דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ספק עשה דוחה לאו הבא מכלל עשה?

2023
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 14:41

    דרוש לי מקור לנידון הבא:
    מקרה שאם האדם עושה מעשה מסויים, אפשר שהוא עובר על איסור עשה ואפשר שהוא
    מקיים מצות עשה.

    האם נאמר בכיו"ב שב ואל תעשה עדיף.
    יורונו המורים הקולעים אל השערה איה מקורו טהור ושכמ"ה.
    כתיבה וחתימה טובה

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 14:41

    דרוש לי מקור לנידון הבא:
    מקרה שאם האדם עושה מעשה מסויים, אפשר שהוא עובר על איסור עשה ואפשר שהוא
    מקיים מצות עשה.

    האם נאמר בכיו"ב שב ואל תעשה עדיף.
    יורונו המורים הקולעים אל השערה איה מקורו טהור ושכמ"ה.
    כתיבה וחתימה טובה

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 18:26

    נולד בין השמשות נימול לתשעה. אף שלדעת רוב הראשונים יש מצו"ע למול דוקא ביום
    השמיני, ומדוע אינו מל בשמיני, וע"כ משום ספק ביטול מצו"ע דמילה שמא עדיין אין
    זה יום שמיני.
    אמנם יש אריכות בזה, ואכ"מ.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 18:26

    נולד בין השמשות נימול לתשעה. אף שלדעת רוב הראשונים יש מצו"ע למול דוקא ביום
    השמיני, ומדוע אינו מל בשמיני, וע"כ משום ספק ביטול מצו"ע דמילה שמא עדיין אין
    זה יום שמיני.
    אמנם יש אריכות בזה, ואכ"מ.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 19:04

    תודה למשיבים היקרים.
    אך בכל זאת אי די בא'ר.
    לדברי הרב דוד אור
    א. מ"ש באות א-ב ודאי אמת הייתה בפיהו.
    ב. לגבי הדוגמא, אנחנו זקוקים לדוגמא של עשה דוחה לאו הבא מכלל עשה דחשיב כעשה
    ולא איסור לאו (אלא אם יתברר שלא הבא מכלל עשה גרע מאיסור לאו), מה גם שאפשר
    שגדרי דרבנן שונים.
    מי שיכול להוסיף בעניין תע"ב

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 19:04

    תודה למשיבים היקרים.
    אך בכל זאת אי די בא'ר.
    לדברי הרב דוד אור
    א. מ"ש באות א-ב ודאי אמת הייתה בפיהו.
    ב. לגבי הדוגמא, אנחנו זקוקים לדוגמא של עשה דוחה לאו הבא מכלל עשה דחשיב כעשה
    ולא איסור לאו (אלא אם יתברר שלא הבא מכלל עשה גרע מאיסור לאו), מה גם שאפשר
    שגדרי דרבנן שונים.
    מי שיכול להוסיף בעניין תע"ב

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 20:02

    תודה למשיבים היקרים.
    אך בכל זאת אי די בא'ר.
    לדברי הרב דוד אור
    א. מ"ש באות א-ב ודאי אמת הייתה בפיהו.
    ב. לגבי הדוגמא, אנחנו זקוקים לדוגמא של עשה דוחה לאו הבא מכלל עשה דחשיב כעשה
    ולא איסור לאו (אלא אם יתברר שלא הבא מכלל עשה גרע מאיסור לאו), מה גם שאפשר
    שגדרי דרבנן שונים.
    מי שיכול להוסיף בעניין תע"ב

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 20:02

    תודה למשיבים היקרים.
    אך בכל זאת אי די בא'ר.
    לדברי הרב דוד אור
    א. מ"ש באות א-ב ודאי אמת הייתה בפיהו.
    ב. לגבי הדוגמא, אנחנו זקוקים לדוגמא של עשה דוחה לאו הבא מכלל עשה דחשיב כעשה
    ולא איסור לאו (אלא אם יתברר שלא הבא מכלל עשה גרע מאיסור לאו), מה גם שאפשר
    שגדרי דרבנן שונים.
    מי שיכול להוסיף בעניין תע"ב

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 20:33

    לאריה שבחבורה.
    מקור מעולה
    עזרתני עד מאוד!

    מאת: [email protected]

  • מאמרים בנושא עריכה לכנס הבא עלינו לטובה

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 00:46 יש מאמר מאלף אמנם קצר, של הגאון המחבר הנפלא רבי .. כהן המפורסם בספריו על הגעלת כלים טבילת כלים בין כסא לעשור ועוד עשרות ספרים נלב"ע לפני כשנתיים נראה לי או קצת יותר. יודקוסבקי והרב הלל מן [עורך ה"אהלים' ועוד] עשו כנס ללמד בני יהודה קשת, איך לכתוב. כמו כן יצא לאור ספר המלמד איך לכתוב חידו,,ת לא מדובר על עורכים אבל העיקרון - אחד. כמו כן יצא פעם פעם ספר של מישהו מחוגי הרב קוק על הנושא
  • חלקם לעולם הבא של איוב ושל מתים שהחיה יחזקאל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 23/05/2023 13:25 לפו"ר ממה שחפשתי ב"ב ט"ו חסיד היה באומות העולם ואיוב שמו ולא בא לעולם אלא כדי לקבל שכרו הביא הקדוש ברוך הוא עליו יסורין התחיל מחרף ומגדף כפל לו הקדוש ברוך הוא שכרו בעוה"ז *[כדי] לטרדו מן העולם הבא *ועי' שם במהרש"א ח"א ב"ב ט"ז א' מכאן שכפר איוב בתחיית המתים. סנהדרין צ' א' ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה מלבי"ם איוב יט כא מתים שהחיה יחזקאל סנהדרין צ"ב ב' שכפרו בתחה"מ
  • בשיטת הרמב"ן והר"ן דשגגת לאו אי"צ כפרה?

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/06/2023 22:37 ביצה כה: ד"ה אורח: פי' רש"י ולאו משום איסור טרפה תימה דבסמוך משמע שיש איסור בדבר דקאמר נטיעה מקטע רגליהון דקצביא וי"ל דודאי ליכא איסור דמשנשחטה היא עומדת בחזקת היתר מיהו אם נמצאת טריפה לאחר שאכל הוא נענש כשוגג ולא כאונס שלא היה לו למהר כל כך.
  • מה אתם אומרים על הסיפור הבא ?

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2023 00:01 שוב, נזכיר זה דיון מטז' טבת (9 בינואר למינינם) - עברו כמעט שבע חודשים, כבר דנו ארוכות בזמנו כפי שניתן להיווכח בתחילת השרשור. לא ברור מדוע החזירו את זה, אולי לאלו שהצטרפו?, אך נדמה שכבר די בזה.
  • משתף הארה בתרגום ופירוש הביטוי "מאי לאו"

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 14:10 למדתי היום רש"י בפסחים ושמתי לב לדבר מענין. בדקתי עוד והרי הוא לפניכם: מאי לאו... = האם לא... כך הכוונה. אבל התרגום אינו מדוייק. שכן תרגום מילולי הוא "מה לא". אמנם פירוש ביטוי זה מתבאר בכמה מקומות ברש"י (עירובין מה, א ד"ה והא) מאי האי שיעורא דנקט, לאו ר' אליעזר לטעמיה. וכן (פסחים טז, ב ד"ה מאי עון) מאי עון טומאה - לאו טומאת דם. ע"כ. והעולה, שהפירוש המדויק של "מאי לאו" הוא* "מה* הכוונה ב**, האם לא *** " לאור זאת מעניין לציין לרש"י ביבמות נו,ב. בגמ' כתוב "מאי וכן, מאי לאו לא שנא בשוגג ולא שנא" ואילו רש"י כתב "מאי וכן - לאו אאונס ואשוגג דלעיל קאי", ולא גרס "מאי... מאי לאו", כי ה"מאי" הראשון הוא כבר ה"מאי" של "מאי לאו". שוב ראיתי שגם בגמ' מצאנו את יסוד השימוש במילים אלו, ו"מאי לאו" הוא כנראה תמיד קיצור. (בבא קמא נז, א) "נגנבה או אבדה חייב באחריותה. מאי נגנבה או אבדה לאו נגנבה מביתו ואבדה מביתו" (שם) "לעולם הוא חייב עד שיחזירנה לרשותו. מאי לעולם לאו אפילו מביתו" צירפתי את הביאור הזה לקובץ השיתופי לעורכים ללשונות מתחלפים ועוד וחילופיהן בחכמה - אוצר חילופי לשונות לעורך התורני https://docs.google.com/spreadsheets/d/1wWhsXvU1iqjOej8wYKL2ad9zJTTdZFIXWLw8oAW-TI0/edit#gid=1449116764
  • משתף הארה בתרגום ופירוש הביטוי "מאי לאו"

    2023
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:59 זו הטעות הנפוצה שהשתרשה בקרב לומדים רבים וטובים, ששמו את הדגש על בי"ת השימוש, דבר שנותן לה תדמית של אות שורשית! הדגש אינו על בי"ת השימוש!
  • פירוש המילה 'לאו' בגמרא

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 09:45 אני לא מבין את הצורך לשנות את המשמעות של המילה לאו, כיון שהרב הכותב מודה שהתרגום המדויק של לאו הינו לא, למה ומדוע לא נפרש את לאו כ"לא" ואידך זיל גמור
  • אנטר ללא גלישה לעמוד הבא, יש דבר כזה?

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 01:55 יישר כח עצום לכולם, תשובות קולעות תוך רגעים ספורים מי כעמך ישראל !!! מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים