לקרוא רק את כותרות העיתונים

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 04:04

אשמיע לך איך אתה נשמע, רק אחליף את האיסורים שדברים שעדין לא נעשו לך כהיתר,
ואז תשמע כמה זה מצחיק אם לא מבכיא:
"נו בנוגע למחלוקת וכשרות, של היום מהודרים מאד.
כי היום הלחלוקה של חרדים וחילונים ופרשנים מאד מחולקת.
תמונות של נשים? זו הבעיה בסדר.
מסית ומדיח ועבודה זרה זה יותר בעיה, אבל נו גם עם זה מסתדרים.
כי ביחד לפעם ברוך ה' יותר טוב".

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
05.11.23,
04:01:31

[שמואל פוקס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 13:00

באותו עניין
שמעתי מבדחן בשבע ברכות
שהיום שאברך קורא ברחוב עיתון הרי הוא מחזי כיוהרא.. שלא מעודכן יום קודם
מקווי הנייעס...

מאת: [email protected]

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 13:55

יש כמה אנשים ששלחו לי באופן אישי תגובות שלא הבינו מה כתבתי, אז אני כותב שוב
את תמצית הענין.

קיצורו של ענין, בדת משה, יש רק שחור או לבן, מצוה או עבירה, אין משהו
פרוה באמצע.
אם אתה טוען שבמקרה הזה זה מותר - מצויין! אבל טענות כמו 'לא כ"כ רגוע כמו
פעם', 'נו נו', וכדו' - כל עוד זה נשאר בגדר עבירה אין נפקא מינה אם זה עבירה
מודרנית, או עבירה מיט א קרעכץ אן א קרעכץ, (בוכה ומצטער בשעת העבירה או לא),
אע"פ זה פחות עבירה, אבל זה עדין עבירה, ולא עושים את זה, זה לא בא בחשבון
בכלל!

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
05.11.23,
13:54:28

מאת: [email protected]

[משה קרפט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 19:44

ונציין מעשה מהמגלה עמוקות שהיה זוכה לגילוי אליהו בקביעות כידוע, ביחד עם
אלישע הנביא וגיחזי, והרבה המקומי שראה זאת שאל למה הוא לא, וענו לו כי הוא
קורא את כותרות העיתונים או משהו כזה.
אינני זוכר פרטים ומקור, אשמח שמישהו יעלה.

המגלה עמוקות חי לי כמעט 500 שנה, לא היו עיתונים בתקופה הזו ובוודאי לא
בפולין שם חי.

מאת: [email protected]

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:31

אני מרגיש על עצמי שכשאני קורא את העיתון אני נופל ל'כוחי ועוצם ידי', וכך גם
כל מי שדיברתי אתו בענין זה.
גם הכותרות לבד מכניסות לאוירה זו, כי מי כמונו העוסקים בכתיבה יודעים
שהמומחיות הגדולה בכותרות היא לכתוב בהם את כל הענין - ובעיקר את המסר שהכותב
חי בו, ולכן מאחר שבדר"כ הכותבים אינם מי שאתה רוצה שיהיו מורי הדרך שלך ושל
בניך, אתה מקבל בעל כרחך את המסר הזה של כוחי ועוצם ידי.
בפשטות משמע בספה"ק שדבר זה הוא גרוע מאד.
יש מי שזה לא משפיע עליו כך? אני שמח מאד לשמוע.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:35

כשענו הנשים המשחקות ואמרו: "הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו" (שמואל א' יח ז)

• הן נפלו ל"כחי ועוצם ידי" רח"ל?

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:46

השאלה אם קוראים את העיתון עם העיניים זה נחשב כמעיישה קריאה? או שמא הוי רק
כהבטה בעלמא

[משה פרידמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:02

הדבר שונה לחלוטין לכאורה

גם בעצם המלחמה עפ''י ה'
וגם בתקוות הניצחון שזה ביד ובשם ה' מבואר בדברי הנביאים שם

ולא בצבא שלנו וביכולת שלנו

ובלי להיכנס כאן כלל וכלל לדיון השקפתי על עצם המדינה ובמשנת הרבי
מסאטמאר זצ''ל וכו'

אלא בכללי על עצם התקווה בצה''ל ודומיו

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:05

מי שכתב שלא היו עיתונים לפני 500 שנה.
בהגהות על 'מעשה צדיקים' לרב אסף רביב יצ''ו מביא שהיה כבר מלפני כ-700 שנה.
ב'מעשה בפלוני בשנת כו"כ שנתחכם ועשה הדפוס' יעויין שם.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
06.11.23,
00:03:47

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:17

באתי להעיר שהדבר מורכב,
והכרה בשליח אינה אמורה להיות סתירה בהכרה במשלח.

[רבינו] בחיי במדבר פרק יג
סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה ולה' הַתְּשׁוּעָה. (משלי כא, לא)
שלמה המלך ע"ה יזהיר כל אדם בכתוב הזה שיעשה כל דבר שיצטרך לעשות ובדרך הטבע
כל מה שבכוחו, ושימסור השאר בידי שמים, כי הנס אינו חל אלא בחסרון הטבע,
ועיקר יצירת האדם בנוי על מדת הטבע, ועל כן יצטרך שיעשה האדם פעולות וענינים
שיהיו הכנות להשיג בהן חפצו ולעמוד על משאלות לבו, כמי שרוצה ללכת למלחמה על
אויביו שראוי לו שיכין כלי זיין וסוסים ומרכבות ליום מלחמה, שאם אינו מכין
ויסמוך על הנס ימסר ביד אויביו, או כמי שיש לו חולה שהוא ראוי לתקן לו מסעדים
וסמים למאכלו, ומאכילו המאכלים המועילים ולמנוע ממנו המאכלים המזיקים.
*ואחר שעשה לו כל יכלתו והשתדל בכל כחו ועשה בדרך הטבע כל הכנותיו אין ראוי לו
לבטוח שיגיע אל רצונו רק בשם יתעלה לא בהכנות האלה, כי יש אדם שיאבד במלחמה עם
כל ההכנות, ויש שינצל מבלעדיהן, *ויש חולה שימות עם המאכלים המועילים ויש
שתגיע לו רפואה עם המאכלים הרעים המזיקים, וא"כ אין עיקר התשועה בענין המלחמה
ולא בענין הרפואה להכנותיהם רק בשם יתעלה שכן כתיב: (תהילים קמז, ג) "הרופא
לשבורי לב ומחבש לעצבותם", וכתיב: (תהלים קמז, י) "לא בגבורת הסוס יחפץ לא
בשוקי האיש ירצה", וכתיב: (תהלים לג, יז) "שקר הסוס לתשועה", זאת כוונת התורה
ורוב הפסוקים מוכיחין כן.
ולכך תצוה התורה לישראל להשתדל בהכנות האלה שיצאו חלוצים בעלותם למלחמה על
אויביהם, ושישימו אורב ושישלחו מרגלים בערי האויבים, כי כל הענינים האלה הם
הכנות לעשות מה שבכח האדם לעשות בדרך המנהג והטבע, ואחר כן יפעול הנס על כל
מעשה הטבע, *ואף על פי שישראל לא היו צריכין לזאת לפי שלא היה נצחונן בדרך
המנהג והטבע כי אם על פי הזכות והעונש, ואם היו זכאין מעט מהם ינצחו עמים
רבים, ואם היו חייבים מעט מן האויבים ינצחו רבים מהם, מכל מקום באה מצות התורה
לישראל לעשות כל השתדלותם בהכנות האלה ואחר כך למסור הענין למי שהתשועה לו, כי
התורה לא תסמוך על הנס לעולם. *ומטעם זה צוה הקדוש ברוך הוא לנח מעשה התיבה כי
בידוע שהיה ביכלתו יתעלה שיעביר נח ובניו ברגליהם על מי המבול, ולא יצטרך נח
להתנהג בזה בדרך הטבע שיעשה תיבה מעץ ידוע וממדה ידועה באורך וברוחב, אבל
התורה תצוה לנו בכך שנשתדל בהכנות בכל הענינים, ועם כל השתדלותנו שתהיה
אמונתנו שאין עקר התשועה בהם רק בשם יתעלה, וזהו שאמר שלמה בכאן: "סוס מוכן
ליום מלחמה ולה' התשועה" וכן מצינו בדוד ע"ה כששאל באורים ותומים השיבו הקדוש
ברוך הוא: (שמואל - ב ה, כג) "הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים", צוה להשתדל
בדרך המנהג והטבע, כמנהג שאר האומות הנוצחין בטבע, וכן מצינו במלחמת העי שאמר
הש"י ליהושע: (יהושע ח, ב) "שים לך אורב לעיר מאחריה". והוא הטעם בעצמו
במרגלים ששלח משה רבינו ע"ה במדבר פארן שהקב"ה צוה בכך.

דרשות הר"ן הדרוש העשירי
בתחילה הזהיר את ישראל על שני דברים, האחד שלא יתלו הצלחתם בכוחם ועוצם ידם,
והשני שלא יתלו כיבוש הארץ בזכותם. כי למעלה מזה אמר (דברים ח יב - יח) פן
תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת ובקרך וצאנך ירביון וגו', ואמרת בלבבך כחי
ועצם ידי עשה לי את החיל הזה, וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות
חיל. רצה בזה, כי עם היות שאמת שיש באישים סגולות מיוחדות לדבר מהדברים, כמו
שיש אנשים מוכנים לקבל החכמה, ואחרים מוכנים לשית עצות בנפשם לאסוף ולכנוס, ולפי
זה יהיה אמת בצד מה, שיוכל העשיר לומר כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה, עם
כל זה, עם היות שהכח ההוא נטוע בך, זכור תזכור הכח ההוא מי נתנו אליך ומאין
בא. והוא אומרו (שם יח) וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל, לא
אמר וזכרת כי ה' אלהיך נותן לך חיל, שאם כן היה מרחיק שהכח הנטוע באדם (לא)
יהיה סיבה אמצעית באסיפת ההון, ואין הדבר כן, ולפיכך אמר כי עם היות שכחך עושה
את החיל הזה, תזכור נותן הכח ההוא, יתברך.

מאת: [email protected]

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 04:36

יש כאן בעיקר ענין השקפתי, אנחנו זה לא הם, כלומר לא שלחנו אותם, אם היו
שואלים אותנו היינו אומרים להם קודם לשמור תורה ומצוות, ואז ללכת לישיבה ולא
לשם, ואז לא להתגרות באומות.
אחרי כל זה - אם יש מלחמה? בפרט אם זה פיקוח נפש? אז אם הדבר הנכון זה להלחם -
מצויין!
אבל יש סדר עדיפויות! והדרך שלהם זה בגדר לתיקוני שדרתיך ולא לעוותי, ואין
לנו שייכות עמהם, לכם לא שייך לומר: "כוחותינו מתעמתים עם כוחותיהם" וכיוצא
בזה, אלא: "כוחותיהם עם כוחות אחרים".

אלא מה? הסיפורים! אוהו! הסיפורים... אני לא מכחיש, זה בהחלט מעניין ומושך,
בפרט שזה קורא עכשיו ממש, וזה לא איזה עלילה דמיונית בספר קומיי מצוייר.

אז זה ניסיון, וכל אחד יראה לעשות את מה שנכון.

מי שמתרגש ובוכה, או שמח וכדו', מאיזה דרשה מלהיבה של חילוני או משהו כזה...
נעבאך, זה כמו הסרטים שמקרינים לנשים בחול המועד, שהם מאד בוכות עם הדמויות
בסרט, אע"פ שהם יודעות בעצם שזה בלוף, והמסריט עומד מול השחקן 5 פעמים וצוחקים
ולא מצליחים לעשות את עצמם, עד שיצא איזה סצנה מוצלחת, אבל נשים
שפסולות לעדות, ומתרגשות בכל שטות וחיות את זה כאילו זה ממש ממש נכון ואמיתי -
זו אשה! ונעבאך מי שהוא בגדר אשה בעיתונים או פוליטיקה, ששם זה עוד הרבה יותר
גרוע משחקני סרטים 'חרדים'.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
06.11.23,
04:28:45

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 05:51

היה יותר טוב שכל אחד ישמור את ''השקפותיו'' (ודרשותיו) לעצמו (בפרט כשזה לא
מפיהם ומדרכם של מעבירי המסורת )
ודי למבין.

יהי רצון שהאשכול ינעל בהקדם ...

מאת: [email protected]

[משה קרפט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 06:14

מי שכתב שלא היו עיתונים לפני 500 שנה.
בהגהות על 'מעשה צדיקים' לרב אסף רביב יצ''ו מביא שהיה כבר מלפני כ-700 שנה.
ב'מעשה בפלוני בשנת כו"כ שנתחכם ועשה הדפוס' יעויין שם.

אין לי מושג מי הרב הנ"ל ואשמח לראות מקור לדברים.
בכל אופן על פי כל הידע ההיסטורי שלנו לא היה עיתונים בזמן הזה (אולי במרכזי
המסחר קצת התחיל-אבל גם זה בצורה שונה לגמרי מהידוע לנו, בלי 'כותרות').

מאת: [email protected]

[a f - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 06:34

[משה קרפט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 06:55

המגלה עמוקות לא חי בסין או ביפן, הוא חי באירופה ושם עדיין לא היו עיתונים.
העיתון היהודי הראשון שהבאת התחיל לצאת לאור כארבעים שנה אחר פטירת המגלה
עמוקות (בשנת שצ"ג-1633 למניינם).
העיתון הנ"ל כמו כל העיתונים עד לפני שלוש מאות שנה בערך יצאו רק באזורי
המסחר הגדולים כמו אמסטרדם ונציה ולונדון, בפולין הנחשלת לא היה עיתונים גם
מאה שנה אחרי המגלה עמקות.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 07:28

"אנחנו" גם לא שלחנו את ירבעם בן יואש.
עי' מלכים ב' פרק יד.

[a f - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 07:45

[a f - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 08:38

[עריכה תורנית - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 09:41

הדיון נעול.
שמואל

[משה קרפט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 10:03

מעניין.
לא שמעתי על העיתון הזה וגם לא מצאתי עליו כלום בחיפוש מהיר.
זה אמור להיות עיתון יהודי? כי העיתון היהודי הראשון הוא גזטה דה אמסטרדם שיצא
כמה עשרות שנים אחר כך.
אשמח לשמוע מאיפה הבאת את העיתון הנ"ל.
בכל אופן, המגלה עמוקות נפטר 15 שנה לפני שנת ת"ח, כך לענייננו אין זה נ"מ.