סקירה קצרה על תורת רבותינו הצרפתים והאשכנזים וחיבוריהם
-
תאריך ההודעה המקורית: 09/06/2023 14:05
חשבתי שנכון יהיה לרכז בקצרה ראשי פרקים בענין, וכדלהלן:
החיבור הנכבד ”תוספות” נכתב ע”י תלמידי ר”י הזקן, אלו ריכזו את פלפוליו של ראש
הישיבה הר”י הזקן, שהיה נינו של רש”י, קיצרו וערכו אותם, וקראו לשם החיבור
’תוספות’, כלומר, פלפולים אלו באים כתוספת על עיקר הפירוש המקורי, שהוא פירושו
של רש”י, הנקרא בלשונם ’פירוש הקונטרס’.לשם הבנת הדברים כדאי להקדים את סדר ראשי הישיבות בצרפת מזמנו של רש”י ואילך,
ואלו הם:
רש”י
רשב”ם
רבינו תם
ר”י הזקן
הר”ש משאנץ
כל אלו מלכו בראשות הישיבה בצרפת דור אחרי דור, ואחריהם מלכו בערים שונות הר”י
מפאריז והר”י מקורביל
וכמובן רבינו פרץ ועודרש”י ורשב”ם חיברו פירושים על הש”ס, ור”ת חלק עליהם בכמה מקומות. חלק
ממחלוקותיו כתב בעצמו ב’ספר הישר’ והשאר נכתבו ע”י תלמידיו בקונטרסים.
אחיינו של ר”ת הוא הר”י הזקן, הוא פלפל בדברי רש”י ור”ת, הוסיף קושיות
ותירוצים עד שנתחוורו הדברים כשמלה. ודבריו נכתבו ע”י תלמידיו בחיבורים שנקראו
’תוספות’.הבולט מבין מחברי ה’תוספות’ הוא תלמידו הר”ש משאנץ, שכתב בקצרה את פלפולי ר”ת
ופלפולי רבו הר”י הזקן והוסיף עליהם את פלפוליו והכרעותיו, חיבורו זה נקרא בשם
’תוספות שאנץ’ והוא חיבור ארוך יחסית.
מקום של כבוד תופסים ג”כ תלמידי רבינו פרץ, שחיברו תוספות על הרבה ממסכתות
הש”ס, בהם ערכו בקצרה את פלפולי רבם - רבינו פרץ, יחד עם הפלפולים של קודמיו.אחרי גירוש צרפת עמדו גדולי אשכנז וחיברו חיבורים מקוצרים וברורים, בהם קיצרו
את התוספות של חכמי צרפת ואת פסקיהם, ושילבו בהם את פסקי חכמי אשכנז
לדורותיהם.
הבולט ביניהם הוא רבינו אליעזר מטוך, שקיצר את תוספות שאנץ בכל המסכתות
הגדולות הישיבתיות, ותוספותיו נדפסו במסכתות אלו בדף הגמ’ שלנו.
הרא”ש קיצר גם הוא תוספות אלו, בנוסח דומה לתוס’ טוך, עם שינויי ניסוח קלים,
וחיבוריו הועתקו דור אחרי דור עד שהגיעו לידינו.
במסכתות הקצרות בהם לא חוברו תוספות ע”י הר’ אליעזר מטוך, נדפסו בדף הגמרא
תוספותיהם של תלמידי רבינו פרץ (הנקראים בשם ’תוספות ר”פ’ או ’תוספות תלמידי
ר”פ’, והיינו הך), או קבצים אחרים של תוס’, שנכתבו ע”י שאר בעלי התוספות,
חדשים גם ישנים.עד כאן בקצרה בענין חיבורי הפלפול, ומכאן אנסה לרכז ב’ וג’ גרגירים אודות ספרי
הפסק של רבותינו האשכנזים:בעוד ר’ אליעזר מטוך קיצר את תוספות הר”ש משאנץ למטרת לימוד פלפוליהם, עמדו
אחרים מחכמי אשכנז וליקטו מתוך התוספות שאנץ את מסקנותיו הנוגעות להלכה,
וחיברו חיבור בשם ’פסקי תוספות’ שנדפס לפנינו בסוף כל מסכת.
יש להעיר כי לא תמיד חופפים פסקי התוס’ את התוס’ טוך שנדפסו על הדף, על אף
שמקור שתיהם הוא בתוס’ שאנץ.רבינו יצחק מוינא כתב פירוש על הגמרא שמטרתו היא הבאת שיטות הראשונים הנוגעות
לפסק עם הכרעותיו להלכה, וקרא חיבורו בשם ’אור זרוע’, ורבינו חיים בנו ליקט
מתוכם את ההלכות בקצרה ופסקים אלו נקראו בשם ’פסקי אור זרוע’ (או פסקי או”ז).רבינו אשר (הרא”ש) תלמידו של מהר”ם רוטנבורג ראה שפסקי הרי”ף התקבלו ביותר
בקרב הלומדים, ושילב בחיבורו של הרי”ף את פלפולי בעלי התוס’, וכן את הכרעותיו
להלכה, וחיבורו נקרא בשם ’פסקי הרא”ש’.
רבינו יעקב בנו ליקט מתוכם את פסקי ההלכות בפני עצמם ופסקיו נקראו בשם ’קיצור
פסקי הרא”ש’. וכן סידר את פסקיו שעל סדר הגמ’ לפי סדר פרקטי ב’ארבעה טורים’
בהם שילב גם את שיטות שאר הראשונים.רבינו ישראל מקרעמזא ראה שחיבור הרא”ש התקבל ביותר, וסידר לצד דבריו את החיבור
’פסקי אור זרוע’, וקראם בשם ’הגהות אשיר”י’, והם ההגהות שנדפסו ברא”ש שלפנינו.הבולט בין פוסקי אשכנז הוא רבינו מאיר, המהר”ם רוטנבורג, שנחשב כפוסק אחרון
לקראת סוף תקופת ראשוני אשכנז. מסקנותיו ההלכתיו לוקטו ונכתבו ע”י תלמידיו
בכמה חיבורים, כמו תשובות מהר”ם, ספר תשב”ץ, ועוד.
יש מתלמידיו שראו כי חיבורו של הרמב”ם הספרדי - משנה תורה - נפוץ כספר פסק
מסודר, ועל כן סידרו לצד דבריו את פסקי רבם, יחד עם פסקים משאר חכמי צרפת
ואשכנז, ונקרא שמם בשם ’הגהות מיימוניות’.
הגהות אלו נערכו ונדפסו בשתי מהדורות שונות, לפנינו מצויים הגהות קצרות על סדר
הרמב”ם, וכן תשובות מהר”ם הנוגעות לפסקי הרמב”ם שנדפסו בסוף כל ספר מספרי
הרמב”ם.רבינו מרדכי בר הלל האשכנזי היה מלמד לתלמידיו את פסקיהם של גדולי אשכנז
לדורותיהם, ואת הכרעותיו של המהר”ם רוטנבורג. תלמידיו ערכו את פסקיו בשתי
מהדורות, ’מרדכי’ הקצר דבני ריינוס שנדפסה לפנינו, ו’מרדכי’ הארוך דבני
אושטרייך שרובה לא הגיעה לידינו.
רבינו שמואל שליצשטאט ראה שהמרדכי הקצר התקבל יותר במדינתו, וקיצר את הפסקים
המצויים במרדכי הארוך שלא מופיעים במרדכי הקצר, וערכם כהגהות למרדכי הקצר,
ונקראו בשם ’הגהות מרדכי’, הגהות אלו נדפסו חלקם בצורת הגהות ממש על סדר
המרדכי, וחלקם כקובץ נפרד בסוף החיבור.כמו כן ראוי להזכיר את חיבורי הפסק הקדומים של חכמי צרפת, הלא הם ספר המצוות
הגדול (סמ”ג) שנכתב ע”י רבינו משה מקוצי, לבאר כל מצוה מהמצוות הנוהגות
בזמנינו ודיניהם. וקיצור של חיבור זה שנערך ע”י רבינו יצחק - הר”י מקורביל,
וקראו בשם ’עמודי גולה’ ושלחו לכל רחבי ארץ צרפת ועוד, חיבור זה מצוי בידינו
בשם סמ”ק (ספר מצוות קצר).
פסקי רבינו פרץ נערכו ע”י תלמידיו כהגהות על הסמ”ק, ולפעמים שולבו בתוך הספר
עצמו, חיבור זה נקרא בשם ’הגהות סמ”ק’. -
תאריך ההודעה המקורית: 09/06/2023 14:05
חשבתי שנכון יהיה לרכז בקצרה ראשי פרקים בענין, וכדלהלן:
החיבור הנכבד ”תוספות” נכתב ע”י תלמידי ר”י הזקן, אלו ריכזו את פלפוליו של ראש
הישיבה הר”י הזקן, שהיה נינו של רש”י, קיצרו וערכו אותם, וקראו לשם החיבור
’תוספות’, כלומר, פלפולים אלו באים כתוספת על עיקר הפירוש המקורי, שהוא פירושו
של רש”י, הנקרא בלשונם ’פירוש הקונטרס’.לשם הבנת הדברים כדאי להקדים את סדר ראשי הישיבות בצרפת מזמנו של רש”י ואילך,
ואלו הם:
רש”י
רשב”ם
רבינו תם
ר”י הזקן
הר”ש משאנץ
כל אלו מלכו בראשות הישיבה בצרפת דור אחרי דור, ואחריהם מלכו בערים שונות הר”י
מפאריז והר”י מקורביל
וכמובן רבינו פרץ ועודרש”י ורשב”ם חיברו פירושים על הש”ס, ור”ת חלק עליהם בכמה מקומות. חלק
ממחלוקותיו כתב בעצמו ב’ספר הישר’ והשאר נכתבו ע”י תלמידיו בקונטרסים.
אחיינו של ר”ת הוא הר”י הזקן, הוא פלפל בדברי רש”י ור”ת, הוסיף קושיות
ותירוצים עד שנתחוורו הדברים כשמלה. ודבריו נכתבו ע”י תלמידיו בחיבורים שנקראו
’תוספות’.הבולט מבין מחברי ה’תוספות’ הוא תלמידו הר”ש משאנץ, שכתב בקצרה את פלפולי ר”ת
ופלפולי רבו הר”י הזקן והוסיף עליהם את פלפוליו והכרעותיו, חיבורו זה נקרא בשם
’תוספות שאנץ’ והוא חיבור ארוך יחסית.
מקום של כבוד תופסים ג”כ תלמידי רבינו פרץ, שחיברו תוספות על הרבה ממסכתות
הש”ס, בהם ערכו בקצרה את פלפולי רבם - רבינו פרץ, יחד עם הפלפולים של קודמיו.אחרי גירוש צרפת עמדו גדולי אשכנז וחיברו חיבורים מקוצרים וברורים, בהם קיצרו
את התוספות של חכמי צרפת ואת פסקיהם, ושילבו בהם את פסקי חכמי אשכנז
לדורותיהם.
הבולט ביניהם הוא רבינו אליעזר מטוך, שקיצר את תוספות שאנץ בכל המסכתות
הגדולות הישיבתיות, ותוספותיו נדפסו במסכתות אלו בדף הגמ’ שלנו.
הרא”ש קיצר גם הוא תוספות אלו, בנוסח דומה לתוס’ טוך, עם שינויי ניסוח קלים,
וחיבוריו הועתקו דור אחרי דור עד שהגיעו לידינו.
במסכתות הקצרות בהם לא חוברו תוספות ע”י הר’ אליעזר מטוך, נדפסו בדף הגמרא
תוספותיהם של תלמידי רבינו פרץ (הנקראים בשם ’תוספות ר”פ’ או ’תוספות תלמידי
ר”פ’, והיינו הך), או קבצים אחרים של תוס’, שנכתבו ע”י שאר בעלי התוספות,
חדשים גם ישנים.עד כאן בקצרה בענין חיבורי הפלפול, ומכאן אנסה לרכז ב’ וג’ גרגירים אודות ספרי
הפסק של רבותינו האשכנזים:בעוד ר’ אליעזר מטוך קיצר את תוספות הר”ש משאנץ למטרת לימוד פלפוליהם, עמדו
אחרים מחכמי אשכנז וליקטו מתוך התוספות שאנץ את מסקנותיו הנוגעות להלכה,
וחיברו חיבור בשם ’פסקי תוספות’ שנדפס לפנינו בסוף כל מסכת.
יש להעיר כי לא תמיד חופפים פסקי התוס’ את התוס’ טוך שנדפסו על הדף, על אף
שמקור שתיהם הוא בתוס’ שאנץ.רבינו יצחק מוינא כתב פירוש על הגמרא שמטרתו היא הבאת שיטות הראשונים הנוגעות
לפסק עם הכרעותיו להלכה, וקרא חיבורו בשם ’אור זרוע’, ורבינו חיים בנו ליקט
מתוכם את ההלכות בקצרה ופסקים אלו נקראו בשם ’פסקי אור זרוע’ (או פסקי או”ז).רבינו אשר (הרא”ש) תלמידו של מהר”ם רוטנבורג ראה שפסקי הרי”ף התקבלו ביותר
בקרב הלומדים, ושילב בחיבורו של הרי”ף את פלפולי בעלי התוס’, וכן את הכרעותיו
להלכה, וחיבורו נקרא בשם ’פסקי הרא”ש’.
רבינו יעקב בנו ליקט מתוכם את פסקי ההלכות בפני עצמם ופסקיו נקראו בשם ’קיצור
פסקי הרא”ש’. וכן סידר את פסקיו שעל סדר הגמ’ לפי סדר פרקטי ב’ארבעה טורים’
בהם שילב גם את שיטות שאר הראשונים.רבינו ישראל מקרעמזא ראה שחיבור הרא”ש התקבל ביותר, וסידר לצד דבריו את החיבור
’פסקי אור זרוע’, וקראם בשם ’הגהות אשיר”י’, והם ההגהות שנדפסו ברא”ש שלפנינו.הבולט בין פוסקי אשכנז הוא רבינו מאיר, המהר”ם רוטנבורג, שנחשב כפוסק אחרון
לקראת סוף תקופת ראשוני אשכנז. מסקנותיו ההלכתיו לוקטו ונכתבו ע”י תלמידיו
בכמה חיבורים, כמו תשובות מהר”ם, ספר תשב”ץ, ועוד.
יש מתלמידיו שראו כי חיבורו של הרמב”ם הספרדי - משנה תורה - נפוץ כספר פסק
מסודר, ועל כן סידרו לצד דבריו את פסקי רבם, יחד עם פסקים משאר חכמי צרפת
ואשכנז, ונקרא שמם בשם ’הגהות מיימוניות’.
הגהות אלו נערכו ונדפסו בשתי מהדורות שונות, לפנינו מצויים הגהות קצרות על סדר
הרמב”ם, וכן תשובות מהר”ם הנוגעות לפסקי הרמב”ם שנדפסו בסוף כל ספר מספרי
הרמב”ם.רבינו מרדכי בר הלל האשכנזי היה מלמד לתלמידיו את פסקיהם של גדולי אשכנז
לדורותיהם, ואת הכרעותיו של המהר”ם רוטנבורג. תלמידיו ערכו את פסקיו בשתי
מהדורות, ’מרדכי’ הקצר דבני ריינוס שנדפסה לפנינו, ו’מרדכי’ הארוך דבני
אושטרייך שרובה לא הגיעה לידינו.
רבינו שמואל שליצשטאט ראה שהמרדכי הקצר התקבל יותר במדינתו, וקיצר את הפסקים
המצויים במרדכי הארוך שלא מופיעים במרדכי הקצר, וערכם כהגהות למרדכי הקצר,
ונקראו בשם ’הגהות מרדכי’, הגהות אלו נדפסו חלקם בצורת הגהות ממש על סדר
המרדכי, וחלקם כקובץ נפרד בסוף החיבור.כמו כן ראוי להזכיר את חיבורי הפסק הקדומים של חכמי צרפת, הלא הם ספר המצוות
הגדול (סמ”ג) שנכתב ע”י רבינו משה מקוצי, לבאר כל מצוה מהמצוות הנוהגות
בזמנינו ודיניהם. וקיצור של חיבור זה שנערך ע”י רבינו יצחק - הר”י מקורביל,
וקראו בשם ’עמודי גולה’ ושלחו לכל רחבי ארץ צרפת ועוד, חיבור זה מצוי בידינו
בשם סמ”ק (ספר מצוות קצר).
פסקי רבינו פרץ נערכו ע”י תלמידיו כהגהות על הסמ”ק, ולפעמים שולבו בתוך הספר
עצמו, חיבור זה נקרא בשם ’הגהות סמ”ק’. -
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 08:27
בקשר לספר המרדכי, בשנת תשפ"א יו"ל ע"י מכון ירושלים ספר מרדכי השלם שבסיסו
נוסח אושטרייך עם ההוספות של ריינוס.מאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות