שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
פנים עצובות או פנים עצבות ???
2023
25
פוסטים
10
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2023 23:47
כשהופכים את העברית החדשה לאלילה גם לה"ק אינם יודעים.
בלשון חכמים היחיד הוא "עצב", והרבים "עצבים". כיון ש"עצב" יש למכביר, אסתפק
בהבאת תצורות הרבים.תלמוד בבלי מסכת עירובין דף ג עמוד ב
כל אמות באמה בת ששה, אלא הללו שוחקות והללו עצבות.תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קמז עמוד א
נטה כלפי דרום - עניים *עצבים *ובעלי בתים שמחין.תלמוד בבלי מסכת נדה דף לא עמוד ב
נקבה שהכל *עצבים *בה ... ואביו ואמו עצבים.לא נעלם מאיתנו מה ששנו במסכת שמחות
מסכת שמחות ברייתות מאבל רבתי פרק ג
פניו צהובין סימן יפה לו, ירוקין סימן רע לו, *עצובין *סימן רע לו,
אלא שמוכח מתוכו שהוא בצורה הזאת בשל הדמיון ל"צהובין וירוקין".פעם אחת ויחידה נמצא "עצוב" בחז"ל, והוא בתענית כ ע"א אצל נקדימון. יתכן שהוא
טעות דפוס.
בלשון מקרא לא מופיע שורש ע.צ.ב. כתואר לאדם, ואל תשיבני מ"כאשה עזובה ועצובת
רוח" של ישעיהו (נד ו), ואכמ"ל.מאת: [email protected]
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 00:38
גם אם בגמרא ובמדרש אין מופיע: "עצובים", על כל פנים, זה שהשל"ה ור' אליעזר
פאפו נקטו "עצובים", זה הוכחה שזה לשה"ק ולא עברית מודרנית.
אז נכון, זו כנראה צורה שהתפתחה בדורות המאוחרים לגמרא, אבל חזינן שגדולי
ישראל השתמשו בה לפני שנוצרה העברית המודרנית. ואם כן זו לשה"ק. ומצינו מילים
נוספות כה"ג שנתחדשו בדורות המאוחרים לגמרא. ועיין פיהמ"ש לרמב"ם ריש תרומות,
שכתב שלשה"ק משתנית ומתפתחת במשך הדורות (כך הבנתי בדבריו).
נ"ב שם משמואל (גם הוא היה לפני העברית המודרנית):
[image: image.png]
[image: image.png] -
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 00:38
גם אם בגמרא ובמדרש אין מופיע: "עצובים", על כל פנים, זה שהשל"ה ור' אליעזר
פאפו נקטו "עצובים", זה הוכחה שזה לשה"ק ולא עברית מודרנית.
אז נכון, זו כנראה צורה שהתפתחה בדורות המאוחרים לגמרא, אבל חזינן שגדולי
ישראל השתמשו בה לפני שנוצרה העברית המודרנית. ואם כן זו לשה"ק. ומצינו מילים
נוספות כה"ג שנתחדשו בדורות המאוחרים לגמרא. ועיין פיהמ"ש לרמב"ם ריש תרומות,
שכתב שלשה"ק משתנית ומתפתחת במשך הדורות (כך הבנתי בדבריו).
נ"ב שם משמואל (גם הוא היה לפני העברית המודרנית):
[image: image.png]
[image: image.png]תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 01:09
מאחר שמדובר בנושא בעל חשיבות רבה שרבים טועים בו, ראיתי להביא כאן לשון
הרמב"ם בריש תרומות. הוספתי ביאורים שלי בתוך סוגריים: "אומרם בכל המשנה תרם
ותורם ויתרום – בעלי הלשון (המדקדקים, חוקרי הלשון) האחרונים מקשין על זה
ואומרים כי השורש: הרים ומרים וירים (שכך איתא בחומש). וזו אינה קושיא אמתית,
כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה
שנשמע מהם, ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן (במקום מגוריהם של
התנאים דרו דוברי עברית) רצוני לומר בארץ הצבי (א"י), ונשמע מהם לשון תרם ובו
נשתמשו (התנאים שמעו מדוברי העברית: "תרומה", ולכן נשתמשו בלשון זו, כי הלשון
נקבעת עפ"י דוברי השפה באותו דור), הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה
לשון מלשונות העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שיאמר מן האחרונים
שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינן כראוי בלשון. וזה העיקר שזכרתי
לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם
(החכמים השלמים מדברים לא רק בלשון התורה שבכתב, אלא בלשונות שנתחדשו בכל
דור)". -
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 01:09
מאחר שמדובר בנושא בעל חשיבות רבה שרבים טועים בו, ראיתי להביא כאן לשון
הרמב"ם בריש תרומות. הוספתי ביאורים שלי בתוך סוגריים: "אומרם בכל המשנה תרם
ותורם ויתרום – בעלי הלשון (המדקדקים, חוקרי הלשון) האחרונים מקשין על זה
ואומרים כי השורש: הרים ומרים וירים (שכך איתא בחומש). וזו אינה קושיא אמתית,
כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה
שנשמע מהם, ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן (במקום מגוריהם של
התנאים דרו דוברי עברית) רצוני לומר בארץ הצבי (א"י), ונשמע מהם לשון תרם ובו
נשתמשו (התנאים שמעו מדוברי העברית: "תרומה", ולכן נשתמשו בלשון זו, כי הלשון
נקבעת עפ"י דוברי השפה באותו דור), הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה
לשון מלשונות העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שיאמר מן האחרונים
שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינן כראוי בלשון. וזה העיקר שזכרתי
לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם
(החכמים השלמים מדברים לא רק בלשון התורה שבכתב, אלא בלשונות שנתחדשו בכל
דור)".תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 01:16
ולכאורה לפי"ז גם המילים החדשות שנקראות כיום: עברית מודרנית – גם הן נכללות
בגדר "לשון הקודש".
אלא שיש מקום לומר שכאשר כל כוונת הממציא היתה לא טהורה, כגון המילה "עגבניה",
או מילה שמשמעותה שונה או הפוכה מלשון התורה כמו: "ירקרק", שבתורה הכוונה ירוק
עז, ובמודרני זה ירוק חיוור.
אבל שאר המילים הן בגדר לשה"ק. וזה באמת חידוש גדול. כל זה אני כותב על דרך
אפשר, ואשמח לשמוע דעת החברים תלמידי החכמים. -
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 01:16
ולכאורה לפי"ז גם המילים החדשות שנקראות כיום: עברית מודרנית – גם הן נכללות
בגדר "לשון הקודש".
אלא שיש מקום לומר שכאשר כל כוונת הממציא היתה לא טהורה, כגון המילה "עגבניה",
או מילה שמשמעותה שונה או הפוכה מלשון התורה כמו: "ירקרק", שבתורה הכוונה ירוק
עז, ובמודרני זה ירוק חיוור.
אבל שאר המילים הן בגדר לשה"ק. וזה באמת חידוש גדול. כל זה אני כותב על דרך
אפשר, ואשמח לשמוע דעת החברים תלמידי החכמים. -
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 02:28
א. לפי"ז יוצא שהמילים במשנה: "תרומה", "תרם" – אינן בלשה"ק (אלא רק חידוש
בעלמא של דוברי השפה, שאותו התנאים אימצו). וכי תעלה על דעתך שהתנאים ישתמשו
*במשנה * בלשון שאינה מוגדרת כלשון הקודש?! ודאי שישתמשו במשנתם הקדושה בלשון
הקודש בלבד! נמצא שהעובדה שדוברי השפה חידשו "תרומה" ,הפך זאת ללשון הקודש!
ב. משמע ברמב"ם, שאדם צריך להשתדל להיות ולנהוג כדרך ה"חכמים השלמים", המדברים
בכל הלשונות שנתחדשו בשפה. וכי תעלה על דעתך שהרמב"ם ממליץ לעזוב את לשה"ק
ולדבר בלשון מודרנית שאינה קדושה, ואף קורא לה דרך החכמים השלמים?! -
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 02:28
א. לפי"ז יוצא שהמילים במשנה: "תרומה", "תרם" – אינן בלשה"ק (אלא רק חידוש
בעלמא של דוברי השפה, שאותו התנאים אימצו). וכי תעלה על דעתך שהתנאים ישתמשו
*במשנה * בלשון שאינה מוגדרת כלשון הקודש?! ודאי שישתמשו במשנתם הקדושה בלשון
הקודש בלבד! נמצא שהעובדה שדוברי השפה חידשו "תרומה" ,הפך זאת ללשון הקודש!
ב. משמע ברמב"ם, שאדם צריך להשתדל להיות ולנהוג כדרך ה"חכמים השלמים", המדברים
בכל הלשונות שנתחדשו בשפה. וכי תעלה על דעתך שהרמב"ם ממליץ לעזוב את לשה"ק
ולדבר בלשון מודרנית שאינה קדושה, ואף קורא לה דרך החכמים השלמים?! -
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 08:03
כל הברברת הזו נגד התחדשות השפה העברית היא שטות והבל. ברור שכל שפה מתפתחת
לאורך השנים ולפי הצרכים, בכלל זה גם לשון הקודש.
כל הקנאות הזו אולי הגיעה בגלל שהיוזמים לחזור לעברית הם הציונים שר"י, אבל לא
צריך לשפוך את התינוק עם המים
תראו מה כתב ר"י איבן תיבון - אחד מן הראשונים שתרגם את החובת הלבבות, ספרי
הרמב"ם ועוד:ופירשו רוב מה שפירשו מספרי המקרא וסדרי המשנה והתלמוד בלשון ערבית וגם ברוב
חיבוריהם אשר חיברו ותשובות השאלות הנשאלות מהם עשו כן, מפני שכל העם היו
מבינים בלשון ההוא ועוד כי היא לשון רחבה וממולאה בכל ענין וכפי כל הצורך לכל
מדבר ומחבר, והמליצה בה מיושרת ומבוארת ומגעת לתכלית כל ענין יותר ממה שיתכן
בלשון העברית מפני שלשון העברית אין ממנו נמצא בידינו כי אם מה שמצאנו בספרי
המקרא ואיננו מספיק לכל צורך המדבר. וגם כוונתם היתה להועיל בחיבוריהם לעמי
הארץ שאינם בקיאים בלשון הקודש, על כן היו רוב חיבוריהם בלשון ערב בכל הענינים
אשר חיברו בין בחכמת התורה בין בחכמות אחרות.
וכו'
ואל יאשימנו המעיין בהעתקה הזאת מפני שבניתי במקצת המקומות בקצת הפעלים והשמות
בנינים שאינם נמצאים בלשון העברית כי דוחק הענין עם קוצר הלשון כאשר אמרתי
הביאוני לידי כך, וגם כן נהגו חכמי ההעתקה אשר היו לפנינו כי נהגו בבנינים ההם
מנהג מבני לשון הערבי שהיא קרובה ללשוננו ברוב בניניה. -
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 08:03
כל הברברת הזו נגד התחדשות השפה העברית היא שטות והבל. ברור שכל שפה מתפתחת
לאורך השנים ולפי הצרכים, בכלל זה גם לשון הקודש.
כל הקנאות הזו אולי הגיעה בגלל שהיוזמים לחזור לעברית הם הציונים שר"י, אבל לא
צריך לשפוך את התינוק עם המים
תראו מה כתב ר"י איבן תיבון - אחד מן הראשונים שתרגם את החובת הלבבות, ספרי
הרמב"ם ועוד:ופירשו רוב מה שפירשו מספרי המקרא וסדרי המשנה והתלמוד בלשון ערבית וגם ברוב
חיבוריהם אשר חיברו ותשובות השאלות הנשאלות מהם עשו כן, מפני שכל העם היו
מבינים בלשון ההוא ועוד כי היא לשון רחבה וממולאה בכל ענין וכפי כל הצורך לכל
מדבר ומחבר, והמליצה בה מיושרת ומבוארת ומגעת לתכלית כל ענין יותר ממה שיתכן
בלשון העברית מפני שלשון העברית אין ממנו נמצא בידינו כי אם מה שמצאנו בספרי
המקרא ואיננו מספיק לכל צורך המדבר. וגם כוונתם היתה להועיל בחיבוריהם לעמי
הארץ שאינם בקיאים בלשון הקודש, על כן היו רוב חיבוריהם בלשון ערב בכל הענינים
אשר חיברו בין בחכמת התורה בין בחכמות אחרות.
