דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

למנקדים שבינינו

2024
24 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2024 22:55

    להדגיש בד"כ, אלא אם כן יש חיבור דמוכח כמו קו-מחבר וכדו' שאולי אפשר להרפות
    (וגם זה איני יודע אם מקובל).

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2024 22:58

    לעתים הקו הזה מורה דוקא להדגיש...
    בגלל כללי של דחיק / אתי מרחיק.
    כמו "רוצה בו", הבי"ת מודגשת דוקא במקף.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2024 22:58

    לעתים הקו הזה מורה דוקא להדגיש...
    בגלל כללי של דחיק / אתי מרחיק.
    כמו "רוצה בו", הבי"ת מודגשת דוקא במקף.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2024 22:59

    אני מציע להקשיב לרב ווסרמן, הוא בקיא בזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2024 22:59

    אני מציע להקשיב לרב ווסרמן, הוא בקיא בזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 05:25

    נפלא הענין של י' הדברות, גיליתי זה בשבת זו. ויש ע"ז ביאור הלכה מבואר היטב
    בסימן תצ"ד.
    דרך אגב בענין הנ"ל חוץ ממקראות, ידוע אצלנו שבני אר"ץ מברכים בורא פרי
    הגפן/העץ/האדמה בפ' דגושה ובני דמשק ברפויה, ושמעתי מא' מזקני העדה הטעם
    לשינוי המנהג, כי בני אר"ץ סברו לחלק הנוסח כך: בורא, פרי הגפן, ממילא הפ'
    דגושה, משא"כ בני דמשק, בורא פרי, הגפן, וכיון שהוא טעם משרת הפ' רפויה. ויש
    באור לצון (נד"ל חלק ב') דיןו ע"ז, והוא כותב לברך בדגושה.
    המאמר של הרב ווסרמן הוא נפלא, שח אותו לכאן מזמן גם, וכמובן צריך עיון ועמקות
    רב/רבה להבינו.
    עוד דבר בענין זה. לפעמים המילה אינה מסתיימת באותיות אהו"י ובכ"ז בהיותו טעם
    משרת מוריד את הדגש, והוא כאשר האהו"י נסתר [נד"ל שכך מכנים אותו, יתקנו אותי
    היודעים], כלומר שהיה אמור להיות כתוב בסוף התיבה אות ה' (למשל) ולא נכתבה,
    וכגון ועשית כל מלאכתך, שאחר הת' מחשיבים כאילו יש ה'. מקוה שהוסברתי.
    בברכה

    El dom, 4 feb 2024 a la(s) 6:00 p.m., אליהו ברדנשטיין (
    [email protected]) escribió:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 05:25

    נפלא הענין של י' הדברות, גיליתי זה בשבת זו. ויש ע"ז ביאור הלכה מבואר היטב
    בסימן תצ"ד.
    דרך אגב בענין הנ"ל חוץ ממקראות, ידוע אצלנו שבני אר"ץ מברכים בורא פרי
    הגפן/העץ/האדמה בפ' דגושה ובני דמשק ברפויה, ושמעתי מא' מזקני העדה הטעם
    לשינוי המנהג, כי בני אר"ץ סברו לחלק הנוסח כך: בורא, פרי הגפן, ממילא הפ'
    דגושה, משא"כ בני דמשק, בורא פרי, הגפן, וכיון שהוא טעם משרת הפ' רפויה. ויש
    באור לצון (נד"ל חלק ב') דיןו ע"ז, והוא כותב לברך בדגושה.
    המאמר של הרב ווסרמן הוא נפלא, שח אותו לכאן מזמן גם, וכמובן צריך עיון ועמקות
    רב/רבה להבינו.
    עוד דבר בענין זה. לפעמים המילה אינה מסתיימת באותיות אהו"י ובכ"ז בהיותו טעם
    משרת מוריד את הדגש, והוא כאשר האהו"י נסתר [נד"ל שכך מכנים אותו, יתקנו אותי
    היודעים], כלומר שהיה אמור להיות כתוב בסוף התיבה אות ה' (למשל) ולא נכתבה,
    וכגון ועשית כל מלאכתך, שאחר הת' מחשיבים כאילו יש ה'. מקוה שהוסברתי.
    בברכה

    El dom, 4 feb 2024 a la(s) 6:00 p.m., אליהו ברדנשטיין (
    [email protected]) escribió:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 13:10

    לגבי בורא פרי העץ כמדומני שכך גם המנהג בהרבה מעדות הספרדים, ומהסברא הזו.

    מאת: [email protected]

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים