תאריך ההודעה המקורית: 29/06/2023 13:50
האם יש מכונה שעושה
שכל הטקסט מהערה עד הערה, ירד למטה לתחילת ההערה
כמו הדוגמא דלהלן [אני רק מקליד לא מבין מה כתוב]
אלא שכאן זה ידני ולוקח לי כחצי דקה לכל הערה [להוריד ולהגדיר כסגנון של דיבור
המתחיל]:
ולמעלה - על וא"ו ב' יודי"ן דב' שמות - חכמה וכו',[1]
https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftn1 והענין הוא
[2] https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftn2 כי ג"ר
נחשבין כאחד[3]
https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftn3 דלכן ז'
ימים בשבוע וכן ז' היכלות הכל בז'[4]
https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftn4 והיא -
כלולה מכולם[5]
https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftn5 ד' - אדנ"י
נהי"ם, דנה"י הן דידה[6]
https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftn6 - ד',
הוי"ה - הן חג"ת - עימה דסלקא שם - עטרת בעלה[7]
https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftn7 ולעולם
היו"ד בה,[8]
https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftn8 אבל כאן
אמר על חכמה סתימאה
[1] https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftnref1
*ולמעלה
על וא"ו ב' יודי"ן דב' שמות חכמה וכו' — *שבעת עליית המלכות למעלה בחכמה,
והיינו כשמתגלה בה בסוד היחוד טיפת מוח חכמה דז"א אז היא בחינת י' עילאה –
חכמה בראש,# י' של שם הוי"ה שהיא מתגלה בה בעת היחוד כמבואר בזוהר פינחס
[רטו:] ובד' הגר"א בהקדמת תיקו"ז [ג. ד"ה מן] וז"ל אות ברית יו"ד מהוי"ה דאיהו
זכר ואיהו סליק [בעת היחוד] עד מוחא דאיהו חכמה שלכך נקרא משכיל [לאיתן], ואות
שבת היא נוקבא כמש"כ אות היא לעולם, ולכך היא יו"ד מן אדנ"י – יסוד דידה אות
אחרון מן אדנ"י עכ"ל. ובסמוך משמע מד' רבינו דחכמה בראש הוא עליית מלכות למוחא
סתימאה – חכמה דאריך בסוד עטרת בעלה.
[2] https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftnref2
*והענין
הוא — *בא לבאר למה יש רק ח' אותיות השילוב של הוי"ה ואדנ"י ובאמצע ו' אותיות
כנגד ו' ספירות, הרי הי' דהוי"ה רומז על חכמה, וצריך להיות ט' אותיות.
[3] https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftnref3 *כי
ג"ר נחשבין כאחד — *מבאר דהג"ר נחשבין כאחד ולכן כולם נכללים באות אחת של י'
דהוי"ה [שיש בה ג' קוצין כנגד הג"ר] ואף דבעלמא אות ה' דהוי"ה רומז על בינה
כאן בשילוב הוי"ה אדנ"י ב' היודי"ן הם חכמה דז"א ונוקבא, ושא ו' האותיות הם
כנגד הו' קצוות, וכמש"כ הגר"א בתיקו"ז תיקון מ' [צ. ט"א, ד"ה אינון] וז"ל,
אינון י' י' וכו' הן ב' יודי"ן ושילוב הוי"ה אדנ"י תחילה וסוף חכמה דזעיר
אנפין ונוקבא, שבז"א [הוא] בראש [השם] ובה [הוא] בסוף – שבה אור חוזר והיינו
ב' יודי"ן הנ"ל ו' באמצע ו' אותיות הנ"ל והן כלל האצילות – י' כולל ג"ר, וי'
[אחרונה] מלכות, ו' קצוות [דז"א] – באמצע וכו' וזהו שאמר [בתיקו"ז שם] דמנהון
[מיין דכיין נפקין] דמ"ד ומ"נ נפיק מחכמה – יודי"ן הנ"ל והן מים מים [עליונים
ותחתונים] אבל אינון ביחודא וכו' עכ"ל.
[4] https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftnref4 *דלכן
ז' ימים בשבוע וכן ז' היכלות הכל בז' — *מביא ראיה דהג"ר נכללים כאחד, מז' ימי
השבוע שעיקרם כנגד ז' ספירות, ושבת – יום השביעי כולל ג"ר, כמבואר לעיל
מתיקו"ז [תיקון מ"ז] דזהו ג' פעמים יום השביעי כנגד בינה שכולל ג"ר, וכן ז'
היכלות כוללים י' ספירות דהיכל הז' – דבינה קודש קדשים כולל ג"ר כמש"כ בע"ח
[שער ט"ל דרוש א'].
[5] https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftnref5 *והיא
כלולה מכולם — *מוכיח כעת כד' הזוהר כאן, שהמלכות נקראת י' זעירא שכוללת י'
ספירות בסוד עלייתה לכתר [תגא – בראש הו'], מהוראת שם אדנ"י שהוא ד' – אי"ן
כמו שמפרש והולך.
[6] https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftnref6 *ד'
אדנ"י נה"י הן דידה - ד' — *היינו דאות ד' משם אדנ"י הוא כנגד המלכות עצמה
שנקראת אות ד' על שם שבנינה כנגד ד' ספירות נהי"ם [נצח הוד יסוד מלכות] דז"א,
[כמבואר בהגר"א בספד"צ [כט: ובדפו"א יח:] ולכן הנה"י בכל מקום מתייחס לקומת
המלכות עצמה, ושאר אותיות אי"ן שבשם אדנ"י רומז על עליית המלכות להיות עטרת
בעלה בג"ר [כתר חכמה ובינה] הרמוזים באי"ן [א' – כתר, י' – חכמה, ן' – בינה]
כמבואר בהגר"א בתז"ח [יב: ט"ד] וז"ל, ד' [דאחד] – מלכות, כידוע שהיא אות ד'
וכן בה נכללין ד' ספירות ג' ראשונות – בסוד עטרת בעלה – ושלה [מלכות, ויחד הם
ד' ספירות], ולכן בה ד' אותיות אדנ"י אי"נ – ד' עכ"ל.
ונתבאר בהרחבה בהגר"א בתיקון י"ט [לו: ט"ג, ד"ה כנועל] וז"ל, והיא [המלכות
נקראת] "עטרת" וכלילא מג' ראשונות וכן מורים אותיות אדנ"י אי"נ [דאדנ"י]
מלכות, כן בכסא ו' דרגין לכסא נגד ו' הנ"ל – ו"ק [דז"א], ד' רגלי הכסא – נגד
ד' הנ"ל שכלולה מד' ספירות והן ביחד עשר ספירות, וכן בהיכלות ו' היכלות והיא
היכל הז' – קודש קדשים וכוללת כל ג"ר כידוע והיא משלמת לו [לז"א] עשר ספירות
עכ"ל.
[7] https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftnref7
*הוי"ה
הן חג"ת - עימה דסלקא שם - עטרת בעלה — *לכאורה הכוונה, דשם הוי"ה הוא בחג"ת
דהיינו מדריגת ז"א [שעיקרו חג"ת], אבל הוא נשלם רק ביחד עימה [עם המלכות]
שהמלכות היא ה' אחרונה דשם הוי"ה והיינו בעלייתה – להיות עטרת בעלה, וכמבואר
בהגר"א בתיקו"ז תיקון ע' [קלח. ט"א, ד"ה גומלת] וז"ל, דאיהי ד', רצה לומר
מלכות דאיהי רביעאה לכל תלת ואיהי רביעאה לג"ר בסוד עטרת בעלה אות רביעי דשמא
קדישא עכ"ל. והכוונה כמבואר בע"ח [שכ"ה דרוש א', בסופו] דד' אותיות דשם הוי"ה
מתפרש בפנימיות על קומת המוחין, דיה"ו – הם ג' המוחין חב"ד, וה' אחרונה דשם
הוי"ה הוא מלכות דתבונה – דרגת לאה [כלת משה] עי"ש, וזהו שכתב הגר"א שהיא
רביעית לג"ר היינו בעלייתה לבינה, ומש"כ הגר"א דהיא "עטרת בעלה" היינו כלפי
הו' קצוות דז"א שבעליית המלכות לבינה היא נחשבת עטרת בעלה לו"ק דז"א כמש"כ
האריז"ל בשעה"כ [דרוש מוסף דשבת] ובליקו"ת [ס"פ וירא, בעקידה].
[8] https://mail.google.com/mail/u/0/#m_-3478761442900382806__ftnref8
*ולעולם
היו"ד בה — *משמע מד' הגר"א דמפרש דברי הזוהר כאן שלעולם הי' – כמלכות כלומר
שגם חכמה עילאה אות י' דשם הוי"ה שהזכירו כאן בזוהר מתייחס לנוקבא – דרגת
מלכות, וכידוע דהחכמה יש בה שורש הדין בוצינא דקרדינותא והיא שורש המלכות אבא
יסד ברתא, וחיבור המלכות חכמה תתאה י' דאדנ"י – מים התחתונים, בי' דהוי"ה חכמה
עילאה - מים העליונים, הוא עליית המלכות לשרשה למקום דאתגזרת ראה בתיקו"ז
תיקון כ"א [סח. בדפי הגר"א] וז"ל וְכַד אִית בְּיִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּילִים
בְּחָכְמָה דְאִיהִי י' מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, יָדְעִין לְזָרְקָא לָהּ לְהַאי
אַבְנָא דְאִיהִי בַּת יְחִידָה, לְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְגְּזֶרֶת, בְּגִין
דִּבְרַתָּא בְּאַבָּא אִתְעֲבִידַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ג יט) יהו''ה
בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, בְּחָכְמָה דְאִיהוּ אַבָּא יָסַד בְּרַתָּא עכ"ל. וראה
כעין זה בתיקון ס"ד וז"ל וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה, דְאִתְרַבִּיאַת עַד
דִּמְטָאת לְהַאי אֲתַר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן, לַאֲתַר דְּחָכְמָה
עִלָּאָה, דְאִיהִי חָכְמָה בְּרֵישָׁא, וְאִיהִי חָכְמָה בַסּוֹף עכ"ל.
ובסמוך מבאר הגר"א בפרטות שהוא במוח"ס – חכמה דאריך ששם הוא שורש העליון של
הנוקבא ושם הוא עלייתה למקום דאתגזרת [ויבואר בסמוך].
