דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

אשמח ואודה לעזרת יודע דבר

2024
2 2 0 1
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 18:08 המשך: לא פיללתי לכזאת עזרה מיידית.... אסביר את דברי יותר: גאון א' מלפני מאה שנה מביא את דברי התבואות שור ביור"ד סי' י' ה"ב שאומר שסכין שפסלו בו חתיכת עץ שהיא תהיה עבודה זרה, אז כיון שהעץ הזה נהיה עבודה זרה מיד [כדין ע"ז של גוי שנאסרת מיד], ממילא גם הסכין נהיה אסור מדין משמשי ע"ז, כיון שזה באין כאחת. עכ"ד ד' התבואות שור. והגאון הנ"ל מרשה עליו כמה קושיות, ומלבד זאת הוא שואל כך: וגם בלא"ה איני מבין דלדבריו קולמוס שכותבין בו ס"ת תפילין מזוזות יאסר לכתוב בו דברי חול, וזה לא שמענו מעולם, ולכן דבריו צע"ג. וזה באמת לא זכיתי להבין למה לפי התבואות שור אמור להיות שקולמוס יהיה אסור לדברי חול. יישר כוחכם! -- חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות. שיחות הר"ן מ"ג "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "
  • אשמח לעזרה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2024 18:30 מי שיכול לשלוח לי בפרטי אות של מספר וידעת היום איני יודע מי חיבר ספר זה ואת מהותו רק ידוע לי שבאות הנ"ל אמור להיות איזכור של תהילים תודה רבתי
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2024 13:49 יישר כח רב לכולם
  • שאלה ליודעי דבר

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/06/2024 10:13 בענין "רבי אליעזר שמותי הוא" מסופר בגמרא (ז ע"ב) שכל ימיו של רבי אליעזר לא נהגו כמותו, אלא "היו עושין כרבי יהושע. לאחר פטירתו של רבי אליעזר, החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו כרבי אליעזר. בחייו - מאי טעמא לא, משום דרבי אליעזר שמותי הוא, וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא - עבדינן כוותיה באחרנייתא, ומשום כבודו דרבי אליעזר לא מצינן מחינן בהו, לאחר פטירתו של רבי אליעזר דמצינן מחינן בהו החזיר את הדבר ליושנו". ומפרש רש"י (וכן בשבת קל: ד"ה שמותי בפי' הא'): "שמותי - לשון שמתא, שהרי ברכוהו, כדאמרינן בהזהב (ב"מ נט:), הלכך לא עבדינן כוותיה באחרנייתא". כידוע, היה דבר זה כשנחלקו בתנורו של בן עכנאי, שנחלק עם חכמי ישראל, ועשה רבי אליעזר אותות ומופתים כדי להוכיח שהלכה כמותו, וגם יצאה בת קול מן השמים, ואמרו חכמים "אין אנו משגיחים בבת קול", עד שלבסוף "נמנו עליו וברכוהו", דהיינו - לפי דברי רש"י - שנמנו עליו והטילוהו בחרם ושמתא. על דברי רש"י אלו העירו הרשב"א והר"ן (שבת שם): "אטו משום שברכוהו לא תהא הלכה כמותו בכל מקום", וכן הקשה הריטב"א (שם): "אפילו שהוא מבורך, אי אמר טעמא דמסתבר, אמאי לית הלכתא כותיה", ובשו"ת חוות יאיר (סי' צד) מחדד את הקושיא בזו הלשון: "דלמה יפסיד בשביל זה, ואפילו מי שנעשה זקן ממרא ונידון, למה לא נפסוק כוותיה - אם אמר דבר הגון וכיוון אל האמת". ואילו התוס' (בסוגיין ד"ה שמותי) הקשו: "דמסתמא לא היה מזכיר לשון שמתא, ובמעשה גופיה דפרק הזהב אינו מזכיר אלא לשון ברכה", והיינו, שלא היה לחז"ל להזכיר לשון שמתא על רבי אליעזר, בעוד שבמקור העובדא בגמרא נזכר הענין בלשון ברכה: "ונמנו עליו וברכוהו", כעין קושיא זו הקשה הריטב"א (בסוגיין, ובשבת שם): "דודאי לא היו מכנין כן בכל מקום לגנאי", ו"היאך מספר התלמוד בגנות רבי אליעזר". פירוש נוסף מובא בתוס' (ד"ה שמותי, וכן בשבת שם, וברש"י שבת שם פי' הב'), וז"ל: "ופירש ר"ת ורשב"ם, דשמותי הוא, היינו, דהוה מתלמידי שמאי" (ומשו"ה אין הלכה כמותו, כי אין הלכה כדברי ב"ש), והוכיחו כפירוש זה מדברי הירושלמי (תרומות פ"ה מ"ב), ואמנם כן מוכח מירושלמי בכמה מקומות (ביצה פ"ד מ"ז; סוכה פ"ב מ"ח), וכן כתבו עוד הרבה ראשונים (תוס' הביאו בסוה"ד: "וכן מפרש באלפא ביתא דרבי מכיר"(1) https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#1a; עי' פיה"מ להרמב"ם שביעית ט, ט ונדרים י, ו; רמב"ן שבת יב.; הרשב"א בכמה מקומות: שבת קל:, עירובין פא., ב"ב קיד:, חולין לג:; ר"ן שבת יב. ועוד). ה'חתם סופר' (בסוגיין ובשו"ת או"ח סי' קמח) מביא פי' זה בתוספת ביאור, כי הנה אמרו חז"ל (סוכה כח.): "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי, מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין... ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם... וכן היה רבי אליעזר תלמידו נוהג אחריו", ומאחר שרבי אליעזר היה תלמידו של שמאי, אם כן כל מה שאמר היה דברי רבו, שהרי "לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם", ומאחר שבמחלוקת ב"ש וב"ה - הלכה כדברי ב"ה, אין לפסוק כדברי רבי אליעזר. הנה בעיקר הדבר שרבי אליעזר היה מתלמידי שמאי, כבר העירו הראשונים (מחזור ויטרי סי' שלב; ר"ן שבת יב.; בספר 'יבין שמועה' כלל רמב הביא קושיא זו בשם הריטב"א בסוגיין), הלא רבי אליעזר היה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי (סוכה שם; אבות פ"ב מ"ח), שהיה תלמידו של הלל הזקן, כמו שאמרו (סוכה שם; ב"ב קלד.): "שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן... קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי", ואם אמנם שהיה גם מתלמידי שמאי הזקן, כמו שאמרו (אבות שם): "ריב"ז קבל מהלל ושמאי", אך הלל הזקן נחשב לרבו המובהק, כמשמעות הגמרא (סוכה שם), ולפי זה ראוי להחשיב את רבי אליעזר מבית הלל (עי' 'יבין שמועה' שם; ויתכן, שמחמת הערה זו לא פירש רש"י כדברי התוס' (2) https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#2a), ותירץ הר"ן: "שמא חזר ושמש את שמאי, או אחד מתלמידיו, או שחזר ונמנה עמהם", והיינו, שהיה ידוע למסדרי הש"ס, שרבי אליעזר היה נחשב לאחר מכן כאחד מבית שמאי, ולכן כינוהו "רבי אליעזר שמותי הוא" (וע"ע במחזור ויטרי שם). ביאור נוסף מובא בספר 'יבין שמועה' (שם) בשם הריטב"א (בסוגיין, ולא נמצא בחי' הריטב"א שלפנינו, ועי' 'פתח עינים' להחיד"א בסוגיין): "'רבי אליעזר שמותי', פירוש, שתפס מדת בית שמאי לחלוק עם הרבים", והיינו, כענין שמצינו במעשה של תנורו של בן עכנאי, שהיה חולק עם רוב חכמי ישראל, וקים להו לחז"ל שכן היה מדתו, ולכן אין הלכה כמותו, כי קיי"ל "יחיד ורבים הלכה כרבים", ואף שלא היה מבית שמאי, נתכנה על שמם, משום שנהג כמדתם, ומאותה סיבה שאין הלכה כדברי ב"ש, אין הלכה כדברי רבי אליעזר. יתכן, שנפקא מינה במחלוקת זו, שהרי מצינו (ברכות לו:) כלל ש"בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה" (עי' רש"י שם; ועי' תוס' חולין קד: ד"ה רבי יוסי), ואם רבי אליעזר נחשב כבית שמאי, הרי גם אצלו נאמר כלל זה. וכן כתב הרשב"א (עירובין דף פא), ואילו לפי פירש"י לא נאמר בו כלל זה, וכן לפי פי' הריטב"א המובא ב'יבין שמועה' לא נאמר בו כלל זה, כי רק בב"ש וב"ה נאמר כלל זה (עי' שו"ת 'חות יאיר' סי' צד). חילוקים נוספים למדנו מדברי ה'מחזור ויטרי' (שם), כלפי דברים שנאמרו מפי ר"א קודם שהיה בשמתא, שלפי דברי רש"י נוכל לקבלם להלכה, או מה שאמר קודם היותו מבית שמאי, האם נוכל לקבל את דבריו, ותלוי בכל הנ"ל. (1) https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#1 רבינו מכיר היה אחי רבינו גרשום מאוה"ג והיה רבו של רש"י, וחיבר פירושי אלפא ביתא ונזכר בפירוש רש"י בפרשת וישב מג, יא וכן בכמה מקומות בש"ס. (2) https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#2 וע"ע חת"ס שביאר היטב את דברי רש"י, ובעיקר הערתו כבר קדמו המחזור ויטרי שם, יעו"ש.
  • 0 הצבעות
    40 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2024 00:52 הרב עבוד צדקת בדברי החובות הלבבות, מה שזכרתי זה כנראה ממה ששמעתי פעם מישהו שפירש את דבריו, אך באמת לא זה מה שכתוב.
  • אשמח לעזרת הציבור

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 22:40 הרעיון בקטע הוא שצדיקים אף שעושים להם דברים רעים - אינם משיבים מנה אחת אפיים, אלא שותקים כאילו לא היה כלום.
  • אשמח לביאור

    2024
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2024 23:47 היא נחרדה מיצחק ונאבדו לה אז הבתולים כמו שאמרו (המפרשים? חז"ל) ועל כן יצחק חדש שאליעזר בא אליה ובגלל שזה היה חשד בכשרים נכנס אליעזר חי לגן עדן ומכל מקום יתכן שהיא נטמאה מדם בתולים יום נפלא משה רייך
  • מישהו יודע היכן?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 00:59 וכעין יסוד זה כתב מהר"ש ענגיל זצ"ל (@) בשם ר"ד אופנהיימר מפראג שהמשתמש לאור נר חנוכה עוקר למפרע את ההדלקה, ונחשב הדבר כאילו לא הדליק נר חנוכה, אף שמתחילה הדליקה לשם מצוה. קבצים מצורפים: שמש צדקה סימן ל.pdf

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים