דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

תגובה לטיפ 2

2023
54 24 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 22:34

    *לרב ברכת ישראל: *התכוונתי שאם היה רוצה רק כמה הערות כלליות וכדו', לא היה *טורח
    *לפנות לעורך, אלא היה נותן את הדפים לחברו שיושב על ידו בכולל שיעבור ויעיר
    בצד כמה הערות. הרי הוא יודע שעורך בד"כ אמור לעשות יותר מכמה הערות, כלומר
    לעשות עיבוד יותר רציני. נמצא שבפנייתו לעורך, גם טרח לחינם, וגם העורך יעשה
    לו עבודה מיותרת שאין לו בה צורך והתשלום יגדל.
    בכלל, בהחלט יש הבדל בין עורך לחבר בכולל. עורך הוא איש מקצוע (לפחות אמור
    להיות ככה, במצב מתוקן) ואמור לעשות דברים שהחבר לא יעשה. ולא סתם פונים לעורך.
    ואכן, עד היום רוב החומרים שאיתם נפגשתי כעורך היו דברים שדרשו עיבוד רציני על
    מנת להנגישם. היה צורך להשקיע בסגנון, בבהירות, בסדר וכו'. ולא סתם פנו לעורך.
    לר"ש: וכי אני אמרתי שכולם צריכים להיות אותו דבר ושצריך לעשות חוקים?!
    להיפך! כתבתי בפירוש: "עכ"פ כל אחד צריך לשאוף להפיק מעצמו את המיטב שבידו,
    וזה לא סותר שלכל אחד ישנה הדרך הייחודית שלו בעריכה". הרי שכל אחד ימשיך
    בדרכו הייחודית, אבל בד בבד ישתדל להשתפר ולהפיק מעצמו את המיטב שבידו לעשות.
    כשם שאתה רוצה לקבל תמורה מלאה על כספך, כך גם הלקוח שלך רוצה!
    בכל אופן, אם כוונתך היתה שכל אחד ימשיך בדרכו, כלומר מי שרוצה זכותו לתת
    שירות מינימלי ולקחת מחיר מקסימלי, כפי שהציע הרב בלוי, על זה אני באמת אומר
    שיש לנהוג על פי החוקים, כלומר חוקי התורה שציותה על גזל, ומה ששנוא עליך
    וכו', וארור עושה מלאכת ה' רמיה. וחוקים אלו אכן שווים אצל כולם.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 22:49

    אני כותב מנסיון שלי דווקא בתחום אחר, ואולי אפשר להקיש ממנו לעריכה.
    כשאדם בא לאיש מקצוע לבקש ממנו עבודה לא תמיד הוא יודע בכלל מה העבודה שהוא
    צריך.
    ודווקא התפקיד של הבעל מקצוע לתת לו את מה שהוא צריך לפעמים מעבר למה שהוא
    אומר, ולפעמים פחות...
    לדוגמא,
    אדם שרוצה להוציא ספר בשביל לחלק בחתונה וכדו' בד"כ הוא מסוג האנשים המדובר
    כאן, ויתכן שבכלל כדאי להמליץ לו להשקיע בכריכה יפה
    כי הוא לא באמת מחפש שמישהו ישב וילמד במה שכתוב... הוא צריך עריכה ברמה
    בסיסית - בד"כ. ואדם כזה אתה תתחיל לשאול אותו שאלות תקבל ממנו חבילה של
    דרישות שהם מיותרות לו באמת.
    אבל אדם שרוצה להוציא ספר כדי למכור בחנות וכדו' הוא צריך מישהו שיעלה את הרמה
    של הספר שגם בני אדם שהם יותר ת"ח ממנו יסתכלו על הספר...
    ולא תמיד הוא מבין כמה עריכה הוא צריך...

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 22:49

    אני כותב מנסיון שלי דווקא בתחום אחר, ואולי אפשר להקיש ממנו לעריכה.
    כשאדם בא לאיש מקצוע לבקש ממנו עבודה לא תמיד הוא יודע בכלל מה העבודה שהוא
    צריך.
    ודווקא התפקיד של הבעל מקצוע לתת לו את מה שהוא צריך לפעמים מעבר למה שהוא
    אומר, ולפעמים פחות...
    לדוגמא,
    אדם שרוצה להוציא ספר בשביל לחלק בחתונה וכדו' בד"כ הוא מסוג האנשים המדובר
    כאן, ויתכן שבכלל כדאי להמליץ לו להשקיע בכריכה יפה
    כי הוא לא באמת מחפש שמישהו ישב וילמד במה שכתוב... הוא צריך עריכה ברמה
    בסיסית - בד"כ. ואדם כזה אתה תתחיל לשאול אותו שאלות תקבל ממנו חבילה של
    דרישות שהם מיותרות לו באמת.
    אבל אדם שרוצה להוציא ספר כדי למכור בחנות וכדו' הוא צריך מישהו שיעלה את הרמה
    של הספר שגם בני אדם שהם יותר ת"ח ממנו יסתכלו על הספר...
    ולא תמיד הוא מבין כמה עריכה הוא צריך...

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 23:09

    גם אדם שרוצה להוציא ספר של חידושי תורה שלו או של אביו, סבו וכדו' כדי לחלק
    בחתונה, מעוניין שהדברים יוגשו באופן מובן ובהיר. כי המטרה היא לא רק להתכבד
    בפני האורחים, אלא שכן ילמדו בספר, כדי לעשות נח"ר לסבו או לזכות את עצמו.
    יתרה מזו, אפילו אם הוא רוצה להוציא רק בשביל לתת את הספר לבן שלו, הוא רוצה
    שהדברים יהיו מובנים ומסודרים.
    תפסיקו לחשוב שאנשים שמוציאים ממון בשביל הדפסת ספר חידושי תורה, כל כוונתם רק
    להתכבד בזה ולא שילמדו. אני ממש לא מסכים. ודאי כוונתם שילמדו בדברים ויהיה
    מזה זיכוי הרבים וכו', חוץ מענין ההתכבדות בפני אנשים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 23:09

    גם אדם שרוצה להוציא ספר של חידושי תורה שלו או של אביו, סבו וכדו' כדי לחלק
    בחתונה, מעוניין שהדברים יוגשו באופן מובן ובהיר. כי המטרה היא לא רק להתכבד
    בפני האורחים, אלא שכן ילמדו בספר, כדי לעשות נח"ר לסבו או לזכות את עצמו.
    יתרה מזו, אפילו אם הוא רוצה להוציא רק בשביל לתת את הספר לבן שלו, הוא רוצה
    שהדברים יהיו מובנים ומסודרים.
    תפסיקו לחשוב שאנשים שמוציאים ממון בשביל הדפסת ספר חידושי תורה, כל כוונתם רק
    להתכבד בזה ולא שילמדו. אני ממש לא מסכים. ודאי כוונתם שילמדו בדברים ויהיה
    מזה זיכוי הרבים וכו', חוץ מענין ההתכבדות בפני אנשים.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 07:37

    כבוד הרבנים, הגיעה בקשה לנעול את הדיון.
    אם יהיו מצטרפים לבקשה זו [באישי, במייל חדש], אעשה כן.

    ב-יום שלישי, 19 בספטמבר 2023 בשעה 23:10:10 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 07:37

    כבוד הרבנים, הגיעה בקשה לנעול את הדיון.
    אם יהיו מצטרפים לבקשה זו [באישי, במייל חדש], אעשה כן.

    ב-יום שלישי, 19 בספטמבר 2023 בשעה 23:10:10 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 09:07

    זה נושא מאוד חשוב צריך שמישהו יסכם את כל התובנות *המעשיות *העולות מכל
    התגובות ואז אפשר לנעול

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 09:07

    זה נושא מאוד חשוב צריך שמישהו יסכם את כל התובנות *המעשיות *העולות מכל
    התגובות ואז אפשר לנעול

    תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 10:25

    הרב הכותב מכובד לעשות כדבריו

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 10:25

    הרב הכותב מכובד לעשות כדבריו

    תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 10:37

    חוזר שוב על מה ששלחתי:
    עצה טובה בעניין:
    להכין רשימת עבודה ולתת ללקוח לבחור (כמו מנות בחתונה): תיקוני לשון, תיקוני
    סגנון, פתיחת ר"ת (כולן או מקצתן), פיסוק, חלוקה לפסקאות, ציון מ"מ, מעבר על
    המהלך הלוגי של הדברים והערות מיניה וביה, הערות והשוואות לספרים אחרים.

    אפשר גם להתנסות בדוגמה ואז לקחת את העבודה כולה בקבלנות. מניסיון זה מומלץ

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 10:37

    חוזר שוב על מה ששלחתי:
    עצה טובה בעניין:
    להכין רשימת עבודה ולתת ללקוח לבחור (כמו מנות בחתונה): תיקוני לשון, תיקוני
    סגנון, פתיחת ר"ת (כולן או מקצתן), פיסוק, חלוקה לפסקאות, ציון מ"מ, מעבר על
    המהלך הלוגי של הדברים והערות מיניה וביה, הערות והשוואות לספרים אחרים.

    אפשר גם להתנסות בדוגמה ואז לקחת את העבודה כולה בקבלנות. מניסיון זה מומלץ

    תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 10:37

    וגם:
    אם נחלץ את המסקנות המעשיות מכל מה שנאמר כאן נראה לי שמר אמר חדא ומר אמר חדא
    ולא פליגי:
    ברור לכולם שאין לחפף ולעבור על דעת הלקוח
    וברור לכולם שאין למשוך עבודה הרבה זמן בדקדקנות יתר (גם את זה הלקוח לא רוצה
    אא"כ זו עבודה בקבלנות).
    אלא מאי? דברי ר' שמואל יוסברו (לענ"ד כמובן) ע"י סיפור ששמעתי שתלמיד נהיגה
    לפתע האט למהירות 10 קמ"ש. מששאלו רבו מדוע האט כל כך השיב שראה שלט "האט".
    אמר לו רבו: השלט נאמר על מי שנוסע ב50 קמ"ש. אתה מלכתחילה נסעת ב20 קמ"ש,
    ואין לך צורך להאט...
    כך דברי ר' שמואל נאמרו על מי שנתקע ולא יודע לשים איפה לדקדק ואיפה לוותר,
    מתוך חשש מ"ארור עושה מלאכת ה' רמייה", על זה אומר ר' שמואל שעדיף "לחפף"

    • במושגיו
      של אותו עורך.

      וכמובן מי שיודע איפה לדקדק - עליו אמורים דברי הרב עבוד שאסור לחפף.
      כנלענ"ד
  • תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 10:37

    וגם:
    אם נחלץ את המסקנות המעשיות מכל מה שנאמר כאן נראה לי שמר אמר חדא ומר אמר חדא
    ולא פליגי:
    ברור לכולם שאין לחפף ולעבור על דעת הלקוח
    וברור לכולם שאין למשוך עבודה הרבה זמן בדקדקנות יתר (גם את זה הלקוח לא רוצה
    אא"כ זו עבודה בקבלנות).
    אלא מאי? דברי ר' שמואל יוסברו (לענ"ד כמובן) ע"י סיפור ששמעתי שתלמיד נהיגה
    לפתע האט למהירות 10 קמ"ש. מששאלו רבו מדוע האט כל כך השיב שראה שלט "האט".
    אמר לו רבו: השלט נאמר על מי שנוסע ב50 קמ"ש. אתה מלכתחילה נסעת ב20 קמ"ש,
    ואין לך צורך להאט...
    כך דברי ר' שמואל נאמרו על מי שנתקע ולא יודע לשים איפה לדקדק ואיפה לוותר,
    מתוך חשש מ"ארור עושה מלאכת ה' רמייה", על זה אומר ר' שמואל שעדיף "לחפף"

    • במושגיו
      של אותו עורך.

      וכמובן מי שיודע איפה לדקדק - עליו אמורים דברי הרב עבוד שאסור לחפף.
      כנלענ"ד
    תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 13:01

    אם שמתם לב היה כאן גם דיון: למה התכוון ר' שמואל? האם התכוון באמת לעבודה
    חפיפית, או רק שלא לדקדק מאוד בעיון במ"מ והערות עליהן וכדו'.
    היו כמה שאמרו: מר אמר חדא וכו' ולא פליגי וכו', ואילו לי לא היה נראה כך.
    *הייתי מציע שר' שמואל בעצמו יפרש ויבאר יותר את כוונתו. *
    בנוסף, היה מועיל מאוד שיעבור טענה אחר טענה מהטענות שהועלו בשרשור, ויענה
    לגופו של עניין.

    כך אולי נוכל להביא את הדיון למסקנות מעשיות.

    נ"ב כעת עיינתי שוב בדבריו שכתב:
    "איך אפשר לכתוב לעורך 'הלקוח רוצה שתעשה לו מראה מקומות ותסביר את דבריו' ?
    רגע, ואולי הלקוח שליט"א, במחכ"ת, טעה ?
    ואם תאמר - זה מה שרוצים שתעשה, שתבדוק, ותעיר,
    יש לדחות, שזה אינו.
    והא ראיה, שאומרים לך כל הזמן: 'מהר, מהר, מהר'.".

    חוץ מזה, אני בשוק מספיק שנים...

    נכון, זה כאוב, זה מקומם, זה גלות השכינה, הכל נכון.
    אבל זה המצב.

    שוב אני מזכיר ומדגיש,
    אני לא מכליל. ממש לא.
    אבל לדעתי כל לקוח הוא בחזקת שכזה, אלא אם כן הוכח אחרת.".

    לכאורה יש כאן סתירה מיניה וביה. אם הלקוח הוא מתרבות המערב הקלילה וכו', אז
    למה הוא ביקש שתעשה לו מראי מקומות ותסביר את דבריו?

    ואל תענו לי שבאמת הוא קליל ולא רציני, אבל הוא ביקש סתם בשביל הרושם. אני לא
    מקבל זאת! הוא ביקש כי הוא באמת רוצה!
    האי, אז למה מזרזים אותך כל הזמן: מהר מהר?
    התשובה היא, שיש הבדל בין רצון הלקוח לרצון המכון. המכון, המתווך, רוצה רק
    מהירות ולהרוויח כסף. לא כן הלקוח שאכפת לו שחידושי אביו המנוח (למשל) יצאו
    באופן הכי טוב. ונפק"מ שעורך שעובד מול הלקוח, יבין שעליו כן להשקיע את המיטב.
    זה לא אומר לפתוח כל מ"מ ולחפש השוואות מספרים אחרים, אבל להשתדל לפענח כראוי
    את דבריו (- שימו לב: כפי שהלקוח עצמו ביקש: "שתסביר את דבריו". והכוונה
    שתכתוב את דבריו באופן שיהיה מובן ובהיר לכולם. וכמובן שלצורך כך אתה נדרש
    לפענח ולהבין בעצמך את דבריו היטב) ולבארם ולסדרם היטב, ולא למרוח.
    כמובן שאם מי שמבקש "מהר מהר" זה הלקוח בעצמו, אזי צריך פשוט להסביר לו שא"א
    לתפוס החבל בשתי הקצוות, כי המהירות תבוא בהכרח ע"ח האיכות, ושיחליט מה
    מעדיף. פשוט
    לשטוח הכל בגלוי על השלחן מראש.

    נב"ב כאן המקום להתנצל על פליטת הקולמוס במה שכתבתי לגבי נגיעות ממוניות. זה
    לא היה צריך להיכתב. וכן אם היו דברים נוספים שנכתבו בבוטות יתרה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 13:01

    אם שמתם לב היה כאן גם דיון: למה התכוון ר' שמואל? האם התכוון באמת לעבודה
    חפיפית, או רק שלא לדקדק מאוד בעיון במ"מ והערות עליהן וכדו'.
    היו כמה שאמרו: מר אמר חדא וכו' ולא פליגי וכו', ואילו לי לא היה נראה כך.
    *הייתי מציע שר' שמואל בעצמו יפרש ויבאר יותר את כוונתו. *
    בנוסף, היה מועיל מאוד שיעבור טענה אחר טענה מהטענות שהועלו בשרשור, ויענה
    לגופו של עניין.

    כך אולי נוכל להביא את הדיון למסקנות מעשיות.

    נ"ב כעת עיינתי שוב בדבריו שכתב:
    "איך אפשר לכתוב לעורך 'הלקוח רוצה שתעשה לו מראה מקומות ותסביר את דבריו' ?
    רגע, ואולי הלקוח שליט"א, במחכ"ת, טעה ?
    ואם תאמר - זה מה שרוצים שתעשה, שתבדוק, ותעיר,
    יש לדחות, שזה אינו.
    והא ראיה, שאומרים לך כל הזמן: 'מהר, מהר, מהר'.".

    חוץ מזה, אני בשוק מספיק שנים...

    נכון, זה כאוב, זה מקומם, זה גלות השכינה, הכל נכון.
    אבל זה המצב.

    שוב אני מזכיר ומדגיש,
    אני לא מכליל. ממש לא.
    אבל לדעתי כל לקוח הוא בחזקת שכזה, אלא אם כן הוכח אחרת.".

    לכאורה יש כאן סתירה מיניה וביה. אם הלקוח הוא מתרבות המערב הקלילה וכו', אז
    למה הוא ביקש שתעשה לו מראי מקומות ותסביר את דבריו?

    ואל תענו לי שבאמת הוא קליל ולא רציני, אבל הוא ביקש סתם בשביל הרושם. אני לא
    מקבל זאת! הוא ביקש כי הוא באמת רוצה!
    האי, אז למה מזרזים אותך כל הזמן: מהר מהר?
    התשובה היא, שיש הבדל בין רצון הלקוח לרצון המכון. המכון, המתווך, רוצה רק
    מהירות ולהרוויח כסף. לא כן הלקוח שאכפת לו שחידושי אביו המנוח (למשל) יצאו
    באופן הכי טוב. ונפק"מ שעורך שעובד מול הלקוח, יבין שעליו כן להשקיע את המיטב.
    זה לא אומר לפתוח כל מ"מ ולחפש השוואות מספרים אחרים, אבל להשתדל לפענח כראוי
    את דבריו (- שימו לב: כפי שהלקוח עצמו ביקש: "שתסביר את דבריו". והכוונה
    שתכתוב את דבריו באופן שיהיה מובן ובהיר לכולם. וכמובן שלצורך כך אתה נדרש
    לפענח ולהבין בעצמך את דבריו היטב) ולבארם ולסדרם היטב, ולא למרוח.
    כמובן שאם מי שמבקש "מהר מהר" זה הלקוח בעצמו, אזי צריך פשוט להסביר לו שא"א
    לתפוס החבל בשתי הקצוות, כי המהירות תבוא בהכרח ע"ח האיכות, ושיחליט מה
    מעדיף. פשוט
    לשטוח הכל בגלוי על השלחן מראש.

    נב"ב כאן המקום להתנצל על פליטת הקולמוס במה שכתבתי לגבי נגיעות ממוניות. זה
    לא היה צריך להיכתב. וכן אם היו דברים נוספים שנכתבו בבוטות יתרה.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 14:41

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 14:41

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 14:43

    טעות.

    מאת: [email protected]

  • [2]: 2 שכבות בהערות שוליים

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 11:42 יש איזה תכנון להוסיף תוסף קל כזה ל'בקלות', אי"ה - עדיין לא הגענו לזה. ------ Original Message ------ מאת: From "יצחק זאב צ." מאת: To "יואל שילה" מאת: Cc "עריכה תורנית" Date ט' טבת תשפ"ג 10:33:51 Subject Re: [עריכה תורנית] 2 שכבות בהערות שוליים קבצים מצורפים: שדה SEQ.docx שדה SEQ.wmv
  • [2]: עזרה בוורד

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 11:40 אם תשלח את הקובץ אולי יהיה ניתן להבין ללא שתשלח - צריכים רוח הקדש וזו גם פניה לרבים ששואלים שאלות כה"ג רוח הקדש די נדירה כיום, ועדיף להשתמש בה לדברים רציניים יותר פשוט שילחו את הקבצים עם סימון מדוייק היכן הבעיה כדי להקל על החפץ לסייע - בלי לבזבז את זמנו או מוחו ------ Original Message ------ מאת: From "שמואל ב." מאת: To "אשר מאיר שולמן" מאת: Cc "מעשה הכתב" [email protected]; "עריכה תורנית" Date כ"ד שבט תשפ"ג 11:38:14 Subject Re: [עריכה תורנית] עזרה בוורד
  • [2]: כתיבת מייל

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 21:07 ניתן להשתמש בתוסף https://chrome.google.com/webstore/detail/email-address-autocomplet/pnnbnklagfdokfbdfphhojhifjppjmmc שנותן רשימת השלמה אוטומטית (ועוד תכונה טובה נוספת של טקסטים שמורים למילוי כגון ת.ז. וכתובת מייל וכו') מי שיש לו מייל בלבד וצריך עזרה בהתקנת התוסף אופליין שיפנה אלי ואסביר לו.
  • תגובה ממכון.

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2023 15:14 https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANqPTAeZwoo7tBGDmNb5nLa2WE6qurssFF8Pg4WzFzsum5M%3Dvg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer
  • בואו נדבר.. 2

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/06/2023 12:31 בס"ד האשדודים תפסו את ר"ח תמוז התאריך הפנוי הבא הוא ט"ו תמוז
  • [2]: תוכנת תמלול

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/06/2023 17:35 דוגמא לתמלול שיחה [נבחרה שיחה של הרב גדליה הוניגסברג שליט"א - בגלל ריבוי לשון הקדש] ראשית, אם מסכים לך שהייתם באים, לא ראיתי דבר כזה, ילדים כל כך שמחים עם הטוילה. לא ראיתי דבר כזה. שנית, כשרב היה בוכן אתכם, עניתם בכזה התלהבות, כל כך יפה ידעתם הכל, זה מאוד מאוד תפס אותי. אני רוצה משהו לספר לכם, משהו פשוט מדהים, מה שנקרא סודות מהחדר בסיאטי בשמאל. אתם יודעים, בשנים האחרונות, הרב כבר שם לב שהוא מתחיל להזדקן ונחלש. אתם יודעים שכל ימיו, כל ימיו, מה היה השאיפה שלו? ללמוד את כל התוירה, אבל לדעת את כל התוירה. היה חוזר ומשנן. אני לא מדבר עכשיו על החיבורים הנפלאים שהוא חיבר, שמקיף את כל חלקי התוירה, זה עוד דבר. אבל הוא באופן אישי, מאוד היה שאיפת חייו לזכות. בואי נגיד לכם דבר נפלא נפלא. אתם יודעים, אחרי שאדם זוכה לעבור את ימי חייו, את המאה העשרים שנה שלו, והוא בא לשמיים עם שני כיסי הכובד, אתם יודעים מה עושים לו? ככה הרב אמר לנו, ככה הוא קרא לזה. מב�חן, לנו אין את המבחן בכתב לראות בדיוק מה שואלים, אבל חז"ן גילו לנו. אומרים לו, תקרא המקרא שקראי, תערוך מישנה ששנית, אומרים לו, תגיד, תגיד, הגמור השלמדת. והרב, הגיע השנים האחרונות של ימי זקנתו, וכבר הוא הרגיש שהזיכרון שלו, הוא לא כמו שהיה פעם. כמה שהוא חוזר וחוזר וחוזר. יום אחד הוא מספר שהוא תורר מהמלוכה, הוא תיישב ליד השולחן, והוא אומר, אני עכשיו עובד קשה להחזור על כל השס, חוץ מלימודים הרגילים שלו. אני רוצה להקריא לכם טובה, שהייתם באים, זה מאוד עורר אותי לאהבה סטויר, אני הייתי אומר את זה לרב פינזל קבוע, שהילדים פה באים, זה כזה מרץ באתם, בכזה שמחה, אני חייב לשתף אתכם בזה. אז הרב, מה שהתגלה לנו, מבני הבית התגלה לנו, שחוץ מה שאין ראינו אותו יושב ליד הגמורב ולומד, הוא ידע את כל השס בעל פה. מי אמר לי שהוא ידע את כל השס בעל פה? מה, בחנתי אותו? מאיפה אני יודע להגיד לכם את זה? בואו תשמעו דבר מופלא. בתש"ב, ערב סוכס, משמיים נגזר על הרב לקבל אירוע חלילה. אירוע רפואי אחמון אלת-קלן, אז אתם עוד לא נולדתם, והרב היה חודשיים בבית חולים אחמון אלת-קלן, על כיסא גלגלים, משותק חצי גוף, לפני עשרים וחצי שנים. הגדלות שהרב גילה אז, זה אי אפשר לתאר. הוא לא דיבר על זה מילה. הוא לא שאל מה קרה לי, למה אני ככה, כלום, הרופאים תתלו במה שצריך, ועם ישראל התפלל, ובניסי ניסים, אני לא אשכח שדורשרות של ז"ל, היה רואה אותי כל בוקר זוכה לשבת שם לידו, והוא אמר, "אתה יודע, "כך שכבר, כך שעבר, כך שכך, "כך שכך, זה לא יוצא מהזה. "אם לא כל ישראל שם תפילה, "אנחנו, הצוות הרפואי, "לא יודעים איך זה יוצא מהזה." מה שקרה בעקבות האירוע, זה אחמון אלת-קלן, הגוף נחלש, בגלל האירוע, וגם הראש נחלש, המוח. והרב לא היה מסוגל אז ללמוד בעיון, והרופאים אמרו לו, "אתה לא יכול ללמוד עכשיו, לא תצליח." יש שם רמז משהו קשור לסוכס? מישהו זוכר אולי? משהו מדלת מינים? או לאכות בבד איכות, נכון? אז כל שנה הוא היה אומר, הוא היה אומר, יפה מאוד, כל שנה הוא היה אומר, אני מרגיש להשגוח הפרוטיס. שתמיד יוצא לי אילו מצוייץ בסוכס, שקשור לסוכס. תמיד הוא היה אוהב לקשר את הלימודים שלו, לימות השנה. ביום קיפר הוא אחז בין דבר שקשור ליום קיפר, אפילו ביום העצמאות הוא למד משהו שקשור ליום חג אום. אז זה היה כאילו קישר הזה. מאוד יפה. הכל פנים הוא אמר, "בוא מציע!" אתם מבינים מה פירוש "בוא מציע"? שיות בוא חזו, "בוא מציע!" והחמון הלא סתם הוא באמצע האירוע, אז הוא מסר נפשו על זה. טוב, חז היה בבית חולים, ובבוקר אני זכיתי לראות כל יום, כך שהוא למד את הלימודים שלו. אני אתאר לכם איך זה היה נראה. אמרתי לו באותו שנה בערב פסח, באוזן, שאף אחד לא שמע, "סבא, מותר לי להגיד משהו?" "נכון, השנה הזו סיום מאוד מרגש, שלא דילקת יום בחודשיים הנוראים שעברנו בתחילת השנה." הוא אמר לי, "אני זוכר על זה, אני מודה על זה לקב"ה." כאילו, אתה לא צריך להזכיר לי, אני זוכר עליה. אני הייתי מרוגש, אז כמרוי היה מרוגש. הכל פעמים, בוקר אחד, שישב ולמד את הגמורה בבית חולים, אז הוא אומר לי, "אתה יודע, מראש אני זוכה לחזור, תשמעו טוב צדיקים, "כל כך הרבה על הגמורה, כל ימיי, מגיל צעיר, אני חוזר וחוזר, "אז ברוך השם, אני כבר יודע להמשיך את הגמורה בעל פה. "אני יכול גם ללמוד בלי גמורה, אבל בכל זאת אני לומד מתוך גמורה. "עכשיו לפעמים, אני לא מצליח להיזכר בעל פה להמשיך, ומאוד נבעלתי מזה." "נכלש לך משהו במוח, אבל זה לא פגיעה חלילה, אתה תתחזק וגם זה יחזור." אני הייתי חצוף, ועבר חודש, כשחזר הביתה, אמרת לו, "סבא, זוכר מה שסיפרת לי בבית חולים? זה כבר יסתדר? ברוך השם." זה הסתדר, והמצב חזר לקדמותו, שברוך השם, אני לומד את הגמורה, ואני יודע להמשיך בעל פה. עכשיו, הבנתם של מילים עיקרים? מאיפה אני יודע שגדעת שז בעל פה? איך כתוב בגמור, "אוידאה ז בלדין, כמאו אי דמדון". נכון? אז אהלן שבחיים הוא לא דיבר על עצמו, לא יכול לעבור כמעט אחד ויגיד, שסיפר משהו על עצמו, כמעט. אבל גם זה הוא לא רצה לספר. הוא לא סיפר על זה בתור שווח, רק רצה לשפוך את ליבו, על המצב שלפעמים, היום הוא לא נזכר. הוא עדיין נרווח מכבר לדעת מה שהוא אמר. עכשיו הגיעים מהזקנה, ופתאום התחיל לראות שאולי הוא לא מספיק זוכר טוב. אז הוא אמר, "תדעו לכם, אני עכשיו בלעץ לחזור על השס עכשיו", הוא אמר, "הרבה פעמים". אז גם שאני לא ליד הגמורה, כשאני נסכב לנוח, הראש שלי פועל, וחוזר כל הזמן, כי אני פוחד מהמבחן הגדול שהולך להגיע. שומעו את המילים, אני מצטט לכם מילה במילה, אז אני כל הזמן חוזר על השס. סיפור אחד. תשמעו סיפור שאיני מדהים. לפני שנה, זכיתי שהבן שלו, רפשול, אומר לי ככה, תשמע סיפור שעד היום לא סיפרתי. לפני כמה שנים, אבא קורא לי, ואומר לי ככה, תשמע, אני מכין את עצמי למבחן הגדול. באוולי, יש לי הרבה גרסדיאנטוסי. וכל החיים אני חוזר על זה, אני מרגיש אפילו שעכשיו אני זקן, אני זוכר את זה טוב. עליו שכל ימיי אני חוזר על זה. פה אני חושש אולי משהו בזיכרון לא כמו שצריך. תעשה לי טובה, תפנם מזמנך בערב, אני אסגר איתך למעלה, אני אקראת ירושלים ואני אסביר, ואני אבדוק אם אני זוכר. הוא אומר לי כל ערב, דבר שלא ידעתי עליו. הוא היה נסגר איתו שעה וחצי בערב. הוא אומר לי שאפילו הקליט את זה, יש להם את ההקלטה של זה. איך שכאילו הרב אומר שיור ומסביר את הירושלמי. ורק אחרי שעל ידם הוא גמר את כל תלמוד ירושלמי, או תרוג, ואז הוא ירגיש שבור חשם, הוא מסביר טוב, והוא שולט בירושלמי, אז הוא הרגיע אותו שבור חשם, הוא מוכן למבחן. תלמידים עיקרים, אני עושה משהו לשתף אתכם. מישהו מכם גם ראה פעם את ההרשתיימן? עשריכם שזכיתם. יש לי אבא שיריך לנו שנים טובות, וכל השחיס הוא לוקח אותי כל יום לתפילה. אז הוא מדי פעם הוא מספר לי, שהוא זכה לראות את החזוניש. הוא זכה להיבחן אצל החזוניש. כשהוא אומר לי את זה, עובר לי צמר מורת, אני אומר לכם את האמת. לזכות לראות בן אדם, אנחנו לא יודעים מה זה חזוניש, אין לנו כלל מושג מה זה חזוניש בכלל. אין לנו מושג. אין לנו מושג בכלל מה זה. אבל מה זה מנגש אותי, כשאני רואה את אבא שלי שיהיה בריא, והוא אומר לי שורת החזוניש, אני אומר, הנה, אבל נדבק בו, זה נדבק לו. אבא שלי, הוא תמיד חוכם צדיק, בלמידס, עכשיו לא באתי לדבר על אבא שלי, כן? אני רק אומר, הוא יביא עון עוב. אז הוא אומר לי שורת החזוניש, זה משפיע עליי, למה? כי אני רואה איזה קשר בין הדברים. עכשיו, בעזרת השם, אתם תגדלו, גם יהיה לכם בית, יהיה לכם צצאים בעזרת השם, ותשבו בשולחן שבת, וישאלו אותנו, תספר לנו, את מי זכית לראות מהדור הקודם, שזה עשה עלינו רושם. ואז כולכם תספרו, אתם יודעים את מי אנחנו זכינו לראות? את רבחיים קניבסקי, שעכשיו הוא נפך להיות מופת הדורות.
  • [2]: מטען לרכב

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 19:18 סליחה על המעבר על הכללים. ראיתי את ההודעה של הרב אליצור בן שמעון רק לאחר שליחת ההודעה... הייתי באמצע כתיבה.
  • [2]: הפצת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 19/07/2023 09:30 אני הוצאתי 3 כרכים בסדרת ליקוטי רבי עקיבא איגר וזה ספר ש"הולך" טוב, ונמכר בארץ ובחו"ל, אלא שהמפיץ סוגר אתך מחיר על כל ספר שימכר, ויכול לצאת שהספר ימכר ב- 80 אבל אתה מקבל בסביבות 30 לכל ספר, כי גם המפיץ מקבל מזה וגם החנות מקבל, ומה נשאר. ואם זה חול אז יש להם הוצאות משלוח ואיש קשר שם בחול. גם אם תוציא דרך אור החיים או יפה נוף, הם יגבו ממך בכפליים גם כמפיץ וגם כחנות. רק הוצאות משומנות כמו עוז והדר או מכון ירושלים שהחנות מוכרחת להחזיק אותם, וגם יש להם מנגנון הפצה משלהם, וסוכנים משלהם, וגם פרסום בהתאם, שם יש שורת רווח רצינית. בקיצור, אין מצב לריוח ממשי, אולי כיסוי הוצאות, ולכן מוכרחים למצוא תורם לעלויות הספר. ולו בשביל שתוכל להתפנות בישוב הדעת לספר הבא. ולא תהפך להיות מ'מחבר ספרים' למשווק ספרים שכל היום הראש שלו בלמכור עוד 5 ספרים. ואני מדבר כאן על מפיץ הגון וישר, שעושה עבודה טובה, אבל זה השוק וזו המציאות כיום. אגב, מישהו זרק כאן הדפסה של 1000 ספרים, כמדומני שהוא לא כ"כ מבין על מה מדובר, אלא"כ הוא רוצה לחלק לכל השכונה והגיסים והאחים וכדו', או שיש לו איזה ספר נדיר ולהיט. אני באמת הדפסתי את אחד הספרים פעמיים שביחד זה למעלה מ- 1500 ספרים, ונמכרו כולם, אבל זה היה משהו מיוחד שידעתי שילך, (ליקוטי רעק"א על המועדים), אבל שאר החלקים שבסדרה שהערכתי שזה לא כמו המועדים, הוצאתי 400 ו- 350, ולא מתחרט, במצב הנוכחי של השוק, לא להתפתות להוציא 1000, בפרט אם אין לך היכן לאחסן אותם ל- 10 שנים הקרובות. עדיף שתוציא ויגמר, ואז תוציא שוב מהדורה מתוקנת, ואם זה עלויות גבוהות תשיג תורם. מנסיון. היה יהודי שחיבר איזה חיבור שלא אפרט כאן, והיה ברור לי שאולי ילך לו 50 או 100 וגם זה בחסד, ושיכנעו אותו להדפיס 600 ספרים, ושהם יעשו כל מאמץ למכרם, שלחו אותו אלי והתחננתי אליו להדפיס מקסימום 200 - 250, עשה כעצתי, והתקשר לשאול אותי מה עושים עם 150 שנשארו לו, אחרי חלוקות ומכירות בבתי כנסת וישיבות. מקוה שהיה לתועלת הציבור הנפלא שבחבורה קדישא הדין.