וכו'
ואל יאשימנו המעיין בהעתקה הזאת מפני שבניתי במקצת המקומות בקצת הפעלים והשמות
בנינים שאינם נמצאים בלשון העברית כי דוחק הענין עם קוצר הלשון כאשר אמרתי
הביאוני לידי כך, וגם כן נהגו חכמי ההעתקה אשר היו לפנינו כי נהגו בבנינים ההם
מנהג מבני לשון הערבי שהיא קרובה ללשוננו ברוב בניניה.תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 09:02
לשה"ק אינה שפה ככל השפות, אלא שפת התורה שקדמה לעולם, כלומר אינה רק הסכמת
אנשים לשוחח בה, אלא המהות אמיתית והשורשית של הגדרת החפצים והפעולות וכו'.
כמובן ששפה כזו אינה מתפתחת. (אין לי זמן לחפש מקורות, אני סומך על התחי"ם
דפה).
[אמנם יתכנו מילים שאינם מופיעים בתורה אך הם בנויים על שורשי לשה"ק, אך רק מי
שמכיר את לשון הקודש באמת - ידע איך לפתח זאת, ולשם כך צריך גם בקיאות בלשה"ק
וגם יראת שמים (כדי לא לשנות לפי מה שמסתדר לי), מה שלא היה להוגי השפה
שר"י].
זה עדיין לא שולל אפשרות להשתמש בשפה זו, אך צריך לדעת את ההבדל בין מילים שהם
שייכים ללשון המקורית, לבין השפה במדוברת שבנויה (ברובה או במקצתה) על גבי
הלשון הקדושה והאמיתית. ויש כמה סיבות לדבר: א. כי יש הרבה מילים שאיבדו או
שינו את משמעותם המדויקת ע"י השפה העברית, וזה נוגע להבנת דברי התורה במקומות
רבים. ב. כי יש להבדיל בין מילים קדושות למילות חולין, (נפק"מ לכמה הלכות,
ואכמ"ל).מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 09:02
לשה"ק אינה שפה ככל השפות, אלא שפת התורה שקדמה לעולם, כלומר אינה רק הסכמת
אנשים לשוחח בה, אלא המהות אמיתית והשורשית של הגדרת החפצים והפעולות וכו'.
כמובן ששפה כזו אינה מתפתחת. (אין לי זמן לחפש מקורות, אני סומך על התחי"ם
דפה).
[אמנם יתכנו מילים שאינם מופיעים בתורה אך הם בנויים על שורשי לשה"ק, אך רק מי
שמכיר את לשון הקודש באמת - ידע איך לפתח זאת, ולשם כך צריך גם בקיאות בלשה"ק
וגם יראת שמים (כדי לא לשנות לפי מה שמסתדר לי), מה שלא היה להוגי השפה
שר"י].
זה עדיין לא שולל אפשרות להשתמש בשפה זו, אך צריך לדעת את ההבדל בין מילים שהם
שייכים ללשון המקורית, לבין השפה במדוברת שבנויה (ברובה או במקצתה) על גבי
הלשון הקדושה והאמיתית. ויש כמה סיבות לדבר: א. כי יש הרבה מילים שאיבדו או
שינו את משמעותם המדויקת ע"י השפה העברית, וזה נוגע להבנת דברי התורה במקומות
רבים. ב. כי יש להבדיל בין מילים קדושות למילות חולין, (נפק"מ לכמה הלכות,
ואכמ"ל).מאת: [email protected]
-
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 13:39
טענו לעיל: "אמנם יתכנו מילים שאינם מופיעים בתורה אך הם בנויים על שורשי
לשה"ק, אך רק מי שמכיר את לשון הקודש באמת - ידע איך לפתח זאת".
אולם ההתפתחות של השפה לא היתה רק בהטיות של שורשים, אלא גם במילים חדשות
לגמרי או בשינוי משמעות המילה. למשל בכתוב נאמר: "מסך", ואילו חכמים השתמשו
במילה: "מזג":
כך איתא בע"ז נח: "בעא מיניה ר' אסי מר' יוחנן יין שמסכו עובד כוכבים מהו א''ל
ואימא מזגו א''ל אנא כדכתיב קאמינא {משלי ט-ב} טבחה טבחה מסכה יינה א''ל לשון
תורה לעצמה לשון חכמים לעצמו".דוגמה למילה שמשמעותה השתנתה:
על הפסוק "תדשא הארץ":
[image: image.png]עוד טענו שם: "אך רק מי שמכיר את לשון הקודש באמת - ידע איך לפתח זאת, ולשם
כך צריך גם בקיאות בלשה"ק וגם יראת שמים".
ובכן, הרמב"ם (שהבאתי לשונו) כתב להדיא, שהלשון נקבעת עפ"י דוברי השפה בכל
דור, וכתב שהתנאים שמעו את דוברי השפה ועל פיהם השתמשו בלשון. הרי שא"צ יראת
שמים וכמו כן א"צ בקיאות בלשה"ק, שהרי ודאי התנאים היו בקיאים בדקדוק לשה"ק
יותר מהמון העם, ובכ"ז השתמשו במילותיהם.עוד טענו: "לשה"ק אינה שפה ככל השפות, אלא שפת התורה שקדמה לעולם, כלומר אינה
רק הסכמת אנשים לשוחח בה, אלא המהות אמיתית והשורשית של הגדרת החפצים והפעולות
וכו'. כמובן ששפה כזו אינה מתפתחת".
ובכן, הסברא עומדת מול דברי רמב"ם מפורשים. ובכלל, כבר ראינו שהתנאים חידשו
מילים ושינו משמעות, וזהו: 'לשון חכמים לחוד'. למשל המשמעות של המילה "דשא"
השתנתה כנ"ל. על כרחך שהשפה כן משתנה ועדיין נשארת לשה"ק.אלא שאכן, עדיין צ"ע איך הדברים מסתדרים מצד הסברא הנ"ל.
והנה, עפ"י דברי הר"ן בריש נדרים, מתברר שבאמת לשון חכמים "שבדו מליבם" אינה
לשון הקודש המקורית שבה נברא העולם, אלא לשון הסכמית:
[image: image.png]
מעתה נתברר שצדק הרב ארי לעיל, שלשון המשנה אינו לשון הקודש המקורי. וצריך
לומר שגם מה שכ' הרמב"ם שהחכמים השלמים ידברו בכל לשון, כוונתו שאין החכם צריך
להידחק ולדבר דווקא בלשון המקרא שהיא לשון הקודש המקורית, אלא ידבר כפי הלשון
שהתפתחה במשך הדורות, וזאת כדי שיוכל להתבטא באופן המדויק והראוי וכדי שכולם
יבינו אותו היטב.לסיכום: הרמב"ם כ' שהלשון העברית מתפתחת במשך הדורות, ודרך החכם לדבר בלשון
המודרנית.
ומשמע שאין פסול לדבר במילים שהתחדשו בדורנו, ואפילו כשהמשמעות של המילה
השתנתה משל התורה (כפי שמצינו גבי המילה "דשא"), או כשמדובר במילה חדשה לגמרי,
על דרך "לשון שבדו חכמים מליבם", שהיא לשון "הסכמית", כדכתב הר"ן.כעת חבריי תלמידי החכמים, בואו נדבר עניינית ולא נפריח סברות בעלמא. הלא זו
אינה קבוצה של בעלי בתים, אלא של ת"ח המלבנים דברי התורה כדי להגיע לאמיתה.
ולכן, ממה נפשך, אם יש תשובה עניינית לדברים, נשמח לשמוע ולדון עוד. אבל אם
אין תשובה, אזי עליכם להודות על האמת! -
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 13:39
טענו לעיל: "אמנם יתכנו מילים שאינם מופיעים בתורה אך הם בנויים על שורשי
לשה"ק, אך רק מי שמכיר את לשון הקודש באמת - ידע איך לפתח זאת".
אולם ההתפתחות של השפה לא היתה רק בהטיות של שורשים, אלא גם במילים חדשות
לגמרי או בשינוי משמעות המילה. למשל בכתוב נאמר: "מסך", ואילו חכמים השתמשו
במילה: "מזג":
כך איתא בע"ז נח: "בעא מיניה ר' אסי מר' יוחנן יין שמסכו עובד כוכבים מהו א''ל
ואימא מזגו א''ל אנא כדכתיב קאמינא {משלי ט-ב} טבחה טבחה מסכה יינה א''ל לשון
תורה לעצמה לשון חכמים לעצמו".דוגמה למילה שמשמעותה השתנתה:
על הפסוק "תדשא הארץ":
[image: image.png]עוד טענו שם: "אך רק מי שמכיר את לשון הקודש באמת - ידע איך לפתח זאת, ולשם
כך צריך גם בקיאות בלשה"ק וגם יראת שמים".
ובכן, הרמב"ם (שהבאתי לשונו) כתב להדיא, שהלשון נקבעת עפ"י דוברי השפה בכל
דור, וכתב שהתנאים שמעו את דוברי השפה ועל פיהם השתמשו בלשון. הרי שא"צ יראת
שמים וכמו כן א"צ בקיאות בלשה"ק, שהרי ודאי התנאים היו בקיאים בדקדוק לשה"ק
יותר מהמון העם, ובכ"ז השתמשו במילותיהם.עוד טענו: "לשה"ק אינה שפה ככל השפות, אלא שפת התורה שקדמה לעולם, כלומר אינה
רק הסכמת אנשים לשוחח בה, אלא המהות אמיתית והשורשית של הגדרת החפצים והפעולות
וכו'. כמובן ששפה כזו אינה מתפתחת".
ובכן, הסברא עומדת מול דברי רמב"ם מפורשים. ובכלל, כבר ראינו שהתנאים חידשו
מילים ושינו משמעות, וזהו: 'לשון חכמים לחוד'. למשל המשמעות של המילה "דשא"
השתנתה כנ"ל. על כרחך שהשפה כן משתנה ועדיין נשארת לשה"ק.אלא שאכן, עדיין צ"ע איך הדברים מסתדרים מצד הסברא הנ"ל.
והנה, עפ"י דברי הר"ן בריש נדרים, מתברר שבאמת לשון חכמים "שבדו מליבם" אינה
לשון הקודש המקורית שבה נברא העולם, אלא לשון הסכמית:
[image: image.png]
מעתה נתברר שצדק הרב ארי לעיל, שלשון המשנה אינו לשון הקודש המקורי. וצריך
לומר שגם מה שכ' הרמב"ם שהחכמים השלמים ידברו בכל לשון, כוונתו שאין החכם צריך
להידחק ולדבר דווקא בלשון המקרא שהיא לשון הקודש המקורית, אלא ידבר כפי הלשון
שהתפתחה במשך הדורות, וזאת כדי שיוכל להתבטא באופן המדויק והראוי וכדי שכולם
יבינו אותו היטב.לסיכום: הרמב"ם כ' שהלשון העברית מתפתחת במשך הדורות, ודרך החכם לדבר בלשון
המודרנית.
ומשמע שאין פסול לדבר במילים שהתחדשו בדורנו, ואפילו כשהמשמעות של המילה
השתנתה משל התורה (כפי שמצינו גבי המילה "דשא"), או כשמדובר במילה חדשה לגמרי,
על דרך "לשון שבדו חכמים מליבם", שהיא לשון "הסכמית", כדכתב הר"ן.כעת חבריי תלמידי החכמים, בואו נדבר עניינית ולא נפריח סברות בעלמא. הלא זו
אינה קבוצה של בעלי בתים, אלא של ת"ח המלבנים דברי התורה כדי להגיע לאמיתה.
ולכן, ממה נפשך, אם יש תשובה עניינית לדברים, נשמח לשמוע ולדון עוד. אבל אם
אין תשובה, אזי עליכם להודות על האמת!תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 13:46
דפח"ח
עוד נקודה: אלה שמשתמע מהם כאילו העברית כיום 'רובה' או 'חלק גדול ממנה' אינה
לשוה"ק, אין זה אלא הקנאות שמסמאת את עיניו. ברור שלפחות 95 אחוז (סתם זרקתי)
הוא לשון הקודש. תקחו את ההתכתבות הנ"ל כמשל, ותראו שכמעט הכל לשוה"ק או מבוסס
על לשוה"ק (בהטיות שונות וכדו')מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 13:46
דפח"ח
עוד נקודה: אלה שמשתמע מהם כאילו העברית כיום 'רובה' או 'חלק גדול ממנה' אינה
לשוה"ק, אין זה אלא הקנאות שמסמאת את עיניו. ברור שלפחות 95 אחוז (סתם זרקתי)
הוא לשון הקודש. תקחו את ההתכתבות הנ"ל כמשל, ותראו שכמעט הכל לשוה"ק או מבוסס
על לשוה"ק (בהטיות שונות וכדו')מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 22:00
לשון הרמב”ם בריש תרומות בסוף דבריו:
וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל
הלשונות כולם, ע”כ.כוונתו היא שעיקר זה שזכרתי לך, כלומר, כלל זה ששפה מדוברת היא דבר מתפתח,
שצורת השימוש בו עוברת תמורות ושינויים, הוא כלל שקיים בכל הלשונות שבעולם,
ונמצא אצל חכמי האומות שכתבו כלל זה אודות כל לשון מדוברת, והרמב”ם נוקט שגם
לשה”ק היא שפת מתפתחת אצל דובריה, ואינה חייבת להישאר כמו בתנ”ך.דון מינה לאתרין שאין הכרח שהשפה תישאר היום כמו לפני מאתיים שנים, אלא דובריה
מפתחים אותה להטיות הנחוצות להם.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 22:00
לשון הרמב”ם בריש תרומות בסוף דבריו:
וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל
הלשונות כולם, ע”כ.כוונתו היא שעיקר זה שזכרתי לך, כלומר, כלל זה ששפה מדוברת היא דבר מתפתח,
שצורת השימוש בו עוברת תמורות ושינויים, הוא כלל שקיים בכל הלשונות שבעולם,
ונמצא אצל חכמי האומות שכתבו כלל זה אודות כל לשון מדוברת, והרמב”ם נוקט שגם
לשה”ק היא שפת מתפתחת אצל דובריה, ואינה חייבת להישאר כמו בתנ”ך.דון מינה לאתרין שאין הכרח שהשפה תישאר היום כמו לפני מאתיים שנים, אלא דובריה
מפתחים אותה להטיות הנחוצות להם.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 23:53
איזה בלגן ומהומה על לא מאומה.
בסה"כ הגבתי בהתאם למה שהוגבתי...
אין בעיה לכתוב "עצובות", ואין צורך להיות עצוב מזה.
בסה"כ הדגשתי שהחפץ לכתוב בלשון תורני צחה ממולץ לו לכתוב "עצב" "עצבים".
אמנם אם דבריו אינם אלא ספר שיחות וכדומה, עדיף כמובן שיכתוב "עצובות", ולא
יעצב ויעצבן את הקוראים.לענין מהות לשון הקודש, עבדכם הנאמן באחת משיחותיו עם הגאון הנאמ"ן ציטט לו
האחרון את דברי הרמב"ם הידועים בתרומות על אודות העברית החדשה.לכאורה גם הר"ן אמור להודות שגם לשון חכמים מכלל לשון הקודש,
שכן אם אנחנו נצמדים לאיזו שפה עלומה שהעולם נברא בה, ונתעקש שרק במילים שהיו
כתובות במילון שלה נברא העולם,
הרי שננטרך לומר שלא רק לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד,
אלא גם לשון תורה לחוד, לשון משנה תורה לחוד, לשון נביאים ראשונים לחוד, לשון
נביאים אחרונים לחוד, לשון כתובים לחוד, לשון איוב לחוד, ועל כולם לשון קהלת
לחוד.
איני דן על מילים זרות לגמרי, כמו חרטומים או אחשדרפנים שברור שאינם לשון
הקודש,
אלא על הטיות שונות של מילים ושרשים קיימים, במסגרת פעלי ובניני לשון הקודש.
שכל אלה בודאי מכלל לשון הקודש.
כי לשון הקודש אינה אוסף מסוים של מלים בעלי הטיות קבועות, אלא היא משתנה עם
השנים כמו כל דבר שיש בו רוח קיים.
יחד עם זאת אין כל פסול בהמצאת ובהוספת מילים חדשות בהתאם לצרכי דוברי השפה.
כמדומה שלשון חז"ל מוצפת במילים יוניות ורומאיות למכביר, יותר מהשימוש במילים
לועזיות בעברית של היום.
ודברי הר"ן ברור מללו לענין מילים חדשות לגמרי, וכנ"ל.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 23:53
איזה בלגן ומהומה על לא מאומה.
בסה"כ הגבתי בהתאם למה שהוגבתי...
אין בעיה לכתוב "עצובות", ואין צורך להיות עצוב מזה.
בסה"כ הדגשתי שהחפץ לכתוב בלשון תורני צחה ממולץ לו לכתוב "עצב" "עצבים".
אמנם אם דבריו אינם אלא ספר שיחות וכדומה, עדיף כמובן שיכתוב "עצובות", ולא
יעצב ויעצבן את הקוראים.לענין מהות לשון הקודש, עבדכם הנאמן באחת משיחותיו עם הגאון הנאמ"ן ציטט לו
האחרון את דברי הרמב"ם הידועים בתרומות על אודות העברית החדשה.לכאורה גם הר"ן אמור להודות שגם לשון חכמים מכלל לשון הקודש,
שכן אם אנחנו נצמדים לאיזו שפה עלומה שהעולם נברא בה, ונתעקש שרק במילים שהיו
כתובות במילון שלה נברא העולם,
הרי שננטרך לומר שלא רק לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד,
אלא גם לשון תורה לחוד, לשון משנה תורה לחוד, לשון נביאים ראשונים לחוד, לשון
נביאים אחרונים לחוד, לשון כתובים לחוד, לשון איוב לחוד, ועל כולם לשון קהלת
לחוד.
איני דן על מילים זרות לגמרי, כמו חרטומים או אחשדרפנים שברור שאינם לשון
הקודש,
אלא על הטיות שונות של מילים ושרשים קיימים, במסגרת פעלי ובניני לשון הקודש.
שכל אלה בודאי מכלל לשון הקודש.
כי לשון הקודש אינה אוסף מסוים של מלים בעלי הטיות קבועות, אלא היא משתנה עם
השנים כמו כל דבר שיש בו רוח קיים.
יחד עם זאת אין כל פסול בהמצאת ובהוספת מילים חדשות בהתאם לצרכי דוברי השפה.
כמדומה שלשון חז"ל מוצפת במילים יוניות ורומאיות למכביר, יותר מהשימוש במילים
לועזיות בעברית של היום.
ודברי הר"ן ברור מללו לענין מילים חדשות לגמרי, וכנ"ל.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 00:02
אני דווקא הבנתי בר"ן, שלשון חכמים אינה הלשון שבה נברא העולם, אלא "לשון שבדו
מליבם", לשון הסכמית". ולכאורה אין בה קדושה, ובכל זאת היא מכלל הלשון העברית.
ולא הבנתי דבריך מ"שכן אם אנו נצמדים" והלאה.בכל אופן העיקר זה לא אם אומרים עצבות או עצובות (אע"פ שמזה התחיל הדיון). אלא
האם צריך להתעקש להיצמד לשון התורה, ולתקן את העורך על זוטות שכביכול נטה
מלשון התורה ועשה כמעשה הציונים המודרניים. -
תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 00:02
אני דווקא הבנתי בר"ן, שלשון חכמים אינה הלשון שבה נברא העולם, אלא "לשון שבדו
מליבם", לשון הסכמית". ולכאורה אין בה קדושה, ובכל זאת היא מכלל הלשון העברית.
ולא הבנתי דבריך מ"שכן אם אנו נצמדים" והלאה.בכל אופן העיקר זה לא אם אומרים עצבות או עצובות (אע"פ שמזה התחיל הדיון). אלא
האם צריך להתעקש להיצמד לשון התורה, ולתקן את העורך על זוטות שכביכול נטה
מלשון התורה ועשה כמעשה הציונים המודרניים.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות