דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

בין עצבות למרירות מפריד חוט שערה-מקור?

2024
8 6 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 29/02/2024 12:34

    אשמח אם מאן דהוא יודע המקור שמעתי שזה מספר התניא וא"כ היכן?

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/02/2024 12:34

    אשמח אם מאן דהוא יודע המקור שמעתי שזה מספר התניא וא"כ היכן?

    תאריך ההודעה המקורית: 29/02/2024 12:40

    הוא מר' אהרן הגדול מקארלין זצוק"ל.
    אני מצ"ב את המאמר בשלמותו מתוך הספר המצויין "דברי אהרן" ליקוטים בעניינים
    שונים מתורת הצדיקים לבית קארלין וסטאלין.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/02/2024 12:40

    הוא מר' אהרן הגדול מקארלין זצוק"ל.
    אני מצ"ב את המאמר בשלמותו מתוך הספר המצויין "דברי אהרן" ליקוטים בעניינים
    שונים מתורת הצדיקים לבית קארלין וסטאלין.

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 29/02/2024 14:08

    יישר כח

    ב-יום חמישי, 29 בפברואר 2024 בשעה 12:41:04 UTC+2, שמעון הלר כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/02/2024 12:40

    הוא מר' אהרן הגדול מקארלין זצוק"ל.
    אני מצ"ב את המאמר בשלמותו מתוך הספר המצויין "דברי אהרן" ליקוטים בעניינים
    שונים מתורת הצדיקים לבית קארלין וסטאלין.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/02/2024 21:15

    ידוע שיש כמה מאמרים שיש בכתבי קארלין וגם בכתבי גור, כגון המאמר הידוע (גם
    הוא נמסר באידיש) באריכות אודות תשובה, סור מרע - שיסור ולא יחשוב מהרע ולא
    יתבוסס בבוץ, שידוע בשם הבית אהרן או ר' אהרן הגדול, ובכתבי גור הוא בשם
    החידושי הרים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/02/2024 21:15

    ידוע שיש כמה מאמרים שיש בכתבי קארלין וגם בכתבי גור, כגון המאמר הידוע (גם
    הוא נמסר באידיש) באריכות אודות תשובה, סור מרע - שיסור ולא יחשוב מהרע ולא
    יתבוסס בבוץ, שידוע בשם הבית אהרן או ר' אהרן הגדול, ובכתבי גור הוא בשם
    החידושי הרים.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/02/2024 22:10

    ספר התניא - חלק ראשון - פרק לא
    והנה אף אם כשיאריך הרבה להעמיק בענייני' הנ"ל כשעה ושתי' להיות בנמיכת רוח
    ולב נשבר יבא לידי עצבות גדולה לא יחוש ואף שעצבות היא מצד קליפת נוגה ולא מצד
    הקדושה כי בצד הקדושה כתיב עוז וחדוה במקומו ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה
    וכן לדבר הלכה וכו' אלא שאם העצבות היא ממילי דשמיא היא מבחי' טוב שבנוגה
    [ולכן כתב האר"י ז"ל שאפי' דאגת העונות אינה ראויה כ"א בשעת הוידוי ולא בשעת
    התפלה ות"ת שצ"ל בשמחה שמצד הקדושה דווקא] אעפ"כ הרי כך היא המדה לאכפיא לס"א
    במינה ודוגמתה. כמארז"ל מיניה וביה אבא לשדי' ביה נרגא ופגע בו כיוצא בו. וע"ז
    נאמר בכל עצב יהיה מותר והיתרון היא השמחה הבאה אחר העצב כדלקמן. *אך באמת אין
    לב נשבר ומרירות הנפש על ריחוקה מאור פני ה' והתלבשותה בס"א נקראים בשם עצבות
    כלל בלשון הקודש כי עצבות היא שלבו מטומטם כאבן ואין חיות בלבו אבל מרירות ולב
    נשבר אדרבה הרי יש חיות בלבו להתפעל ולהתמרמר רק שהיא חיות מבחי' גבורות
    קדושות והשמחה מבחי' חסדים כי הלב כלול משתיהן. *

    הוא כותב החילוק ביניהם
    שזה באמת רק דבר דק המפריד
    והנקודה היא מה מביא לו העצבות או מרירות
    עצבות מורידו יותר, ומרירות מעוררו לשמחה ולהתגבר מעתה

    עיי"ש עוד באורך בכל הפרק

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/02/2024 22:10

    ספר התניא - חלק ראשון - פרק לא
    והנה אף אם כשיאריך הרבה להעמיק בענייני' הנ"ל כשעה ושתי' להיות בנמיכת רוח
    ולב נשבר יבא לידי עצבות גדולה לא יחוש ואף שעצבות היא מצד קליפת נוגה ולא מצד
    הקדושה כי בצד הקדושה כתיב עוז וחדוה במקומו ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה
    וכן לדבר הלכה וכו' אלא שאם העצבות היא ממילי דשמיא היא מבחי' טוב שבנוגה
    [ולכן כתב האר"י ז"ל שאפי' דאגת העונות אינה ראויה כ"א בשעת הוידוי ולא בשעת
    התפלה ות"ת שצ"ל בשמחה שמצד הקדושה דווקא] אעפ"כ הרי כך היא המדה לאכפיא לס"א
    במינה ודוגמתה. כמארז"ל מיניה וביה אבא לשדי' ביה נרגא ופגע בו כיוצא בו. וע"ז
    נאמר בכל עצב יהיה מותר והיתרון היא השמחה הבאה אחר העצב כדלקמן. *אך באמת אין
    לב נשבר ומרירות הנפש על ריחוקה מאור פני ה' והתלבשותה בס"א נקראים בשם עצבות
    כלל בלשון הקודש כי עצבות היא שלבו מטומטם כאבן ואין חיות בלבו אבל מרירות ולב
    נשבר אדרבה הרי יש חיות בלבו להתפעל ולהתמרמר רק שהיא חיות מבחי' גבורות
    קדושות והשמחה מבחי' חסדים כי הלב כלול משתיהן. *

    הוא כותב החילוק ביניהם
    שזה באמת רק דבר דק המפריד
    והנקודה היא מה מביא לו העצבות או מרירות
    עצבות מורידו יותר, ומרירות מעוררו לשמחה ולהתגבר מעתה

    עיי"ש עוד באורך בכל הפרק

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 10:41

    אולי זה כ' בקובץ הנ"ל מדברי אהרן -
    [חסום לי].
    ומחבש לעצבותם, השי"ת מרפא העצבות שנהיה מהלב נשבר [וסליחה מהסלונימער'ס..]

    ב-יום חמישי, 29 בפברואר 2024 בשעה 22:10:21 UTC+2, 8552551 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 10:41

    אולי זה כ' בקובץ הנ"ל מדברי אהרן -
    [חסום לי].
    ומחבש לעצבותם, השי"ת מרפא העצבות שנהיה מהלב נשבר [וסליחה מהסלונימער'ס..]

    ב-יום חמישי, 29 בפברואר 2024 בשעה 22:10:21 UTC+2, 8552551 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 10:41

    סליחה לא שמתי לב שביקשו מקור מתניא קדישא

    ב-יום ראשון, 3 במרץ 2024 בשעה 10:41:21 UTC+2, שמואל בלויא כתב/ה:

  • בירור מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2024 16:39 נכתב בפורום "ביהמ"ד כתר תורה", ונשנה כאן לחשיבותו: נא, כשכותבים הודעה חדשה, לפרט יותר בשורת הנושא. וכגון בנושא דידן - "בירור מקור שחודש אדר היה של עשיו ויעקב לקח" - וכיו"ב. כל מי שיש לו ידיעה או התעניינות בענין, יש יותר סיכוי שיפתח אותה. ובעיקר, בכל פעם שקופצת מחדש ההודעה עם "חיפוש מקור" - אני מנסה לבדוק אם זה נושא שכבר בדקתי אם יש לי ענין או ידיעה בענין. וכן לעתיד, יהיה יותר קל לחפש/למצוא. תודה! ----- Original Message ----- From: אהרן וובר To: [email protected] Sent: Tuesday, March 19, 2024 1:14 PM Subject: [הבית לעורך התורני] בירור מקור מהו המקור שחודש אדר היה של עשיו ויעקב לקח ממנו חודש זה
  • חיפוש מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 19/06/2024 17:28 מה שמופיע בסעיף יג ב אינו קשור לשאלה שנשאלה. ואגב, היא מופיע בגמ' בבא מציעא לכל אדם, לא לירושה. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2024 15:56 'רבי יוסף זונדל מסלנט' עמוד קמא מאת: [email protected]
  • מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 09:55 [זה אני לא כותב בכובע המנהל, רק פשוט כאחד החברים]. שאלתי את זה פה בעבר. יש כתובת מייל שיש שם את כל ההודעות של הקבוצה. אפשר לעשות שם חיפוש. חיפוש בקבוצה א"א לעשות, זה חסום בנטפרי. איני זוכר את כתובת המייל הנ"ל.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2024 03:32 בתחילת ההקדמה. אגב זה נקרא "הקדמת המלקט". והמלקט הוא בעל התניא בעצמו. --
  • דרוש מקור

    2024
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 09:28 אני הייתי מציין ללקט יושר של מכון ירושלים שהוא המצוי בבתי כנסיות.
  • חיפוש מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 11:04 כמו שכתוב [ ??? ] מה נאה אילן זה ומה יפה פריו כמו שכתוב (קהלת ז, א) "טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הִוָּלְדוֹ" אצלנו הלשון מופיע במשנה לגבי המפסיק ממשנתו, יש מקום שמופיע בתור שבח לאדם [חיפשתי בתענית במעשה של אילן אילן במה אברכך' ולא ראיתי את הלשון הזה
  • חיפוש מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 00:09 ינו גם דברי האור החיים הק' - דברים נפלאים שמות מו ז עוד צריך לדעת למה הפסיק בין בניו ובני בניו לבין בנותיו ובנות בניו וכל זרעו בתיבת אתו, ולא הספיק במה שאמר לבסוף הביא אתו מצרימה. אכן כוונת הכתוב הוא שבא להודיע כי יש הפרש בין בני יעקב בירידתם למצרים כי יש מהם שבאו ברצונם לקבל גזירת מלך בלב שלם ויש מהם שהיו חוככים להתעכב מרדת לכור הברזל, וציינם הכתוב מי ומי ההולכים לפרוע שטר חוב הגלות מרצונם, ואמר בניו ובני בניו אתו פירוש אלו לא הוצרך להביאם הוא אלא הם מעצמם באו אתו בדומה לו, ואחר כך סדר אותם שלא באו מרצונם עד שהוצרך יעקב להורידם בעל כרחם, והוא אומרו בנותיו ובנות בניו וכל זרעו פירוש בני בני בניו אלו הביא אתו מצרימה פירוש הוא הביאם לא לרצונם באו. וראיתי לתת לב לדבריהם ז"ל (שמו"ר פ"א) שאמרו שכל זמן שאחד מיורדי מצרים קיים לא התחיל השעבוד דכתיב (שמות א') וימת יוסף וגו' וכל הדור ההוא פירוש שירדו מצרים אז התחיל השעבוד, כי אולי שזה היה להם לתשלום קבלת גזירת מלך ברצון פקע מהם השעבוד כי סמא דיסורי קבולי. והעד הנאמן לזה גם כן כי יוכבד וסרח בת אשר היו מיורדי מצרים (ב"ר פ' צ"ד) ובימיהם היה השעבוד, והטעם הוא לצד שהביאם יעקב ולא מרצונם, ועיין בדברי הזוהר (ויקהל קצח א) בפירוש פסוק אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה': יום נפלא משה רייך

0

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים