דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עצות למהדירי ספרי דרוש

2023
5 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 13:09

    שלום וברכה,

    אני מחזיק בידי מזה זמן רב כמה עצות הנוגעות למהדירי ספרים.
    ראיתי לנכון לשתף את החברים הנכבדים, ובפרט את אלו המתחילים ובאים בשערי ההדרת
    ספרים, וכמו שאני נהנתי מדברי בעל העצה, יתכן וגם כאן כמה יקרים יראו בהן אור.
    וכמובן שמי שמחזיק באמתחתו עצות נכבדות נוספות בענין ויוכל להוסיף מדיליה
    בשרשור זה, תע"ב.

    1. לבקש ממי שהחכמה שלו – להתפלל לכוון לאמת כפי שהיתה דעתו של המחבר
      ברצונו ית'.
    2. בקיאות בתנ"ך ובחז"ל - רעה המלך (מלכים-א ד ה) אין צורך לתקן ל'רע
      המלך' כי המחבר התכוון לביטוי בנביאים. לפני תיקון שאיננו מוכרח 100% כדאי
      לעשות חיפוש במאגרים לוודא שאין כזה ביטוי תנ"ך או בחז"ל
      (יש הפתעות...).
    3. תיקון מליצות - לעתים העורך אינו בקי היטב במליצות ושולח ידו לתקן
      "המעוות". וכבר נמצא שעורך תיקן מליצה באחד מספרי הדרוש הקדמונים ושיבש הלשון:
      בספר נכתב "בשנותו את טעמו", כלומר המחבר מתבטא באופן מליצי ובא לתת טעם למה
      ישנו שינוי בין דבר אחד למשנהו, והעורך שלא זכר באותו הרגע את הפסוק שינה
      ל'בשנותן את טעמו'.
    4. פתיחת ר"ת זהירה - לעתים הגרשיים באות לציין הדגשה ולא ר"ת - לעתים
      המחבר מניח סגולתות בכת"י לצורך הדגשת ענין כלשהוא, ובדפוסים תרגמו את הסגולתא
      לגרשיים.

    לדוגמא: וא"ת - הוא לא תמיד ואם תאמר, אלא הדגשה מאת המחבר בכת"י למילה 'ואת'.

    ולאידך גיסא, יש להזהר לדוגמא אם כותב המחבר 'אלף ותשע"ה', אין כוונתו בהכרח
    להדגשה אלא כאן הכוונה ל-1775.

    1. מחיקת תו – יש ליזהר כשסורקים ובודקים את הטקסט זמן ממושך, לעתים
      מדפדפים בוורד מהכא להתם, ובטעות, אחד המקשים במקלדת נלחץ ומוחק תו כלשהוא. אם
      מסופקים אם נמחק תו בוורד כדאי לבצע ביטול כמה פעולות אחורה (CTRL+Z) ושוב
      להחזיר הפעולה (CTRL+Y) ולוודא שאין מפגעים.
    2. טעויות בדפו"י. חילופי אותיות - ורמוז-ורמזו, אילו-אולי,
      בחיקך-בחקיך; תזוזת אותיות – קורה שמילה או יותר זזות קדימה או אחורה ויש
      לבחון להשיבם למקומן המקורי; חיתוכי אותיות - וא"ו שהתקצרה ליו"ד, כ"ף
      הדומה לבי"ת וכעזה"ד; מילות הדומות – יש להביא בחשבון שבדפוסים ישנים
      המדפיסים/מעתיקים מדלגים בטעות שורה שלימה מחמת שבשתיהן ישנן מילה זהה.
    3. לכל מחבר סגנון משלו – דגש נוסף יש לראות בעובדה שכל מחבר נוקט והולך
      בלשון משלו, ועל כן אחרי שמתרגלים ללשון היחודית שלו קל יותר לקבל את האיזון
      הנכון בסיקול טעויות.
    4. *לשון משונה *– לעתים המחבר חורג מלמודו ונוקט לשון שונה מהרגיל. השינוי
      הזה עשוי לנבוע מהעובדה שהמחבר בא לבאר כעת פסוק והוא שוזר בביאורו את לשון
      הפסוק או לשון דומה לה. ועל כן יש להכיר את הפסוקים אחור וקדם עליו נסוב הדרוש.
    5. *תחביר שאיננו מורגלים בו *– הוא תופעה מצויה אצל מחברים קדמונים, ועל
      כן יש לשקול בכובד ראש לפני שמתקנים הלשון, וכנז'. דבר זה נרכש לאחר לימוד
      ממושך בלשון המחבר.
    6. *הפסק הלשון *– קורה והמחבר מתחיל משפט כלשהוא ובתוכד"ד הוא נכנס לביאור
      בתוך ביאור, כך שברגע שתמו הביאורים הקצרים העורך לא מבין מה המכוון, כי הוא
      לא שם לב שהמחבר חוזר להשלים את ראשית המשפט. אך אם נסתכל על המשפט "מלמעלה"
      ונשמיט כביכול את כל הביאורים הקצרצרים - יושלם הפאזל.
    7. *ציון מ"מ הנודע *– לעתים המחבר כותב 'כנודע' והעורך מחפש את המ"מ כדי
      לציין איה מקום הוודעו. אך יש לתת את הדעת על מה נסובה המילה 'כנודע' על ראשית
      המשפט או על אחריתו (וממילא ישתנה המ"מ וגם הפיסוק) לדוגמא: ומשה רבינו ע"ה
      נסתלק מלהיות כהן לאחר ימי המלואים כנודע כי מאן בתחילה במראה הסנה להשלח
      להציל את ישראל.
    8. *קושי בתיקון שגיאות *– לעתים לומדים קטע בספר ומרגישים שהלשון אינה
      זורמת כתיקנה לאור סגנונו של המחבר, ונצרך כנראה תיקון. הנסיון מוכיח, שלעתים
      אם משאירים את הקטע המוקשה לזמן אחר וניגשים אליו מחדש, בס"ד עולה הפתרון.
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 13:09

    שלום וברכה,

    אני מחזיק בידי מזה זמן רב כמה עצות הנוגעות למהדירי ספרים.
    ראיתי לנכון לשתף את החברים הנכבדים, ובפרט את אלו המתחילים ובאים בשערי ההדרת
    ספרים, וכמו שאני נהנתי מדברי בעל העצה, יתכן וגם כאן כמה יקרים יראו בהן אור.
    וכמובן שמי שמחזיק באמתחתו עצות נכבדות נוספות בענין ויוכל להוסיף מדיליה
    בשרשור זה, תע"ב.

    1. לבקש ממי שהחכמה שלו – להתפלל לכוון לאמת כפי שהיתה דעתו של המחבר
      ברצונו ית'.
    2. בקיאות בתנ"ך ובחז"ל - רעה המלך (מלכים-א ד ה) אין צורך לתקן ל'רע
      המלך' כי המחבר התכוון לביטוי בנביאים. לפני תיקון שאיננו מוכרח 100% כדאי
      לעשות חיפוש במאגרים לוודא שאין כזה ביטוי תנ"ך או בחז"ל
      (יש הפתעות...).
    3. תיקון מליצות - לעתים העורך אינו בקי היטב במליצות ושולח ידו לתקן
      "המעוות". וכבר נמצא שעורך תיקן מליצה באחד מספרי הדרוש הקדמונים ושיבש הלשון:
      בספר נכתב "בשנותו את טעמו", כלומר המחבר מתבטא באופן מליצי ובא לתת טעם למה
      ישנו שינוי בין דבר אחד למשנהו, והעורך שלא זכר באותו הרגע את הפסוק שינה
      ל'בשנותן את טעמו'.
    4. פתיחת ר"ת זהירה - לעתים הגרשיים באות לציין הדגשה ולא ר"ת - לעתים
      המחבר מניח סגולתות בכת"י לצורך הדגשת ענין כלשהוא, ובדפוסים תרגמו את הסגולתא
      לגרשיים.

    לדוגמא: וא"ת - הוא לא תמיד ואם תאמר, אלא הדגשה מאת המחבר בכת"י למילה 'ואת'.

    ולאידך גיסא, יש להזהר לדוגמא אם כותב המחבר 'אלף ותשע"ה', אין כוונתו בהכרח
    להדגשה אלא כאן הכוונה ל-1775.

    1. מחיקת תו – יש ליזהר כשסורקים ובודקים את הטקסט זמן ממושך, לעתים
      מדפדפים בוורד מהכא להתם, ובטעות, אחד המקשים במקלדת נלחץ ומוחק תו כלשהוא. אם
      מסופקים אם נמחק תו בוורד כדאי לבצע ביטול כמה פעולות אחורה (CTRL+Z) ושוב
      להחזיר הפעולה (CTRL+Y) ולוודא שאין מפגעים.
    2. טעויות בדפו"י. חילופי אותיות - ורמוז-ורמזו, אילו-אולי,
      בחיקך-בחקיך; תזוזת אותיות – קורה שמילה או יותר זזות קדימה או אחורה ויש
      לבחון להשיבם למקומן המקורי; חיתוכי אותיות - וא"ו שהתקצרה ליו"ד, כ"ף
      הדומה לבי"ת וכעזה"ד; מילות הדומות – יש להביא בחשבון שבדפוסים ישנים
      המדפיסים/מעתיקים מדלגים בטעות שורה שלימה מחמת שבשתיהן ישנן מילה זהה.
    3. לכל מחבר סגנון משלו – דגש נוסף יש לראות בעובדה שכל מחבר נוקט והולך
      בלשון משלו, ועל כן אחרי שמתרגלים ללשון היחודית שלו קל יותר לקבל את האיזון
      הנכון בסיקול טעויות.
    4. *לשון משונה *– לעתים המחבר חורג מלמודו ונוקט לשון שונה מהרגיל. השינוי
      הזה עשוי לנבוע מהעובדה שהמחבר בא לבאר כעת פסוק והוא שוזר בביאורו את לשון
      הפסוק או לשון דומה לה. ועל כן יש להכיר את הפסוקים אחור וקדם עליו נסוב הדרוש.
    5. *תחביר שאיננו מורגלים בו *– הוא תופעה מצויה אצל מחברים קדמונים, ועל
      כן יש לשקול בכובד ראש לפני שמתקנים הלשון, וכנז'. דבר זה נרכש לאחר לימוד
      ממושך בלשון המחבר.
    6. *הפסק הלשון *– קורה והמחבר מתחיל משפט כלשהוא ובתוכד"ד הוא נכנס לביאור
      בתוך ביאור, כך שברגע שתמו הביאורים הקצרים העורך לא מבין מה המכוון, כי הוא
      לא שם לב שהמחבר חוזר להשלים את ראשית המשפט. אך אם נסתכל על המשפט "מלמעלה"
      ונשמיט כביכול את כל הביאורים הקצרצרים - יושלם הפאזל.
    7. *ציון מ"מ הנודע *– לעתים המחבר כותב 'כנודע' והעורך מחפש את המ"מ כדי
      לציין איה מקום הוודעו. אך יש לתת את הדעת על מה נסובה המילה 'כנודע' על ראשית
      המשפט או על אחריתו (וממילא ישתנה המ"מ וגם הפיסוק) לדוגמא: ומשה רבינו ע"ה
      נסתלק מלהיות כהן לאחר ימי המלואים כנודע כי מאן בתחילה במראה הסנה להשלח
      להציל את ישראל.
    8. *קושי בתיקון שגיאות *– לעתים לומדים קטע בספר ומרגישים שהלשון אינה
      זורמת כתיקנה לאור סגנונו של המחבר, ונצרך כנראה תיקון. הנסיון מוכיח, שלעתים
      אם משאירים את הקטע המוקשה לזמן אחר וניגשים אליו מחדש, בס"ד עולה הפתרון.
    תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 13:21

    יישר כח עצום על העצות והיוזמה!!

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 13:21

    יישר כח עצום על העצות והיוזמה!!

    תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 19:34

    רציתי להוסיף דוגמא שנתקלתי בה לאחרונה, שהמהדירים שינו מדברי המחבר מבלי
    להבין דבריו:

    הלבוש בהל' פורים (סי' תרפ"ח ס"ו) כתב בתוך דבריו בזה"ל: "דלא יסוף מזרעם כתיב
    ואם שנה אחת יפסקו הוה ליה הספה". כך הוא הלשון המובא בדפוס ונציה (ש"פ)
    [image: image.png]

    ופירוש הספה חוזר על לשון הכתוב 'לא יסוף', שאם יפסיק שנה אחת הוי "הספה",
    אמנם המהדירים בדפוסים החדשים טעו בהבנת תיבה זו, ובגודל הבנתם תקנו "הפסקה".
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 19:34

    רציתי להוסיף דוגמא שנתקלתי בה לאחרונה, שהמהדירים שינו מדברי המחבר מבלי
    להבין דבריו:

    הלבוש בהל' פורים (סי' תרפ"ח ס"ו) כתב בתוך דבריו בזה"ל: "דלא יסוף מזרעם כתיב
    ואם שנה אחת יפסקו הוה ליה הספה". כך הוא הלשון המובא בדפוס ונציה (ש"פ)
    [image: image.png]

    ופירוש הספה חוזר על לשון הכתוב 'לא יסוף', שאם יפסיק שנה אחת הוי "הספה",
    אמנם המהדירים בדפוסים החדשים טעו בהבנת תיבה זו, ובגודל הבנתם תקנו "הפסקה".
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 00:11

    והעורך ספרי מנהגים צריך להכיר את המנהג שאותו הוא עורך. גם מכונים רציניים
    ועורכים טובים נפלו בזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 00:11

    והעורך ספרי מנהגים צריך להכיר את המנהג שאותו הוא עורך. גם מכונים רציניים
    ועורכים טובים נפלו בזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2023 16:30

    נפלא! תודה עצום להרב חנן ל
    אני רוצה לשתף אתכם במה שעלה לי [כבר הזכרתי את זה כאן בעבר], ראיתי שמישהו
    הוציא פירוש הרמ"ז עך הזוהר, ולקטו את זה מתוך המק"מ, ובלי לשום לב העתיקו
    העתקת מק"מ מחמדת ימים עם ציון דף ועמוד, והם לא זיהו שהח' בכתב רש"י הוא ח'
    אלא א', וחשבו שמדובר בא"י-אדם ישר, והעתיקו גם הדף והעמוד, והעירו בהערה
    שאינו נמצא לפנינו, בו בזמן שאכן נמצא באותו מקום בחמדת ימים.
    כך נכשלו להעתיק חמדת ימים בתוך פירוש הרמ"ז כביכול...
    חכמים הזהרו בדבריכם, שלא ישתו התלמידים אחריכם ו.... אשריכם ישראל עלו
    והצליחו!!

    מאת: [email protected]

  • דרוש

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 15:02 גם אני קבלתי...
  • דרוש עורך

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ז
    תאריך ההודעה המקורית: 20/01/2023 10:21 מפרסם שוב מאת: זאב פאנעט יום ה׳, 22 בדצמ׳ 2022, 22:31 עריכה דרוש עורך מנוסה עם ותק + עקביות, 60 שעות בחודש מינימום. עריכת חומר מיוחד במינו בנושאים חינוכיים, לפי דרכי רבותינו מאורי החסידות בפולין. העבודה יחסית קצרה. מי שרואה את עצמו מתאים יפנה אלי בפרטי. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 20.01.23, 10:21:16
  • דרוש בדחיפות...

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2023 20:01 אצלי זה לא בספאם.
  • דרוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 20:49 היו שני צדיקים רבי דוד מסטעפאן האחד בן רבי שמואל הלוי שהוא היה חתן הרה"ק המגיד מזלאטשוב זי"ע שלכאורה לא הי אצל הבעש"ט הק' עוד היה צדיק רבי דוד בן רבי יהודה לייה הלוי, שהיה חתנו של הרה"ק רבי יוסף יואל המגיד מסטעפאן זי"ע, וחותנו המגיד מסטעפאן וודאי הסתופף אצל הבעש"ט הק' ונפטר תק"ל, אבל חתנו רבי דיד נסתלק תקע"א ואולי גם היה אצל הבעש"ט בצעירותו
  • דרוש..

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2023 08:13 בס"ד לכאורה נתפס כבר.. תודה לפונים
  • דרוש מקור.

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2023 16:15 לא צעק, אלא חשש. תולדות יעקב (ר' אברהם ישעיה קניבסקי) עמ' רד. ----- Original Message ----- From: שלמה בלוך To: הבית לעורך התורני Sent: Monday, July 24, 2023 2:03 PM Subject: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור. מישהו פעם ראה כתוב את הסיפור עם הסטייפלער שנפל על הרצפה וצעק "אבן משכית." דרוש מקור בדחיפות. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2B503HAEWsHyYQ9P0GLfJ2s4OCQ%2BWAAABGVP3t%3Dkn1BcJ-%3DE%3Dw%40mail.gmail.com.
  • דרוש מידע

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2023 18:57 בס"ד מיהו בעל כתובת מייל זו ? [email protected] [מעסיק עורכים] באישי בלבד זה לתועלת, על אחריותי כל מידע יעזור שמואל לקבלת חיוך יומי למייל, כתבו ל: [email protected]
  • דרוש קלדן

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 00:14 בס"ד דרוש 1- קלדן מהיר 2- בקי בסגנון של ספרי חסידות 3- לפחות 25 שעות לשבוע אם אתה מרגיש מתאים לזה שלח לי דוגמא

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים