הרמב"ן על יציאת מצרים

[לשון למודים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 23:16

אשמח מאוד אם מישהו יוכל לציין לי בקלות, היכן נמצא הרמב"ן המפורסם שיציאת
מצרים היא השורש לכל המצוות, ולכן נזכרה בתורה בהרבה ענינים.
ושוב תודה רבה

[שמעון הלר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 23:20

פרשת בא.
פרק יג פסוק טז "והיו לטוטפות"

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
28.11.23,
23:19:16

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 23:21

שמות יב טז
ועתה אומר לך כלל בטעם מצות רבות. הנה מעת היות ע"ג בעולם מימי אנוש החלו
הדעות להשתבש באמונה, מהם כופרים בעיקר ואומרים כי העולם קדמון, כחשו בה'
ויאמרו לא הוא, ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון
(תהלים עג יא), ומהם שיודו בידיעה ומכחישים בהשגחה ויעשו אדם כדגי הים שלא
ישגיח האל בהם ואין עמהם עונש או שכר, יאמרו עזב ה' את הארץ. וכאשר ירצה
האלהים בעדה או ביחיד ויעשה עמהם מופת בשנוי מנהגו של עולם וטבעו, יתברר לכל
בטול הדעות האלה כלם, כי המופת הנפלא מורה שיש לעולם אלוה מחדשו, ויודע ומשגיח
ויכול. וכאשר יהיה המופת ההוא נגזר תחלה מפי נביא יתברר ממנו עוד אמתת הנבואה,
כי ידבר האלהים את האדם ויגלה סודו אל עבדיו הנביאים, ותתקיים עם זה התורה כלה:
ולכן יאמר הכתוב במופתים למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ (לעיל ח יח), להורות על
ההשגחה, כי לא עזב אותה למקרים כדעתם. ואמר (שם ט כט) למען תדע כי לה' הארץ,
להורות על החידוש, כי הם שלו שבראם מאין ואמר (שם ט יד) בעבור תדע כי אין
כמוני בכל הארץ. להורות על היכולת, שהוא שליט בכל, אין מעכב בידו, כי בכל זה
היו המצריים מכחישים או מסתפקים. אם כן האותות והמופתים הגדולים עדים נאמנים
באמונת הבורא ובתורה כלה:
ובעבור כי הקדוש ברוך הוא לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר,
יצוה אותנו שנעשה תמיד זכרון ואות לאשר ראו עינינו, ונעתיק הדבר אל בנינו,
ובניהם לבניהם, ובניהם לדור אחרון. והחמיר מאד בענין הזה כמו שחייב כרת באכילת
חמץ (לעיל יב טו) ובעזיבת הפסח (במדבר ט יג), והצריך שנכתוב כל מה שנראה אלינו
באותות ובמופתים על ידינו ועל בין עינינו, ולכתוב אותו עוד על פתחי הבתים
במזוזות, ושנזכיר זה בפינו בבקר ובערב, כמו שאמרו (ברכות כא א) אמת ויציב
דאורייתא, ממה שכתוב (דברים טז ג) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי
חייך, ושנעשה סכה בכל שנה:
וכן כל כיוצא בהן מצות רבות זכר ליציאת מצרים. והכל להיות לנו בכל הדורות עדות
במופתים שלא ישתכחו, ולא יהיה פתחון פה לכופר להכחיש אמונת האלהים. כי הקונה
מזוזה בזוז אחד וקבעה בפתחו ונתכוון בענינה כבר הודה בחדוש העולם ובידיעת
הבורא והשגחתו, וגם בנבואה, והאמין בכל פנות התורה, מלבד שהודה שחסד הבורא
גדול מאד על עושי רצונו, שהוציאנו מאותו עבדות לחירות וכבוד גדול לזכות
אבותיהם החפצים ביראת שמו:

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 23:21

תפנה ל[email protected] ןהוא יעשיר אותך בעוד הרבה מקורות ברמב"ן
(2) רמב"ן על שמות פרק יג פסוק טז
ולכן יאמר הכתוב במופתים למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ (לעיל ח יח), להורות על
ההשגחה, כי לא עזב אותה למקרים כדעתם ואמר (שם ט כט) למען תדע כי לה' הארץ,
להורות על החידוש, כי הם שלו שבראם מאין ואמר (שם ט יד) בעבור תדע כי אין
כמוני בכל הארץ להורות על היכולת, שהוא שליט בכל, אין מעכב בידו, כי בכל זה
היו המצריים מכחישים או מסתפקים אם כן האותות והמופתים הגדולים עדים נאמנים
באמונת הבורא ובתורה כלה:
ובעבור כי הקב"ה לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר, יצוה אותנו
שנעשה תמיד זכרון ואות לאשר ראו עינינו, ונעתיק הדבר אל בנינו, ובניהם לבניהם,
ובניהם לדור אחרון והחמיר מאד בענין הזה כמו שחייב כרת באכילת חמץ (לעיל יב
טו) ובעזיבת הפסח (במדבר ט יג), והצריך שנכתוב כל מה שנראה אלינו באותות
ובמופתים על ידינו ועל בין עינינו, ולכתוב אותו עוד על פתחי הבתים במזוזות,
ושנזכיר זה בפינו בבקר ובערב, כמו שאמרו (ברכות כא) אמת ויציב דאורייתא, ממה
שכתוב (דברים טז ג) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ושנעשה
סכה בכל שנה:
וכן כל כיוצא בהן מצות רבות זכר ליציאת מצרים - והכל להיות לנו בכל הדורות
עדות במופתים שלא ישתכחו, ולא יהיה פתחון פה לכופר להכחיש אמונת האלהים כי
הקונה מזוזה בזוז אחד וקבעה בפתחו ונתכוון בענינה כבר הודה בחדוש העולם
ובידיעת הבורא והשגחתו, וגם בנבואה, והאמין בכל פנות התורה, מלבד שהודה שחסד
הבורא גדול מאד על עושי רצונו, שהוציאנו מאותו עבדות לחירות וכבוד גדול לזכות
אבותיהם החפצים ביראת שמו:
ולפיכך אמרו (אבות פ"ב מ"א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שכולן חמודות וחביבות
מאד, שבכל שעה אדם מודה בהן לאלהיו, וכוונת כל המצות שנאמין באלהינו ונודה
אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשו

(2) רמב"ן על שמות פרק יג פסוק טז
נה, ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו, וכוונת
רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים, זהו שיהיה לבני אדם
מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו,
וזו כוונתם במה שאמרו ז"ל (ירושלמי תענית פ"ב ה"א) ויקראו אל אלהים בחזקה
(יונה ג ח), מכאן אתה למד שתפלה צריכה קול, חציפא נצח לבישה (עי' ערוך ערך
חצף):
ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה,
שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין
בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו
שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכל בגזרת עליון כאשר הזכרתי כבר (בראשית
יז א, ולעיל ו ב) ויתפרסמו הנסים הנסתרים בענין הרבים כאשר יבא ביעודי התורה
בענין הברכות והקללות, כמו שאמר הכתוב (דברים כט יג כד) ואמרו כל הגוים על מה
עשה ה' ככה לארץ הזאת, ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם, שיתפרסם הדבר
לכל האומות שהוא מאת ה' בעונשם ואמר בקיום וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא
עליך ויראו ממך ועוד אפרש זה בעזרת השם (ויקרא כו יא):

[לשון למודים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 23:30

תודה לכולכם.
אשמח לעזרה בשאלה נוספת: איך האשכנזים נוהגים לומר בתפילות שבת: את יום המנוחה
הזה או יום המנוח הזה??
[נדמה לי שהרב @כתב חיים שאל על זה פעם]

[משה טבק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 23:48

לא מצאתי בכל תפילת שבת את יום ה... הזה, ואולי כוונת כבודו למשפט 'ואת מוסף
יום השבת המנוח הזה' בתפילת מוסף, אצלינו בויזניץ לא אומרים את זה כלל,
ובסידורים שאני ראיתי הוא בסוגריים (המנוח), ואני לא יודע בכלל איך ניתן לגרוס
המנוחה.

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 23:59

נמצא רק בחלק מנוסחי ספרד
יום המנוח
קוראים את זה כמובן כמו שמוע פתוח ירח ויכוח שמח בורח שולח פוחח נוכח צורח
אורח פורח מתגלח נוגח זורח

[a f - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 00:00

[a f - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 00:06

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 00:08

וידוע הוארט החסידי
שמנוח ע"ה היה
וע"ה אינו אומר שקר בשבת
א"כ שבת היא יום של מנוח
ויש שיר קדום על ר' נחמן מברסלב

ספר חיי מוהר"ן - אות רכט
למנצח אשר לנצח ינצח. במזמור שיר בנגינות אנצח:

למנצח למדתו נצח. כאשר פיו פצח. האני לא נצחתי, נצחתי ואנצח:

על כן נחמן בשם יקרא בפצח. כי מנחם ויניח לנצח. מצורר המחרף ברצח:

שושנים שפתותיו מעשה רוקח. כקטרת סמים לריח ניחוח. עצת נפש במתק יפצח:

לבני תמותה יתיר קוח. לאין אונים יתן כח. לדלת עם הארץ היה מנוח....

ויש עוד וארט חסידי של הבני יששכר
ספר בני יששכר - מאמרי חדשי תמוז אב - מאמר ג
פסוק ג' גלתה וכו' היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רודפיה וכו'. יש לרמז בדרך
צחות, הנה דרשו רז"ל היו צריה לראש [איכה א ה] כל המיצר לישראל נעשה ראש
[גיטין נו ע"ב], הנה יש לפרש דרך צחות, דהנה כמעט כל הגוים יודעים זה ואין עם
הארץ ביניהם שלא ידע מזה המאמר על כן הם משתדלים להצר להם, וזהו שאמר היא ישבה
בגוים לא מצאה מנוח (על דרך שאמרו מנוח עם הארץ היה [ברכות סא.]) לא מצאה מי
מהגוים שיהיה עם הארץ בדבר, על כן כל רודפיה וכו' בין המצרים במקומות שהיו
יכולין להיות מצירים להם:

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2023 22:13

אגב זה שע"ה אינו משקר בשבת תלוי בב' הפירושים במשנה, יש פירוש [כמדומה
בירושלמי] שהכוונה שאינו משקר במה נוגע לסעודות שבת
כמדומה הר"ש והר"מ שם נחלקו מה הפשט במשנה

ב-יום רביעי, 29 בנובמבר 2023 בשעה 00:09:12 UTC+2, 5706175 כתב/ה: