שאלה לשונית בענין המילה 'היולי'

[חנן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 01:19

שלום וברכה לכל החו"ר היקרים,

בספר שאני מהדיר הרהמ"ח כותב שהפסוק התבטא בכוונה באופן 'היולי' כדי
שיובנו ממנו שתי אפשרויות בפשט.
האם ההערה שכתבתי מטה נכונה?
(בכוונה השמטתי את שם הספר וציטוט מדוייק מכמה חששות שלא תלויות בי...)

חומר בלא צורה מכונה 'היולי' (עיין רמב"ן בראשית א א, רבנו בחיי בראשית א ב).
וכאן משתמש רבינו בלשון זו בהשאלה כדי לבטא דבר שאינו מוגדר וברור (כמו החומר
בלי הצורה). וכוונתו לומר ש... משום שלשון זו משתמעת לשתי פנים, וכפי שהולך
ומבאר.

אודה למי שיוכל לאשר את נכונות הדברים.

תודה רבה!

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 01:24

חושב שאתה צודק
אבל
הרי יש הבדל, שהיולי יכול להיות אלף צורות וההיולי הזה רק ב' צורות
לכן צריך לדעת על מה מדבר כדי להתאים את ההיולי הרגיל להיולי הזה
נניח שיש מכנה משותף לשני הפרשנויות וההיולי הוא ביחס ל2 הפרשנויות הללו

ותמיד כדאי להביא לפני הנשאלים את הטקסט.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 01:28

אמת,
אבל הייתי מסגנן את ההערה קצת אחרת. לבחירתך -
(אגב, רבינו בחיי מעתיק רמב"ן, לא בטוח שיש ענין לציין לשניהם בזה אחר זה. אלא
אם כן רבינו בחיי מפרט יותר).

כלומר, בצורה שניתן לפרשו לכמה פנים. 'היולי' הוא כינוי לחומר יסודי שניתן
לעשות ממנו כל צורה (עיין רמב"ן בראשית א א). ורבינו משתמש בלשון זו בהשאלה
בכדי להמחיש שלשון הפסוק כאן אינו מוכרע וניתן לפרשו לכמה פנים, וכפי שהולך
ומבאר.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 01:26

היולי בעיקרון זה קדמון-בסיסי-יסודי
ולכן הוא עשוי להיות חסר צורה או כהקדמה לשתי צורות

[חנן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 01:43

תודה לכל המשיבים היקרים!

לרב הארי: תודה על הצעת הניסוח.

ראיתי שהשמטת את הסוגריים שכתבתי בהערה "(כמו החומר בלי הצורה)".
מטרתם היתה לבאר את אופן ההשאלה מהביטוי המקורי. זה לא מנוסח כראוי, או שמא זה
מונגש מדי וזיל קרי בי רב הוא?

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 01:53

אם מותר לומר,
אני חושב שהניסוח שכתבת היה קצת (ממש קצת) מסורבל,
ולכן עשיתי לו פישוט שהבהיר אותו, וממילא הסוגריים האלו מיותרות.

זו דעתי, ואיני אומר קבלו.

[חנן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 02:00

מצוה לומר!
זו היתה מטרת העלת ההודעה.
ותודה על הבקורת הבונה.

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 15:23

לטובת השואל ושאר הקוראים (מידע להעשרה ולא רק לניסוח ההערה הנז'):
היסטוריה קצרצרה: הביטוי (היולי או היולאני) הוטבע במקורו על ידי הפילוסופים
היוונים שהוצרכו להניח את קיומו, כדי לתאר את מציאות ארבעת היסודות לפני
שהובדלו זה מזה. מכיון שקודם ההבדלה היה החומר ההיולי מוכן להשתנות ולקבל את
חומרי ארבעת היסודות ואת צורתם המיוחדת להם (ואכמ"ל כלל), השתמשו אותם
פילוסופים בביטוי זה לתאר גם את 'חומר' ארבעת הנבראים (לא ארבעת היסודות),
וכינוהו בשם היולי על שם שהוא מוכן לקבל את 'צורת' החי. לאחר מכן התחילו לקרוא
גם לצורות הנבראים 'צורות היוליות', משום שניתנות בחומר ההיולי המוכן לקבלם...
(מין לויאלית כזו), ובכינוי זה באו להבדיל את צורות הנבראים החומריים מצורות
השכלים הנבדלים, ה"ה המלאכים מניעי הגלגלים. *אמור מעתה, *כל דבר שמוכן לקבל
השתנות ומציאות אחרת, נקרא היולי. ולכן קראו הפילוסופים (כמדומני שרק המאוחרים
יותר, אבל אין זה משנה כלל) בשם היולי, לכל דבר המוכן לקבל שינוי והתהפכות
מסוימת. בהקשר הנ"ל מילה שמוכנה לקבל שתי משמעויות היא היולית.

לסיכום היה ניתן לנסח את ההערה בצורה מעשירה יותר, כך: הביטוי היולי מתייחס
לחומר הראשון שקדם לארבעת היסודות, לאחר מכן הושאל המונח לתאר מציאות של דבר
המקבל תמונה אחרת, למשל, הברזל נקרא היולי על שם שעושים ממנו חרבות וסכינים,
ובמובן זה הברזל 'מוכן' לקבל צורתם. אבקש סליחה על צורת הניסוח הויקיפדית,
שהגיעה מעניני העריכה שמוחי עסוק בהם עכשיו.
ב-יום שלישי, 18 באפריל 2023 בשעה 02:00:49 UTC+3, תערך לפני כתב/ה:

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 15:27

עתה ראיתי שהתשובות שהביאו החכמים הנ"ל לא היו נכונות/מדויקות כלל כתשובה
לשאלת הרב תערך לפני.

ב-יום שלישי, 18 באפריל 2023 בשעה 15:23:53 UTC+3, כָּתַב חיים כתב/ה:

[חנן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 17:54

תודה רבה לרב כתב חיים על הרחבת הדברים.
עשיתי כמה שינויים לאור דבריך.