דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש דברי הריב"ש

2023
3 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 15:05

    אולי הריב"ש הזה שמורה לבטל מנהג שיש בו פקפוק,
    הנה ציטוט מאיזו תשובה של בן דורנו שמצאתי-

    "מצאנו שמנהג מבוסס על פירוש לא נכון בסוגיא אע"פ שהוא מגדולים קוראים לו
    רבותינו בעלי התוספות "מנהג שטות", עיין בברכות פ' שלשה שאכלו )מח,ע"ב( בבהמ"ז
    בברכה של שבת, והפי' הזה ששללוהו הוא פי' הרי"ף ז"ל יעש"ה. הפר"ח בה' מנהגי
    איסור (או"ח סי' תצו ס"ק י) האריך לדון במנהג שהוא נגד הלכה דאורייתא או דרבנן
    ומסיק בשם תשובת הרדב"ז בשם הריטב"א בזה"ל: "במנהג להקל לעולם אין חוששין לו,
    ואפי' היה על פי גדולים שבעולם, כל שנראה בו צד איסור לחכם בעל הוראה אשר יהיה
    בימים ההם, שאין לנו אלא השופט אשר יהיה בימינו". והפ"ח כ' עליו: "וזה פשוט". ומתשובת
    הריב"ש (סי' מט וסי' קכב) הביא הפ"ח שנשאל על לולב שהיו נוהגין לאגדו ביו"ט
    בעניבה אם למנוע את המנהג הזה או לא. והשיב, כיון שאינו מעשה אומן פטור אבל
    אסור, ולעצם המנהג דבר פשוט הוא שצריך למונעם מאחר שיש כאן איסור. מתשובות
    נוספות (סימנים שפח-שצ) מוכח ג"כ דסובר הריב"ש דכל מנהג שיש בו קצת פקפוק עפ"י
    הדין חייבים לבטל את הנוהג הגרוע הזה."

    ב-יום שני, 4 בדצמבר 2023 בשעה 14:49:39 UTC+2, א. י. כהן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 15:05

    אולי הריב"ש הזה שמורה לבטל מנהג שיש בו פקפוק,
    הנה ציטוט מאיזו תשובה של בן דורנו שמצאתי-

    "מצאנו שמנהג מבוסס על פירוש לא נכון בסוגיא אע"פ שהוא מגדולים קוראים לו
    רבותינו בעלי התוספות "מנהג שטות", עיין בברכות פ' שלשה שאכלו )מח,ע"ב( בבהמ"ז
    בברכה של שבת, והפי' הזה ששללוהו הוא פי' הרי"ף ז"ל יעש"ה. הפר"ח בה' מנהגי
    איסור (או"ח סי' תצו ס"ק י) האריך לדון במנהג שהוא נגד הלכה דאורייתא או דרבנן
    ומסיק בשם תשובת הרדב"ז בשם הריטב"א בזה"ל: "במנהג להקל לעולם אין חוששין לו,
    ואפי' היה על פי גדולים שבעולם, כל שנראה בו צד איסור לחכם בעל הוראה אשר יהיה
    בימים ההם, שאין לנו אלא השופט אשר יהיה בימינו". והפ"ח כ' עליו: "וזה פשוט". ומתשובת
    הריב"ש (סי' מט וסי' קכב) הביא הפ"ח שנשאל על לולב שהיו נוהגין לאגדו ביו"ט
    בעניבה אם למנוע את המנהג הזה או לא. והשיב, כיון שאינו מעשה אומן פטור אבל
    אסור, ולעצם המנהג דבר פשוט הוא שצריך למונעם מאחר שיש כאן איסור. מתשובות
    נוספות (סימנים שפח-שצ) מוכח ג"כ דסובר הריב"ש דכל מנהג שיש בו קצת פקפוק עפ"י
    הדין חייבים לבטל את הנוהג הגרוע הזה."

    ב-יום שני, 4 בדצמבר 2023 בשעה 14:49:39 UTC+2, א. י. כהן כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 18:31

    עדיין מחפש תשובה!!!! תודה מראש!!!!!!
    יישר כח לעונים בפרטי ובכללי, אך הנושא הוא לגבי ציבור שהוחזקו להתפלל בבית
    אחד ורצו לעבור לבית אחר, ופסק עפ"י דברי מהרי"ק שהראשון הוחזק בזה, והוסיף
    שגם הריב"ש מודה בזה שאין להם לשנות לבית אחר. ממילא התשובות שקבלתי בינתיים
    לא כ"כ נראות.
    חיפשתי רבות בריב"ש ולא מצאתי שדיבר בנושא זה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 18:31

    עדיין מחפש תשובה!!!! תודה מראש!!!!!!
    יישר כח לעונים בפרטי ובכללי, אך הנושא הוא לגבי ציבור שהוחזקו להתפלל בבית
    אחד ורצו לעבור לבית אחר, ופסק עפ"י דברי מהרי"ק שהראשון הוחזק בזה, והוסיף
    שגם הריב"ש מודה בזה שאין להם לשנות לבית אחר. ממילא התשובות שקבלתי בינתיים
    לא כ"כ נראות.
    חיפשתי רבות בריב"ש ולא מצאתי שדיבר בנושא זה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 23:53

    עזרו לי באישי. ריב"ש סי' רנ"ג, עיי"ש.
    אשרי העם שככה לו!

  • שאלה בעילו"ש: חיפוש ד' הגרי"ז עה"פ 'ופרצת'

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 10:56 שלחו את זה: חידושי הגרי"ז סימן נב ויצא (כ"ח, י"ג - י"ד) הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך, והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. והנה לקמן בפר' ויחי (מ"ט, כ"ו) איתא ברכות אביך גברו על ברכות הורי עד תאות גבעות עולם, וכ' רש"י לפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי גבעות עולם שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים מגעת עד ד' קצות העולם שנא' ופרצת ימה וכו' מה שלא אמר לאברהם וליצחק עכ"ל, והביאור בזה דלאברהם ויצחק הובטחה ארץ ישראל עצמה וליעקב הובטח נוסף על זה גם שכל מה שיכבשו ישראל יכנס בכלל ארץ ישראל, וזה אין גבולים, וזו היא הנחלה בלא מצרים שהובטחה ליעקב בלבד. והנה ברש"י כאן איתא שקיפל הקדוש ברוך הוא את כל א"י תחתיו, וזה שייך רק על א"י עצמה, אך לא על הנחלה בלי מצרים שהובטחה לו דעדיין אין שם א"י עליה, ורק דין הוא שאם יכבשו ישראל אפילו את כל העולם כולו יכלל הכל בכלל א"י, וע"ז הרי ל"ש הנס של קיפל תחתיו, וזהו שאמר לו "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה", וזה קאי על א"י עצמה שהיתה כולה תחתיו, ונוסף ע"ז אמר לו "ופרצת ימה וקדמה וכו'" וזו הוי הבטחה וברכה על הנחלה בלי מצרים, ואמר לו זה בלשון "ופרצת" דעדיין אין זה בכלל א"י ורק ע"י "ופרצת" יזכה בזה ויכלל הכל בכלל ארץ ישראל וכמשנ"ת. -- חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות. שיחות הר"ן מ"ג "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "
  • חיפוש ביאור הגרי"ז על דברי יונתן בתרגומו

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 12:38 בהגדש"פ 'מבית לוי' חיפשת? מאת: [email protected]
  • האם יש רא"ש על הוריות? (לא תוספות הרא"ש)

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 17/07/2023 22:00 בש"ס שברשותי אין
  • שו"ת הריב"ש עם הערות

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2023 22:58 עזרוני וניחמוני.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 18:46 ישנו באוצה"ח לבעלי חבילות מכון י-ם
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2023 23:22 קיבלתי
  • חיפוש דברי הריב"ש

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 14:49 בציטוט דלהלן, יש למישהו מושג על איזה ריב"ש מדובר? יפה הורה כ"ת בזה הפן הראשון שהדין עם היחיד הראשון שהחזיק בו בראשונה כמבואר בתשו' מהרי"ק מדברי הש"ס גיטין (דף נ"ט) וקאמר שם בגמ' הטעם משום חשדא שאלו הנכנסים אל הבית אם לא יראו את העירוב שם בבית ואמרו שמטלטלין בלא עירוב ע"ש וגם כאן בביהכ"נ חלילה להם לילך למקום אחר להתפלל לאשר מקום מצער הוא זה הישוב וא"א להרבות בבתי תפלה כי היכי דלא ליתי לאנצוי ובזה גם הריב"ש מודה שחלילה להם לשנות
  • חיפוש ספר

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ת
    תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 18:33 יש לשים לב שיש שפקפקו בייחוס החיבור לר' דוד בן יהודה החסיד https://www.hamichlol.org.il/דוד_בן_יהודה_החסיד בנו של הרמב"ן כפי המצויין בשער, וייחסו את החיבור לר’ יוסף אנג’לט (וכך באוצר החכמה)

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים