שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
דעת חו"ר הקבוצה - דרך העריכה בספר הלכה
2023
11
פוסטים
9
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 15:08
אני עורך כעת ספר הלכה של מו"צ חשוב, שכבר חיבר ספר אחד והצליח מאוד.
הסגנון של הספר הוא כעין 'ארחות שבת', הלכות פסוקות וקצרות למעלה בלשון העם,
והערות למטה בהרחבה.
דא עקא, שהמחבר מאריך מאוד בציטוטים ארוכים מספרי השו"ת וההלכה, ובכל הערה
ישנם כמה 'וזה לשונו:'
לדברי המחבר בצורה כזו יכול הלומד לעמוד על הדברים בעצמו, ולראות אם הוא רואה
את הדברים עין בעין
עם המחבר או לא, ובצורה כזו התפתחו בעבר דיונים ארוכים עם ת"ח גדולים על
ענייני הספר בספר הקודם שהדפיס.
מאידך, לדעתי הסגנון מקשה על הלומד, ועדיף להביא את עיקרי הדברים בקיצור אמרים
בלשונו של המחבר (או העורך).
אני *והמחבר *שמח לשמוע את חוו"ד של החברים פה, כך שאין מה לענות 'תשאל אותו'
'זה ספר שלו' או 'זה התפקיד שלך' וכו'.... -
תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 15:08
אני עורך כעת ספר הלכה של מו"צ חשוב, שכבר חיבר ספר אחד והצליח מאוד.
הסגנון של הספר הוא כעין 'ארחות שבת', הלכות פסוקות וקצרות למעלה בלשון העם,
והערות למטה בהרחבה.
דא עקא, שהמחבר מאריך מאוד בציטוטים ארוכים מספרי השו"ת וההלכה, ובכל הערה
ישנם כמה 'וזה לשונו:'
לדברי המחבר בצורה כזו יכול הלומד לעמוד על הדברים בעצמו, ולראות אם הוא רואה
את הדברים עין בעין
עם המחבר או לא, ובצורה כזו התפתחו בעבר דיונים ארוכים עם ת"ח גדולים על
ענייני הספר בספר הקודם שהדפיס.
מאידך, לדעתי הסגנון מקשה על הלומד, ועדיף להביא את עיקרי הדברים בקיצור אמרים
בלשונו של המחבר (או העורך).
אני *והמחבר *שמח לשמוע את חוו"ד של החברים פה, כך שאין מה לענות 'תשאל אותו'
'זה ספר שלו' או 'זה התפקיד שלך' וכו'....תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 15:13
אני עורך כעת ספר הלכה של מו"צ חשוב, שכבר חיבר ספר אחד והצליח מאוד.
הסגנון של הספר הוא כעין 'ארחות שבת', הלכות פסוקות וקצרות למעלה בלשון העם,
והערות למטה בהרחבה.
דא עקא, שהמחבר מאריך מאוד בציטוטים ארוכים מספרי השו"ת וההלכה, ובכל הערה
ישנם כמה 'וזה לשונו:'
לדברי המחבר בצורה כזו יכול הלומד לעמוד על הדברים בעצמו, ולראות אם הוא רואה
את הדברים עין בעין
עם המחבר או לא, ובצורה כזו התפתחו בעבר דיונים ארוכים עם ת"ח גדולים על
ענייני הספר בספר הקודם שהדפיס.
מאידך, לדעתי הסגנון מקשה על הלומד, ועדיף להביא את עיקרי הדברים בקיצור אמרים
בלשונו של המחבר (או העורך).
אני *והמחבר *שמח לשמוע את חוו"ד של החברים פה, כך שאין מה לענות 'תשאל אותו'
'זה ספר שלו' או 'זה התפקיד שלך' וכו'.... -
תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 15:13
אני עורך כעת ספר הלכה של מו"צ חשוב, שכבר חיבר ספר אחד והצליח מאוד.
הסגנון של הספר הוא כעין 'ארחות שבת', הלכות פסוקות וקצרות למעלה בלשון העם,
והערות למטה בהרחבה.
דא עקא, שהמחבר מאריך מאוד בציטוטים ארוכים מספרי השו"ת וההלכה, ובכל הערה
ישנם כמה 'וזה לשונו:'
לדברי המחבר בצורה כזו יכול הלומד לעמוד על הדברים בעצמו, ולראות אם הוא רואה
את הדברים עין בעין
עם המחבר או לא, ובצורה כזו התפתחו בעבר דיונים ארוכים עם ת"ח גדולים על
ענייני הספר בספר הקודם שהדפיס.
מאידך, לדעתי הסגנון מקשה על הלומד, ועדיף להביא את עיקרי הדברים בקיצור אמרים
בלשונו של המחבר (או העורך).
אני *והמחבר *שמח לשמוע את חוו"ד של החברים פה, כך שאין מה לענות 'תשאל אותו'
'זה ספר שלו' או 'זה התפקיד שלך' וכו'....תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 15:16
מניסיון, כדאי להביא את לשון הפוסקים (כלשונם) אבל בקצרה ובתמצית, האריכות
מלאה את הקוראים,
רק בספר המשמש לעיון ו/או לימוד מומלץ להאריך בשיטות השונות
בהצלחה!מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 15:13
אני עורך כעת ספר הלכה של מו"צ חשוב, שכבר חיבר ספר אחד והצליח מאוד.
הסגנון של הספר הוא כעין 'ארחות שבת', הלכות פסוקות וקצרות למעלה בלשון העם,
והערות למטה בהרחבה.
דא עקא, שהמחבר מאריך מאוד בציטוטים ארוכים מספרי השו"ת וההלכה, ובכל הערה
ישנם כמה 'וזה לשונו:'
לדברי המחבר בצורה כזו יכול הלומד לעמוד על הדברים בעצמו, ולראות אם הוא רואה
את הדברים עין בעין
עם המחבר או לא, ובצורה כזו התפתחו בעבר דיונים ארוכים עם ת"ח גדולים על
ענייני הספר בספר הקודם שהדפיס.
מאידך, לדעתי הסגנון מקשה על הלומד, ועדיף להביא את עיקרי הדברים בקיצור אמרים
בלשונו של המחבר (או העורך).
אני *והמחבר *שמח לשמוע את חוו"ד של החברים פה, כך שאין מה לענות 'תשאל אותו'
'זה ספר שלו' או 'זה התפקיד שלך' וכו'....תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 15:17
באופן כללי צריך להיות מתומצתים ולהביא את החומר בלשון של המחבר, ובקיצור. או
לצטט ממש שורה קצרה רלוונטית.
אבל *כל מקום שהמחבר מרגיש שיש כאן חידוש שלו, או שמכריע בין דעות, *יש מקום
להבין את השיקול להרחיב "מעט יותר" במקורות, כדי שיוכלו להשתכנע/לחלוקמאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 15:17
באופן כללי צריך להיות מתומצתים ולהביא את החומר בלשון של המחבר, ובקיצור. או
לצטט ממש שורה קצרה רלוונטית.
אבל *כל מקום שהמחבר מרגיש שיש כאן חידוש שלו, או שמכריע בין דעות, *יש מקום
להבין את השיקול להרחיב "מעט יותר" במקורות, כדי שיוכלו להשתכנע/לחלוקמאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 15:28
ביקרתי פעם מאמר הלכתי של מישהו וכל פוסק שהוא הביא היה הערה עם כל הלשון של
אותו ספר, זה היה נראה מגוחך, מה שאני חושב זה שספר לא צריך להיות ליקוט של
ציטוטים אלא חיבור חדש, לפעמים העתקה בינוי נוסח היא גרועה מהמקור ולכן כדאי
להביא את לשון המחבר, כמו"כ בספר הלכה יש ענין נוסף להביא את לשון המחבר ע"מ
שאנשים יסמכו על כך, אבל גם שם עדיף לצטט מה פחות, וכמובן שרק את המילים
הרלוונטיות ביותר -
תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 15:28
ביקרתי פעם מאמר הלכתי של מישהו וכל פוסק שהוא הביא היה הערה עם כל הלשון של
אותו ספר, זה היה נראה מגוחך, מה שאני חושב זה שספר לא צריך להיות ליקוט של
ציטוטים אלא חיבור חדש, לפעמים העתקה בינוי נוסח היא גרועה מהמקור ולכן כדאי
להביא את לשון המחבר, כמו"כ בספר הלכה יש ענין נוסף להביא את לשון המחבר ע"מ
שאנשים יסמכו על כך, אבל גם שם עדיף לצטט מה פחות, וכמובן שרק את המילים
הרלוונטיות ביותרתאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 15:35
מכיון שיש מעלות לכאן ולכאן
כדאי לשקול לערוך נספח בסוף הספר
או בשמו הנפוץ יותר : מילואים.
ובו להביא את כל הלשון במלואה
ובגוף הספר להביא את התמצות או חלק מהדברים,מכאן אפשר להגיע לחלוקה, שבמקומות שהציטוט הוא לא ארוך אז להעתיק כולו בגוף
הביאורים, ורק דברים ארוכים לשלוח וכו'
הכל לפי העורך והמחבר.בהצלחה רבה
וסייעתא דשמיא -
תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 15:35
מכיון שיש מעלות לכאן ולכאן
כדאי לשקול לערוך נספח בסוף הספר
או בשמו הנפוץ יותר : מילואים.
ובו להביא את כל הלשון במלואה
ובגוף הספר להביא את התמצות או חלק מהדברים,מכאן אפשר להגיע לחלוקה, שבמקומות שהציטוט הוא לא ארוך אז להעתיק כולו בגוף
הביאורים, ורק דברים ארוכים לשלוח וכו'
הכל לפי העורך והמחבר.בהצלחה רבה
וסייעתא דשמיאתאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 16:50
יש בזה הרבה פנים.
רצוי מאוד להיות צמודים ללשון המחבר וכדברי מחבר הספר דידן, אך מאידך יש
לצמצם את הציטוט למינימום ההכרחי. בפרט אם המחבר לאו פקיע שמיה שכל הרואה את
שמו סומך עליו בכל כחו..
ויש עוד מה להרחיב.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 16:50
יש בזה הרבה פנים.
רצוי מאוד להיות צמודים ללשון המחבר וכדברי מחבר הספר דידן, אך מאידך יש
לצמצם את הציטוט למינימום ההכרחי. בפרט אם המחבר לאו פקיע שמיה שכל הרואה את
שמו סומך עליו בכל כחו..
ויש עוד מה להרחיב.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 20:55
לדעתי זה גורם שהמחבר עצמו לא מתאמץ להבין באמת את כוונת המחבר
אבל זה גורם שהמחבר לא יצטט סתם וכן כתוב וכן כתוב ובאמת כתוב להפך
יש שיטה שדיברו בה פעם לצטט מהלשון של המחבר את הרלוונטי - אבל זה הרבה השקעה
הכי טוב זה כמו ברבותינו הגר"ח והגרי"ז שכותבים את העניין מאד מאד ברור, לא
בלשון אלא בהגדרה והדין האמיתי שלו,
זה עמל התורה וזה מביא תוצאות נכונות.
חצי ציטוטים מביא טעויות, או שנתפסים לדיוק במקום לתוכן.
אולי אפשר לעשות "קונטרס אחרון" ושם להכניס את הלשונות כמות שהם, זה יכול
להיות באותיות קטנות ופחות תופס מקום
וזה עצה טובה גם לכל מיני פלפולים שכדאי להוציא מהספר אבל המחבר כואב לו הלב
אז הקצות נתן לאחיו לחתוך והוא חתך בלי חשבונות... והקצות נעשה ספר אהוב ספר
של עם ישראל, לעומת זאת לאחרים לא היה אח כזה, וספריהם נשארו יחסית בצד,
ומעטים מעיינים בהם, ורובם סומכים על הציטוטים בשמם וגם לא יודעים מה סוף דעתם
מרוב הפלפול. למרות שהיו גדולים לא פחות ואולי יותר מהקצות. אז העצה היא
"קונטרס אחרון" השלמות - בו יובאו כל הוז"ל והפלפולים.
רק שאת זה צריך לעשות לאחר שההערות האלה סוננו להיות בספר עצמו, ואז במקום
למחוק - יכניס לגניזה בקונ' אחרון, ובקצרה. ולא שמלכתחילה יכניס את כל פרי
בטנו לספר.[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
17.05.23,
20:49:55 -
תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 20:55
לדעתי זה גורם שהמחבר עצמו לא מתאמץ להבין באמת את כוונת המחבר
אבל זה גורם שהמחבר לא יצטט סתם וכן כתוב וכן כתוב ובאמת כתוב להפך
יש שיטה שדיברו בה פעם לצטט מהלשון של המחבר את הרלוונטי - אבל זה הרבה השקעה
הכי טוב זה כמו ברבותינו הגר"ח והגרי"ז שכותבים את העניין מאד מאד ברור, לא
בלשון אלא בהגדרה והדין האמיתי שלו,
זה עמל התורה וזה מביא תוצאות נכונות.
חצי ציטוטים מביא טעויות, או שנתפסים לדיוק במקום לתוכן.
אולי אפשר לעשות "קונטרס אחרון" ושם להכניס את הלשונות כמות שהם, זה יכול
להיות באותיות קטנות ופחות תופס מקום
וזה עצה טובה גם לכל מיני פלפולים שכדאי להוציא מהספר אבל המחבר כואב לו הלב
אז הקצות נתן לאחיו לחתוך והוא חתך בלי חשבונות... והקצות נעשה ספר אהוב ספר
של עם ישראל, לעומת זאת לאחרים לא היה אח כזה, וספריהם נשארו יחסית בצד,
ומעטים מעיינים בהם, ורובם סומכים על הציטוטים בשמם וגם לא יודעים מה סוף דעתם
מרוב הפלפול. למרות שהיו גדולים לא פחות ואולי יותר מהקצות. אז העצה היא
"קונטרס אחרון" השלמות - בו יובאו כל הוז"ל והפלפולים.
רק שאת זה צריך לעשות לאחר שההערות האלה סוננו להיות בספר עצמו, ואז במקום
למחוק - יכניס לגניזה בקונ' אחרון, ובקצרה. ולא שמלכתחילה יכניס את כל פרי
בטנו לספר.[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
17.05.23,
20:49:55 -
תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 21:18
הקורא שרואה את לשון המקור מבלי שהוא נאלץ לפתוח את הספר בכל פעם יכול כך
להתרשם מהבנתו של מחבר הספר ולדעת האם אכן הדברים כתובים שם או שיש מקום לבעל
דין לחלוק.
כאשר המחבר כותב את הדברים בלשונו, הקורא תוהה האם אכן הדברים נאמרו במקור או
שזו פרשנות של המחבר.ואדרבה יכתוב המחבר את לשון המקור ובסופו יכתוב: העולה מן האמור ש.... ועל כן
נראה שבדין פלוני... וכו' כאשר תשיג ידו, כך הקורא יכול לעמוד על הלך החשיבה
של המחבר
וגם.. לסמוך עליו.ושוב יש כאן הרבה מה להרחיב..
ועוד מועד לחזון.. -
תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 21:18
הקורא שרואה את לשון המקור מבלי שהוא נאלץ לפתוח את הספר בכל פעם יכול כך
להתרשם מהבנתו של מחבר הספר ולדעת האם אכן הדברים כתובים שם או שיש מקום לבעל
דין לחלוק.
כאשר המחבר כותב את הדברים בלשונו, הקורא תוהה האם אכן הדברים נאמרו במקור או
שזו פרשנות של המחבר.ואדרבה יכתוב המחבר את לשון המקור ובסופו יכתוב: העולה מן האמור ש.... ועל כן
נראה שבדין פלוני... וכו' כאשר תשיג ידו, כך הקורא יכול לעמוד על הלך החשיבה
של המחבר
וגם.. לסמוך עליו.ושוב יש כאן הרבה מה להרחיב..
ועוד מועד לחזון..
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות