דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור למשפט: דאיתא בזהר מי שחושב שהתורה זה סיפורי מעשיות זה ח"ו.

2023
4 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:05

    שלו'
    קיבלתי משפט כזה, אולי החו"ר שליט"א יודעים מקור לזה, ומהו המשך הח"ו...

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:05

    שלו'
    קיבלתי משפט כזה, אולי החו"ר שליט"א יודעים מקור לזה, ומהו המשך הח"ו...

    תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:10

    אני חושב שזה בקטע שלפני התיקוני זוהר,

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:05

    שלו'
    קיבלתי משפט כזה, אולי החו"ר שליט"א יודעים מקור לזה, ומהו המשך הח"ו...

    תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:10

    כמדומני שבהקדמה לנתיבות שלום מזכיר זאת, לא זוכר באיזה מילים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:10

    כמדומני שבהקדמה לנתיבות שלום מזכיר זאת, לא זוכר באיזה מילים.

    תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:34

    זוה"ק ספר במדבר,פרשת בהעלותך ,דף קנ''ב ע''א :

    רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר,* וַוי לְהַהוּא בַּר נָשׁ דְּאָמַר, דְּהָא
    אוֹרַיְיתָא אָתָא לְאַחֲזָאָה סִפּוּרִין בְּעָלְמָא, וּמִלִּין
    דְּהֶדְיוֹטֵי. דְּאִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּזִמְנָא דָּא, אֲנָן יַכְלִין
    לְמֶעְבַּד אוֹרַיְיתָא, בְּמִלִּין דְּהֶדְיוֹטֵי, וּבִשְׁבָחָא יַתִיר
    מִכֻּלְּהוּ.* אִי לְאַחֲזָאָה מִלָּה דְּעָלְמָא, אֲפִילּוּ אִינּוּן
    קַפְסִירֵי דְּעָלְמָא, אִית בֵּינַיְיהוּ מִלִּין עִלָּאִין יַתִיר. אִי
    הָכִי נֵזִיל אֲבַּתְרַיְיהוּ, וְנַעְבֵּיד מִנַּיְיהוּ אוֹרַיְיתָא, כְּהַאי
    גַּוְונָא. אֶלָּא כָּל מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, מִלִּין עִלָּאִין אִינּוּן,
    וְרָזִין עִלָּאִין.

    תָּא חֲזֵי, עָלְמָא עִלָּאָה וְעָלְמָא תַּתָּאָה בְּחַד מַתְקְלָא
    אִתְקָלוּ. יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי לְעֵילָּא. מַלְאֲכֵי
    עִלָּאֵי כְּתִיב בְּהוּ, (תהלים קד) עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת. (האי באתר
    עלאה) בְּשַׁעֲתָא דְּנַחְתִּין לְתַתָּא (אף על גב דנחתין), מִתְלַבְּשֵׁי
    בִּלְבוּשָׁא דְּהַאי עָלְמָא. וְאִי לָאו מִתְלַבְּשֵׁי בִּלְבוּשָׁא
    כְּגַוְונָא דְּהַאי עָלְמָא, לָא יַכְלִין לְמֵיקָם בְּהַאי עָלְמָא, וְלָא
    סָבִיל לוֹן עָלְמָא. וְאִי בְּמַלְאָכֵי כַּךְ, אוֹרַיְיתָא דְּבָרָא לְהוּ,
    וּבָרָא עָלְמִין כֻּלְּהוּ, וְקַיְימִין בְּגִינָהּ, עַל אַחַת כַּמָּה
    וְכַמָּה כֵּיוָן דְּנַחְתַּת לְהַאי עָלְמָא, אִי לָאו דְּמִתְלַבְּשָׁא
    בְּהָנֵי לְבוּשִׁין דְּהַאי עָלְמָא, לָא יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל.

    וְעַל דָּא הַאי סִפּוּר דְּאוֹרַיְיתָא, לְבוּשָׁא דְּאוֹרַיְיתָא. אִיהוּ.
    מַאן דְּחָשִׁיב דְּהַהוּא לְבוּשָׁא אִיהוּ אוֹרַיְיתָא מַמָּשׁ, וְלָא
    מִלָּה אַחֲרָא, תִּיפַּח רוּחֵיהּ, וְלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא
    דְּאָתֵי. בְּגִין כַּךְ אָמַר דָּוִד, (תהלים קיט) גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה
    נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ. מַה דִּתְחוֹת לְבוּשָׁא דְּאוֹרַיְיתָא.

    תָּא חֲזֵי, אִית לְבוּשָׁא דְּאִתְחֲזֵי לְכֹלָּא, וְאִינּוּן טִפְּשִׁין
    כַּד חָמָאן לְבַר נָשׁ בִּלְבוּשָׁא דְּאִתְחֲזֵי לוֹן שַׁפִּירָא, לָא
    מִסְתַּכְּלִין יַתִּיר. חֲשִׁיבוּ דְּהַהוּא לְבוּשָׁא, גּוּפָא, וַחֲשִׁבוּ
    דְּגוּפָא, נִשְׁמְתָא.

    כְּהַאי גַּוְונָא אוֹרַיְיתָא, אִית לָהּ גּוּפָא, וְאִינּוּן פִּקּוּדֵי
    אוֹרַיְיתָא, דְּאִקְרוּן גּוּפֵי תּוֹרָה. הַאי גּוּפָא מִתְלַבְּשָׁא
    בִּלְבוּשִׁין, דְּאִינּוּן סִפּוּרִין דְּהַאי עָלְמָא. טִפְּשִׁין
    דְּעָלְמָא, לָא מִסְתַּכְּלֵי אֶלָּא בְּהַהוּא לְבוּשָׁא, דְּאִיהוּ סִפּוּר
    דְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא יַדְעֵי יַתִּיר, וְלָא מִסְתַּכְּלֵי בְּמָה דְּאִיהוּ
    תְּחוֹת הַהוּא לְבוּשָׁא. אִינּוּן דְּיַדְעִין יַתִּיר, לָא מִסְתַּכְּלָן
    בִּלְבוּשָׁא, אֶלָּא בְּגוּפָא, דְּאִיהוּ תְּחוֹת הַהוּא לְבוּשָׁא.
    חַכִּימִין עַבְדֵי דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, אִינּוּן דְּקַיְימוּ בְּטוּרָא
    דְּסִינַי, לָא מִסְתַּכְּלֵי אֶלָּא בְּנִשְׁמְתָא, דְּאִיהִי עִקָּרָא
    דְּכֹלָּא אוֹרַיְיתָא מַמָּשׁ. (ולעלמא) וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי, זְמִינִין
    לְאִסְתַּכְּלָא בְּנִשְׁמְתָא דְּנִשְׁמְתָא דְּאוֹרַיְיתָא.

    תָּא חֲזֵי, הָכִי נָמֵי לְעֵילָּא, אִית לְבוּשָׁא, וְגוּפָא, וְנִשְׁמְתָא,
    וְנִשְׁמְתָא לְנִשְׁמְתָא. שְׁמַיָּא וְחֵילֵיהוֹן. אִלֵּין אִינּוּן
    לְבוּשָׁא. וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דָּא גּוּפָא, דִּמְקַבְּלָא לְנִשְׁמְתָא,
    דְּאִיהִי תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא אִיהוּ גּוּפָא לְנִשְׁמְתָא.
    נִשְׁמְתָא דְּאַמָרָן דָּא תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא
    מַמָּשׁ. וְנִשְׁמְתָא לְנִשְׁמְתָא, דָּא אִיהוּ עֲתִּיקָא קַדִּישָׁא.
    וְכֹלָּא אָחִיד דָּא בְּדָא.

  • מי יודע מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 23:23 ידוע כן גם מאדונינו הגר"א שצער הנשמה לאחר הפטירה עד הקבורה יותר קשה מחיבוט הקבר עצמו, וכן מספרים כן על הגראי"ל שטיינמן שביקש לקוברו כמה שיותר סמוך לפטירה בלי עיכובים כלל מהאי טעמא. מאת: [email protected]
  • האם מישהו יודע מקור למאמר זה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/07/2023 19:20 מאמר הרה"ק מצאנז זי"ע "ווער איז די וועלט? איך מיט ר' שלום קאמינקער זי"ע.
  • מי שיודע מקור מספר הזוהר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 10:55 לכל דבר שבקדושה צריך הכנה והזמנה כמו שבא בספר הזהר כמה פעמים[פ1] <#_msocom_1> , [פ1] <#_msoanchor_1>לא מצאתי לבנתיים
  • מי זה א"מ

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 23:03 א שלחתי כי באמת ראיתי שאין במוסקבה אורח מישור.
  • מי יכול למצוא מקור?

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 16:33 יש ברמח"ל משמעות הפוכה אם כי לא בהכרח בכלל (70) פירוש הרמח"ל על התורה - ספר שמות ומכת חשך היה הכנה לזה כמ"ש. ועוד אמרו רז"ל, שמכת חשך היתה בשביל מיתת הרשעים. והענין הוא, ששני קלקולים נעשים בזמן הגלות, עירוב חול בקדש ועירוב קדש בחול. ואלו הב' דברים נתקנו במכת חשך, במיתת הרשעים נברר החול שנתערב בקדש ונדחה לגמרי. וזה היה, לפי שעד שהחול נתערב בקדש מקבל איזה הארה וקיום בעודנו שם, אבל כשנדחה נשאר בחשך לגמרי. וזה היה בירור פסולת מתוך אוכל. ובענין חיפוש בכלי מצרים, היה הכנה לברר אוכל מתוך פסולת. ואמר הקב"ה למשה שיטה ידו לשמים, שמים הוא ת"ת דז"א, ומשה נשרש שם נידוע, ובהרים ידו לשמים היה מורה קבלת כח משרשו לעשות הפעולה הזאת: מאת: [email protected]
  • מי יודע מקור למשפט זה?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 12:59 בענין תשובת הגר"ח במדרש תלפיות מובא גם ענין הפרנסות?
  • מקור בזהר לאיסור הוצאה והכנסה בשבת

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 13:33 ידיד יקר זו בדיוק היתה כונתי כתוב כאן דברים אחרים לגמרי וקאי על היהודי
  • על מי מסופר סיפור זה?

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2023 21:29 תודה רבה

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים