכי נכבד כמו סגולת מלכים וכמו שכתוב והייתם לי סגולה:
(6) ספר פנים יפות על במדבר פרק כג פסוק י
עוד יש לפרש עפר יעקב הוא הגוף שאין לו מספר כעפר הארץ, אך יש באדם ארבעה
בחינות זו למעלה מזו, שהוא גוף ונפש רוח ונשמה, והוא בחינות ארבע עולמות
בדביקות ישראל בשורש נשמותיהם שהוא חלק אלהי ממעל, וז"ש עפר יעקב שהוא
לשון
(7) אהבת יהונתן - הפטרת שמות
ואולם הערב רב אשר גיירו בני ישראל לא היו בשלימות כ"כ באמונה כישראל והן
מכונים בשם יעקב כי מלת יעקב הוא כמלת גוף אצל נשמה שהוא כוסף אחר
תאות הגש' וזהו ענין שאמר הבאים ישרש יעקב יציץ הכוונה הגרים שהם באין מן
יעקב הן כמו
(8) פני יהושע על שבועות דף יד/א
וקודש ואף לא בכלל אהל מועד ומרבויא דעלמא מייתינא לה לענין כפרות דיוה"כ
ועיין מה שכתבתי בזה לעיל, ומה שהוצרכתי לכל זה האריכות היינו לפי מה שראיתי
בלשון הר"ש בפירוש המשניות בפ"ק דכלים ]משנה ח'[ שכתב אהנך משניות דבעזרת
(9) ספר בניהו בן יהוידע על סוטה דף יג/א
חסד גבורה תפארת נצח הוד ויסוד, שכל אחד כלול מששה, הרי ששה ושלושים, ועוד
מספר ל"ו שהוא ב' פעמים ח"י, לרמוז על ח"י מסעות הנשמה בצאתה מן הגוף, ועל
מושבה בגן עדן שהוא ח"י מאות אלף. אי נמי יעקב אבינו ע"ה שמו משלים מספר ח"י
(10) ספר פרי מגדים על או"ח - אשל אברהם - או"ח סימן תקעו
השגחה והם שלוחי דרחמנא וכששבו בתשובה כתיב מאותות השמים אל תחתו )בס' המגיד
כתבנו אין מזל לישראל הנשמה נקראת כן והגוף יעקב כי בני חיי ומזוני
במזלא הוא הגוף והשייך לו אבל הנשמה למעלה ממזל מעולם המלאכים
(11) ספר פרי מגדים על או"ח - אשל אברהם - או"ח סימן תקעו
)בס' המגיד כתבנו אין מזל לישראל הנשמה נקראת כן והגוף יעקב כי בני חיי
ומזוני במזלא הוא הגוף והשייך לו אבל הנשמה למעלה ממזל מעולם המלאכים
ויותר יש כח ביד הנשמה לכוף בתבל ]מתכל[ במאדים המזלא ]מהולא[ והבן().
(12) ספר פרי מגדים על או"ח - אשל אברהם - או"ח סימן תקעו
ומזוני במזלא הוא הגוף והשייך לו אבל הנשמה למעלה ממזל מעולם המלאכים ויותר
יש כח ביד הנשמה לכוף בתבל ]מתכל[ במאדים המזלא ]מהולא[ והבן(). והנה ציבור
צ"ע אם כל בי עשרה מיקרי ציבור או שמא דוקא בא"י כמ"ש
(13) פירוש החייט על ספר מערכת האלהות - פרק עשירי
במחשבה עכ"ל. ויש כאן שאלה גדולה וחזקה על הגופים האלה מה יהא מהם בתחיית
המתים, כי דבר פשוט הוא שהנשמה לא תבוא כי אם באחד מהם, וראוי שנדע מי הוא
זה ואי זה הוא ומה יהיה מהאחרים. ובספר התקונים )תקון מ'(:
(14) ספר שפע טל - הקדמה בן מאה שנה
מפני כי השם של ישראל מורה על הנשמה שהיא חשובה מלשון כי שרית עם אלקים
ושם של יעקב מורה של הגוף שהוא פחות ושפל שהוא על שם אחיזת העקב המורה על
שפלות החומר כמו העקב שהוא בסוף גופו של אדם והפחות והשפל שבגוף ועל כן אמר
מצד
(15) ספר שפע טל - הקדמה בן מאה שנה
וכדפירשנו למעלה שהנשמה היא חלק אלוה ממעל ומעצמותו כבן מעצמותו של אב ולא
הגוף ויהיה ביאור עניינו של פסוק בני בכורי ישראל ר"ל ראשית הבכורה והתחלת
היחס לקרוא נשמות של ישראל בנים הוא מתחיל מנשמת יעקב שנקרא ישראל ועל
כן
(16) ספר מגלה עמוקות על התורה - פרשת בחקותי
מתחלה אח"כ בא אברהם ויצחק ויש ליתן טעם למה יעקב בא מתחלה ואח"כ אברהם
ויצחק ואיתא בזוהר שענין יציאת נשמה מן הגוף כענין יציאת מצרים כמ"ש שבשעת
יציאת מצרים היו המים להם חומה מימין ומשמאל שעמדו המיימינים והמשמאילים שלא
לבקוע
(17) ספר קהלת יעקב - ערך כנ
בנקודת ציון שבבינה, ולבסוף מסיק שאין הכוונה דבינה ממש נקרא כנסת ישראל, אך
העניין דזעיר נקרא יעקב וישראל בחינת גוף נקרא יעקב בחינת נשמה
ישראל, ולעומת זה יש לנוקבא בחינת גוף נקרא שכינתא בחינת נשמה דידה
נקראת כנסת ישראל שכונסת
(18) ספר קהלת יעקב - ערך כנ
העניין דזעיר נקרא יעקב וישראל בחינת גוף נקרא יעקב בחינת נשמה
ישראל, ולעומת זה יש לנוקבא בחינת גוף נקרא שכינתא בחינת נשמה דידה
נקראת כנסת ישראל שכונסת בתוכה הישראל דלעילא, ולפי שבחינת נשמה דמלכות
הוא מבינה על כן אמרו דבינה
(19) ספר מחברת הקודש - שער יציאת מצרים
והנה ירידת ב"י למצרים רמז לולד בעודו בבטן אמו בין המצרים ההמה. וע"ז נפרש
מ"ש ואלה שמות בני ישראל שהם כוחות הנשמה כי כמו שיש בגוף רמ"ח איברים
ושס"ה גידין כך יש בנשמה עצמה והם כוחות הנשמה הבאים מצרימה את יעקב
שבאים בתוך
(20-21) ספר מחברת הקודש - שער יציאת מצרים
מ"ש ואלה שמות בני ישראל שהם כוחות הנשמה כי כמו שיש בגוף רמ"ח איברים
ושס"ה גידין כך יש בנשמה עצמה והם כוחות הנשמה הבאים מצרימה את יעקב
שבאים בתוך הולד בעודו בעיבור בבטן אמו עם יעקב שהוא יצר טוב ואמר הבאים ולא
שכבר באו
(22) ספר לקוטי תורה - פרשת שמות
רומז אל הולדה בעודו תוך בטן אמו בין המצרים ההמה וע"ז נפרש מ"ש: ועלה שמות
בני ישראל שהם כחות הנשמה כי כמו שיש בגוף רמ"ח אברים ושס"ה גידים כן יש
בנשמה עצמה והם כחות הנשמה הבאים מצרימה, את יעקב שבאים בתוך הולד בעוד
העובר
(23-24) ספר לקוטי תורה - פרשת שמות
ועלה שמות בני ישראל שהם כחות הנשמה כי כמו שיש בגוף רמ"ח אברים ושס"ה
גידים כן יש בנשמה עצמה והם כחות הנשמה הבאים מצרימה, את יעקב שבאים
בתוך הולד בעוד העובר בבטן אמו עם יעקב שהוא היצ"ט, ואמר הבאים ולא אמר שכבר
באו לפי שהוא יתברך יוצר
(25) ספר עץ הדעת טוב - פרשת ויחי
ואם בבחינת הנשמות הרי ישראל סבא הוא אביכם משא"כ בשום אומה ולשון ויען
בחינת הנשמה היא העיקרית אמר בה אביכם משא"כ בבחינת הגוף: ראובן בכורי אתה
וכו' כוונת יעקב עתה לברך איש כברכתו הראויה לו ואמנם ביקש
(26) כתבי הרמ"ע מפאנו - מאמר מעין גנים - חלק ראשון - ליקוטים
הבריח התיכון מבריח מקצה השמים ועד קצה השמים כי רוב דבור בכונה, ועקימת שפתים
היא גופה מעשה, הרי שלשת התקונים המיוחסים לנפש רוח ונשמה נכללים ביעקב
הנקרא ישראל, עוד יעקב רחל לאה בלהה זלפה הן בגימ' תר"ך אותיות שבעשרת
הדברות
(27) ספר השל"ה הקדוש - תולדות אדם - בית ישראל )תליתאה( )יא(
אמר בעל המאמר אחר כך תרין דרגין אינון יעקב וישראל, חד סתום וחד גליא.
הנה מה שאמר ברישא דרגא על דרגא זה מיירי בענין הנשמה כדפירשנו, ומה שאמר
בכאן חד סתום וחד גליא זהו בבחינת הגוף. ויהיה מתורץ מה שאמר חד סתום וחד
גליא ולא
(28-29) ספר השל"ה הקדוש - מסכת פסחים - ביאור ההגדה )טז(
נודע כי נפש רוח נשמה - עשייה יצירה בריאה, המכוונין נגד 'מלכות' 'תפארת'
'בינה' שהם נפש רוח ונשמה באצילות, הרי לך כי בריאה סוד גילוי נשמה. ועל
זה יתבאר זה המזמור, בצאת ישראל ממצרים העליונה, דהיינו שר שלהם, אז יצא
יעקב
(30) ספר השל"ה הקדוש - ספר במדבר דברים - פרשת כי תצא תורה אור )א(
אחר המטבע שהוא הממון שעל ידו ממלא חסרונו: נמצא אדם שהיה קרוב אל השלימות
נתרחק, ואף ששלימות הנפש דהיינו הנשמה נשאר בקדושתה, כי הנשמה טהורה היא
?, מכל מקום אלו השתים דהיינו שלימות הגוף
(31) ספר השל"ה הקדוש - ספר במדבר דברים - פרשת כי תצא תורה אור )א(
נמצא אדם שהיה קרוב אל השלימות נתרחק, ואף ששלימות הנפש דהיינו הנשמה נשאר
בקדושתה, כי הנשמה טהורה היא ?, מכל מקום אלו השתים דהיינו שלימות הגוף
ושלימות הממון נחסרו ממנו. וכשבחר בנו ה' מכל העמים, וחלק ה' עמו יעקב חבל
(32) ספר השל"ה הקדוש - מסכת פסחים מצה שמורה
וכבר נודע, כי 'נפש רוח ונשמה', 'עשיה יצירה בריאה', המכונין נגד 'מלכות תפארת
בינה', שהם 'נפש רוח ונשמה' באצילות. הרי לך, כי בריאה סוד גלוי נשמה. ועל
זה
(33) ספר השל"ה הקדוש - מסכת פסחים מצה שמורה
המכונין נגד 'מלכות תפארת בינה', שהם 'נפש רוח ונשמה' באצילות. הרי לך, כי
בריאה סוד גלוי נשמה. ועל זה יתבאר זה המזמור. 'בצאת ישראל ממצרים'
העליונה,
(34-35) ספר השל"ה הקדוש - פרשת כי תצא
נמצא אדם שהיה קרוב אל השלמות נתרחק, ואף ששלמות הנפש דהינו הנשמה נשאר
בקדשתה, כי הנשמה טהורה היא, מכל מקום אלו השתים, דהינו שלמות הגוף ושלמות
הממון
(36) ספר תקט"ו תפילות - תפילה תלח
שנא' בה ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה, כמו שאנו מקוים ליחודך באמת, כן
ביחודך תברכנו, באמת שנתת ליעקב תמימך, דכתיב תתן אמת ליעקב, ה' אל תאחר,
לישועתך קויתי ה':
(37) ספר אור תורה - אות לד
שלזה נתן לו כח הדבור. ולכן נתברך יעקב בקול ואמר הקול קול יעקב )שם כז, כב(,
כפל בדבריו, ורמז בזה שהבריאה השיכה לבחינת קול ודבור, זה נתן ליעקב שהוא
הנשמה שבכלם. אבל בחינת הידים נתנו לעשו, שאין לו אחיזה רק בגוף לבד, ולכן
(38) ספר יד מצרים - הקדמת פותח יד )המשך(
הנשמה כבר היתה להם מציאות, שהם נכללו בנשמתו של אדה"ר, ואין זה בגדר בריאה
חדשה ממש. וידוע שב' שמות שיש לעם ה' אלה יעקב וישראל, הוא שמצד הגוף
נקראים יעקב, ומצד הנשמה נקראו ישראל, כענין "שרית עם אלהים" וגו', שמצד
הנשמה הם
(39) ספר יד מצרים - הקדמת פותח יד )המשך(
חדשה ממש. וידוע שב' שמות שיש לעם ה' אלה יעקב וישראל, הוא שמצד הגוף
נקראים יעקב, ומצד הנשמה נקראו ישראל, כענין "שרית עם אלהים" וגו', שמצד
הנשמה הם גבוהים מכל מלאכי השרת, משא"כ בבחינת הגוף הם חלשים בטבעם, כמ"ש
הר"י ערמאה
(40) ספר כסא דוד - דרוש י"א - שבת הגדול
ענייני הגוף יהיו טפלים אצלו ולא יקפיד על ענייני הגוף כי הגוף הוא
השומר לנשמה והנשמה הוא הנשמר והעיקר הנשמר ולא השומר וכל עסקו יהיו בענייני
הנשמה וצרכי הגוף עראי כדי חיותו לבד. וזה פירשו המפרשים רמז מה טובו אהלך
יעקב
(41) ספר כסא דוד - דרוש י"א - שבת הגדול
משכנותיך ישראל שהגוף נקרא יעקב שהוא עקב וטפל ומה טוב שיהיו ענייני
הגוף עראי כאהל רועים. וענייני הנשמה שנקראת ישראל חלק אלוה ממעל
ישראל יהיו קבע וז"ש מה טובו אהלך יעקב שיהיה הגוף יעקב כל ענייניו
עראי כלאחר יד כאהל.
(42-43) ספר כסא דוד - דרוש י"א - שבת הגדול
וז"ש מה טובו אהלך יעקב שיהיה הגוף יעקב כל ענייניו עראי כלאחר יד כאהל.
משכנותיך ישראל הנשמה שיהיו ענייני הנשמה בתורה ובמצות כמו משכן בקבע
וז"ש מה אהלי קדר סמרטוטין מבחוץ ואבנים טובות מבפנים כך ישראל הגוף שהוא בחוץ
לא
(44) ספר כסא דוד - דרוש י"א - שבת הגדול
גופא ישראל נשמתא כמ"ש ילקוט ראובני הגדול משם ס' המגיד ריש פ' ויחי ע"ש וזה
ירמוז פ' ולא אותי קראת יעקב כנגד הגוף כי יגעת בי ישראל נגד הנשמה
וזש"ה בפשע יעקב שהוא הגוף שנוטה ליצה"ר כל זאת:
(45) ספר כסא דוד - דרוש י"א - שבת הגדול
גופם עראי ע"ד מה טובו אהלך יעקב א"נ אהל גוף הנשמות שהם ישרים כמ"ש
משכנותיך ישראל שהיא הנשמה ישר עם אל יפריח לאחרים דלמדין ממנו שכל עניני
הגוף הם עראי. והדר מפרש מה טעם בית רשעים ישמד כי יש דרך ישר לפני איש
דנראה בעיניו
(46) ספר כסא דוד - דרוש י"א - שבת הגדול
לכל חטא אבל גם שאינו חייב איסורא איכא ויעשה תשובה ויתכפר: ובזה אפשר לפרש מי
נתן למשיסה יעקב גוף וישראל נשמה כמש"ל לבוזזים מלאכי חבלה הרי זה
אינו יכול פטור הלא ה' זו חטאנו לו דעכ"פ איסור וחטאנו לה'. ועוד לא
(47) ספר חומת אנך - על במדבר פרק כד פסוק ה
ישראל דייקא שנתגיירו ויש להם דין ישראל: )ב( א"נ יעקב נקרא הגוף
ישראל הנשמה כמש"כ ילקוט ראובני פרשת ויחי והצדיקים על עניני הגוף עושים
עראי. ועניני הנשמה קבע וכמו שפירשו בפסוק ויבן לו בית
(48) ספר חומת אנך - על במדבר פרק כד פסוק ה
)ב( א"נ יעקב נקרא הגוף ישראל הנשמה כמש"כ ילקוט ראובני פרשת ויחי
והצדיקים על עניני הגוף עושים עראי. ועניני הנשמה קבע וכמו שפירשו בפסוק
ויבן לו בית בעה"ב ולמקנהו קניני העה"ז עשה סוכות דרך עראי. וז"ש מה טובו
אהליך שהם עראי
(49) ספר חומת אנך - על במדבר פרק כד פסוק ה
באהל רועי יעקב עניני הגוף ובודאי טעון הלל בעשיית עניני הגוף יעקב
עראי באהל. משכנותיך ישראל עניני הנשמה תורה ומצות בקבע כמו משכנות
מבטחים. והוא שבח גדול וזהו מה טובו על דרך מה רב טובך מה גדלו ומה עמקו
עניניך:
(50) ספר דבש לפי - מערכת י
צריכים שחיטה אלא אסיפתם היא המתרת אותם זהו תורף דבריו בקצור: טו. יעקב
יעקב נקרא הגוף ישראל נקראת הנשמה כן כתבו בשם ילקוט ראובני פ' ויחי
ובזה פירשו מה טובו אהליך יעקב כי כל דבר הנוגע לגוף יהי' עראי כאהל וכל
דבר
(51) ספר דבש לפי - מערכת י
ובזה פירשו מה טובו אהליך יעקב כי כל דבר הנוגע לגוף יהי' עראי כאהל וכל
דבר הנוגע לנשמה יהיה קבע וז"ש משכנותיך ישראל: טז. יוסף עצמות יוסף היו
נתונים במדבר, בתוך עור כבש ונכנס באותו עור רוח
(52) ספר יוסף תהלות - על תהילים פרק קיד פסוק א
נאחזות בסט"א והקב"ה הוציא לאור נשמתם עד שבליל פסח כבר היו כל נשמות ישראל
חוץ מכל הסט"א וכתבו משם ילקוט ראובני כי יעקב כינוי לגוף וישראל
לנשמה. וז"ש בצאת ישראל ממצרים שהקב"ה בחסדו הוציא הנשמות ישראל דייקא
ממצרים מהסט"א. בית
(53) ספר יוסף תהלות - על תהילים פרק קלה פסוק ד
והעניו שם יה בעזרו וז"ש כי יעקב שרומז לגוף בחר לו יה דייקא שהם ענוים
ודבקים בשם י"ה ולכך נבחרו מפני ענותנותם. ישראל שהוא רומז לנשמה קדושה
לסגולתו אוצר חביב הכי נכבד כמו סגולת מלכים וכמו שכתוב והייתם לי סגולה:
(54) ספר פתח האהל פרשת ויגש
בעיניך וכו', והינו ירידתו של יעקב אבינו עליו השלום למצרימה בחיים בגוף
ונשמה ואחר כך ימות שמה וקדם ישבעו ליוסף וכו', וזהו אנכי ארד עמך דיקא
בכללותך גוף
(55) ספר אוהב ישראל - פרשת בלק
והוא אומרו מה טובו אהליך יעקב, דהנה הגוף מכונה בשם יעקב. כמשחז"ל
)שמות כח( בית יעקב אלו הנשים ובני ישראל אלו האנשים. וגוף ונשמה נק'
ג"כ בבחי' איש ואשה חומר וצורה. וז"ש מה טובו אהליך יעקב, היינו שהוא בחי'
אוהל שכן באדם
(56) ספר ייטב לב - על פרשת שמות
בין האומות, ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם( יבוש יעקב וגו', כי בראותו ילדיו
מצד הגוף, מעשה ידי מצד הנשמה )כי שלשה שותפים באדם כידוע )קידושין ל
ע"ב(( בקרבו דייקא, ר"ל בקרב עומק לבבם יקדישו שמי וגו'. כי אם כי חיצוניותם
אינו
(57-58) ספר ישמח משה - פרשת ויחי דף קח/א
הולדו, על דרך שפירשנו למעלה כי אז הוא כך, והנה מאז היתה נשמתו בדרגא
דיעקב, ואחר כך העלה את הגוף במדריגה זו שהיתה הנשמה בה מאז, ונעשה
הגוף כלו נשמה ולא נשאר בו גוף, והנשמה העלה למדריגת ישראל ולא נשאר
בו גוף, רק נשמה ונשמה
(59-61) ספר ישמח משה - פרשת ויחי דף קח/א
ואחר כך העלה את הגוף במדריגה זו שהיתה הנשמה בה מאז, ונעשה הגוף כלו נשמה
ולא נשאר בו גוף, והנשמה העלה למדריגת ישראל ולא נשאר בו גוף, רק
נשמה ונשמה לנשמה. והיינו דמבואר בזוהר )ח"א כ"א ע"ב( יעקב ומשה כחדא
אזלנין, ועל פי זה
(62) ספר ישמח משה - פרשת ויחי דף קח/א
ולא נשאר בו גוף, והנשמה העלה למדריגת ישראל ולא נשאר בו גוף, רק נשמה
ונשמה לנשמה. והיינו דמבואר בזוהר )ח"א כ"א ע"ב( יעקב ומשה כחדא אזלנין,
ועל פי זה נשאר ב' השמות, יעקב להגוף דהוא נשמה תתאה, וישראל לנשמה
עילאה, לכך לא נעקר
(63-64) ספר ישמח משה - פרשת ויחי דף קח/א
לנשמה. והיינו דמבואר בזוהר )ח"א כ"א ע"ב( יעקב ומשה כחדא אזלנין, ועל פי זה
נשאר ב' השמות, יעקב להגוף דהוא נשמה תתאה, וישראל לנשמה עילאה, לכך
לא נעקר שם יעקב, והבן. והיינו דקאמר יעקב אבינו לא מת, כי הוא חי בחיים
האמיתים
(65) ספר ישמח משה - פרשת ויחי דף קח/א
שם יעקב, והבן. והיינו דקאמר יעקב אבינו לא מת, כי הוא חי בחיים האמיתים
וכמ"ש, אבל על שם ישראל לא יתכן לומר לא מת, כי היא הנשמה ומאי רבותא
דידיה. ונקדים עוד כי מאחר שביארנו אין על שום צדיק שם מיתה עליו ממש, רק על
הימים
(66) ספר ישמח משה - פרשת בלק דף עב/ב
דגם גבי משה לא היה הגוף רק מלאך ולא יותר, ומזה יובן דבשאר הצדיקים הגוף
הוא פחות ממלאך, אבל הנשמה יותר גבוה ממלאך בצדיק גמור. נמצא יתכן שם
ישראל על הנשמה, אבל לא על הגוף, רק שם יעקב, והבן זה. וידוע אמרם
)אבות פ"ד ]מט"ז[(
(67) ספר ישמח משה - פרשת בלק דף עב/ב
פחות ממלאך, אבל הנשמה יותר גבוה ממלאך בצדיק גמור. נמצא יתכן שם ישראל על
הנשמה, אבל לא על הגוף, רק שם יעקב, והבן זה. וידוע אמרם )אבות פ"ד
]מט"ז[( העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. וידוע מה שפירש בעקדה על
הפסוק
(68) ספר מאור עינים - השמטות
ישראל כי ישראל פירושו יש"ר א"ל שהקודשא בריך הוא מסתכל בו מלשון ישור על
אנשים כי עיני ה' אל צדיקים כתיב )תהלים ל"ד, ט"ז( והשגחות הבורא בו והנשמה
נקרא כל כי כל ההנהגה על ידה וכוללת הכל כל היא הנשמה הדר בארץ ישראל
בגוף
(69) ספר מאור עינים - השמטות
אנשים כי עיני ה' אל צדיקים כתיב )תהלים ל"ד, ט"ז( והשגחות הבורא בו והנשמה
נקרא כל כי כל ההנהגה על ידה וכוללת הכל כל היא הנשמה הדר בארץ ישראל
בגוף הצדיק דומה כמי שיש לו אלוה הענין הוא כי הקודשא בריך הוא קראו ליעקב
אלוה
(70) ספר מאור עינים - תהילים
במלבושים גשמיים מעשה יעקב ולבן ומעשה בלק וכיוצא עד שבהגשמות המלבושים
נתגשמו כל המלבושים דהיינו המלבוש של הנשמה שהוא הגוף כי אורייתא וישראל
הן אחד כנודע ושמש הוא בחינת האין סוף יתברך כמו שכתוב )תהלים פ"ד, י"ב( שמש
(71) ספר תולדות יעקב יוסף - פרשת שמות - אות ב
לצאת מהגוף העכור שהם ב' הפכים, רק בראות הנשמה כי כבודו יתברך וכו' יעו"ש.
ונודע מ"ש )בזוהר( כי הגוף נקרא בשר אדם, והנשמה מלגאו נקרא בשם תואר אדם
)ראשית חכמה שער היראה פ"ב(. וז"ש ואלה שמו"ת בני ישראל, כי שמות בני
ישראל
(72-73) ספר תולדות יעקב יוסף - פרשת שמות - אות ו
בגופו, כך תפיסת הנשמה הוא על ידי קריאת שמו, גם בישן ניער משנתו בקראו שמו.
וכמו שהוא בפרט אדם א' גוף ונשמה, כך בכללות יש גוף ונשמה. המוני עם
הנק' יעקב נק' גוף, ושלומי אמוני ישראל הנק' תואר ישראל הם הנשמה.
ובזה נק' איש
(74) ספר תולדות יעקב יוסף - פרשת שמות - אות ו
וכמו שהוא בפרט אדם א' גוף ונשמה, כך בכללות יש גוף ונשמה. המוני עם הנק'
יעקב נק' גוף, ושלומי אמוני ישראל הנק' תואר ישראל הם הנשמה. ובזה
נק' איש וביתו, להשפיע זה לזה כמו זכר לנקבה:
(75) ספר תולדות יעקב יוסף - פרשת ויקרא - אות ב
פנים ילמדו גוף התורה. וז"ש דבר וגו', כי יש אנשי החומר והגוף, ויש אנשי
הצורה והנשמה, וכמ"ש כה תאמר לבית יעקב )שמות יט, ג( אנשי החומר, ותגיד
לבני ישראל אנשי הצורה, כל אחד לפי בחינתו במתן תורה וכן לדורות:
(76) ספר תולדות יעקב יוסף - פרשת בהר - אות יג
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם: והענין, כי נודע שיש הפרש בין תענוגי
הגוף הגשמי ובין תענוגי הנשמה, כי הגוף מצד שהוא בעל גבול ומיצר וסוף,
לכך גם תענוגי הגוף כשהוא תמידי נעשה טבע וחק
(77) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת וישלח - שנת ]תרל"ו[
לא יעקב יאמר עוד שמך כו' כי שרית כו'. וב' שמות אלו זכו בהם בני ישראל.
והם בחי' הגוף והנשמה. כי צריך כל אדם לתקן הגוף עד שיחול עליו כח נשמתו
ואז נק' ישראל. וענין מלחמת יעקב עם המלאך כי נשמת אדם גדלה מעלתה מהמלאך
כידוע. רק
(78) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת וישלח - שנת ]תרל"ו[
ישראל. וענין מלחמת יעקב עם המלאך כי נשמת אדם גדלה מעלתה מהמלאך כידוע.
רק שזה בבחי' הנשמה בלבד. אבל גוף המלאך גדלה מעלתו על גוף האדם. כי
גוף האדם בעולם העשי'. אך יעקב אע"ה תיקן גופו עד שזכה להיות מרכבה
להשי"ת. נמצא גם
(79-80) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת וישלח - שנת ]תרל"ו[
שמך עוד יעקב. פי' שגם הגוף שמכונה בשם יעקב. איננו אצלו בבחי' גוף
ונהפך לרוחניות כמו הנשמה. וז"ש ויבוא יעקב שלם שזה ההשתוות הגוף
להנשמה נקרא שלום. כי בכל איש ישראל יש מחלוקת זה בין הגוף והנשמה.
וכפי תיקון הגוף כך השלימות
(81) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת וישלח - שנת ]תרל"ו[
לרוחניות כמו הנשמה. וז"ש ויבוא יעקב שלם שזה ההשתוות הגוף להנשמה נקרא
שלום. כי בכל איש ישראל יש מחלוקת זה בין הגוף והנשמה. וכפי תיקון
הגוף כך השלימות שבו. ולכן גם שבת נקרא שלום כי יש בו תיקון הגוף שהוא
מעין עוה"ב. ולעתיד
(82) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת וישלח - שנת ]תרל"ט[
ולכן כל המלחמות מלבן ועשו נלחם בשמו הראשון שהוא חלק הגוף. ואח"כ נכנס לשבת
שהוא כח הנשמה. וכמו כן נמצא נקודה מזה לכל איש ישראל בשבת קודש פורס סוכת
שלום:
(83) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת וישב - שנת ]תרנ"א[
יעקב אע"ה לתקן כמו שיהי' לעתיד מבורר גם בעוה"ז הנהגתו ית'. והנה ג' שמות
יש יעקב ישראל ישורון. יעקב בחי' הגוף. ישראל בחי' הנשמה ושורש
שבשמים. וישורון הוא התחברות הנשמה והגוף. מעין מ"ש האלקים עשה את האדם
ישר. כמו שהי' קודם
(84) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת וישב - שנת ]תרנ"א[
יעקב ישראל ישורון. יעקב בחי' הגוף. ישראל בחי' הנשמה ושורש שבשמים.
וישורון הוא התחברות הנשמה והגוף. מעין מ"ש האלקים עשה את האדם ישר. כמו
שהי' קודם החטא שהיה אדה"ר בגופו בגן עדן. והזמן לא הי' עוד מוכן להתגלות
הקדושה בעולם.
(85) ספר שפת אמת - בראשית - פרשת ויגש - שנת ]תרנ"ח[
יעקב. אח"כ אעלך להיות בן חורין. גם עלה הוא תוספות כי שם ישראל לי ראש
היינו שלא להיות ח"ו הנשמה טבועה בגשמיות שזה עיקר החירות שלא יהיה משועבד
לגוף. אבל גם עלה הוא כמו שהי' קודם החטא אני אמרתי אלקים אתם. זהו שם
ישורון כמ"ש
(86) ספר שפת אמת - שמות - פרשת זכור - שנת ]תרמ"ו[
והענין הוא דכ' כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל. דכתיב הקול קול יעקב והידים
ידי עשו. פי' ידים הוא אחיזת הדבר כמו ידות הכלים. והפנימיות והנשמה הוא
העיקר. והחיצוניות והגוף הוא רק יד ומקום איך לקבל הפנימיות בעולם הטבע. וכן
(87) ספר שפת אמת - שמות - פרשת זכור - שנת ]תרמ"ו[
העיקר. והחיצוניות והגוף הוא רק יד ומקום איך לקבל הפנימיות בעולם הטבע. וכן
הוא בכלל הבריאה. הפנימיות ונשמה מיוחד לבני ישראל כמ"ש קול יעקב. רק
במלבוש הגוף יש לעשו ועמלק אחיזה. וכשבני ישראל מתקנים מעשיהם וזוכין
להארת הנשמה
(88) ספר שפת אמת - שמות - פרשת זכור - שנת ]תרמ"ו[
הוא בכלל הבריאה. הפנימיות ונשמה מיוחד לבני ישראל כמ"ש קול יעקב. רק
במלבוש הגוף יש לעשו ועמלק אחיזה. וכשבני ישראל מתקנים מעשיהם וזוכין
להארת הנשמה כמו בש"ק שיורד נשמה יתירה ויש עלי' להגוף. זה נקרא ירים
משה ידו. וחז"ל כ'
(89) ספר שפת אמת - שמות - פרשת זכור - שנת ]תרמ"ו[
הגוף יש לעשו ועמלק אחיזה. וכשבני ישראל מתקנים מעשיהם וזוכין להארת הנשמה
כמו בש"ק שיורד נשמה יתירה ויש עלי' להגוף. זה נקרא ירים משה ידו. וחז"ל
כ' וכי ידיו של משה כו' רק בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין לבם
לאביהם
(90) ספר שפת אמת - ויקרא - לפסח - שנת ]תר"ס[
אלו הם בחי' תש"י וקשרתם יד כהה נגד הלב ששם ב' לבבות. והי' לטוטפת בחי' המוח
והנשמה. שם ה' נקרא עליך. והם בחי' שם יעקב לי עקב שורש הכנעת הגוף. ושם
ישראל לי ראש התרוממות הנפש ונשמה בשמחה. לכן כ' ששת ימים תאכל מצות
ובשביעי
(91) ספר שפת אמת - ויקרא - לפסח - שנת ]תר"ס[
והנשמה. שם ה' נקרא עליך. והם בחי' שם יעקב לי עקב שורש הכנעת הגוף. ושם
ישראל לי ראש התרוממות הנפש ונשמה בשמחה. לכן כ' ששת ימים תאכל מצות
ובשביעי עצרת והוא בחי' שבת כמ"ש במדרש סוף בא. והוא יומא דנשמתין:
(92) ספר שפת אמת - במדבר - לשבועות - שנת ]תרס"ד[
ותרגום אונקלוס דשעבידו לאורייתא ועי"ז נשמע. כמו שהוא בפרט כפי תיקון המעשים
לקרב כל מעשה הגוף אל הנפש אז מאיר הנשמה באדם. כמו כן בכלל כפי תיקון כלל
ישראל לקרב מן האומות כך מאיר בהם התורה. וכתיב תתן אמת ליעקב חסד לאברהם,
כי
(93) ספר שפת אמת - דברים - לראש השנה - שנת ]תרס"ב[
צריכין לשופר. שהוא דעת טוב בלא רע. כמ"ש לדעת כי אני ה' מקדישכם. וכתיב חק
לישראל הוא משפט לאלקי יעקב. בחי' ישראל כח הנשמה עלמא דחירות ושם אין
מגע נכרי ופסולת והיא חקיקה רשומה שא"א להמחק. רק בבחי' הגוף משפט לאלקי
יעקב
(94) ספר שפת אמת - דברים - לשבת תשובה - שנת ]תרס"ה[
לגמרי ומזה אמרו אעפ"י שחטא ישראל הוא כי יש חלק לכל איש ישראל בזה השם.
והיא חלק הנשמה שמסתלקת כשאדם חוטא אעפ"כ יש בה כשלון ע"י עונות האדם
ובגוף הוא עון ובנשמה חטא ומכשול. כן הוא בפרט כל איש ובכלל ישראל. והנה
לכלל ישראל אמר
(95) ספר אמרי אמת - פרשת תשא
דא עובדא דבראשית היינו שנכיר פעולת השי"ת, איתא בשפת אמת ששם יעקב שהוא על
שם העקב הוא הגוף ושם ישראל הוא הנשמה, איתא ששבת יומא דנשמתין איהו
ולאו יומא דגופא, בכל שבת יש נשמה שהיא מלמעלה, לעתיד יהיה יום שכולו שבת,
בשום
(96) ספר אמרי אמת - פרשת תשא
שם העקב הוא הגוף ושם ישראל הוא הנשמה, איתא ששבת יומא דנשמתין איהו ולאו
יומא דגופא, בכל שבת יש נשמה שהיא מלמעלה, לעתיד יהיה יום שכולו שבת, בשום
מקום בתורה לא מצינו כתוב יעקב וישראל אלא כשהם שמות נרדפין כמו לא הביט
און
(97) ספר אמרי אמת - פרשת תשא
ביעקב ולא ראה עמל בישראל ולמה כתיב כאן כעת יאמר ליעקב ולישראל וגו'
יחד, אלא שלעתיד יתיישר הגוף ויהיה גם כן נשמה וזה הוא התכלית של השבת,
כתיב לדעת כי אני ה' מקדישכם, לשבת צריכה להיות הכנה וכפי מה שמכינים כך
מקבלים הקדושה
(98) ספר אמרי אמת - פרשת אמור תרס"ה
בכל אחד מישראל שיוכל למסור נפשו, נעשה מזה עמך, כ' בית יעקב אשר פדה את
אברהם, יעקב היה בלי פסולת, הגופים ג"כ נתקדשו שיוכלו גם הם להיות נשמה,
אי' דילפינן דדבר שבקדושה הוא בעשרה מתוך תוך דכ' ונקדשתי בתוך בנ"י וכ'
(99) ספר אמרי אמת - פרשת ראה
ישראל ואי' שקראו הקב"ה ליעקב אל וכל איש מישראל יש לו כח זה כדאי' ושמך
הגדול והקדוש עלינו קראת ואי' ברמב"ן שהנשמה בגוף כאזכרות בגוילין: בנים
אתם לה"א וגו' כי עם קדוש אתה וגו' זאת הבהמה אשר תאכלו וגו' אך את זה
(100) ספר פרי צדיק מאמר קדושת שבת - מאמר ז
האדם הגופני עם הנפש שמעולם העשייה שהוא נעשה בצלם העליון שמעולם היצירה
וכדמות שעל הכסא הוא הנשמה שמעולם הבריאה שהוא עולם הכסא. וזהו שורש נשמת
יעקב אבינו ע"ה שהוא כולל כל מחצב הנשמות של זרע ישראל. ותורה קראתו
דמותינו
(101) ספר תורה אור - פרשת משפטים
בגוף. משא"כ המלאכים שקטרגו וירדו לגוף נפלו למטה והנשמה אע"פ שמתלבשת
בגוף מ"מ זוכרת את ה' כו' אך מ"מ כשמלובשת בגוף נק' בחי' יעקב ומדרגתה
למטה מן המלאכים )כי יש ב' בחי' יעקב וישראל( והיא בחי' עשייה שאינה
במלאכים שעשייה
(102) ספר תורה אור - פרשת משפטים
מ"מ זוכרת את ה' כו' אך מ"מ כשמלובשת בגוף נק' בחי' יעקב ומדרגתה למטה מן
המלאכים )כי יש ב' בחי' יעקב וישראל( והיא בחי' עשייה שאינה במלאכים
שעשייה הוא כח אחר שאינו כמו הדבור שמלביש את המחשבה שבשעה שמדבר אינו יכול
לחשוב
(103) ספר ליקוטי תורה - פרשת שלח
דניאל אבל חרדה גדולה נפלה עליהם וארז"ל משום דמזלייהו חזי שחלק הנשמה
שלמעלה מהגוף נק' מזל ע"ש שממנו נוזל ונמשך בחלק הנשמה שבגוף, וזהו לא
יקרא שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך שמאיר ונמשך מבחי' ישראל בבחי'
יעקב ועמ"ש בפ' בלק ע"פ
(104) ספר ליקוטי תורה - פרשת שלח
מהגוף נק' מזל ע"ש שממנו נוזל ונמשך בחלק הנשמה שבגוף, וזהו לא יקרא שמך
יעקב כי אם ישראל יהיה שמך שמאיר ונמשך מבחי' ישראל בבחי' יעקב ועמ"ש
בפ' בלק ע"פ לא הביט און ביעקב כו' שבשבת הוא גילוי ובחי' ישראל ממש. וזהו
אני הוי'
(105) ספר ליקוטי תורה - פרשת שלח
כי אם ישראל יהיה שמך שמאיר ונמשך מבחי' ישראל בבחי' יעקב ועמ"ש בפ' בלק
ע"פ לא הביט און ביעקב כו' שבשבת הוא גילוי ובחי' ישראל ממש. וזהו אני
הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים פי' ע"י ששם הוי' נמשך להיות הוא ממש
(106) ספר ליקוטי תורה - דרושים לר"ה
אברי' הוא רק עקב מן הנשמה בחי' רגלי הנשמה )וכמ"ש מזה סד"ה שמאלו תחת
לראשי ועמ"ש מזה ג"כ בד"ה לא הביט און ביעקב( ובחינת ישראל הוא לי ראש
והוא בחי' נשמה שהיא למעלה מן הגוף ומן השכל ובחי' זו הוא א' יחיד ומיוחד
עם השי"ת בלי
(107) ספר בני יששכר - מאמרי חדשי כסלו טבת - מאמר ד
הדברים הנוגעים לגוף יהיה ארעי כאהל( משכנותיך ישראל )ישראל הוא נשמת
הישראלי, ואמר שהדברים הנוגעים אל הנשמה יהיה דרך קבע(, ולפי"ז בדקדוק
גדול אמרינן בנוסח ההודאה כשעמדה מלכות יון על עמך ישראל דייקא, שכוונתם היה
רק
(108) ספר מחזה אברהם - פרשת בלק
טובו אהליך יעקב, שהגוף והחיצוניות בחינת יעקב יתנהג כפשוטו כאיש המוני,
משכנותיך ישראל, הנשמה והפנימיות יהיה בדביקות ובחכמה וחסידות, ולא ח"ו
בהיפך:מאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות