חוו"ד בדילמת פתיחת ראשי תיבות

[מ. ש. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 13:19

לפני זמן מה הציג מאן שהוא בירור על ר"ת איך לפתוח
וענה אחד שר"ת מקובלים כדאי להשאיר שלא לגדל דור של עמי הארץ
משום מה משפט זה תפס אותי, ומאז אני בדילמה כל הזמן ואני חושב הרבה ע"כ אם זה
נכון או לאו, ומה באמת יש לעשות
כי מצד אחד טענה זו צודקת מאוד, וצריך להתרגל למשפטי הר"ת וכדו'
אבל מאידך היום הרבה מאוד ספרים וביניהם ספרי יסוד כגון משנה ברורה [של לשם
ועוז והדר ועוד], וכן פירש"י על החומש ועוד ועוד הרבה [ואפי' גמרות], מגיעים
עם פתיחת כל הר"ת [כמעט, רובו ככולו] ואם כן, אם זה כבר ממילא כך המצב, אולי
כבר עדיף לפתוח שלא להקשות, כי באמת אין הדור מורגל בר"ת

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 13:28

לפני זמן מה הציג מאן שהוא בירור על ר"ת איך לפתוח
וענה אחד שר"ת מקובלים כדאי להשאיר שלא לגדל דור של עמי הארץ
משום מה משפט זה תפס אותי, ומאז אני בדילמה כל הזמן ואני חושב הרבה ע"כ אם זה
נכון או לאו, ומה באמת יש לעשות
כי מצד אחד טענה זו צודקת מאוד, וצריך להתרגל למשפטי הר"ת וכדו'
אבל מאידך היום הרבה מאוד ספרים וביניהם ספרי יסוד כגון משנה ברורה [של לשם
ועוז והדר ועוד], וכן פירש"י על החומש ועוד ועוד הרבה [ואפי' גמרות], מגיעים
עם פתיחת כל הר"ת [כמעט, רובו ככולו] ואם כן, אם זה כבר ממילא כך המצב, אולי
כבר עדיף לפתוח שלא להקשות, כי באמת אין הדור מורגל בר"ת

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 13:42

לענ"ד פתיחת ראשי תיבות חשובה מאד בזמננו. ומסיבה פשוטה יותר.
כיון שאנו עמלים להנגיש את הטקסט בצורה הברורה ביותר לקורא, עלינו לדעת שראשי
תיבות בתוך הטקסט - מקשים ומכבידים על הקריאה, גם אם הם ידועים וברורים.
בדקו מה יותר קל ונחמד לכם לקרוא.

מאת: [email protected]

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 13:46

לענ"ד יש הבדל בין ספרי מק"ג, ש"ס, מ"ב וכד' שיד הכל ממשמשת בהם, ב"ה,
לבין ספרי עיון מעמיקים הראויים לבני תורה מובהקים (או מעט פחות מזה...).
דוגמה קיצונית - איש לא יחשוב לפתוח ר"ת (אבי"ע, ת"ת וכיו"ב) בספרי קבלה...

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 13:53

מכיר אני מי שפותח בספרי קבלה ת"ת אבל לא אבי"ע, כיון שזה בא להסביר את המילה
עולמות איזה עולמות ולכן צריך לקצר שלא לכתוב את הפירוש יותר מהמילה המתפרשת
שהיא עולמות. וכן עוד.
כמו המושג נטל"פ שעדיף לקצרו בשביל ההבנה מאשר להאריך בו, זה לא ר"ת שצריך
בראש לתרגם ואז מקשה על הקריאה, אלא להפך מקל על הקריאה, כי יש בראש מושג של
נטל"פ יותר מאשר את הפרשנות של מאכל פגום שפטורים עליו בגלל שאינה ראויה לגר
ונאמר לגר אשר בשעריך וכו'
וכמו כן אם בתוך קטע צריך להזכיר את המושג הרבה פעמים, כמו אשלד"ע או אא"מ
דשלב"ע, או קלבד"מ או נטל"פ,

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 13:54

השאלה היתה בעצם, האם עלינו העורכים מוטלת האחריות לדאוג לקלות והנגשת התורה,
או גם על הרמה.
הדילמה שבה התחבטו בכל הדורות.
החל ממחלו' ר"י ור"מ אם רק תלמיד שתוכו כברו או כל אחד מוזמן לשבת בבית המדרש.
כתיבת הבית יוסף, וההתנגדות שהיתה לזה
וכן הלאה.
והרחיב בענין המשך חכמה בפרשת וילך (דברים לא, ט)

--

[חיים ס. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 14:29

ישנם ר"ת כמו וא"ת וי"ל וצ"ע, שאין טעם לפותחם,
וישנם ר"ת לא ידועים כ"כ כמו ש"ח [שבועה חמורה] שכדאי לפתוח,
השאלה על מה שבאמצע.

מאת: [email protected]

[ש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 14:33

א. אני פותח כמעט הכל. גם וא"ת, וי"ל.
(חוץ משליט"א, זצ"ל, וכדומה).

ב. קצת קשור למחלוקת [אנשי זמנינו]
אם להשאיר ספרים ישנים בכתב רש"י,
או להחליף לכתב מרובע.
אוהבי כתב רש"י יכולים להסתדר גם עם מרובע,
אבל אוהבי כתב מרובע קשה להם יותר עם כתב רש"י .

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 14:40

הכלל הוא, מה שנקרא בראשי תיבות [כגון שליט"א, כנ"ל, רש"י וכדו'] אין צורך
לפתוח.

[משה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 14:41

לדעתי כיום כדאי לפתוח את כל הראשי תיבות מלבד שמות ספרים שהשם השתרש בראשי
תיבות כמו ט"ז ש"ך וכדומה שלא מוקבל לכתוב טורי זהב או שפתי כהן

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 15:06

לענ"ד ראוי לפתוח את רוב הר"ת והדברים נוגעים לדברי ספר חסידים דלהלן:
"ולמה אין שונין לחכם ולמה אין מפרשין לחכם לפי שכתוב (משלי א' ה') ישמע חכם
ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה וכיון שהוא חכם אם היו מפרשים לו לא היה משים
לבו להבין דבר מתוך דבר. ובזמן הזה שאין חכמה יתירה צריך לרב לפרש הכל, גם אם
יכתוב פירוש יפרש כל הצורך כדי שלא יהא יגע לחשוב ויבטל משאר דברי תורה, ומה
שאמרו בתורת כהנים אין שונין לחכם ואין מפרשים לחכם, כגון חכם שמבין בזריזות
שנאמר (שם י"ד ו') ודעת לנבון נקל, כמו שאמר בן עזאי לר' יוסי הגלילי בתורת
כהנים כשהיו מקשים לו. [כשיהיה לו קושיא] יאמר החכם בכאן יש קושיא וישים
התלמיד אל לבו שידע מעצמו ויכנס בחריפות, וכשלא ידע אז הרב יגיד לו". (ספר
חסידים (מרגליות) סימן תתקפד)

[אברהם חפץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 15:08

א. הנחת היסוד שבשאלה מוטעית. אנשים שאינם יודעים ר"ת אינם בגדר עמי הארצות
(עם הארץ זה מי שבור בתורה, אפילו אם הוא בקי בר"ת. ואם אדם גדול בתורה, הוא
ת"ח גם אם אינו בקי בר"ת). לכן אין סיבה לא לפתוח.
ב. לגבי מה שכתבו: "השאלה היתה בעצם, האם עלינו העורכים מוטלת האחריות לדאוג
לקלות והנגשת התורה, או גם על הרמה. הדילמה שבה התחבטו בכל הדורות".
טעות! 1. ההתלבטות הזאת היתה שייכת לגבי מחברי ספרים, ולא לגבי עורכים. ודאי
כל התפקיד של עורך זה להנגיש הדברים בצורה הבהירה וברורה ביותר. 2. וגם זה היה
שייך בעבר. בימינו הגישה היא לפתוח ולבאר כמה שיותר. בדומה לפרוייקטים של
השוטנשטיין וכדו'. ובדיוק כרגע זכיתי בס"ד לקרוא מה שהביא מעשה הכתב מספר
חסידים, שבימינו שאין חכמה יתירה, צריך לפרש כמה שיותר.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 15:19

א. הנחת היסוד שבשאלה מוטעית. אנשים שאינם יודעים ר"ת אינם בגדר עמי הארצות
(עם הארץ זה מי שבור בתורה, אפילו אם הוא בקי בר"ת. ואם אדם גדול בתורה, הוא
ת"ח גם אם אינו בקי בר"ת). לכן אין סיבה לא לפתוח.
ב. לגבי מה שכתבו: "השאלה היתה בעצם, האם עלינו העורכים מוטלת האחריות לדאוג
לקלות והנגשת התורה, או גם על הרמה. הדילמה שבה התחבטו בכל הדורות".
טעות! 1. ההתלבטות הזאת היתה שייכת לגבי מחברי ספרים, ולא לגבי עורכים. ודאי
כל התפקיד של עורך זה להנגיש הדברים בצורה הבהירה וברורה ביותר. 2. וגם זה היה
שייך בעבר. בימינו הגישה היא לפתוח ולבאר כמה שיותר. בדומה לפרוייקטים של
השוטנשטיין וכדו'. ובדיוק כרגע זכיתי בס"ד לקרוא מה שהביא מעשה הכתב מספר
חסידים, שבימינו שאין חכמה יתירה, צריך לפרש כמה שיותר.

[מ. ש. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 16:07

הכל נכון
אבל מה שהרב שולמן ועוד טענו לבדוק בעצמנו מה יותר קל, דהיינו לחפש לעצמנו
חיים קלים
אז אם מתחשבים במה שקל צריך לנקד את כל הארון הספרים היהודי, ולעשות מתיבתא על
אל"ף בי"ת... ואולי בכלל להתחיל ללמוד עם שיעורים מוקלטים בקול הלשון וכו'
הרי כל גדולי הדורות ורועי ישראל מימות התנאים ועד ימינו אנו גדלו והצליחו
ועשו פרי ע"י שהתייגעו להבין כל ש"ך וט"ז וב"ש וכו',
ולא חיפשו דרכים להקל מעצמם, וחלק מיגיעת התורה הוא ללמוד עם הר"ת
המקובלים, כגון
וא"ת וי"ל ה"ה ה"נ משא"כ א"כ ג"כ ועוד ועוד...
וכמובן שמה שלא מקובל אכן כדאי לפתוח כדי יתבזבז הזמן לפענח את הר"ת [כי
הלומדים אינם מחוברים לקבוצה הנפלאה כאן שכל ספק בר"ת אפשר לשאול ולקבל מענה
תוך שניות]

מאת: [email protected]

[צפנת פענח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 16:19

בשולי המו"מ אם לפתוח ר"ת או לא, יש להזהר מאוד מאוד (ואולי הרבה מאוד'ים) שלא
להשתמש במחשב בשיטת "מצא-החלף".
כבר ראיתי ספרים שפתרו במקום "ריש לקיש" כתבו "רוצה לומר", ובמקום "מעבר לעבר"
(בר"ת מעל"ע) פתרו "מעת לעת".
ולגופו של ענין, לענ"ד, ר"ת כמו וא"ת וי"ל, שגם מדפיסי הש"ס פתחו וסגרו לפי
המקום שהיו צריכים להסתדר עם האותיות (כפי שניכר למי שמשוה עם דפוסים קודמים,
שלא תמיד הדפוס העתיק במדויק את הר"ת או את הפתרון מהדפוס הקודם), אפשר לפתוח
גם באופן תמידי, כי זה מיקל (וכן, לענ"ד מותר להקל על הלומד. כמו שגם הכותב אם
בר הכי הוא כותב בצורה המובנת ביותר, כדי שהלומד לא יצטרך להתאמץ). אבל ר"ת
שחוזרים על עצמם פעמים רבות בעניין מסוים ראוי לפתוח פעם או פעמיים ואח"כ
להשאיר סגור, כי הלומד כבר מתרגל לר"ת ומתחיל להפריע שעל מושג (כמו: מחויב
שבועה ואינו יכול לישבע) שחוזר על עצמו 7 פעמים בקטע הוא צריך לקרוא 5 שורות!
ב-יום חמישי, 23 בנובמבר 2023 בשעה 16:07:46 UTC+2, מ. ש. כתב/ה:

[אברהם חפץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 16:27

אם יש ענין להתייגע, למה רש"י חיבר את הפירוש שלו?
ולמה יש שוטנשטיין ומקרא מפורש ופירושי עוז והדר על אור החיים ורמב"ן ועוד?
אלא בכל דור באים ופותחים ומבהירים יותר, בשל חולשת הדורות.
זה לא סותר שבאמת יש ענין להתייגע. ולכן להשתדל קודם ראשי ואח"כ רש"י, ולא
תמיד כדאי ללמוד מהשוטנשטיין וכו'. אבל כיום צריך לבאר ולהבהיר כמה שיותר, כפי
שהביא הרב מעשה הכתב מס"ח.

לגבי מה שכתבו: "חשבון צודק אבל בדרך כלל לא מעשי, מי שגדול בתורה למד הרבה,
ומן הסתם נתקל בר"ת רבים דרך לימודו".
החשבון הוא מעשי מאוד לעניננו! הנפק"מ של טענתי היא, שאין סיבה לא לפתוח ר"ת
כדי לא לגדל דור של ע"ה. שהרי מקסימום יגדל דור שאינם יודעים ר"ת אבל זה לא
יגרום לגדילת דור של ע"ה.
ולכן אין סיבה לא לפתוח ר"ת. האי, מה תאמר, שמא יגדל דור של ע"ה... – זה לא
נכון! מקסימום יגדל דור שאינו יודע לפתוח ר"ת. לכן אין חשש בפתיחת ר"ת.

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 16:31

אני חושב שצודק הרב שולמן וסייעתו
שיש לפתוח כמה שיותר, ואף לנקד מה ששייך ויתקבל
חוץ ממילים שהפתיחה רק תסבך
כמו כנ"ל שליט"א וכו' וא"ת וצ"ע
וחבריהם.

מאת: [email protected]

[מ. ש. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 16:54

ומה עם לפענ"ד הנלפענ"ד, המע"ה, דשיל"מ כשהו קיים כמה שורות בזה אחר זה?

[מ. ש. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 16:56

לפי הנ"ל אני מציע שבישיבות יתחילו ללמוד רק עם שוטנשטיין ומתיבתא

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 17:06

החסרון היחיד שאני מכיר, הוא שכאשר הדור הצעיר יפתח ספר ישן יותר [זה קורה מדי
פעם...], לא ידע לפתוח את הר"ת.
אך האם משום כך לא נקל על הלומדים???
האין ברור שרוב [יש יוצאים מן הכלל] הלומדים מעדיפים ללמוד ממהדורות יפות
ובהירות ?
לענ"ד אין חילוק בין הדפסה יפה לפתיחת ראשי תיבות.