זבד הבת - ויקרא שמה, בישראל??

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2024 19:49

לאף אחד אין תשובה???

El mar, 27 feb 2024 a la(s) 3:08 p.m., Shimon Antebi ([email protected])
escribió:

[רפאל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/03/2024 20:15

כמו כן יש להעיר על הנוסח שאומרים שם הילדה הנעימה 'הזאת' בו בזמן שאיננה כאן,
ושמא מקור הנוסח היה לקראו באיזה טקס שעשו בבית במקום הבת.

מאת: [email protected]

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 23:19

באמת שמעתי שיש מקפידים שלא לומר הזאת, אא"כ התנוקת נמצאת שם, וכנראה מקור
הדברים הוא כאשר כתבתם, שהיו מביאים התנוקת אל בהכ"נ והיו קוראים לה שם, אזי
שייך לשון הזאת. והוא נראה דבר פשוט שאם אין התנוקת שם אין לומר הזאת, אך כיון
שהנני מיראי הוראה ומיראי משנה המנהגות, ע"כ לא רציתי לשנות הנוסח, כי סו"ס אי
אפשר לדעת באמת שזוהי סיבת הנוסח, וגם כי לא בחינם משנים דברים.
והנני מצפה לתשובה על שאלתי למעלה.

El sáb, 2 mar 2024 a la(s) 3:15 p.m., רפאל ([email protected])
escribió:

[רבה אמונתך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 00:05

אולי המושג 'שם בישראל' קשור לזכרים בלבד? גם הטעם של יבום הוא 'ולא ימחה שמו
מישראל' ושייך בזכרים בלבד. יתכן שאין לאשה 'שם' עצמי בכלל ישראל.
מעניין אם יש מקור לכגון דא.

ב-יום ראשון, 3 במרץ 2024 בשעה 23:19:30 UTC+2, Shimon Antebi כתב/ה:

[אליהו סלומון - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 12:18

בת ישראל אינו צניעות "שיקרא שמה בישראל" כבודה הוא להיות בהסתר.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 14:10

בת ישראל אינו צניעות "שיקרא שמה בישראל" כבודה הוא להיות בהסתר.