דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ביאור כוונת הפרי מגדים [אגרות - נושא כללי - מקור תחילת בבא קמא]

2024
3 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2024 12:21

    אני צריך עזרה בביאור המשפט האחרון המודגש.

    אני מאד מודה למי שיטרח לנסות לעזור לי. כבר ניסיתי הרבה ולא עלתה בידי. תודה
    רבה!!!

    פרי מגדים אגרות אגרת ו [אגרת שניה]

    מלת לא הרי זה כהרי זה, ולפעמים לא ראי זה כראי זה, בבא קמא [ג, ב] כו', בתשבי
    [שרש] הרי, כמו הלא הרי זה משובח בלשון אשכנז (פר וואר), הנה כפירוש אמת (רי"ש
    ולמ"ד מתחלפין הרבה פעמים, משתדל משתדר, הרמב"ן ז"ל פרשת משפטים שמות כב, טו).
    א"כ לא אמתת השור כאמתת המבעה לפי האמת שיש פירכא, או תחסר הא' הראות מין מראה
    וגוון של זה כזה. וע"ש ברש"י [ד, א ד"ה ולא ראי] לא ראי כמו לא ראוי בוי"ו.

    ומה שכתוב שם ולאו ק"ו כל שכן כמו שאתה אומר, אבל כ"ש לחודיה יתפרש בענין אחר
    והבן.

    ע"כ מהפרי מגדים.

    מה שכן הבנתי זה שבגמרא בבבא קמא (ג:) יש נידון בפירוש היזק 'המבעה' שהוזכר
    במשנה (שם ב.), ולדעת שמואל מבעה הוא היזק השן. רב יהודה מסביר לפי זה את דברי
    התנא 'לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כהרי השור' שכוונתו לא ראי היזק
    השן שאין כוונת השור להזיק באכילתו, כראי היזק הקרן שכוונת השור להזיק
    בנגיחתו. והקשו על כך בגמרא, אם כן מדוע אין ללמוד את היזק הקרן שכוונתו להזיק
    מהיזק השן שאין כוונתו להזיק. וכתב רש"י (ד. ד"ה לא ראי), שזאת לא יכלה הגמרא
    לתרץ שכוונת רב יהודה לא ראי השן שאין כוונתו להזיק, ואם היה נוקט התנא את
    היזק הקרן לא היינו יכולים ללמוד את היזק השן מקרן, משום שבלשון התנא מבואר
    שהדבר שממנו רוצים ללמוד כתוב קודם לדבר הנלמד [מדייק זאת מבבא אחרת במשנה],
    ולכן הקשו על רב יהודה שאמר לא ראי השן שאין כוונתו להזיק כראי הקרן שכוונתו
    להזיק, שהרי בסברא זו שכוונתו להזיק כל שכן שיש ללמוד קרן משן.

    וזו כוונת הפרי מגדים: ומה שכתוב שם בגמרא בלשון 'ולאו קל וחומר
    הוא, ומה שן שאין כוונתו להזיק חייב קרן שכוונתו להזיק לא כל שכן' אין
    הכוונה שבאמת נוכל ללמוד את היזק הקרן משן, שהרי היזק השן חמור בכך שיש הנאה
    להזיקו, אלא פירוש הדברים הוא, שאם אכן כמו שאתה *אומר *ומפרש שלא ראי השן
    כראי הקרן משום שבשן אין כוונתו להזיק, אם כן כל שכן שיש לחייב גם בקרן.

    כעת מה ההמשך? אבל כ"ש לחודיה יתפרש בענין אחר והבן.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2024 12:21

    אני צריך עזרה בביאור המשפט האחרון המודגש.

    אני מאד מודה למי שיטרח לנסות לעזור לי. כבר ניסיתי הרבה ולא עלתה בידי. תודה
    רבה!!!

    פרי מגדים אגרות אגרת ו [אגרת שניה]

    מלת לא הרי זה כהרי זה, ולפעמים לא ראי זה כראי זה, בבא קמא [ג, ב] כו', בתשבי
    [שרש] הרי, כמו הלא הרי זה משובח בלשון אשכנז (פר וואר), הנה כפירוש אמת (רי"ש
    ולמ"ד מתחלפין הרבה פעמים, משתדל משתדר, הרמב"ן ז"ל פרשת משפטים שמות כב, טו).
    א"כ לא אמתת השור כאמתת המבעה לפי האמת שיש פירכא, או תחסר הא' הראות מין מראה
    וגוון של זה כזה. וע"ש ברש"י [ד, א ד"ה ולא ראי] לא ראי כמו לא ראוי בוי"ו.

    ומה שכתוב שם ולאו ק"ו כל שכן כמו שאתה אומר, אבל כ"ש לחודיה יתפרש בענין אחר
    והבן.

    ע"כ מהפרי מגדים.

    מה שכן הבנתי זה שבגמרא בבבא קמא (ג:) יש נידון בפירוש היזק 'המבעה' שהוזכר
    במשנה (שם ב.), ולדעת שמואל מבעה הוא היזק השן. רב יהודה מסביר לפי זה את דברי
    התנא 'לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כהרי השור' שכוונתו לא ראי היזק
    השן שאין כוונת השור להזיק באכילתו, כראי היזק הקרן שכוונת השור להזיק
    בנגיחתו. והקשו על כך בגמרא, אם כן מדוע אין ללמוד את היזק הקרן שכוונתו להזיק
    מהיזק השן שאין כוונתו להזיק. וכתב רש"י (ד. ד"ה לא ראי), שזאת לא יכלה הגמרא
    לתרץ שכוונת רב יהודה לא ראי השן שאין כוונתו להזיק, ואם היה נוקט התנא את
    היזק הקרן לא היינו יכולים ללמוד את היזק השן מקרן, משום שבלשון התנא מבואר
    שהדבר שממנו רוצים ללמוד כתוב קודם לדבר הנלמד [מדייק זאת מבבא אחרת במשנה],
    ולכן הקשו על רב יהודה שאמר לא ראי השן שאין כוונתו להזיק כראי הקרן שכוונתו
    להזיק, שהרי בסברא זו שכוונתו להזיק כל שכן שיש ללמוד קרן משן.

    וזו כוונת הפרי מגדים: ומה שכתוב שם בגמרא בלשון 'ולאו קל וחומר
    הוא, ומה שן שאין כוונתו להזיק חייב קרן שכוונתו להזיק לא כל שכן' אין
    הכוונה שבאמת נוכל ללמוד את היזק הקרן משן, שהרי היזק השן חמור בכך שיש הנאה
    להזיקו, אלא פירוש הדברים הוא, שאם אכן כמו שאתה *אומר *ומפרש שלא ראי השן
    כראי הקרן משום שבשן אין כוונתו להזיק, אם כן כל שכן שיש לחייב גם בקרן.

    כעת מה ההמשך? אבל כ"ש לחודיה יתפרש בענין אחר והבן.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2024 15:45

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2024 15:45

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2024 17:44

    יישר כח. אך זה עדיין לא מסביר מה הוא 'כל שכן לחודיה'. האם כשכל שכן מגיע
    לבדו בלי קל וחומר זה מתפרש אחרת ממתי שמגיע יחד עם קל וחומר.

    מאת: [email protected]

  • מקור ?

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2024 11:31 בהתאם למה שהביא הרב פישהוף, אפשר שפירושו הוא 'פגעי הזמן'
  • ביאור כוונת המלבי"ם

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 23:15 עתה מצאתי: [image: image.png] זה מוסכם?
  • מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 09:55 [זה אני לא כותב בכובע המנהל, רק פשוט כאחד החברים]. שאלתי את זה פה בעבר. יש כתובת מייל שיש שם את כל ההודעות של הקבוצה. אפשר לעשות שם חיפוש. חיפוש בקבוצה א"א לעשות, זה חסום בנטפרי. איני זוכר את כתובת המייל הנ"ל.
  • מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2024 10:49 ואוו.. אני יודע שזה התחבר מליקוט של פתקים שכתב לעצמו בהזדמנויות שונות. אין ספק שאת כל הסקופים מוצאים שם מאת: [email protected] קבצים מצורפים: נימוקי אוח - על אשל אברהם.pdf
  • מקור

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 09:57 בוודאי הדברים נכונים לגבי הגאון בעל אשל אברהם - אבל האם יש לזה מקור במנחת יצחק? יום נפלא משה רייך
  • מקור

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 19:05 יחזקאל פרק כג' פסוק כ'
  • מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2024 13:42 תלמוד בבלי מסכת נזיר דף נז עמוד ב אמר רב הונא: המקיף את הקטן - הרי הוא חייב. א"ל רב אדא בר אהבה לרב הונא: ודידך מאן מגלח להון? אמר ליה: חובה. תקברינון חובה לבניה. כולהו שני דרב אדא בר אהבה לא אקיים ליה זרעא לרב הונא. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/09/2024 16:14 התגובה של מ פ בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app מאת: [email protected] קבצים מצורפים: file-0

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים