דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

הבנת תוכן של סיפור

2024
10 6 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2024 18:24

    נתקלתי בסיפור זה, אשמח לעזרת הת"ח בהבנת משמעותו של הסיפור, מהו התוכן שלו.

    יישר כח רב

    באחת השנים יצא הבני יששכר אם תלמידיו לראות כיצד עורכים המוני העם את הסדר,
    לשמוע כיצד בני ישראל הפשוטים אומרים את ההגדה. נעמדו תחת חלון של כפרי פשוט,
    שמושגים רבים לא היו לו להקשיב ולהאזין. ופתאום שמעו הרבי ותלמידיו הקדושים
    שאותו האיש הגיע לפסקה כנגד ארבע בנים דברה תורה, ואחל מצעק בתיבת אחד כאילו
    היה זה קריאת שמע. 'אחד!' חכם 'אחד!' רשע 'אחד!' תם 'אחד!' שאינו יודע לשאול.

    אמר על כל הבני יששכר כפרי פשוט זה עשה מ'הארבעה בנים' קריאת שמע, במילות אלו
    קיבל על עצמו עול מלכות שמים.
    בהגדת אמרי קודש מובא שאמר על כך המהרי"ד מבעלזא, שאכן ב'כנגד ארבעה בנים'
    מרומזרת 'קריאת שמע של שחרית', שהנה תיבת 'שחרית' הינה ראשי תיבות של ארבעת
    הבנים- חכם רשע תם שאינו יודע.

  • תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2024 18:24

    נתקלתי בסיפור זה, אשמח לעזרת הת"ח בהבנת משמעותו של הסיפור, מהו התוכן שלו.

    יישר כח רב

    באחת השנים יצא הבני יששכר אם תלמידיו לראות כיצד עורכים המוני העם את הסדר,
    לשמוע כיצד בני ישראל הפשוטים אומרים את ההגדה. נעמדו תחת חלון של כפרי פשוט,
    שמושגים רבים לא היו לו להקשיב ולהאזין. ופתאום שמעו הרבי ותלמידיו הקדושים
    שאותו האיש הגיע לפסקה כנגד ארבע בנים דברה תורה, ואחל מצעק בתיבת אחד כאילו
    היה זה קריאת שמע. 'אחד!' חכם 'אחד!' רשע 'אחד!' תם 'אחד!' שאינו יודע לשאול.

    אמר על כל הבני יששכר כפרי פשוט זה עשה מ'הארבעה בנים' קריאת שמע, במילות אלו
    קיבל על עצמו עול מלכות שמים.
    בהגדת אמרי קודש מובא שאמר על כך המהרי"ד מבעלזא, שאכן ב'כנגד ארבעה בנים'
    מרומזרת 'קריאת שמע של שחרית', שהנה תיבת 'שחרית' הינה ראשי תיבות של ארבעת
    הבנים- חכם רשע תם שאינו יודע.

    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2024 18:30

    אפשרות אחת - מעלת התמימות של יהודי בעבודת ה', שזה ענין שקיבל משמעות בתורת
    החסידות.
    אפשרות שניה (ויותר נראה) - שבכל מצב צריך לייחד את ה', ומכל אדם בכל מצב אפשר
    להעלות כבוד ה' ולעשות תיקון, ובפרט למש"כ בספרים שאין כאן ד' בנים נפרדים,
    אלא בכל אדם ואדם יש את כל הד' סוגי בנים בתוכו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2024 18:30

    אפשרות אחת - מעלת התמימות של יהודי בעבודת ה', שזה ענין שקיבל משמעות בתורת
    החסידות.
    אפשרות שניה (ויותר נראה) - שבכל מצב צריך לייחד את ה', ומכל אדם בכל מצב אפשר
    להעלות כבוד ה' ולעשות תיקון, ובפרט למש"כ בספרים שאין כאן ד' בנים נפרדים,
    אלא בכל אדם ואדם יש את כל הד' סוגי בנים בתוכו.

    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2024 18:46

    [image: 300072_206 (1).jpg][image: 300072_207.jpg]

  • תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2024 18:46

    [image: 300072_206 (1).jpg][image: 300072_207.jpg]

    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2024 18:46

    מרן הכוונה למהרי"ד מבעלזא, ואביו היה רבי יהושע זי"ע

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2024 18:46

    מרן הכוונה למהרי"ד מבעלזא, ואביו היה רבי יהושע זי"ע

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2024 19:42
  • תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2024 19:42
    תאריך ההודעה המקורית: 09/01/2024 09:04

    יישר כוח לכולם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/01/2024 09:04

    יישר כוח לכולם.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 00:02

    שים לב לשגיאות כתיב, תחביר והקלדה, בטקסט המובא.

    ב-יום שלישי, 9 בינואר 2024 בשעה 09:04:23 UTC+2, אהרלה צימרמן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 00:02

    שים לב לשגיאות כתיב, תחביר והקלדה, בטקסט המובא.

    ב-יום שלישי, 9 בינואר 2024 בשעה 09:04:23 UTC+2, אהרלה צימרמן כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 23:12

    מתפלא אני שלא שמו לב כאן להבדל בין הסיפור שסיפר הרב צימרמן למקורות שהביאו לו
    הוא עשה פיסוק לא נכון : 'חכם אחד' 'רשע אחד' תם אחד' וזו ככה"נ טיפשות לכל
    הדעות
    מה שסופר בשם המהרי"ד מבעלזא הוא שהיה מפסק כראוי אלא שהיה מאריך באחד כבק"ש
    וזה הגיוני לומר שכנראה לא הבין את פירוש המילים 'רשע' 'תם' ובכולם כיון
    כביכול לייחד את הקב"ה
    כך שכוונתו היתה רצויה ואין שום חידוש בסיפור זה למורת רוח החסידים דפה...

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 23:12

    מתפלא אני שלא שמו לב כאן להבדל בין הסיפור שסיפר הרב צימרמן למקורות שהביאו לו
    הוא עשה פיסוק לא נכון : 'חכם אחד' 'רשע אחד' תם אחד' וזו ככה"נ טיפשות לכל
    הדעות
    מה שסופר בשם המהרי"ד מבעלזא הוא שהיה מפסק כראוי אלא שהיה מאריך באחד כבק"ש
    וזה הגיוני לומר שכנראה לא הבין את פירוש המילים 'רשע' 'תם' ובכולם כיון
    כביכול לייחד את הקב"ה
    כך שכוונתו היתה רצויה ואין שום חידוש בסיפור זה למורת רוח החסידים דפה...

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2024 23:28

    יישר כח לכל העוזרים והמסייעים. בסופו של דבר כתבתי את זה כך

    אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע. באחת השנים יצא הבני יששכר עם תלמידיו לראות
    כיצד עורכים המוני העם את הסדר, לשמוע כיצד היהודים הכביכול 'פשוטים' אומרים
    את ההגדה. נעמדו תחת חלונו של כפרי פשוט, שמושגים רבים לא היו לו להקשיב
    ולהאזין. ופתאום שמעו הרבי ותלמידיו הקדושים שאותו כפרי הגיע לפסקה 'כנגד
    ארבעה בנים דברה תורה', והחל מצעק בתיבת אחד כאילו היה זה קריאת שמע. 'א- ח-
    ד!' חכם, 'א- ח- ד!' רשע, 'א- ח- ד!' תם, 'א- ח- ד!' שאינו יודע לשאול.

    אמר על כל הבני יששכר: כפרי פשוט זה עשה מ'הארבעה בנים' קריאת שמע, במילים אלו
    הכניס אדם זה את כל ארבעת הבנים לאמונה בהקב"ה ובהשגחתו. כי זהו סגולתו של
    לילה קדוש זה. כל אחד יכול להתרומם, כל אחד יכול לצאת מאפילה לאורה, כן! אפילו
    הרשע!

    הוסיף על כך המהרי"ד מבעלזא למדים אנו מכך שאף שאדם שקוע בתאוות ובגשמיות יכול
    הוא לצאת מאפלה לאורה על ידי קריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים. זהו שאמרו
    התלמידים לרבותיהם הגדולים 'הגיע זמן קריאת שמע של שחרית', שהנה תיבת 'שחרית'
    הינה ראשי תיבות של ארבעת הבנים- חכם רשע תם שאינו יודע. הגיע הזמן
    לומר קריאת שמע ובכך לתקן את ארבעת הבנים כולם (הגדת אמרי קודש).

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2024 23:28

    יישר כח לכל העוזרים והמסייעים. בסופו של דבר כתבתי את זה כך

    אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע. באחת השנים יצא הבני יששכר עם תלמידיו לראות
    כיצד עורכים המוני העם את הסדר, לשמוע כיצד היהודים הכביכול 'פשוטים' אומרים
    את ההגדה. נעמדו תחת חלונו של כפרי פשוט, שמושגים רבים לא היו לו להקשיב
    ולהאזין. ופתאום שמעו הרבי ותלמידיו הקדושים שאותו כפרי הגיע לפסקה 'כנגד
    ארבעה בנים דברה תורה', והחל מצעק בתיבת אחד כאילו היה זה קריאת שמע. 'א- ח-
    ד!' חכם, 'א- ח- ד!' רשע, 'א- ח- ד!' תם, 'א- ח- ד!' שאינו יודע לשאול.

    אמר על כל הבני יששכר: כפרי פשוט זה עשה מ'הארבעה בנים' קריאת שמע, במילים אלו
    הכניס אדם זה את כל ארבעת הבנים לאמונה בהקב"ה ובהשגחתו. כי זהו סגולתו של
    לילה קדוש זה. כל אחד יכול להתרומם, כל אחד יכול לצאת מאפילה לאורה, כן! אפילו
    הרשע!

    הוסיף על כך המהרי"ד מבעלזא למדים אנו מכך שאף שאדם שקוע בתאוות ובגשמיות יכול
    הוא לצאת מאפלה לאורה על ידי קריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים. זהו שאמרו
    התלמידים לרבותיהם הגדולים 'הגיע זמן קריאת שמע של שחרית', שהנה תיבת 'שחרית'
    הינה ראשי תיבות של ארבעת הבנים- חכם רשע תם שאינו יודע. הגיע הזמן
    לומר קריאת שמע ובכך לתקן את ארבעת הבנים כולם (הגדת אמרי קודש).

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2024 03:39

    לתקן

    אמר על כל הבני יששכר

     

     

     

    From: אהרלה צימרמן [[email protected]]
    Sent: Monday, January 22, 2024 4:28 PM
    To: יעקב שטיימן [[email protected]]
    Cc: רבה אמונתך [[email protected]]; הבית לעורך התורני
    [[email protected]]
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] הבנת תוכן של סיפור

     

    יישר כח לכל העוזרים והמסייעים.  בסופו של דבר כתבתי את זה כך

    אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע. באחת השנים יצא הבני יששכר עם תלמידיו לראות כיצד
    עורכים המוני העם את הסדר, לשמוע כיצד היהודים הכביכול 'פשוטים' אומרים את ההגדה.
    נעמדו תחת חלונו של כפרי פשוט, שמושגים רבים לא היו לו להקשיב ולהאזין. ופתאום שמעו
    הרבי ותלמידיו הקדושים שאותו כפרי הגיע לפסקה 'כנגד ארבעה בנים דברה תורה', והחל
    מצעק בתיבת אחד כאילו היה זה קריאת שמע. 'א- ח- ד!' חכם, 'א- ח- ד!' רשע, 'א- ח-
    ד!' תם, 'א- ח- ד!' שאינו יודע לשאול.

    אמר על כל הבני יששכר: כפרי פשוט זה עשה מ'הארבעה בנים' קריאת שמע, במילים אלו
    הכניס אדם זה את כל ארבעת הבנים לאמונה בהקב"ה ובהשגחתו. כי זהו סגולתו של לילה
    קדוש זה. כל אחד יכול להתרומם, כל אחד יכול לצאת מאפילה לאורה, כן! אפילו הרשע!

    הוסיף על כך המהרי"ד מבעלזא למדים אנו מכך שאף שאדם שקוע בתאוות ובגשמיות יכול הוא
    לצאת מאפלה לאורה על ידי קריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים. זהו שאמרו התלמידים
    לרבותיהם הגדולים 'הגיע זמן קריאת שמע של שחרית', שהנה תיבת 'שחרית' הינה ראשי
    תיבות של ארבעת הבנים- חכם רשע תם שאינו יודע. הגיע הזמן לומר קריאת שמע ובכך לתקן
    את ארבעת הבנים כולם (הגדת אמרי קודש). 

     

    [[email protected]]>:

  • שוליים וגדלים של של ספרים

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2024 23:40 כעורך - תשתמש בגופן ובגודל שנוח לך. גודל האותיות - תלוי בגופן, בתוכן ובסגנון הספר וכו'. בדרך כלל בין 12 ל-13. גודל 11 שוב, בדרך כלל, קטן מדאי. ----- Original Message ----- From: [email protected] To: הבית לעורך התורני Sent: Thursday, January 18, 2024 11:26 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שוליים וגדלים של של ספרים ולגבי גודל כתב איזה גודל נהוג לעשות לגוף הטקסט? גודל 11 או 12 או יותר? ב-יום חמישי, 18 בינואר 2024 בשעה 23:20:19 UTC+2, [email protected] כתב/ה: תודה רבה על התשובה המדוייקת עוד שאלה למהדורה מוקטנת איזה גודל ושוליים צריכים? ואם זה משנה כריכה רכה או קשה? ב-יום חמישי, 18 בינואר 2024 בשעה 23:13:55 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה: הספרים הסטנדרטיים כיום: גודל עמוד: 16.5*23.5 ס"מ שוליים: למעלה ולמטה: 2.5 ס"מ; ימין ושמאל: 2 ס"מ. בדרך כלל אין צורך בידיעה מוקדמת על העיצוב הסופי של הספר. אמנם, במקרה ויש רבוי עיצובים או עיצובים מיוחדים בספר, או שיש יותר מטקסט+הערות שוליים 1 - חשוב מאוד לעמוד מראש בקשר עם המעמד הסופי, לדעת באיזו צורה ושיטה לעבוד. תחסכו לשניכם הרבה מאוד עבודה ועגמת נפש. ----- Original Message ----- From: [email protected] To: הבית לעורך התורני Sent: Thursday, January 18, 2024 11:05 PM Subject: [הבית לעורך התורני] שוליים וגדלים של של ספרים אשמח אם מישהו יכול לכתוב כאן את הגדלים הנפוצים של ספרים וכן איזה שוליים לעשות להם כדי שהספר יראה נורמלי. סתם בתור שאלה האם זה קריטי לקבוע מראש את הגודל של הספר או שאפשר מראש לערוך על A4 ואחכ בדפוס יקטינו לפי הצורך? תודה רבה
  • הבנת דבריו של גדול אחד

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2024 19:36 להיפוך הוא כותב שכן מבואר בתוס ואני שואל הרי בתוס מבו להיפוך נשלח מה-iPad שלי
  • טיימר של הרב א. שושנים - התורה חסה על ממונם של ישראל

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/04/2024 11:36 לאחר מקרה מצער שקרה לחבר שלי שרשם את זמני העבודה שלו אבל לא עשה שמירה על הקובץ, ומאיזה טעם לחץ על משהו לא נכון והתאפס לו מאז השמירה האחרונה - שבוע עבודה. עכשיו הוא גילה באותו טיימר אופציה של "שמירה אוטומטית" שכל פעולה בקובץ מבצעת שמירה. אני קורא לכל מי שיש את הקובץ הזה [או קובץ אחר בו הוא רושם את זמני העבודה. המחדל הזה לא קשור כלל לקובץ הספציפי הזה] לבחור באופציה הזו. ולהרב א. שושנים - אולי כדאי לעשות שזו תהיה ברירת המחדל.
  • אשמח לקבל טקסט של הגדה של פסח [עדיף מנוקד]

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2024 13:05 הגדה של פסח - טקסט מנוקד. הורד מספריא. קבצים מצורפים: Pesach Haggadah - he - merged.plain.txt
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 11/04/2024 23:43 קבצים מצורפים: unnamed (6).jpg
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 23:52 באישי יישר כח
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2024 16:05 לפי שעות משאלתך נשמע שלא עשית את זה הרבה פעמים, וממילא אין לך דרך לדעת כמה זמן זה יקח לך. תלוי ברמת העריכה, בדרישות הלקוח ובקצב שלך.
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/10/2024 12:28 רק לעדכן שבזכות השרשור כאן פניתי לדל, קיבלתי שירות מצוין ומהיר. בס"ד הגיע טכנאי לבית והחליף ותיקן הכל. תודה לכולם.

2

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים