מקור חומרות על חשבון ביטול תורה

[דהן יוסי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 08:44

דרוש מקור שאין הם שוות. זכור לי נפש החיים אך איני בטוח

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 09:49

בס"ד

כבודו מחפש מקור שלא להחמיר על חשבון ביטול תורה ?
זו מצוה שאפשר לעשות ע"י אחרים
[ע"ע או.סי.די. כו']
ברצינות, למה צריך לזה מקור ?
ומה זה חומרות, להפסיק באמצע ללמוד כדי לקרוא ק"ש בזמן מג"א זה חומרא ?
להפסיק כדי לקרוא ק"ש בנץ, מרן הגריש"א לא עשה כן. מסתמא אין ממנו ראיה לכל
אחד [הגרי"ש כנר' לא ידע בכלל שעכשיו נץ]
שאלו פעם את כ"ק האדמו"ר מפינסק קארלין זצ"ל אם מותר להפסיק באמצע הלימוד כדי
לומר מילה טובה ליהודי שצריך חיזוק,
וענה: מותר ? חייבים !

[יהודה אבני - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 01:18

אולי האדמו"ר לא התכוין למעשה ממש אולי רק להחשיב את ענין המילה הטובה.
ולמעשה כמו בהרבה דברים ביהדות צריך לדעת למצוא את ההנהגה בין שני ערכים
חשובים, בנ"א לחבירו [אין יו"כ מרצה, דר"א קדמה לת', כל המרחם על הבריות
מרחמים עליו מן השמים וכו'] וחומר ביטול תורה [בספרי: כשם ששכר ת"ת גדול מכל
המצוות כך עונש ביטול תורה גדול משאר עבירות, וכן מצינו בבית ראשון שויתר
הקב"ה על ע"ז וג"ע ושפ"ד ולא ויתר על עון ביטול תורה. ובברכות (ה.) 'אם רואה
אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה' ובאבות
(פ"ג מ"ד) '...והמפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו'. והגמ' שאמר רבי לוי
שהמפסיק מלימוד התורה ועוסק בדברי שיחה או דברים בעלמא, מאכילין אותו גחלי
רתמים וכו' וכ'].
להלן ציטוט בענין מהחשוקי חמד בעירובין (פו.):
להפסיק באמצע הלימוד כדי להציע עזרה לחבירו
שאלה אחד נמצא שקוע בלימוד, והבחין בחבירו שהוא מחפש דבר מה, או שנאבדה לו
אבידה והוא מחפשה, או שהגיע לכולל אורח, ואינו יודע היכן מקום השתיה וכדומה,
האם להפסיק באמצע הלימוד כדי לשאול אותו מה הוא צריך, או שאין להפסיק עבור כך?
תשובה אם החסד יכול להיעשות על ידי אחר, פשוט שאין להפסיק וכמו שכתב בשער
הציון (סימן רנ סק"ט) שאין להפסיק באמצע הלמוד לילך לגמול חסד עם איזה אדם
במקום שאחר יוכל לעשות עמו הטובה ההיא, יעו"ש.
אמנם אם החסד לא יכול להעשות על ידי אחרים, יש מקום להתיר לו להפסיק באמצע
הלימוד, כדי לשאול את חבירו מה הוא צריך, ויעוין בתפארת ישראל על המשנה בברכות
(פ"ב מ"א): בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי
ר' מאיר, ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד בפרקים שואל
מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. וכתב על כך התפארת ישראל (שם סק"ז): נ"ל דלהכי
לא קאמר גבי מפני הכבוד והיראה שואל בשלום, כדקאמר בסיפא ומשיב שלום, דקמ"ל
דבהני אפילו שואל או משיב מילי אחרינא, כגון כשרואה אדם נכבד מבקש דבר מה
ושואלו מה תבקש, או ששואלו מה צוויתני ג"כ שריכ, יעו"ש. והנה לענין הלכה כתב
בספר נשים באהל (עמ' צח) שדעת מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאין להפסיק לדברים
אלו, וכן דעת הגרש"ז (כמובא בהליכות שלמה פ"ז ס"ג), מכל מקום יתכן שיש ללמוד
מכאן שאם הוא באמצע הלימוד, שרי להפסיק לשאול 'מה תבקש' מפני הכבוד.
ויעוין באור החיים (בראשית (לז טז) על הפסוק 'הגידה נא לי היכן הם' וז"ל: צריך
לדעת במה ידע [יוסף] כי שואלו יודע איה מקום כבודם, לומר אליו בפשיטות הגידה
נא. ואולי דייק דברי השואל באומרו 'לאמר מה תבקש' כי תיבת לאמר מיותרת, נתכוון
לומר כששאל אותו כי הוא יאמר אליו מבוקשו, כי זולת זה אין מקום לשאלת איש נכרי
אשר לא אחיו הוא, לבקש לדעת מה הוא מבקש, אלא שנתכוון לומר כי שואלו להגיד לו
דבר נעלם ממנו, ולזה השיבו את אחי אנכי מבקש ויבאו דבריך עתה להגיד לי איפה הם
רועים, יעו"ש. הרי שמדה זו לשאול את זולתו מה תבקש, מדת אחים היא, ובודאי
כשת"ח מבקש דבר מה ראוי לשאלו מה תבקש, משום כבוד התורה.
עוד יעוין בספר רבי יעקב (עמ' 114) שכאשר הגיע רבי יעקב קמינצקי לקלם, הוא
הגיע באמצע סדר הבוקר, ומפני שהיה נהוג בקלם שאיש אינו רשאי להכנס או לצאת את
הישיבה ללא קבלת אישור מפורש מפי הממונה על כך באותו יום, נאלץ רבי יעקב
להמתין מספר שעות בחוץ. עם תום הסדר, יצאו אליו לקדמו בברכת 'שלום עליכם'
ולהרשותו להכנס פנימה. ר' יעקב חש כי ההימנעות מלקדם פניו של אדם זר המגיע
לישיבה, גובלת בחוסר דרך ארץ, והציע כי ימונה אדם אחד כאחראי, לפנות לכל זר
העלול להיקלע לישיבה במהלך הסדר. הצעתו התקבלה מיד.
הרי שאין זה דרך ארץ שאדם זר יקלע למקום מבלי שיקדמו את פניו, ומותר להפסיק
באמצע הלימוד עבור כך, ולמעשה הכל לפי הענין.

ב-יום רביעי, 22 במרץ 2023 בשעה 00:31:30 UTC+2, ילד שעשועים כתב/ה:

[לייבי ביינברכר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:53

כעיקרון מותר להפסיק באמצע הלימוד רק עבור 1)מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים
[שו"ע] 2)ומצוה עוברת [הגר"א ונהורא דאורייתא]. ניתנת מילה טובה לשני באמצע
הלימוד, טעונה התייחסות הלכתית ל 2 התנאים האמורים לעיל.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 15:26

בד"כ נתינת מילה טובה לזולת עונה (לצערנו) על שני התנאים...

מאת: [email protected]

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 15:27

3. מקרה שלישי שמותר לבטל מתורה כתוב בשעה"צ בהלכות הכנת שבת, שמצוה המוטלת
   עליו, אף שיכול לעשות ע"י אחרים צריך לבטל [ע"ש שיש לו עוד תירוץ]
   מאידך 3 דברים שתורה דוחה כל המצוות
4. תלמוד תורה דרבים, ורק פרסומי ניסא כמו מגילה - דוחה אפילו ת"ת דרבים
5. תלמוד תורה של איכות כמו כשלומד מרב מובהק, דעת הר"י מקורביל שדוחה כל
   המצוות
6. כל זמן שלא למד כל התורה כולה לדעת שו"ע הרב.

מאת: [email protected]

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 15:32

זכור לי משנה ברורה, שאם ע"י תפילה במנין יצטרך לבטל תורה זמן רב - יתפלל בלי
מנין.