כיצד מבטא הפתגם התלמודי "תקיף ליה עלמא טובא" מצב גסיסה?

[התורה שבַּכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 19:50

בס"ד
אשמח מאוד להבין את משמעות המילים "תקיף ליה עלמא טובא" - "חזק עליו עולמו
מאד" (או "ביותר").
תודה מראש.
בברכת התורה,
מכון 'תורה שבכתב'

[ג שמואל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 19:55

זה ביטוי לאדם שנוטה למות, כמו הביטוי "כבד עליו ראשו", שמסמל על אדם שאינו חש
בטוב

מאת: [email protected]

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 19:57

בס"ד
'גוסס' זו הגדרה הלכתית,
תקיף ליה עלמא זכור לי יותר כהגדרה כללית, רפואית

[התורה שבַּכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 20:02

כוונתך לומר, שכביכול החיים בעולם הזה "כבדים עליו", ולכן הוא עומד למות?
נשמע מעניין...

בברכת התורה,
מכון 'תורה שבכתב'

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 20:09

רש"י בקידושין כב: כתב מפו' שזה גוסס, והכוונה שמידת הדין מתוחה על עולמו -
חייו

ב-יום שלישי, 18 באפריל 2023 בשעה 20:02:32 UTC+3, abcmail300 כתב/ה:

[ש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 20:27

ושמא המילים "עלמא טובא" צמודות,
תקיף ליה - תקף אותו - עלמא טובא - עולם שכולו טוב?

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 20:31

לא לא, כפשוטו. תקיף זה חזק
וכמו 'ולא יוכל לדין עם שתקיף ממנו' (קהלת ו י), הוא מלאך המוות החזק מהאדם.
והכוונה כאן שמידת הדין על עולמו חזקה ומתוחה כי עומד למות. לא וורטים. פשט.

ב-יום שלישי, 18 באפריל 2023 בשעה 20:28:11 UTC+3, ש כתב/ה:

[שמעון לנדאו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 22:33

עשיתי חיפוש בבר אילן

מצאתי ראשונים שהעתיקו וכתבו: *חליש *ליה עלמא / *דחיק *ליה עלמא (לא 'תקיף')

• מה שאומר שלא שייך לפרש משהו *ש'תקף' *אותו.
  גם מצאתי שבגמרא גיטין כתוב תקף לי עלמא (ללא 'טובא') - מה שמלמד שאין הכונה
  לעולם שכולו טוב.

[התורה שבַּכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2023 01:22

זה לשון הגמרא (ברכות ה:):
"רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא". ופירש"י תקיפו, החמיצו.
היוצא לנו מזה לע"ע:
*תקיף / תקיפו ליה - *הוא מושג כולל של קלקול / התערערות / חולשה /התרופפות
וכדומה, וכמו שנראה גם משאר גירסאות הראשונים שהביא הר"ש לנדאו שליט"א.
וא"כ, משמעות המילים "תקיף ליה עלמא טובא", היינו שמצבו הבריאותי התערער מאוד
והגיע לשערי מות, ומצב זה נקרא גסיסה.
ולפי זה, המילה "עלמא" היא מילה נרדפת ל - חיים ו/או בריאות. כמו שהיטיב
להגדיר זאת הפתגם המר "חרב עליו עולמו".
זאת ועוד, מסתבר מאד שהמושג הארמי 'תקיף / תקיפו' מקביל למילה העברית 'התקף',
שהיא בעצם היחלשות / ערעור יציבות.
ואידך זיל גמור.
ייש"כ גדול לכל המסייעים.
בברכת התורה,
מכון 'תורה שבכתב'

מאת: [email protected]

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2023 09:37

כנראה ששוב ושוב אתה לא מעיין בפסוק בקהלת שציינתי לעיל שהיצר הרע תקיף האדם,
האם היצר מקולקל רעוע חלש רופף מהאדם?
בין נא זאת. כמו שאמרתי תקיף פירושו חזק, והכוונה שמידת הדין מתוחה וחזקה עליו.
ולשומעים ינעם, ולא אשיב בזה עוד דברים.

מאת: [email protected]

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2023 10:40

ושניהם לדבר אחד נתכוונו, תקיף משמעותו התחזק על, או גבר על וכו' ההשלכה של זה
זה כביכול הביאור השני
ובעצם כאשר היצר מתגבר על האדם ההשלכה של כך זה שהוא נחלש, נפגם, וכו'
תקיף ליה עלמא מידת הדין מתוחה עליו ההשלכה הוא במצב לא טוב
תקיפו ליה ארבע מאה דני מידת הדין מתוחה על עסקיו,ההשלכה עסקיו החמיצו
[תקיפו ליה זה יכול להיות גם מצד בשר ודם ולאו דווקא מידת הדין]

[שמעון לנדאו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2023 10:40

שמעתי, מדווקן מומחה, שהביטוי 'תקיף ליה עלמא טובא' יכול להתרגם ל 'התערער
עליו עולמו במאוד'

שמשמעו:
כבד עליו החיים / נוטה למות.
המילה 'עולם' *במקרא *- משמשת בעניין *זמן *כמו ועבדו לעולם (שנה)
בלשון חכמים המילה 'עולם' - משמשת בעניין החיים הפיזיים (עולם)
במהלך הדורות המילה 'עולם' - קיבלה משמעות של האנושות - במקום לומר אנשי
העולם אומרים העולם כמו "מקשין העולם" [באיידיש - עוילעם גוילעם] (נפש)

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2023 11:25

שמעתי, מדווקן מומחה, שהביטוי 'תקיף ליה עלמא טובא' יכול להתרגם ל 'התערער
עליו עולמו במאוד'

שמשמעו:
כבד עליו החיים / נוטה למות.
המילה 'עולם' *במקרא *- משמשת בעניין *זמן *כמו ועבדו לעולם (שנה)
בלשון חכמים המילה 'עולם' - משמשת בעניין החיים הפיזיים (עולם)
במהלך הדורות המילה 'עולם' - קיבלה משמעות של האנושות - במקום לומר אנשי
העולם אומרים העולם כמו "מקשין העולם" [באיידיש - עוילעם גוילעם] (נפש)