[6]: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאים

[יואל שילה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 19:09

עברתי על תשובת הרב סילמן בנושא העתקה
לא מצאתי שהוא מביא שום ביסוס או מקור מהיכי תיתי להתיר להעתיק לשימוש עצמי - אלא כתב זאת כתורה מסיני
ורק מסתפק אם זה ראוי או לא
ולגבי חיוב תשלום בנהנה הוא החליט שזה רק כשהעתיק באיסור
וגם לזה לא ראיתי שום מקור או ביסוס

כל זה לחלוטין נגד תקנת השוק, וסותר לסוגיית מרחיקין מצודת הדג מן הדג, 'שאני דגים דיהבי סייארא' ודינא דעני המהפך בחררה, ולחובת תשלום בנהנה ממה שחברו ירד ליטע בשדהו

בימינו חלק גדול מהמסחר נעשה בדברים וירטואלים ואין שום ספק שאם היו חז"ל - היו מתקנים תקנה נגד העתקה, כיון שזה לחלוטין בכלל פסקת לחיותי

בנוסף, ידוע ש'לפנים משורת הדין' הופך לדין גמור, תלוי בדרגת האדם
ודבר שהוא דינא דמלכותא, ובהלכה הוא לפנים משורת הדין - בפשטות הופך להלכה מחייבת לכל, כמ"ש ידידי הרב אסף אשכול:
ז. עוד מצאנו בדברי הפוסקים אמת מידה חשובה נוספת לפסיקה לפנים משורת הדין – והיא, שכאשר ישנו מנהג רווח במדינה שמן הראוי היה לתקנו לפי הקריטריונים שמצינו בחז"ל שתקנו תקנות, יש מקום לתת למנהג זה תוקף כדין תורה.

וכך כתב החתם סופר([1] <#_ftn1>)– "נעייל להא דידן דלא מיבעי' דהתיקון שתיקנו שרי הקומידאט שאינינו נגד דין תורה אלא כתורה עשו ואלו באו לפנינו היינו גם כן מתקנים כן הא דלא יתרבו הסרסורים יותר ממה שראוי לפי העיר והמסחר כדי שיכולים להתפרנס ולא יפסקו חיותא זה לזה … ומצינו כיוצא בזה בפ"ק דב"ב בהני טבחי ובש"ע ח"מ סס"י רל"א וה"ה כל תקנות שתיקנו ביניהם דלא למיפסק חיותא …".

דהיינו – כיון שמצאנו בחז"ל שנתנו תוקף לתקן תקנות כדי שלא יפסקו חיותא זמ"ז, אם כן כאשר נמצא מנהג התואם לעיקרון זה של חז"ל יש מקום לתת לו גם כן תוקף כדין תורה.

רובד נוסף לעניין זה מבואר בקצוה"ח ([2] <#_ftn2>)שכל דבר שעל פי דין תורה יש מקום לנהוג בו לפנים משורת הדין, אזי אם דין המלך מחייבו – לכולי עלמא דינא דמלכותא דינא. ודנים אותו כדין גמור. ולכן במקום שדין המלך להחזיר אבידה אחר יאוש, ניתן לכפות אדם לנהוג על פי דינא דמלכותא.

ושורש כל הדברים הוא על פי מה שביארנו לעיל שיסוד כל הנהגות אלו הוא מדין "ועשית הישר והטוב" להיות האדם תם וישר בכל ארחותיו, ולכן כאשר נוהגת הנהגת יושר כל שהיא בחברה בה הוא חי, לא ייתכן שנניח לו שלא לנהוג על פיה בטענה שאינו מחוייב לה על פי דין תורה.

ועל פי עקרונות אלו דנו הפוסקים ברבות מהתקנות הנוהגות בימינו הן לגבי קניינים, והן לגבי זכויות יוצרים, שכירות פועלים ועוד. ([3] <#_ftn3>)

---

[1] <#_ftnref1>. חו"מ סי' מד, הובא גם בפת"ש חו"מ רלא סק"ד.

[2] <#_ftnref2>. רנט,ג וראה גם באבנ"מ סי' כח סק"ב. וע"ע שו"ת אמרי-יושר ח"ב סי' קנב. ובאבן האזל נזקי ממון ח,ה.

[3] <#_ftnref3>. ראה לדוג' - שו"ת בית-יצחק חו"מ עז,ג; שו"ת מנחת-שלמה ח"א סי' פז אות ג; שו"ת ציץ-אליעזר חי"ב סי' פג; פד"ר ח"ו עמ' 382; הרב ז"נ גולדברג, חוק לישראל - נזיקין, עמ' 378; שו"ת שבט-הלוי ח"י סי' רצא; משנת זכויות היוצר, עמ' קכב בשם הגר"מ הלברשטאם ושם עמ' קמו בשם הגרש"א שטרן.

------ Original Message ------
מאת: From "שמחה פרוינד"
מאת: To "יואל שילה"
Date כ"ד סיוון תשפ"ג 12:47:23
Subject Re: Re[4]: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאים

קבצים מצורפים:

• זכויות יוצרים - הרב סילמן.PDF

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 20:12

עם כל הכבוד להרב שילה - על עזרתו יומם וליל לעורכים היקרים וכו',
אבל עד סמכות רב, הרב סילמן הוא מו"צ מפורסם, ובקיאותו בחושן משפט עצומה.
אין לנו את היכולת לחלוק, אפשר לשאול, אבל אין לנו את הסמכות לחלוק עליו [גם
אם מסברא נראה לנו שהוא טועה].
אפשר באופנים מסוימים להציע את השאלה למו"צ אחר.