נקודה למחשבה

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 20:19

בס"ד

לא רוצה לעצבן אף אחד,
אבל אולי יהיה לתועלת.
בשיחות הרבות [טלפונית/פגישות/מיילים] שיש לי ב"ה עם עורכים,
יש 'צד השוה' שחוזר ע"ע הרבה.
יש מה להאריך בזה, אבל בקצרה ממש:
עריכה תורנית זו עבודה.
בעבודה יש בוס.
[לא משנה אם זה מכון או לקוח פרטי].
קיצער -
אתה [לא מתכוון לאף אחד אישית, ככה נוח לי עכשיו לכתוב] צריך להבין:
יצאת מהחממה החמה והנוחה והמכילה והמבינה כו' ש[אולי] הייתה לך בכולל.
יצאת לעולם הגדול.
יש אנשים מכל הסוגים.
כולל הכל.
גם אם הם [נראים לפחות] כחרדים יראי ה'.

אתה צריך 2 דברים בג'ונגל הזה -
לכבד כל אחד,
ולשמור על זכויותיך.
אבל שלא יהיה לך שום ציפיות, מאף אחד.
יש מה להאריך בזה.
זה כולל הרבה דברים.
כל הרוצה - בכבוד
[מה שנראה שיהיה לתועלת]

כלול בזה גם הנקודה שזו עבודה לכל דבר,
ואין תירוצים [גם אמיתיים]

אולי מישהו יתנדב להאריך בזה

[jacob reichman - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 23:36

הנקודה ברורה חדה:
אין חכם כבעל נסיון
תלמד מכל הערה ותשתפר באמת,
תפסיק כבר להתבכיין ולבקש רחמים על כל מה שמעירים לך (כמובן, אם ההערה יכולה
להיות נכונה)!!!
כמו בכל עבודה.
נ"ל להסמיך פה פתגם חריפה אבל נכונה לצערנו, ששמעתי פעם מעסקן גדול בזה"ל:
האכזרים הכי גדולים על אברכים הם מנהלי הגמחי"ם שמציעים הלוואות ...

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2023 00:30

סליחה שאני מתערב אך זה ממש צרם לי, אם הבנתי את דברי כבוד הרב ר' שמואל וכן
את דברי הרב ר' יעקב המסר הוא לקחת אחריות ולא לגלגל אחריות דבר שהכי קל לעשות,
ואם כן מיניה וביה מדוע בנושא הגמחי"ם לגלגל אחריות על בעלי הגמחי"ם שעוסקים
בעבודתו קדש ולעיתים אף לשם שמים, בשו"ע פסקינן דיש חובה להלוות כסף לאדם
שזקוק לו וכדהביא רש"י בפרשת משפטים בשם רבי ישמעאל דאם כסף תלוה הוי חובה ולא
רשות,
וכבר ידועים דברי מרן החפץ חיים בבאור הלכה סימן תקכט שאדם ידקדק בהוצאותיו,
שם אגב תולה החפץ חיים את החולי הנ"ל באדם עצמו ולא באנשים שהעיזו להלוות לו,
וזה אותו חפץ חיים שכותב באהבת חסד שכל פרוטה שאדם נותן לגמ"ח יש לו חלק בכל
הלואה והלואה,
א"כ גם בזה אפשר לקחת אחריות ולא לגלגל על אחרים.

מאת: [email protected]

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2023 02:29

הדברים חשובים וצריכים להאמר, [לא הנושא של הגמחים אלא הנושא הראשון שעבודה זה
עבודה]
הבעייה שהמעבידים חושבים שהם לוקחים אברכים ומשלמים להם כמו בכולל בין הזמנים
וזה בהחלט ניצול וקרוב להיות "אל תרדה בו בפרך" שמבואר בראשונים שזה גם כשעושה
מחמת אי נעימות, וכאן - מחמת פרנסה
ולא נחזור לנושא שנלעס ונעלה בגרה כמה פעמים
רק שלא ינחיתו אותנו שוב [לאחר הכנס עורכים המוצלח שזקף את גבינו] להבין
שאנחנו עבדים לעבדים
ואכן לומדי תורה ועורכיה, כותבים אותה בי' אצבעותיהם הקדושות ומזכים את הרבים
ומלמדים את הרבים
צריך שיגבה ליבם בדרכי ה' ולא לתת להם פרוטות וכביכול לומר להם נהרגים על שווה
פרוטה.
עד כאן הרטינות שיספיקו עד הפעם הבאה. ולמען האמת השוק של הספרים קשה ולכן אין
מה לרטון כל כך.

[jacob reichman - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2023 10:56

אני מבקש סליחתכם אם לא הבנתם כוונתי.
לית מאן דפליג שחייבים להעריך האברכים היקרים מפז שיחיו, הן לגבי העריכה והן
לגבי הלוואות מי שזקוק להם בוודאי אשרי מי שעוזר להם.
אך, כוונתי לומר 'אדרבה' האברך העורך שמרגיש שהוא בסדר בהעבודה שלו דהיינו:*
מתאמץ ברצינות בכובד ראש כמו עבודה אחר,* בדר"כ יש לו האומץ לומר ולהוכיח
לדוגמא:
אדוני, סליחה עבודה שווה כסף, לעבודה כזו לא נותנים פחות מכך וכך וכו' וכו',
מהר מאוד מבין השני האמיתיות והרצינות והבטחון ומתקפל (למעט מיעוט של אנשים עם
מידות גרועים המחפשים לנצל עד הסוף בויכוחים אינסופיים). ואם לא, אני בטוח
שהאברך הרציני הזה ימצא עבודה אחרת.
רק במה דברינו אמורים, הן לגבי עריכה והן לגבי גמחי"ם, באותם קומץ מיעוט
אברכים יקרים שמחפשים חיים קלים לעבוד עבודות קלילות ומתי שמתחשק להם, לא
משקיעים כל יכולתם בעבודה וכו', אז כמובן שחסר לו בטחון בעצמו ובעבודתו, ואז
גם הצד השני מרגיש את זה. (כמובן לכל כלל יש יוצא מן הכלל אבל בכללי), ואז
צצים פתאום כל הקשיים. והוא גם לא ירדוף אחר עבודה אחרת מחשש שיקשה לו מדי על
החיים הרגועים שבחר.
אותו דבר לגבי הגמחי"ם, בן אדם במצוקה חייבים להצילו, אבל פיתוי הגמחי"ם עשתה
להאברך לחיות חיים רגועים, קודם כל ניקח הלוואה (אף כשהוא לא במצוקה), ונסתדר
כבר או להחזיר ע"י גמ"ח אחרת או השם יעזור שנרוויח השבוע בלוטו או ...., הכל
טוב ויפה אבל בסוף צריכים לשלם!

בקיצור, נראה לי שהדברים פשוטים ומובנים ואין חידושים רק חידדתי במקצת.
אגב, אנו מסכימים גם שיארגנו לצרף כמה גבירים שישלשו סכומים הגונים לכיסם של
האברכים מדי חודש, המגיע להם בגדול, אבל בנתיים זה מה שיש.

בברכת הצלחה וברכה בעמלכם ותמצאו כולכם חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2023 11:54

בקיצור לתת לאנשים חכות ולא דגים

מאת: [email protected]

[יהודה כהנא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2023 13:48

כבדהו, וחשדהו...
(אגב, מה המקור הקדום לאימרת כנף זו?)

[אהרלה צימרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2023 14:52

מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ח
לעולם יהיו כל אדם בעיניך כלסטים, וכבדם כרבן גמליאל, מעשה בר' יהושע שהכניס
אצלו אדם אחד, נתן לו אכילה ושתיה, והעלהו לגג, ונטל את הסולם מתחתיו, מה עשה
אותו האיש, עמד בחצי הלילה, ונטל כל הכלים, וכרכן בטליתו, וכיון שבקש לירד
נפל, ונשברה מפרקתו, לשחרית בא ר' יהושע ומצאו, אמר לו ריקה כך עושין בני אדם,
כמותך, אמר לו לא הייתי יודע שנטלת את הסולם מתחתי, אמר לו ריקה אי אתה יודע
שמאמש היינו זהירין בך.