דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2023
  4. חיפוש מקור לצורך עריכה - בתורת הרמח"ל
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור לצורך עריכה - בתורת הרמח"ל

2023
1 1 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • ל

    מקור ליודעי תורת הרמח"ל

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 20:05 מה רע בזה האדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו -- השפעת השי"ת והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצוות אשר צונו עליהן האל יתברך שמו -- ולזה נתנו המצוות (כמובן המקור מס"י פ"א)
  • מ

    חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 12:19 האם מישהו יודע מקור הלכתי שאין הפסק פרשיות בכתיבת ספר תורה בין פרשת ויגש לפרשת ויחי, כלומר, ברש"י מופיע למה פרשה זו סתומה וכו', ובמפרשים (כמו בשפתי חכמים שם) מסביריעם הכונה שאין הפסק רווח, האם יש למישהו מקור *הלכתי *לכך? תודה רבה
  • א

    חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2023 08:21 כמו שציינתי בשער הציון ציין למחלוקת הראשונים בזה חשוב כמובן לדייק שזה לא הכרעה של המ"ב אלא כיון שזו מחלוקת ודעת מהר"י הלוי שלא יצא [לא זכור לי שמובא בפוסקים ראשונים בעניין אם כי מוכיחים מראשונים שכן יצא] וכיון שרק בגלל ספק ברכות להקל אינו צריך לחזור ולברך כדאי מאד שיפטור את היין בברכה, כמו כן לגבי ברכה אחרונה אם בירך על הפירות, הרי יצא שזה עוד ספק שמא על היין הוא דאורייתא [שיטת הריטב"א ועוד מדרשה דושבעת זו שתיה, ואולי לעוד דעות] אבל על פירותיה לא, וא"כ הוי ספק של ספק תורה. מאת: [email protected]
  • מ

    לצורך עריכה - מקור להנוהגים להניח מפה לבנה עוד בליל שישי

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 01/05/2023 15:10
  • פ

    חיפוש מקור לבכי האריז"ל בתפילה בשבת תודה

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 15:43 לא האר"י הק' ולא רבי יהודה החסיד, אלא הכוונה להתנא רבי עקיבא, עי' סי' רפ"ח בב"י ובט"ז סק"ב. [רבי יהודה החסיד מוזכר שם בשו"ע ס"ג לענין *תענית * בשבת].
  • א

    חיפוש מקור לדברי חז"ל המובאים באלשיך

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 23:35 איזה מדרשים הוא עצמו. הרב סתם במקום בו היה לו לפרש.... [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 26.12.23, 23:35:24 מאת: [email protected]
  • 0

    חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2023 17:53 עזרו לי כבר. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 25.06.23, 17:51:58
  • ד

    חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 17:04 חיפוש קליל, הנה זה - סוף ערך דעת דשלשה מיני גזרות יש. לפעמים נגזר עליו דוקא שיהא עשיר, עליו נאמר (שמואל א ב ז) אף מרומם, שאף הקדוש ברוך הוא מרומם אותו אפלו נגד רצונו. וכן אם נגזר עליו שיהא חי ובריא. אולם, אם יעבר במים לא ישטפוהו ואם ילך במו אש לא יכוה. ואם נגזר עליו שיהא עני או שימות או שיהא מדכא ביסורין, אם ייגע במועצות ודעת כל יגיעו לריק ולא יוכל לבטל גזרת שמים כי לא יחדל אביון. ואם גופו יהיה שומר, שוא שקד שומר ולא יוכל לבטל גזרת שוכן רומה שתקות אנוש רמה: אמנם יש שיגזרו עליו מן השמים שיהיה לו החיים והשלום והעשר על פי הטבע לפי חריפותו והשתדלותו ולפי שמירתו והנהגתו, על כן למחש בעי שמא כך גזרה חכמתו יתברך לתן לאיש כפי דעתו ויגיעתו, לכן יצא אדם למלאכתו ולעבודתו ויעין מאד כפי דעתו איזה דרך ישכן אור להביא טרף לביתו ולשמר בריאותו, וגם ה' יתן הטוב, אך בתנאי שלא יבטל עבודת קונו בשביל ממונו ולא ייגע להעשיר במידי דאסיר ולא יבטל את התורה כדי לשמר את גופו בשמירה יתרה, כי זה ודאי ה' לא צוה והוא דבר שבחובה ומונע את הטובה, ודומה למכבה את האש בתבן שירבה להבה: וכל האמור בענין הוא למי שאינו עושה רצון שוכן ערץ צריך לנהג מנהג דרך ארץ, ולמי שעושה מלאכתו קבע, הוא נתון תחת הטבע, אבל האיש הירא את ה' אשר בתורת ה' חפצו ובמצותיו חפץ מאד ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי, יצו ה' אתו את הברכה למעלה מן המערכה, וגופו יהיה בריא וחזק כביר כח, אף כי ירבה ענויים ועמל וטרח קווי ה' יחליפו כח, הון ועשר בביתם בלי מגרעת, מדעת ושלא מדעת. וזה פרוש הפסוק (משלי טז כ) משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח בה' אשריו. רוצה לומר שאינו משכיל על דבר אלא בוטח בה', אשריו:

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים