[מראה מקומות] בעינין תקיעת שופר בזמן הזה במקדש.
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 03:51
שלום וברכה לכל חברי ק"ק דכאן.
ראיתי כתוב בכתב יד של ת"ח אחד. שיש סוברים שבזה"ז בעיר העתיקה מותר לתקוע
בשבת שופר ולא חל תקנת חז"ל שאין לתקוע בשופר בשבת.האם ידוע למשהו דכאן מי הוא
השיטה הזאת ??.
בברכת שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה.תחל שנה טובה וברכותיה.
ממרחקים י"ב.
נ"ב כאן המקום להודות לחברינו הרב שמואל בלוי על כל התועלת שנותן לנו הקב"ה
ימלא משאלות ליבו לטובה. -
תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 03:51
שלום וברכה לכל חברי ק"ק דכאן.
ראיתי כתוב בכתב יד של ת"ח אחד. שיש סוברים שבזה"ז בעיר העתיקה מותר לתקוע
בשבת שופר ולא חל תקנת חז"ל שאין לתקוע בשופר בשבת.האם ידוע למשהו דכאן מי הוא
השיטה הזאת ??.
בברכת שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה.תחל שנה טובה וברכותיה.
ממרחקים י"ב.
נ"ב כאן המקום להודות לחברינו הרב שמואל בלוי על כל התועלת שנותן לנו הקב"ה
ימלא משאלות ליבו לטובה.תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 04:23
פולמוס התקיעה בשבת
קפיצה לניווט
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#mw-headקפיצה
לחיפוש
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#searchInput
https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Shofar_in_Rosh_Hashanah.jpg
https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Shofar_in_Rosh_Hashanah.jpg
תקיעת שופר.פולמוס תקיעת שופר בשבת הוא ויכוח הלכתי שהתנהל בשנים ה'תרס"ה
https://www.hamichlol.org.il/ה'תרס"ה–ה'תרס"ו
https://www.hamichlol.org.il/ה'תרס"ו אודות
קיום מצוות תקיעת שופר
https://www.hamichlol.org.il/תקיעת_שופר
בשבת https://www.hamichlol.org.il/שבת. באותן השנים חל
יומו הראשון של ראש השנה
https://www.hamichlol.org.il/ראש_השנה
בשבת.
על פי ההלכה המקובלת, כאשר חל ראש השנה בשבת אין תוקעים בשופר, משום גזירה
דרבנן
https://www.hamichlol.org.il/גזירה_דרבנן,
למעט בבית המקדש
https://www.hamichlol.org.il/בית_המקדש
בבית דין
https://www.hamichlol.org.il/בית_דין_(הלכה),
אך באותן השנים היו בירושלים
https://www.hamichlol.org.il/ירושלים מי
שרצו לחדש שניתן לתקוע בשבת באופנים מסוימים. בראש המצדדים להתיר לתקוע בשבת,
עמד רבי עקיבא יוסף שלזינגר
https://www.hamichlol.org.il/עקיבא_יוסף_שלזינגר,
לטענתו הסכימו עימו רבי שמואל סלנט
https://www.hamichlol.org.il/שמואל_סלנט
והאדר"ת
https://www.hamichlol.org.il/אליהו_דוד_רבינוביץ'_תאומים.
בסופו של דבר התוכנית לא יצאה אל הפועל, עקב התנגדות גדולה שקמה בישוב הישן
https://www.hamichlol.org.il/היישוב_הישן
בירושלים.
תוכן עניינים- 1 רקע
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#רקע - 2 תקיעה בשבת בארץ ישראל בזמן הגאונים
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#תקיעה_בשבת_בארץ_ישראל_בזמן_הגאונים - 3 הפולמוס
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#הפולמוס - 4 בימינו
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#בימינו - 5 לקריאה נוספת
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#לקריאה_נוספת - 6 קישורים חיצוניים
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#קישורים_חיצוניים - 7 הערות שוליים
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#הערות_שוליים
רקע
מצוות תקיעת שופר היא מצוה מהתורה לתקוע ביום ראש השנה. מדאורייתא החיוב לתקוע
עומד במקומו אף כשראש השנה חל בשבת[1]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-1,
מאחר שאין בתיקעת שופר איסור מלאכה
https://www.hamichlol.org.il/ל"ט_אבות_מלאכה.
אך חז"ל https://www.hamichlol.org.il/חז"ל אסרו לתקוע
בשופר בשבת משום 'גזירה דרבה
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גזירה_דרבה&action=edit&redlink=1'
שחששו שמא בטעות יהיו אנשים שיטלטלו בשבת את השופר ארבע אמות ברשות הרבים
https://www.hamichlol.org.il/טלטול_ברשות_הרבים,
על מנת ללכת לחכם שילמד כיצד לתקוע בשופר[2]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-2
.אמנם במשנה https://www.hamichlol.org.il/משנה במסכת
ראש השנה
https://www.hamichlol.org.il/מסכת_ראש_השנה
נזכר,
שעל אף שבכל המקומות נאסר לתקוע בשבת, כל זמן שבית המקדש
https://www.hamichlol.org.il/בית_המקדש
היה
קיים היו תוקעין שם. לאחר חורבן הבית
https://www.hamichlol.org.il/חורבן_בית_המקדש,
תיקן רבן יוחנן בן זכאי
https://www.hamichlol.org.il/רבן_יוחנן_בן_זכאי
שבכל
מקום שיש בו בית דין
https://www.hamichlol.org.il/בית_דין_(הלכה)
יכולים
לתקוע בשבת:יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעין; אבל לא במדינה. משחרב
בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי, שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין.
אמר רבי אליעזר, כשהתקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין, לא התקין אלא ביבנה;
אמרו לו, אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין. ועוד זאת הייתה ירושלים יתרה
על יבנה – שכל עיר שהייתה רואה ושומעת וקרובה ויכולה לבוא, תוקעין בה; וביבנה,
לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד
— משנה https://www.hamichlol.org.il/משנה, מסכת ראש
השנה
https://www.hamichlol.org.il/מסכת_ראש_השנה
, פרק ד', משנה א'
https://shitufta.org.il/Mishnah_Rosh_Hashanah/4?selectedunittext=0-ב'בראשונים
https://www.hamichlol.org.il/ראשונים נחלקו
מהו אותו 'בית דין' שמתיר תקיעה בשבת. יש שכתבו שהכוונה לבית דין של 23
דיינים. ויש שכתבו שאף בית דין של שלושה - מהם שאומרים דווקא שלושה סמוכים
https://www.hamichlol.org.il/סמיכה_לרבנות
ומהם
שאומרים אפילו אינם סמוכים.הרי"ף https://www.hamichlol.org.il/רי"ף סמך על דברי משנה
זו להתיר תקיעה בשבת, ולדעתו הכוונה לבית דין של שלושה אפילו שאינם סמוכים, אך
על כל פנים צריך שיהיו 'בית דין חשוב'[3]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-3.
ואכן הרי"ף נהג לתקוע בראש השנה שחל בשבת כפי שמעיד הרא"ש
https://www.hamichlol.org.il/רא"ש:אמרו עליו על הר"י אלפס שהיה תוקע בר"ה שחל להיות בשבת וכן משמע בהלכותיו
שהביא מימרא דרב הונא ועם בית דין, ואין דרכו להביא אלא דבר הנוהג בזמן הזה
והוא היה מפרש כל מקום שיש בו בית דין לאו דוקא סנהדרין אלא בית דין מופלג
וגדול בתורה. ולא נהגו תלמידיו אחריו כן" (רא"ש שם).
— רא"ש, מסכת ראש השנה פרק דאמנם דעת הרי"ף לא נפסקה להלכה וכמו שכתב הריטב"א
https://www.hamichlol.org.il/ריטב"א: "ולא
מצינו מי שינהוג כמותו בשום מקום מישראל", וכן כתב בשיבולי הלקט
https://www.hamichlol.org.il/שיבולי_הלקט:
"ובכל מקומות ישראל מנהג פשוט שלא לתקוע בראש השנה שחל בשבת". ואף תלמידיו
אחריו, לא נהגו כך. וכך נפסקה ההלכה ברמב"ם
https://www.hamichlol.org.il/רמב"ם, בטור
https://www.hamichlol.org.il/ארבעה_טורים
ובשולחן ערוך
https://www.hamichlol.org.il/שולחן_ערוך
.וכך כתב הרמב"ם בהלכות שופר:
ובזמן הזה שחרב בית המקדש כל מקום שיש בו בית דין קבוע והוא שיהיה סמוך בארץ
ישראל תוקעין בו בשבת. ואין תוקעין בשבת אלא בבית דין שקידשו את החדש אבל שאר
בתי דינין אין תוקעין בהן אף על פי שהן סמוכין.ואין תוקעין אלא בפני בית דין גדול בלבד כל זמן שהן יושבין ואפילו ננערו לעמוד
ולא עמדו תוקעין בפניהם. אבל חוץ לבית דין אין תוקעין. ולמה תוקעין בפני בית
דין מפני שבית דין זריזין הן ולא יבאו התוקעין להעביר השופר בפניהם ברשות
הרבים שבית דין מזהירין את העם ומודיעין אותן.
— משנה תורה לרמב"ם
https://www.hamichlol.org.il/משנה_תורה,
הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ב', הלכה ח'
https://shitufta.org.il/Mishneh_Torah,_Shofar,_Sukkah_and_Lulav/2?selectedunittext=7ואכן מזמן הרי"ף ואילך לא נהגו בקהילות ישראל לתקוע בשבת ראש השנה[4]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-4.
עם זאת יש שכתבו שבדמשק
https://www.hamichlol.org.il/דמשק הייתה קהילה שתקופה
מסוימת אכן נהגה לתקוע בראש השנה אף כשחל בשבת, וכך כתב רבי מנוח בן יעקב
https://www.hamichlol.org.il/מנוח_בן_יעקב
מנברבונא:לא אשכחן דוכתא בעולם דתוקעין בה ביום טוב של ראש השנה בשבת... כתב הרב בעל
העזר שהוא ראה חכם שבא מדמשק שראה שהיו תוקעים ביום טוב של ראש השנה בשבת
— רבינו מנוח, הלכות שופר ב' ט'.תקיעה בשבת בארץ ישראל בזמן הגאונים
בפיוט שנמצא בגניזת קהיר
https://www.hamichlol.org.il/גניזת_קהיר
ושפורסם
על ידי עזרא פליישר
https://www.hamichlol.org.il/עזרא_פליישר
נכתב:מלך הזהיר בוועד / שיהיו תוקעים בבית הוועד / בשבת וראש השנה
מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה
מלך ברר לעדה / שלא יתקעו אלא בפני ראשי תעודה / בשבת וראש השנה
מלך רחש שלא ימשך ביד / אבל יינתן בו פה והוא מגויד / בשבת וראש השנהמפיוט זה עולה לכאורה שהיו מְקַבְּעִים שופר לעמוד וכך היו תוקעים בו בראש
השנה. פליישר שיער שעשו זאת כדי לבטל את החשש שמא יבוא לטלטל את השופר ארבע
אמות[5]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-5.
חוקרים אחרים חלקו על דבריו והעלו השערות אחרות[6]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-6
.
הפולמוסבשנים ה'תרס"ה
https://www.hamichlol.org.il/ה'תרס"ה וה'תרס"ו
https://www.hamichlol.org.il/ה'תרס"ו, חל יום
ראשון של ראש השנה בשבת, שנה אחר שנה, בעקבות כך התעוררה שוב שאלת התקיעה בשבת
במלוא עוזה. הרב עקיבה יוסף שלזינגר
https://www.hamichlol.org.il/עקיבה_יוסף_שלזינגר
טען
אז, כי יש לתקוע בירושלים בשבת. הוא הסביר את דעתו ופרס את טענותיו בשורה של
מאמרי הלכה במוסף 'תל תלפיות' שיצא לאור בהונגריה
https://www.hamichlol.org.il/הונגריה.[דרושה
הבהרה]הרב שלזינגר הציע כי יתאספו רבים בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי
https://www.hamichlol.org.il/בית_הכנסת_רבן_יוחנן_בן_זכאי,
או בבית כנסת חורבת רבי יהודה החסיד
https://www.hamichlol.org.il/בית_הכנסת_החורבה,
בצירוף בית דין של האשכנזים והספרדים, על מנת שיחשב 'בפני בית דין'. לדבריו,
הסכימו עמו רבי שמואל סלנט
https://www.hamichlol.org.il/שמואל_סלנט
האדר"ת https://www.hamichlol.org.il/האדר"ת
ורבי חיים חזקיהו מדיני
https://www.hamichlol.org.il/חיים_חזקיהו_מדיני,
בעל השדי חמד
https://www.hamichlol.org.il/שדי_חמד_(ספר)
.הצעתו של הרב שלזינגר עוררה התנגדות עזה בקרב תושביה הקנאים של ירושלים, שמחו
בו ובדעתו. מאמרים שונים פורסמו ובהם תשובות על טענותיו וראיותיו. ואכן בעקבות
אותה התנגדות תוכניתו לא יצאה אל הפועל. עם זאת יש שכתבו שהרב שלזינגר בעצמו
תקע באותה שנה בשבת בביתו.בשנת ה'תרס"ח
https://www.hamichlol.org.il/ה'תרס"ח, שוב חל
ראש השנה בשבת, ושוב פרסם הרב שלזינגר קריאה לתקוע בשופר, והפעם גייס את תמיכת
רבי אברהם שאג
https://www.hamichlol.org.il/אברהם_שאג,
מחשובי רבני הונגריה. עקב ההתנגדות שקמה גם אז, לא רצה הרב שאג להתיר לתקוע
בפרהסיה, ולכן צוה לנכרי שיטלטל את השופר ליער הסמוך, ושם תקעו בשופר. בשולי
אותו פולמוס, דנו באחרונים אם אכן יתקעו בשופר בשבת שלא כדין, האם מי ששמע את
אותן תקיעות קיים מצוה גם לדעות שאסרו לתקוע בשבת. יש מי שצידד שמאחר וחז"ל
אסרו לתקוע בשבת, אזי עקרו בכך את מצוות תקיעת שופר בשבת, ואין כל מעלה בשמיעת
התקיעה. מנגד יש שסברו שאף כשאסרו מלתקוע, אך מצוות שופר במקומה עומדת, ומשכך
מי ששמע את אותן התקיעות קיים את המצוה.
בימינומאז אותו פולמוס, לא נערכה תקיעת שופר בשבת, אך לאחרונה יש מי שחידשו כן. כך
למשל, חברי ארגון "הסנהדרין החדשה
https://www.hamichlol.org.il/הסנהדרין_החדשה",
תקעו בראש-השנה של ה'תשס"ז
https://www.hamichlol.org.il/ה'תשס"ז[7]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-7
וה'תש"ע https://www.hamichlol.org.il/ה'תש"ע[8]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-8,
וכן בשנת ה'תשפ"א
https://www.hamichlol.org.il/ה'תשפ"א[9]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-9.
פרופ' הלל וייס
https://www.hamichlol.org.il/הלל_וייס,
מראשי הפעילים לבניין המקדש, היה מיוזמי המעמד, שהתקיים בישיבת בית הבחירה,
המסונפת למכון המקדש
https://www.hamichlol.org.il/מכון_המקדש
[10]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-10
.
לקריאה נוספת- הרב שלמה יוסף זוין
https://www.hamichlol.org.il/שלמה_יוסף_זוין
, המועדים בהלכה, עמ' נב. - הרב שמואל הכהן וינגרטן
https://www.hamichlol.org.il/שמואל_הכהן_וינגרטן,
"גאוני ירושלים ותקיעת שופר ביום טוב של ראש השנה שחל בשבת", סיני
https://www.hamichlol.org.il/סיני_(כתב_עת),
כה (תש"ט–תש"י), עמ' שלז–שלט - בצלאל לנדוי
https://www.hamichlol.org.il/בצלאל_לנדוי,
"הפולמוס בירושלים על תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת", ישורון
https://www.hamichlol.org.il/ישורון_(מאסף_תורני),
א (תשנ"ו), עמ' תלג–תמ - הרב מנחם מנדל קמינצקי, "תקיעת שופר בירושלים בראש השנה שחל להיות
בשבת", אור
הדרום, ג (תשמ"ו), עמ' קא–קכ - הרב מנחם רב, "האם תקעו בירושלים בראש השנה שחל להיות בשבת", הדרום
https://www.hamichlol.org.il/הדרום_(כתב_עת),
נה (תשמ"ו), עמ' 81–90
קישורים חיצוניים
- בעניין שופר בראש השנה שחל בשבת
https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/rosh/wei.html#_ftn1, פרופסור הלל ויס
https://www.hamichlol.org.il/הלל_ויס
הערות שוליים
- ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-1
רק היום הראשון של ראש השנה יכול לחול בשבת, על פי הכלל של לא אד"ו ראש
https://www.hamichlol.org.il/לא_אד"ו_ראש
. - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-2
דעה זו נזכרה בתלמוד בבלי
https://www.hamichlol.org.il/תלמוד_בבלי,
אך בתלמוד ירושלמי
https://www.hamichlol.org.il/תלמוד_ירושלמי
משמע
שאיסור תקיעה בשבת הוא מדאורייתא. - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-3
ראו ר"ן https://www.hamichlol.org.il/ר"ן, ריטב"א
https://www.hamichlol.org.il/ריטב"א ומלחמות
לרמב"ן https://www.hamichlol.org.il/רמב"ן באותה
סוגיה. - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-4
ש"י זווין
https://www.hamichlol.org.il/ש"י_זווין,
המועדים בהלכה. - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-5
עזרא פליישר, "פיוט על סדרי התקיעה בארץ־ישראל בראש־השנה ושבת
http://academia.edu/38275639", תרביץ
https://www.hamichlol.org.il/תרביץ נג [א]
(תשרי תשמ"ו), עמ' 61–66. - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-6
על כל הדיון בעניין ראה דוד הנשקה
https://www.hamichlol.org.il/דוד_הנשקה,
"תקיעת שופר בשבת", סידרא
https://www.hamichlol.org.il/סידרא_(כתב_עת)
ח
(תשנ"ב), עמ' 19–37 - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-7
עידן יוסף, רב העיר העתיקה: לא מתנגד לתקיעת שופר בשבת
https://www.news1.co.il/Archive/001-D-111663-00.html, באתר News1 מחלקה
ראשונה
https://www.hamichlol.org.il/News1_מחלקה_ראשונה,
28 בספטמבר 2006 - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-8
רועי שרון, תקיעה גדולה: ברובע היהודי תקעו בשבת בשופר
https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/945/928.html, באתר nrg
https://www.hamichlol.org.il/Nrg, 23 בספטמבר 2009 - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-9
ארנון סגל
https://www.hamichlol.org.il/ארנון_סגל
, תקיעת שופר גם בשבת: הייתכן?
https://www.makorrishon.co.il/news/266705/, מקור ראשון
https://www.hamichlol.org.il/מקור_ראשון
. - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-10
ה' ויס, "בעניין שופר בראש השנה שחל בשבת"
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/rosh/wei.html
- 1 רקע
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 04:23
פולמוס התקיעה בשבת
קפיצה לניווט
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#mw-headקפיצה
לחיפוש
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#searchInput
https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Shofar_in_Rosh_Hashanah.jpg
https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Shofar_in_Rosh_Hashanah.jpg
תקיעת שופר.פולמוס תקיעת שופר בשבת הוא ויכוח הלכתי שהתנהל בשנים ה'תרס"ה
https://www.hamichlol.org.il/ה'תרס"ה–ה'תרס"ו
https://www.hamichlol.org.il/ה'תרס"ו אודות
קיום מצוות תקיעת שופר
https://www.hamichlol.org.il/תקיעת_שופר
בשבת https://www.hamichlol.org.il/שבת. באותן השנים חל
יומו הראשון של ראש השנה
https://www.hamichlol.org.il/ראש_השנה
בשבת.
על פי ההלכה המקובלת, כאשר חל ראש השנה בשבת אין תוקעים בשופר, משום גזירה
דרבנן
https://www.hamichlol.org.il/גזירה_דרבנן,
למעט בבית המקדש
https://www.hamichlol.org.il/בית_המקדש
בבית דין
https://www.hamichlol.org.il/בית_דין_(הלכה),
אך באותן השנים היו בירושלים
https://www.hamichlol.org.il/ירושלים מי
שרצו לחדש שניתן לתקוע בשבת באופנים מסוימים. בראש המצדדים להתיר לתקוע בשבת,
עמד רבי עקיבא יוסף שלזינגר
https://www.hamichlol.org.il/עקיבא_יוסף_שלזינגר,
לטענתו הסכימו עימו רבי שמואל סלנט
https://www.hamichlol.org.il/שמואל_סלנט
והאדר"ת
https://www.hamichlol.org.il/אליהו_דוד_רבינוביץ'_תאומים.
בסופו של דבר התוכנית לא יצאה אל הפועל, עקב התנגדות גדולה שקמה בישוב הישן
https://www.hamichlol.org.il/היישוב_הישן
בירושלים.
תוכן עניינים- 1 רקע
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#רקע - 2 תקיעה בשבת בארץ ישראל בזמן הגאונים
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#תקיעה_בשבת_בארץ_ישראל_בזמן_הגאונים - 3 הפולמוס
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#הפולמוס - 4 בימינו
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#בימינו - 5 לקריאה נוספת
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#לקריאה_נוספת - 6 קישורים חיצוניים
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#קישורים_חיצוניים - 7 הערות שוליים
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#הערות_שוליים
רקע
מצוות תקיעת שופר היא מצוה מהתורה לתקוע ביום ראש השנה. מדאורייתא החיוב לתקוע
עומד במקומו אף כשראש השנה חל בשבת[1]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-1,
מאחר שאין בתיקעת שופר איסור מלאכה
https://www.hamichlol.org.il/ל"ט_אבות_מלאכה.
אך חז"ל https://www.hamichlol.org.il/חז"ל אסרו לתקוע
בשופר בשבת משום 'גזירה דרבה
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גזירה_דרבה&action=edit&redlink=1'
שחששו שמא בטעות יהיו אנשים שיטלטלו בשבת את השופר ארבע אמות ברשות הרבים
https://www.hamichlol.org.il/טלטול_ברשות_הרבים,
על מנת ללכת לחכם שילמד כיצד לתקוע בשופר[2]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-2
.אמנם במשנה https://www.hamichlol.org.il/משנה במסכת
ראש השנה
https://www.hamichlol.org.il/מסכת_ראש_השנה
נזכר,
שעל אף שבכל המקומות נאסר לתקוע בשבת, כל זמן שבית המקדש
https://www.hamichlol.org.il/בית_המקדש
היה
קיים היו תוקעין שם. לאחר חורבן הבית
https://www.hamichlol.org.il/חורבן_בית_המקדש,
תיקן רבן יוחנן בן זכאי
https://www.hamichlol.org.il/רבן_יוחנן_בן_זכאי
שבכל
מקום שיש בו בית דין
https://www.hamichlol.org.il/בית_דין_(הלכה)
יכולים
לתקוע בשבת:יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעין; אבל לא במדינה. משחרב
בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי, שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין.
אמר רבי אליעזר, כשהתקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין, לא התקין אלא ביבנה;
אמרו לו, אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין. ועוד זאת הייתה ירושלים יתרה
על יבנה – שכל עיר שהייתה רואה ושומעת וקרובה ויכולה לבוא, תוקעין בה; וביבנה,
לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד
— משנה https://www.hamichlol.org.il/משנה, מסכת ראש
השנה
https://www.hamichlol.org.il/מסכת_ראש_השנה
, פרק ד', משנה א'
https://shitufta.org.il/Mishnah_Rosh_Hashanah/4?selectedunittext=0-ב'בראשונים
https://www.hamichlol.org.il/ראשונים נחלקו
מהו אותו 'בית דין' שמתיר תקיעה בשבת. יש שכתבו שהכוונה לבית דין של 23
דיינים. ויש שכתבו שאף בית דין של שלושה - מהם שאומרים דווקא שלושה סמוכים
https://www.hamichlol.org.il/סמיכה_לרבנות
ומהם
שאומרים אפילו אינם סמוכים.הרי"ף https://www.hamichlol.org.il/רי"ף סמך על דברי משנה
זו להתיר תקיעה בשבת, ולדעתו הכוונה לבית דין של שלושה אפילו שאינם סמוכים, אך
על כל פנים צריך שיהיו 'בית דין חשוב'[3]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-3.
ואכן הרי"ף נהג לתקוע בראש השנה שחל בשבת כפי שמעיד הרא"ש
https://www.hamichlol.org.il/רא"ש:אמרו עליו על הר"י אלפס שהיה תוקע בר"ה שחל להיות בשבת וכן משמע בהלכותיו
שהביא מימרא דרב הונא ועם בית דין, ואין דרכו להביא אלא דבר הנוהג בזמן הזה
והוא היה מפרש כל מקום שיש בו בית דין לאו דוקא סנהדרין אלא בית דין מופלג
וגדול בתורה. ולא נהגו תלמידיו אחריו כן" (רא"ש שם).
— רא"ש, מסכת ראש השנה פרק דאמנם דעת הרי"ף לא נפסקה להלכה וכמו שכתב הריטב"א
https://www.hamichlol.org.il/ריטב"א: "ולא
מצינו מי שינהוג כמותו בשום מקום מישראל", וכן כתב בשיבולי הלקט
https://www.hamichlol.org.il/שיבולי_הלקט:
"ובכל מקומות ישראל מנהג פשוט שלא לתקוע בראש השנה שחל בשבת". ואף תלמידיו
אחריו, לא נהגו כך. וכך נפסקה ההלכה ברמב"ם
https://www.hamichlol.org.il/רמב"ם, בטור
https://www.hamichlol.org.il/ארבעה_טורים
ובשולחן ערוך
https://www.hamichlol.org.il/שולחן_ערוך
.וכך כתב הרמב"ם בהלכות שופר:
ובזמן הזה שחרב בית המקדש כל מקום שיש בו בית דין קבוע והוא שיהיה סמוך בארץ
ישראל תוקעין בו בשבת. ואין תוקעין בשבת אלא בבית דין שקידשו את החדש אבל שאר
בתי דינין אין תוקעין בהן אף על פי שהן סמוכין.ואין תוקעין אלא בפני בית דין גדול בלבד כל זמן שהן יושבין ואפילו ננערו לעמוד
ולא עמדו תוקעין בפניהם. אבל חוץ לבית דין אין תוקעין. ולמה תוקעין בפני בית
דין מפני שבית דין זריזין הן ולא יבאו התוקעין להעביר השופר בפניהם ברשות
הרבים שבית דין מזהירין את העם ומודיעין אותן.
— משנה תורה לרמב"ם
https://www.hamichlol.org.il/משנה_תורה,
הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ב', הלכה ח'
https://shitufta.org.il/Mishneh_Torah,_Shofar,_Sukkah_and_Lulav/2?selectedunittext=7ואכן מזמן הרי"ף ואילך לא נהגו בקהילות ישראל לתקוע בשבת ראש השנה[4]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-4.
עם זאת יש שכתבו שבדמשק
https://www.hamichlol.org.il/דמשק הייתה קהילה שתקופה
מסוימת אכן נהגה לתקוע בראש השנה אף כשחל בשבת, וכך כתב רבי מנוח בן יעקב
https://www.hamichlol.org.il/מנוח_בן_יעקב
מנברבונא:לא אשכחן דוכתא בעולם דתוקעין בה ביום טוב של ראש השנה בשבת... כתב הרב בעל
העזר שהוא ראה חכם שבא מדמשק שראה שהיו תוקעים ביום טוב של ראש השנה בשבת
— רבינו מנוח, הלכות שופר ב' ט'.תקיעה בשבת בארץ ישראל בזמן הגאונים
בפיוט שנמצא בגניזת קהיר
https://www.hamichlol.org.il/גניזת_קהיר
ושפורסם
על ידי עזרא פליישר
https://www.hamichlol.org.il/עזרא_פליישר
נכתב:מלך הזהיר בוועד / שיהיו תוקעים בבית הוועד / בשבת וראש השנה
מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה
מלך ברר לעדה / שלא יתקעו אלא בפני ראשי תעודה / בשבת וראש השנה
מלך רחש שלא ימשך ביד / אבל יינתן בו פה והוא מגויד / בשבת וראש השנהמפיוט זה עולה לכאורה שהיו מְקַבְּעִים שופר לעמוד וכך היו תוקעים בו בראש
השנה. פליישר שיער שעשו זאת כדי לבטל את החשש שמא יבוא לטלטל את השופר ארבע
אמות[5]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-5.
חוקרים אחרים חלקו על דבריו והעלו השערות אחרות[6]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-6
.
הפולמוסבשנים ה'תרס"ה
https://www.hamichlol.org.il/ה'תרס"ה וה'תרס"ו
https://www.hamichlol.org.il/ה'תרס"ו, חל יום
ראשון של ראש השנה בשבת, שנה אחר שנה, בעקבות כך התעוררה שוב שאלת התקיעה בשבת
במלוא עוזה. הרב עקיבה יוסף שלזינגר
https://www.hamichlol.org.il/עקיבה_יוסף_שלזינגר
טען
אז, כי יש לתקוע בירושלים בשבת. הוא הסביר את דעתו ופרס את טענותיו בשורה של
מאמרי הלכה במוסף 'תל תלפיות' שיצא לאור בהונגריה
https://www.hamichlol.org.il/הונגריה.[דרושה
הבהרה]הרב שלזינגר הציע כי יתאספו רבים בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי
https://www.hamichlol.org.il/בית_הכנסת_רבן_יוחנן_בן_זכאי,
או בבית כנסת חורבת רבי יהודה החסיד
https://www.hamichlol.org.il/בית_הכנסת_החורבה,
בצירוף בית דין של האשכנזים והספרדים, על מנת שיחשב 'בפני בית דין'. לדבריו,
הסכימו עמו רבי שמואל סלנט
https://www.hamichlol.org.il/שמואל_סלנט
האדר"ת https://www.hamichlol.org.il/האדר"ת
ורבי חיים חזקיהו מדיני
https://www.hamichlol.org.il/חיים_חזקיהו_מדיני,
בעל השדי חמד
https://www.hamichlol.org.il/שדי_חמד_(ספר)
.הצעתו של הרב שלזינגר עוררה התנגדות עזה בקרב תושביה הקנאים של ירושלים, שמחו
בו ובדעתו. מאמרים שונים פורסמו ובהם תשובות על טענותיו וראיותיו. ואכן בעקבות
אותה התנגדות תוכניתו לא יצאה אל הפועל. עם זאת יש שכתבו שהרב שלזינגר בעצמו
תקע באותה שנה בשבת בביתו.בשנת ה'תרס"ח
https://www.hamichlol.org.il/ה'תרס"ח, שוב חל
ראש השנה בשבת, ושוב פרסם הרב שלזינגר קריאה לתקוע בשופר, והפעם גייס את תמיכת
רבי אברהם שאג
https://www.hamichlol.org.il/אברהם_שאג,
מחשובי רבני הונגריה. עקב ההתנגדות שקמה גם אז, לא רצה הרב שאג להתיר לתקוע
בפרהסיה, ולכן צוה לנכרי שיטלטל את השופר ליער הסמוך, ושם תקעו בשופר. בשולי
אותו פולמוס, דנו באחרונים אם אכן יתקעו בשופר בשבת שלא כדין, האם מי ששמע את
אותן תקיעות קיים מצוה גם לדעות שאסרו לתקוע בשבת. יש מי שצידד שמאחר וחז"ל
אסרו לתקוע בשבת, אזי עקרו בכך את מצוות תקיעת שופר בשבת, ואין כל מעלה בשמיעת
התקיעה. מנגד יש שסברו שאף כשאסרו מלתקוע, אך מצוות שופר במקומה עומדת, ומשכך
מי ששמע את אותן התקיעות קיים את המצוה.
בימינומאז אותו פולמוס, לא נערכה תקיעת שופר בשבת, אך לאחרונה יש מי שחידשו כן. כך
למשל, חברי ארגון "הסנהדרין החדשה
https://www.hamichlol.org.il/הסנהדרין_החדשה",
תקעו בראש-השנה של ה'תשס"ז
https://www.hamichlol.org.il/ה'תשס"ז[7]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-7
וה'תש"ע https://www.hamichlol.org.il/ה'תש"ע[8]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-8,
וכן בשנת ה'תשפ"א
https://www.hamichlol.org.il/ה'תשפ"א[9]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-9.
פרופ' הלל וייס
https://www.hamichlol.org.il/הלל_וייס,
מראשי הפעילים לבניין המקדש, היה מיוזמי המעמד, שהתקיים בישיבת בית הבחירה,
המסונפת למכון המקדש
https://www.hamichlol.org.il/מכון_המקדש
[10]
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_note-10
.
לקריאה נוספת- הרב שלמה יוסף זוין
https://www.hamichlol.org.il/שלמה_יוסף_זוין
, המועדים בהלכה, עמ' נב. - הרב שמואל הכהן וינגרטן
https://www.hamichlol.org.il/שמואל_הכהן_וינגרטן,
"גאוני ירושלים ותקיעת שופר ביום טוב של ראש השנה שחל בשבת", סיני
https://www.hamichlol.org.il/סיני_(כתב_עת),
כה (תש"ט–תש"י), עמ' שלז–שלט - בצלאל לנדוי
https://www.hamichlol.org.il/בצלאל_לנדוי,
"הפולמוס בירושלים על תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת", ישורון
https://www.hamichlol.org.il/ישורון_(מאסף_תורני),
א (תשנ"ו), עמ' תלג–תמ - הרב מנחם מנדל קמינצקי, "תקיעת שופר בירושלים בראש השנה שחל להיות
בשבת", אור
הדרום, ג (תשמ"ו), עמ' קא–קכ - הרב מנחם רב, "האם תקעו בירושלים בראש השנה שחל להיות בשבת", הדרום
https://www.hamichlol.org.il/הדרום_(כתב_עת),
נה (תשמ"ו), עמ' 81–90
קישורים חיצוניים
- בעניין שופר בראש השנה שחל בשבת
https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/rosh/wei.html#_ftn1, פרופסור הלל ויס
https://www.hamichlol.org.il/הלל_ויס
הערות שוליים
- ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-1
רק היום הראשון של ראש השנה יכול לחול בשבת, על פי הכלל של לא אד"ו ראש
https://www.hamichlol.org.il/לא_אד"ו_ראש
. - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-2
דעה זו נזכרה בתלמוד בבלי
https://www.hamichlol.org.il/תלמוד_בבלי,
אך בתלמוד ירושלמי
https://www.hamichlol.org.il/תלמוד_ירושלמי
משמע
שאיסור תקיעה בשבת הוא מדאורייתא. - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-3
ראו ר"ן https://www.hamichlol.org.il/ר"ן, ריטב"א
https://www.hamichlol.org.il/ריטב"א ומלחמות
לרמב"ן https://www.hamichlol.org.il/רמב"ן באותה
סוגיה. - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-4
ש"י זווין
https://www.hamichlol.org.il/ש"י_זווין,
המועדים בהלכה. - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-5
עזרא פליישר, "פיוט על סדרי התקיעה בארץ־ישראל בראש־השנה ושבת
http://academia.edu/38275639", תרביץ
https://www.hamichlol.org.il/תרביץ נג [א]
(תשרי תשמ"ו), עמ' 61–66. - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-6
על כל הדיון בעניין ראה דוד הנשקה
https://www.hamichlol.org.il/דוד_הנשקה,
"תקיעת שופר בשבת", סידרא
https://www.hamichlol.org.il/סידרא_(כתב_עת)
ח
(תשנ"ב), עמ' 19–37 - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-7
עידן יוסף, רב העיר העתיקה: לא מתנגד לתקיעת שופר בשבת
https://www.news1.co.il/Archive/001-D-111663-00.html, באתר News1 מחלקה
ראשונה
https://www.hamichlol.org.il/News1_מחלקה_ראשונה,
28 בספטמבר 2006 - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-8
רועי שרון, תקיעה גדולה: ברובע היהודי תקעו בשבת בשופר
https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/945/928.html, באתר nrg
https://www.hamichlol.org.il/Nrg, 23 בספטמבר 2009 - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-9
ארנון סגל
https://www.hamichlol.org.il/ארנון_סגל
, תקיעת שופר גם בשבת: הייתכן?
https://www.makorrishon.co.il/news/266705/, מקור ראשון
https://www.hamichlol.org.il/מקור_ראשון
. - ^
https://www.hamichlol.org.il/פולמוס_התקיעה_בשבת#cite_ref-10
ה' ויס, "בעניין שופר בראש השנה שחל בשבת"
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/rosh/wei.html
- 1 רקע
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 09:53
http://www.har-habait.org/articleBody/36762
הנה כל זה בקישור לעיל.כמובן אין כאן משום הצטרפות למהלך ההזוי. רק כמראה מקום לכל זה.
אם קישורים כאלה אסורים לדעת ההנהלה הריני מבקש מחילה וכו'. -
תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 09:53
http://www.har-habait.org/articleBody/36762
הנה כל זה בקישור לעיל.כמובן אין כאן משום הצטרפות למהלך ההזוי. רק כמראה מקום לכל זה.
אם קישורים כאלה אסורים לדעת ההנהלה הריני מבקש מחילה וכו'. -
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 10:06
אולי תעלה צילום מסך?
--
* בכבוד רב *
* שמחה פרוינד *-
05484-30-988 [email protected]
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 10:06
אולי תעלה צילום מסך?
--
* בכבוד רב *
* שמחה פרוינד *-
05484-30-988 [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 13:08
עי' ספר מועדים וזמנים להגר"מ שטרנבוך שליט"א שמביא הפולמוס, ומביא שבשנים
האחרונות היה חכם אחד שתקע בצינעא בר"ה שחל בשבת, ולא הוציא שנתו רח"למאת: [email protected]
-
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות