דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

פנים עצובות או פנים עצבות ???

2023
25 10 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 13:46

    דפח"ח
    עוד נקודה: אלה שמשתמע מהם כאילו העברית כיום 'רובה' או 'חלק גדול ממנה' אינה
    לשוה"ק, אין זה אלא הקנאות שמסמאת את עיניו. ברור שלפחות 95 אחוז (סתם זרקתי)
    הוא לשון הקודש. תקחו את ההתכתבות הנ"ל כמשל, ותראו שכמעט הכל לשוה"ק או מבוסס
    על לשוה"ק (בהטיות שונות וכדו')

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 22:00

    לשון הרמב”ם בריש תרומות בסוף דבריו:

    וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל
    הלשונות כולם, ע”כ.

    כוונתו היא שעיקר זה שזכרתי לך, כלומר, כלל זה ששפה מדוברת היא דבר מתפתח,
    שצורת השימוש בו עוברת תמורות ושינויים, הוא כלל שקיים בכל הלשונות שבעולם,
    ונמצא אצל חכמי האומות שכתבו כלל זה אודות כל לשון מדוברת, והרמב”ם נוקט שגם
    לשה”ק היא שפת מתפתחת אצל דובריה, ואינה חייבת להישאר כמו בתנ”ך.

    דון מינה לאתרין שאין הכרח שהשפה תישאר היום כמו לפני מאתיים שנים, אלא דובריה
    מפתחים אותה להטיות הנחוצות להם.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 22:00

    לשון הרמב”ם בריש תרומות בסוף דבריו:

    וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל
    הלשונות כולם, ע”כ.

    כוונתו היא שעיקר זה שזכרתי לך, כלומר, כלל זה ששפה מדוברת היא דבר מתפתח,
    שצורת השימוש בו עוברת תמורות ושינויים, הוא כלל שקיים בכל הלשונות שבעולם,
    ונמצא אצל חכמי האומות שכתבו כלל זה אודות כל לשון מדוברת, והרמב”ם נוקט שגם
    לשה”ק היא שפת מתפתחת אצל דובריה, ואינה חייבת להישאר כמו בתנ”ך.

    דון מינה לאתרין שאין הכרח שהשפה תישאר היום כמו לפני מאתיים שנים, אלא דובריה
    מפתחים אותה להטיות הנחוצות להם.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 23:53

    איזה בלגן ומהומה על לא מאומה.

    בסה"כ הגבתי בהתאם למה שהוגבתי...
    אין בעיה לכתוב "עצובות", ואין צורך להיות עצוב מזה.
    בסה"כ הדגשתי שהחפץ לכתוב בלשון תורני צחה ממולץ לו לכתוב "עצב" "עצבים".
    אמנם אם דבריו אינם אלא ספר שיחות וכדומה, עדיף כמובן שיכתוב "עצובות", ולא
    יעצב ויעצבן את הקוראים.

    לענין מהות לשון הקודש, עבדכם הנאמן באחת משיחותיו עם הגאון הנאמ"ן ציטט לו
    האחרון את דברי הרמב"ם הידועים בתרומות על אודות העברית החדשה.

    לכאורה גם הר"ן אמור להודות שגם לשון חכמים מכלל לשון הקודש,
    שכן אם אנחנו נצמדים לאיזו שפה עלומה שהעולם נברא בה, ונתעקש שרק במילים שהיו
    כתובות במילון שלה נברא העולם,
    הרי שננטרך לומר שלא רק לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד,
    אלא גם לשון תורה לחוד, לשון משנה תורה לחוד, לשון נביאים ראשונים לחוד, לשון
    נביאים אחרונים לחוד, לשון כתובים לחוד, לשון איוב לחוד, ועל כולם לשון קהלת
    לחוד.
    איני דן על מילים זרות לגמרי, כמו חרטומים או אחשדרפנים שברור שאינם לשון
    הקודש,
    אלא על הטיות שונות של מילים ושרשים קיימים, במסגרת פעלי ובניני לשון הקודש.
    שכל אלה בודאי מכלל לשון הקודש.
    כי לשון הקודש אינה אוסף מסוים של מלים בעלי הטיות קבועות, אלא היא משתנה עם
    השנים כמו כל דבר שיש בו רוח קיים.
    יחד עם זאת אין כל פסול בהמצאת ובהוספת מילים חדשות בהתאם לצרכי דוברי השפה.
    כמדומה שלשון חז"ל מוצפת במילים יוניות ורומאיות למכביר, יותר מהשימוש במילים
    לועזיות בעברית של היום.
    ודברי הר"ן ברור מללו לענין מילים חדשות לגמרי, וכנ"ל.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 23:53

    איזה בלגן ומהומה על לא מאומה.

    בסה"כ הגבתי בהתאם למה שהוגבתי...
    אין בעיה לכתוב "עצובות", ואין צורך להיות עצוב מזה.
    בסה"כ הדגשתי שהחפץ לכתוב בלשון תורני צחה ממולץ לו לכתוב "עצב" "עצבים".
    אמנם אם דבריו אינם אלא ספר שיחות וכדומה, עדיף כמובן שיכתוב "עצובות", ולא
    יעצב ויעצבן את הקוראים.

    לענין מהות לשון הקודש, עבדכם הנאמן באחת משיחותיו עם הגאון הנאמ"ן ציטט לו
    האחרון את דברי הרמב"ם הידועים בתרומות על אודות העברית החדשה.

    לכאורה גם הר"ן אמור להודות שגם לשון חכמים מכלל לשון הקודש,
    שכן אם אנחנו נצמדים לאיזו שפה עלומה שהעולם נברא בה, ונתעקש שרק במילים שהיו
    כתובות במילון שלה נברא העולם,
    הרי שננטרך לומר שלא רק לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד,
    אלא גם לשון תורה לחוד, לשון משנה תורה לחוד, לשון נביאים ראשונים לחוד, לשון
    נביאים אחרונים לחוד, לשון כתובים לחוד, לשון איוב לחוד, ועל כולם לשון קהלת
    לחוד.
    איני דן על מילים זרות לגמרי, כמו חרטומים או אחשדרפנים שברור שאינם לשון
    הקודש,
    אלא על הטיות שונות של מילים ושרשים קיימים, במסגרת פעלי ובניני לשון הקודש.
    שכל אלה בודאי מכלל לשון הקודש.
    כי לשון הקודש אינה אוסף מסוים של מלים בעלי הטיות קבועות, אלא היא משתנה עם
    השנים כמו כל דבר שיש בו רוח קיים.
    יחד עם זאת אין כל פסול בהמצאת ובהוספת מילים חדשות בהתאם לצרכי דוברי השפה.
    כמדומה שלשון חז"ל מוצפת במילים יוניות ורומאיות למכביר, יותר מהשימוש במילים
    לועזיות בעברית של היום.
    ודברי הר"ן ברור מללו לענין מילים חדשות לגמרי, וכנ"ל.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 00:02

    אני דווקא הבנתי בר"ן, שלשון חכמים אינה הלשון שבה נברא העולם, אלא "לשון שבדו
    מליבם", לשון הסכמית". ולכאורה אין בה קדושה, ובכל זאת היא מכלל הלשון העברית.
    ולא הבנתי דבריך מ"שכן אם אנו נצמדים" והלאה.

    בכל אופן העיקר זה לא אם אומרים עצבות או עצובות (אע"פ שמזה התחיל הדיון). אלא
    האם צריך להתעקש להיצמד לשון התורה, ולתקן את העורך על זוטות שכביכול נטה
    מלשון התורה ועשה כמעשה הציונים המודרניים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 00:02

    אני דווקא הבנתי בר"ן, שלשון חכמים אינה הלשון שבה נברא העולם, אלא "לשון שבדו
    מליבם", לשון הסכמית". ולכאורה אין בה קדושה, ובכל זאת היא מכלל הלשון העברית.
    ולא הבנתי דבריך מ"שכן אם אנו נצמדים" והלאה.

    בכל אופן העיקר זה לא אם אומרים עצבות או עצובות (אע"פ שמזה התחיל הדיון). אלא
    האם צריך להתעקש להיצמד לשון התורה, ולתקן את העורך על זוטות שכביכול נטה
    מלשון התורה ועשה כמעשה הציונים המודרניים.

    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 00:04

    הבנתי, אתה מתכוון שהר"ן יודה שהטיות של מילים הן מכלל לשה"ק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 00:04

    הבנתי, אתה מתכוון שהר"ן יודה שהטיות של מילים הן מכלל לשה"ק.

    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 22:22

    רואים בגמרא לגבי אצבעות עצבות או שוחקות

1

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים