יתומים חיים

[זאב שפיצער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 15:23

אני באמצע לכתוב שיחות של מישהו וכך הוא אומר, שרואים בחז"ל שבניהם של גרושים
נקראים יתומים חיים (לעבדיגע יתומים).
האם ידוע למישהו מקור על זה
אשמח מאוד
תודה רבה

ב-יום ראשון, 3 בדצמבר 2023 בשעה 13:06:32 UTC+2, זאב שפיצער כתב/ה:

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 17:02

כך מבואר בעלונים של קופת העיר על "800 יתומים שמתחתנים החודש",
כתוב מאחורה שהכוונה ל"אלו שיתומים ואלו שבבחינת יתומים"

[זאב שפיצער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 17:04

כבודו מתכוון להגיד שאין לזה שום מקור, הדרשן שאני כותב את שיעוריו המציא את
זה?

[אברהם לוי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 17:04

פוק חזי מאי עמא דבר
לא צריך שום ראיה על זה

[זאב שפיצער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 17:06

ההוא אומר שכתוב כך בגמרא
אני מחפש מקור לזה בגמרא, או בשאר דברי חז"ל
תודה

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 17:14

מצאתי בחיפוש זריז
פסקי דין רבניים מאגר מקוון פס"ד קמח

יצוין, כי בי"ד הוא אביהם של יתומים הוא לאו דווקא אם אחד ההורים אינו בחיים,
אלא גם כשההורים אינם מסוגלים מכל סבה שהיא למלא את תפקידם וחובתם כלפי
הקטינים ואין מי שידאג להם ולמלא את צרכיהם, גם אז נקראים הקטינים בשם
"יתומים" על אף שההורים בחיים וביה"ד הוא אשר נקרא "אביהן של יתומים". כך עולה
מהלכה פסוקה ברמב"ם הלכות דעות הלכה ז':
" ועד מתי נקראים יתומים לעניין זה, עד שלא יהיו צריכין לאדם גדול להסמך לו,
לאמנם ולהטפל בהן, אלא יהיה עושה כל צרכי עצמו לעצמו כשאר כל הגדולים"

המסקנה העולה מהאמור, כי כאשר הילדים הקטנים זקוקים לאדם גדול אשר יטפל בהם
וימלא את צורכיהם ואין ההורים מסוגלים לעשות כן, נקראים "יתומים" על אף
שהוריהם בחיים. ובלשון העגה, מכונים הם "יתומים חיים". בכהאי גוונא, הטילו
חכמים על ביה"ד שישמש עבורם כ"אביהן של יתומים". (ומתוך כך לשאת ב'אחריות
מיניסטריאלית' כלפיהם - לדאוג למילוי כל צורכיהם הן במישור החומרי - הגשמי והן
במישור הנפשי - הרוחני.)

[image: image.png]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 20:50

יש בקינות של תשעה באב כמנהג הספרדים רמז לזה
[image: image.png]

[יהונתן פז - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 21:22

מה עם זה:
תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף לח עמוד ב
אתמר, שבוי שנשבה. רב אמר: אין מורידין קרוב לנכסיו, שמואל אמר: מורידין קרוב
לנכסיו. בששמעו בו שמת - כולי עלמא לא פליגי דמורידין, כי פליגי - בשלא שמעו
בו שמת. רב אמר: אין מורידין, דלמא מפסיד להו. ושמואל אמר: מורידין, כיון דאמר
מר שיימינן להו כאריס - לא מפסיד להו. מיתיבי, רבי אליעזר אומר: ממשמע שנאמר
וחרה אפי והרגתי אתכם יודע אני שנשותיהם אלמנות ובניהם יתומים אלא מה תלמוד
לומר והיו נשיכם וגו' - מלמד שנשותיהם מבקשות לינשא ואין מניחין אותן, ובניהן
רוצים לירד לנכסי אביהן ואין מניחין אותן

[יהונתן פז - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 21:24

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור סח
אבי יתומים ודיין אלמנות. ישראל בגולה דומין לאלמנות ויתומים, שנאמר יתומים
היינו ואין אב אמותינו כאלמנות (איכה ה ג), ולא אלמנות ממש, אלא כאשה שהלך
בעלה למדינת הים, ודעתו לחזור אליה, ולא יתומים ממש, אלא כקטנים שהלך אביהם
למדינת הים ואין מי שיפרנס אותם

[יהונתן פז - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 21:29

אולי גם כאן אפשר למצוא משהו:
שו"ת משנה הלכות חלק יד סימן נה
והגם שהאם לא התחשבה ולא נתנה דעתה או לא איכפת לה באכזריות לנתק הילדים מהאב
ולעשותם יתומים בחייהם, מה שהתורה כתבה כל אלמנה ויתום לא תענון, וזה עונש
וצער הכי גדול להבנים שעושין אותם יתומים חיים, ואין לך צער גדול לילדים
להיותם יתומים חיים רואים ילדים אחרים יש להם אב ואם והם יש להם אב ואין
יכולין לדבר אתו, ולא ליהנות מהדרכתו וחינוכם וגרוע יתום זה מיתומים שמת אביהם
ושבק לן עלמא דהתם הקדוש ברוך הוא אבי יתומים וה' נתן וה' לקח אבל כאן בא להם
ההתיתמות ע"י בשר ודם וכ"ש האם (או מצד השני כשיקרה מן האב) ואין לך אכזריות
גדולה מזו, לבד הצער שיצמח מזה לאחר שנים, לענין חינוך ושידוכין שיאמרו עליהן
שהן בני גירושין ולא יוכלו להתחתן וכיוצא בזה. אעפ"כ אסור להאב לנקום לא בה
ולא בהבנים דלא תקום גם בכאן ובאופן כזה נאמר

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 09:52

זהו פסוק מפורש, אך בהקשר לאלמנות, ויתכן שזה שייך גם ביתומים, אך יש כמה
חילוקים, כי בבני גרושים יש להם גישה בד"כ לשני הצדדים רק לא בזמינות נורמלית
ומסודרת.
הפסוק הוא בפילגשי דוד לאחר שבא עליהם אבשלום, נאמר שם שנשארו באלמנות חיות,
הנני להודות מראש למי שיוכל להעלות את הפסוק על מפרשיו, אולי מאוה"ח או אחת
התוכנות היקרות הללו שאין באפשרותי לרכוש ולהעלות לציבור בעצמי.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
04.12.23,
09:49:33

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 09:58

שמואל ב פרק כ

(ג) וַיָּבֹא דָוִד אֶל בֵּיתוֹ יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר
נָשִׁים פִּלַגְשִׁים אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמֹר הַבַּיִת וַיִּתְּנֵם בֵּית
מִשְׁמֶרֶת וַיְכַלְכְּלֵם וַאֲלֵיהֶם לֹא בָא וַתִּהְיֶינָה צְרֻרוֹת עַד
יוֹם מֻתָן אַלְמְנוּת חַיּוּת: ס

מאת: [email protected]

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 10:09

יישר כח מאד.
אם יהיה פנאי להעלות מפרשים רלוונטיים לענין אשמח לראות בעה"י.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
04.12.23,
10:08:31

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 10:11

תרגום יונתן שמואל ב פרק כ פסוק ג
(ג) וַאֲתָא דָוִד לְבֵיתֵיהּ לִירוּשְׁלֵם וּדְבַר מַלְכָּא יַת עֲסַר
נְשִׁין לְחֵינָן דִי שְׁבַק לְמִטַר בֵּיתָא וּמַנִינָן בְּבֵית מַטָרָא
וּמְסוֹבַר לְהַן ולְוַתְהֶן לָא עַל וַהֲוָאָה נְטִירָן וּמִתְקַרְיָן עַד
יוֹם מוּתְהֵן אַרְמְלָן דְבַעְלֵיהֶן קַיָם:

רד"ק שמואל ב פרק כ פסוק ג
(ג) ואליהם לא בא - נחלקו רז"ל מהם אמרו כי מותרות היו לו אלא שכבש את יצרו
מהם תמורת מה שהשביע יצרו במה שהיה אסור לו מנע עתה יצרו ממה שהיה מותר לו
ומהם אמרו אסורו' היו לו אמרו ומה כלי הדיוט שנשתמש בו מלך אסו' להדיוט כלי
מלך שנשתמש בו הדיוט אינו דין שיהא אסור למלך:
צרורות - קשורות שלא היה להם עוד היתר וי"ת נטירין וכן תרגם צור תעודה טר:
עד יום מותן - כתרגומו מתקרין עד יום מותן ארמלן דבעליהן קיים:

רלב"ג שמואל ב פרק כ פסוק ג
(ג) ויתנם בית משמרת - ר"ל בבית שתהיינה נשמרות שם ויכלכלם שם ולא בא אליהם
לפי שכבר בא אליהם אבשלום בנו:
ותהיינה צרורות עד יום מותן אלמנות חיות - הנה זה קרא להן בעבור היותן פילגשי
המלך ואין ראוי לאחר להשתמש בהן:

מצודת דוד שמואל ב פרק כ פסוק ג
(ג) בית משמרת - במקום משומר לבל יבוא מי עליהן כי אסורות לכל אדם על היותן
פילגשי המלך:
ואליהם לא בא - רז"ל נחלקו בדבר מהם אמרו שהיה אסור בהן על שבא אבשלום עליהן
ומהם אמרו שמעצמו מנע מהן לא בעבור איסור:
צרורות - קשורות מבלי היתר להנשא לאיש:
עד יום מותן וגו' - כתרגומו ומתקרין עד יום מותהן ארמלן דבעליהן קיים:

מצודת ציון שמואל ב פרק כ פסוק ג
(ג) ויכלכלם - הספיק מזונם:
צרורות - קשורות כמו צרורות כספיהם (בראשית מ"ב):

מלבי"ם שמואל ב פרק כ פסוק ג
(ג) ויקח המלך את עשר נשים. בארו חכמינו ז"ל (ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ג) מפני
שהשתמש בהם הדיוט ואסורים למלך, ולכן הקדים לעשות דבר זה תיכף בבואו, להראות
שאבשלום (הגם שבחרוהו ומשחוהו כל ישראל) היה לו דין הדיוט, כי אין להם כח
למרוד במלכותו ולהמליך איש אחר, וזה יהיה האות כי כן ינהג עם שבע בן בכרי ועם
המורדים בו עתה, להענישם כמורדים, והעם ישמעו וייראו:

מאת: [email protected]

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 10:16

יישר כח.
אך עדין לא התיישב לי שעל פי זה שייך לומר כן גם בבנים יתמות חיות, אולי אם
האב ברח לחו"ל או משהו כזה שזה לכאורה כן דומה לכאן, אך בלי קשר לגירושין.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
04.12.23,
10:15:28