דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לשון זכר או נקבה

2023
11 8 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 00:02

    האם המילה 'לשון' (כשהכוונה לשפה וניסוח) הוא/היא לשון זכר או נקבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 00:02

    האם המילה 'לשון' (כשהכוונה לשפה וניסוח) הוא/היא לשון זכר או נקבה

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 00:04

    נקבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 00:02

    האם המילה 'לשון' (כשהכוונה לשפה וניסוח) הוא/היא לשון זכר או נקבה

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 00:12

    בדרך כלל משתמשים בלשון זכר: לשון אחר, לשון הרע, לשון זה, בזה הלשון, לשון
    אחד, הלשון מורה, זה לשונו, לשון נופל על לשון,
    אך מצינו גם לשון נקבה: לשון ארוכה/קצרה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 00:12

    בדרך כלל משתמשים בלשון זכר: לשון אחר, לשון הרע, לשון זה, בזה הלשון, לשון
    אחד, הלשון מורה, זה לשונו, לשון נופל על לשון,
    אך מצינו גם לשון נקבה: לשון ארוכה/קצרה.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 00:30

    מסכים עם הצירופים דלעיל ( לשון הרע יש שאמרו שזו טעות וכמו עין הרע למרות
    שעין משמשת בלשון נקבה, עין טובה)
    בישעיה כח יא כתב "ובלשון אחרת"
    וכן ברש"י פסחים ג' גבי שינה הכתוב כתב "לשון נקיה"
    אינני יודע מה זה אומר ואולי זה גם וגם וכפי שכתבת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 00:30

    מסכים עם הצירופים דלעיל ( לשון הרע יש שאמרו שזו טעות וכמו עין הרע למרות
    שעין משמשת בלשון נקבה, עין טובה)
    בישעיה כח יא כתב "ובלשון אחרת"
    וכן ברש"י פסחים ג' גבי שינה הכתוב כתב "לשון נקיה"
    אינני יודע מה זה אומר ואולי זה גם וגם וכפי שכתבת.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 00:59

    אולי י"ל שזה לשון מקרא בלבד.
    אך גם בלשון בני אדם מצינו כן: הספר נכתב בלשון צחה ונקיה, בהירה, זכה, קלה
    וכדו'. לשון וננו הצחה והזכה (לשון זכר...) לא נהגו לכתוב כן.
    וכעת נזכרתי במה שאמרו בשבת (פח.) לשון שמלאכי השרת משתמשין בו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 00:59

    אולי י"ל שזה לשון מקרא בלבד.
    אך גם בלשון בני אדם מצינו כן: הספר נכתב בלשון צחה ונקיה, בהירה, זכה, קלה
    וכדו'. לשון וננו הצחה והזכה (לשון זכר...) לא נהגו לכתוב כן.
    וכעת נזכרתי במה שאמרו בשבת (פח.) לשון שמלאכי השרת משתמשין בו.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 02:33

    בימינו נהוג לייחס את המילה "לשון" בלשון נקבה.
    לכן: וכתב בזו הלשון:

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 02:33

    בימינו נהוג לייחס את המילה "לשון" בלשון נקבה.
    לכן: וכתב בזו הלשון:

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 02:57

    לשון רכה תשבר, לשון לך תשבע
    כל מה שהובא כאן שזה לשון זכר הוא כנראה השתבשות מארמית ולא לשון המקרא
    הובא כאן דוגמאות יפות וכולם מחז"ל, כיום לא מקובל להשתמש בלשון כלשון זכר חוץ
    מהניבים הידועים: לשון הרע וזה לשונו,
    לשון אחר, לשון הרע, לשון זה, בזה הלשון, לשון אחד, הלשון מורה, זה לשונו,
    לשון נופל על לשון,
    אך מצינו גם לשון נקבה: לשון ארוכה/קצרה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 02:57

    לשון רכה תשבר, לשון לך תשבע
    כל מה שהובא כאן שזה לשון זכר הוא כנראה השתבשות מארמית ולא לשון המקרא
    הובא כאן דוגמאות יפות וכולם מחז"ל, כיום לא מקובל להשתמש בלשון כלשון זכר חוץ
    מהניבים הידועים: לשון הרע וזה לשונו,
    לשון אחר, לשון הרע, לשון זה, בזה הלשון, לשון אחד, הלשון מורה, זה לשונו,
    לשון נופל על לשון,
    אך מצינו גם לשון נקבה: לשון ארוכה/קצרה.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 03:19

    בביטויים "לשון רכה" ו"לשון לך תשבע" המילה 'לשון' באה במשמעות של האיבר בגוף
    שנקרא לשון, ואילו הנידון שלנו זה 'לשון' במשמעות 'סגנון דיבור'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 03:19

    בביטויים "לשון רכה" ו"לשון לך תשבע" המילה 'לשון' באה במשמעות של האיבר בגוף
    שנקרא לשון, ואילו הנידון שלנו זה 'לשון' במשמעות 'סגנון דיבור'.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 13:34

    יש כמה דברים שמשמשים בשתי הלשונות, כגון אש רוח חצר סכין גדר ועוד, רש"י מדבר
    על זה כמדומה בפסוק רוח גדולה וחזק, ולגבי חצר יתדותיו ומיתריה

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 13:34

    יש כמה דברים שמשמשים בשתי הלשונות, כגון אש רוח חצר סכין גדר ועוד, רש"י מדבר
    על זה כמדומה בפסוק רוח גדולה וחזק, ולגבי חצר יתדותיו ומיתריה

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 16:00

    כלל ידוע הוא.
    שכל האיברים שאינם זוגיים
    הרי הם בלשון זכר
    למעט בטן ולשון
    לשון מדברת גדולות
    בטן רשעים תחסר
    בתנ"ך לא תמצא לשון בזכר
    בחז"ל יש לפעמים החלפות בין זכר לנקבה
    יש מקומות שזה עיקבי ואנחנו יודעים שזה זו"ן
    ויש מקומות שהיה כתוב עם גרש, והבחור הזעצער (במקור 'בוך זעצער') פתח את זה
    באופן לא נכון
    מהסיפרות הרבנית של דורות אחרונים, ובפרט של האשכנזים, אין להביא כלל ראיה כי
    כולם מלאים בשיבושים....

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 16:00

    כלל ידוע הוא.
    שכל האיברים שאינם זוגיים
    הרי הם בלשון זכר
    למעט בטן ולשון
    לשון מדברת גדולות
    בטן רשעים תחסר
    בתנ"ך לא תמצא לשון בזכר
    בחז"ל יש לפעמים החלפות בין זכר לנקבה
    יש מקומות שזה עיקבי ואנחנו יודעים שזה זו"ן
    ויש מקומות שהיה כתוב עם גרש, והבחור הזעצער (במקור 'בוך זעצער') פתח את זה
    באופן לא נכון
    מהסיפרות הרבנית של דורות אחרונים, ובפרט של האשכנזים, אין להביא כלל ראיה כי
    כולם מלאים בשיבושים....

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 16:38

    יד מלאכי כללי התלמוד כלל שט:

    כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו, כן כתב התי"ט בשם הראב"ע בפ"ב דנזיר
    מ"ב ובפ"ה דתמיד מ"ד.

    אמנם הרב הגדול מוהרמ"ז שם בתמיד בפירושו על המשניות כתב שוודאי לא אמר הראב"ע
    כלל זה וגם שאינו אמיתי שהרי השמש יש בו רוח חיים ונמצא זכר ונקבה,
    ואי איתיה להאי כללא הכוונה היא שכך היא דרכה של תורה לקרותו לפעמים בשם זכר
    ולפעמים בלשון נקבה כמ"ש רש"י בפסוק המחנה האחת והכהו,
    אבל לא שמה שנמצא בתורה בלשון זכר נוכל לאומרו בלשון נקבה או להפך.

    וכן כתב הבית דוד בפ"ב דנזיר בשם ספר מקנה אברם וערוגת הבשם, ותא חזי מאן גברא
    רבא דמסהיד עליה להאי כללא ה"ה הרדב"ז ז"ל שבחלק ב' מתשובותיו סי' של"ו כתב
    שהוא מן הראשונים ושכן היא הסכמת המדקדקים בשם ר"ת ז"ל,
    וכן מצאתי עוד להרדב"ז ז"ל בקובץ ג' סי' קמ"ו מלשונות הרמב"ם שכתב כן בשם ר"ת
    בריש קמא אך אני בעניי יגעתי ולא מצאתי לר"ת שכתב כן לא בקמא גם לא בשום דוכתא
    אחרינא,
    ועיין תוספות קידושין דף ב' ב' ד"ה קשו שכתבו דאף על גב דמצינו כמה דברים
    שנקראים בלשון זכר ונקבה כגון יד ושמש ומחנה וכו' היכא דאיכא לשנויי משנינן
    ובקראי נמי יש שום דרשה ע"ש.

    בברכה,
    הרב מאיר פישהוף
    ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
    0548496050
    לזכות לכל הברכות השמורות
    למחזיקי התורה לחץ כאן
    https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    29.03.23,
    16:35:53

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 20:12 לחברי הקבוצה היקרים, יהודי ת"ח רוצה להכין דוגמה לעריכת ספרי קדמונים, וביקשני לבקש עבורו: דרושה תוכנת פרויקט השו"ת או אוצר החכמה, להשאלה או השכרה לחודש אחד נא לפנות לכתובת: [email protected] [email protected]
  • גהינם או גיהנום או גיהינום

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 07:45 שכחתי להוסיף: וכן הו’ שאחרי הנ’ אינו חובה, ויתכן שאינו אלא סימן לכך שהנ’ נקודה בקמץ קטן. ועכ”פ הכתיב של ’גי’ ברור, כמו קיצור של ’גיא’. והכתיב של ’הנם’ אין לו הכרע, כי הוא קיצור של ’הנום’ או של ’חינם’. כיום מקובל יותר לכתוב ’הנום’. מאת: [email protected]
  • עת/עתים זכר או נקבה

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 14:55 נחמיה פרק יג, לא וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת ----- Original Message ----- From: אריה מושקוביץ To: מעשה הכתב Cc: עריכה תורנית Sent: Thursday, June 15, 2023 12:08 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עת/עתים זכר או נקבה לעיתים קרובות עתים קבועים או קבועות מזומנים או מזומנות לכאורה מן הכתוב יש להכריע כי עת לשון נקבה כמ"ש אם לעת כזאת הגעת למלכות. השאלה מאי עמא דבר. "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owF%2B_2Fnm-Z-kuSGT2%2Bv2fiL%3DTvyqQ41uS6-FEHJOpOvAQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAN%2BbD8YnQVi%3DNLWWFge9mGesiYOp5maN8a43oRKKE%2BPxrow%2B1Q%40mail.gmail.com.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 16/07/2023 23:18 יכול להיות שאהע"ז גם יעזור איני יודע.
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 13:13 בהיברובוקס יש רק את הספר הזה קבצים מצורפים: Hebrewbooks_org_60735.pdf
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 12:38
  • זכר או נקבה?

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    ת
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 08:49 לכאורה במאמר שצורף הובאו דוגמאות מהמקורות שלא כך.... אני מצטט: בלשון המקורות ההתאם הוא כמעט תמיד לשם ולא לכמת. כך למשל במקרא אנו מוצאים: "וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף" (שמות טו, ד), "וְרֹב שָׁנִים יֹדִיעוּ חָכְמָה" (איוב לב, ז), "חֲצִי נְעָרַי עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה" (נחמיה ד, י). ובמשנה: "עד שיהלכו רוב בני אדם" (מקוואות א, ד). אפשר גם למצוא התאם לכמת אך הוא נדיר מאוד. בזכריה מצאנו "וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה" (יד, ב), ויש ששתי הדרכים משמשות זו לצד זו, כגון "רביעית דם שפרש… רביעית דם שפירשה…" (תוספתא אהלות ג, א).
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 22:16 יש את פורום של פרוג וכן יש להם כמדומה לי קורסים מצויינים

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים