הנהגת הגרח"ק בהגהת לשון עברית (מגליון דברי שיח האחרון)

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 20:16

בדיוק לכך כוונתי!

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 20:16

זו השאלה מה החילוק לענין יצירת שפה.
מה ההיגיון בכך שצריכים דרגה מסויימת וכוונה טהורה בכדי להוסיף על לשון הקודש.
הרי הרמב"ם כותב שזה תלוי איך שמדברים, ואם תכל'ס כך מדברים מה זה משנה.

אבל כנראה באמת ב'לשון הקודש' לא לכל אחד יש את הכח להוסיף ולשנות בה מילים.
הגע בעצמך, אם איזה עם מאומות העולם יתחיל לדבר בלשון הקודש ויעשה בו שינויים
והוספות לפי טעמו גם זה ייחשב כלשון הקודש.
מסתבר שהגדרת לשון הקודש גם לפי מה שכתב הרמב"ם שתלוי במה שמדברים בפועל, בכל
זאת זה נקבע רק לפי מה שמדברים בפועל עם ישראל ואותם שהולכים בדרך התורה
ומשתמשים בלשון הקודש לעשיית רצונו יתברך, ולא לפי איך שקבעו כל מיני פוקרים
החפצים להידמות לאוה"ע ואין להם שום קשר לתורה וקדושת הלשון שלה.
אשמח לשמוע מה דעתכם על הרעיון הזה?

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
20:16:27

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 20:22

כן, התכוונתי לומר הכל בביאור כוונתך.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
20:22:40

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 20:39

בדומה לזה:
ירקרק או אדמדם (ויקרא יג מט)
וברש"י: ירקרק - ירוק שבירוקין. אדמדם - אדום שבאדומים.
ובאבן עזרא: זה כפול לחסרון, וכן שחרחרת (שה"ש א, ו). וי"א הפך הדבר.

[חיים ישראל ישרא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 21:34

באוצה"ח יש ספר נפלא בענין. ושמו: 'בנין שלם - שפה ברורה'.

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:00

דברי הרמב"ם כבר מבוארים בגמ' בסוטה מט' ע"ב "והאמר רבי בא"י לשון סורסי למה
אלא אי לשון הקודש אי לשון יוונית" ומשמע דהלשון שנהגו לדבר באותו מקום שפיר
דמי
ושמא מה שהקפידו לא לדבר בעברית היא לאפוקי וכמדובר,
לגבי הטענה שהקפידו לדבר באידיש, לא זכיתי להבין זאת וכי אידיש זו שפה קדושה?
ולכאורה נגזרת מגרמנית בכלל,
גוי שמדבר לשה"ק שפתו סרוחה וכדאמרינן בבמדבר רבה כ' יד' גבי בלעם.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:09

שימו לב ללשון הרמב"ם: "עיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו
בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם... וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים
השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם". הרי שכן הוא בכל שפה,
שהדוברים בה הם המעצבים וקובעים אותה, ולא רק בלשה"ק. וכמו שבכל שפה, אין זה
משנה מי הדוברים, כך בלשה"ק, אין זה משנה, גם אם הם רשעים.
ולהוסיף, שאילו היה תנאי שבלשה"ק דווקא צדיקים יכולים לקבוע, היה הרמב"ם מוסיף
ואומר זאת בפירוש, שחכמי המשנה הלכו לפי העבריים שהיו במקומן, משום שאותם
העבריים היו צדיקים.
אלא שבאמת, ההוספות המאוחרות הן לא חלק ממש מ"לשון הקודש", הלשון שבו ברא
הקב"ה את העולם. כך מוכח מהר"ן בריש נדרים (הבאתי לעיל), שכתב גבי "לשון
חכמים" שהיא "לשון הסכמית שבדו מליבם".

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:12

רבי משה סופר מפרשבורג 'החת"ס' זיע"א, חתם סופר עה"ת, חומש בראשית, פרק יא'
פסוק א'

שפה אחת ודברים אחדים זה לה"ק. אין לתמוה שלה"ק אינינו ממולא ורחב כשארי
הלשונות כמ"ש בח"ה בהקדמתו וקשה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא, לק"מ, כי כל
בעל לשון אשר המציא לשונו לפי עת וזמן ההוא בשעת הפלגה, ושוב בכל דור ודור
מתחדשים מלאכות וסחורות ופעולות ואפי' פירות ובהמות ע"י הרכבה, ובעלי אותו
הלשון ממציאים להם שמות וגזרות ובנינים לפי העת והזמן והכל יקרא על שם הלשון
ההוא, ע"ד משל אשכנז הוא ראש לאומה וללשון אשכנז, וכל מה שימציאו בני אומתו עד
סוף הדור יקרא לשון אשכנז כי מה לי אשכנז הראשון שהמציא הלשון בתחלה או אשכנז
האחרון הזה שמוסיף אלו המלות הכל בשם אשכנז יקרא,

אך לשון הקודש יקרא על שם הממציא הראשון קדוש עליון ית"ש כמ"ש רמב"ן פ' כי תשא,
וכל מה שהיה בראשית הבריאה והקב"ה דיבר בו או אפי' מה שנתוספו פעולות ומלאכות
אח"כ והקב"ה דיבר מהם עם נביאיו הוא קרא שמם והוא לה"ק, אבל מה שלא דבר הקב"ה
וקרא שמו ונתוספו פעולות ומלאכות ואם אפי' בעלי לה"ק דהיינו ישראל יקראו להם
שמות במשנה וגמרא אינינו לשון הקודש מהקדוש ית"ש אלא לשון שבדו חכמים והבן זה.
[פק"ח]'.

[ארי במסתרים - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:12

פרטים נוספים בחוברת בנין שלם
למעוניין כאן בקישור
https://drive.google.com/file/d/1kuoX0LRvgWHpVVfIRHAq33EO-LzaEqnW/view
עימוד: הרב יואל שילה (נראה לי..)

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:21

הדברים של הרב ארי אינם סותרים אלא מחזקים את דברינו.
הקב"ה ברא את העולם בלשון הקודש. זה אומר ששולחן נקרא שולחן, לא כי אנשים
הסכימו לקרוא לו כך, אלא כי זה שמו האמיתי עוד מזמן הבריאה.
לעומתה "לשון הסכמית" היינו שאנשים קובעים את השמות לפי איך שמתחשק להם. הר"ן
כתב שלשון חכמים היא לשון הסכמית שבדו מלבם. כלומר אינה חלק ממש מלשה"ק. וה"ה
שאר התוספות שהתווספו ונתחדשו במשך הדורות.
בא הרמב"ם וכתב, שהחכם השלם דרכו לדבר לא בלשון המצומצמת אלא בלשון המתחדשת.
וגבי לשה"ק: אין להקפיד לדבר דווקא בלשון החומש, אף שהוא לשה"ק המקורי, אלא
תדבר בשפה המתחדשת.
וכמובא בגמ' בסוטה מט: (שהזכירו), שיש לדבר בלה"ק או ביוונית או בשפה נאה
שכולם יבינו. העיקר שכולם יבינו אותך ושדבריך יהיו ברורים ונאים.

[אברהם חפץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:34

היה אדמו"ר אחד שמנהגו היה לגזוז ציפורניו לאחר שרחץ לכבוד שבת. כולם הבינו
שיש בכך ענינים גבוהים.
פעם העיז אחד מתלמידיו לשאול אותו, מה הטעם בכך עפ"י חכמת הקבלה.
השיב לו: כל הטעם הוא עפ"י נגלה ופשט. לאחר הרחיצה הציפרניים מתרככות ויותר קל
לגוזזן.

וכן הוא לעניננו, יתכן בטעם שגדו"י נהגו לדבר באידיש בביתם, מכיוון שזו היתה
שפת אימם שבה הורגלו תמיד לדבר, וממילא היה להם נוח להתבטא בה.

[ארי במסתרים - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:41

אגב מענין.
בלי שום קשר למסר (אני מבין שהבאת את הדברים רק בתור משל),
האדמו"ר הנ"ל היה קדוש וגאון נורא, והיה ידוע שמטמין סודות בדבריו ולא עושה כך
"כי אז הם רכות יותר" (שהוא שיקול מוזר, שגם אחרי ששמעתי עליו לא חשבתי מעולם
לנסות את זה. דוקא יותר קל לקצוץ כשזה קשה...).
והרב יעקב הלל בספר שרשי הים על שער הכוונות ח"א מביא את דבריו בכל הרצינות
הראויה, וכותב ביאור דבריו על פי דברי האר"י שיש קליפות בציפורניים ואחרי
הטבילה במקוה נקלשת אחיזת החיצונים.
(לא זוכר בע"פ עמוד בתוך הספר)

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:44

סליחה,
גלי הים חלק א'

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 23:28

בשולי הדיון הנכבד:
דל מהכא הרשר"ה שכל ספריו תורגמו מגרמנית בעשרות השנים האחרונות (בלי שום קשר
למה התכוון ומה לא),
וודאי שהמתרגמים, חניכי אסכולת "תורה עם דרך ארץ", לא נמנו על הנמנעים מלהשתמש
בעברית המודרנית.

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 23:44

הרב אליהו עבוד שפת לשון הקודש בהכרח אינה דומה לשאר שפות בזה,
בשאר שפות אם כמה עמים ישתמשו באותה שפה וכל אחד יבדה לו מילים נוספות מליבו,
תוכל לומר שהוא משתמש בשפה 1 והוא משתמש בשפה 2, אין מגבלה על כמות השפות, כל
מדינה יכולה ליצור לעצמה שפה משלה.
אבל בלשון הקודש יש לשון הקודש אחת, ואם כמה עמים ישתמשו בלשון הקודש, ועם אחד
יחליט שמילה מסויימת מורה על פעולה מסויימת ועם אחר יקבע שמילה זו מורה על
ההפך בדיוק, אי אפשר ששניהם יכנסו תחת לשון הקודש.
וע"כ אתה צריך לומר שלשון הקודש נקבע לפי כללים מסויימים, ויתכן אם כן שנקבע
לפי מה שרוב ישראל הכשרים שלהם מתאים הלשון בקדושתו קובעים השימוש, (נכון
שיתכן לומר שייקבע לפי מה שרוב באי העולם המשתמשים בלשון קובעים, אבל זה מוכרח
שאינו דומה לשאר שפות שיש מקום לכל קבוצה ועם לקבוע מילים ולהמציא שפה).

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
23:38:30

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 00:03

גם אצל חז"ל, ואפי' בתקופת המקרא, היו סגנונות שונים ומגוונים.
צא ולמד - "שנו חכמים בלשון המשנה".
הגרח"ק, כמו מרבית תלמידי החכמים, מחבבים את הכתיבה "בלשון חכמים", ולא בלשון
העם.
ללא שום צל צלו של קשר למה נכלל בגדר "לשון הקודש".
"רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה
בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים".

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 00:51

לרב שושנים. אתה כותב סברות יפות מאוד. אבל תעיין בדברי הר"ן שהבאתי ובדברי
החת"ס שהובאו, הם כתבו שדוקא לשון החומש היא לשון הקודש, והיא הלשון שהקב"ה
בעצמו קבע, אבל לא הלשונות שהתפתחו לאחר מכן, *ואפילו לשון חכמים במשנה ובמדרש
אינה בגדר לשון הקודש! *תעיין בדבריהם בבקשה.
ולפי"ז, כל שכן הלשונות החדשים בשפה העברית המאוחרים לחכמים, עד ימינו, אינן
בגדר לשה"ק. אמנם, אעפ"כ כתב הרמב"ם, שהחכם השלם לא יקפיד לדבר דווקא בלשון
החומש (לשה"ק), אלא ידבר בלשונות שהתפתחו במשך הדורות, כפי שחכמים לא הסתפקו
בלשון החומש, אלא המציאו מילים חדשות (אע"פ שאינן בגדר לשון הקודש).

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 00:58

יתכן כדברי הרב וסרמן, שהגרח"ק התנגד למילה חלקיק לא משום שהיא בעברית חדשה
ולא בלשה"ק, אלא משום שאם יש אפשרות להשתמש במילים מן המקורות, למה לחפש מילים
חדשות. אפשר לומר: חלק קטן, דק מן הדק, חלק מזערי וכדו'.
מאידך, הלא המילה 'חלקיק' מביעה את הענין באופן חד וקולע.

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 02:15

הבעיה היתה שברמב"ם שהבאת משמע שזה כן חלק מלשון הקודש-
"כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה
שנשמע מהם, ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן רצוני לומר בארץ הצבי,
ונשמע מהם לשון תרם ובו נשתמשו, הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה לשון
מלשונות העבריים", ודלא כהר"ן והחת"ס.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
03.01.24,
02:13:26

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 09:33

לשון מלשונות העבריים אין הכוונה שזו לשה"ק, אלא כפי שאנו אומרים היום: עברית.