איך כותבים על אשתו, רעייתו או רעיתו?

[יחידה ליחדך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 00:12

רעיתו.

[יהודה כהנא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 11:08

זו שאלה שמתבטאת באין ספור מילים, לדוגמא: בעניין, ויש שכותבים בענין.
מעניין מה ההבדל בין חוסר האות י' במשפטים מעין אלו?

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 13:05

אני חושב שכל כגון דא תליא בין לה"ק מסורתית לעברית מודרנית - בלה"ק המקובלת
בספרי רבותנו הכתיב נוטה לחסר ובד"כ כתוב רעיתו, ענין וכו' ואילו בעברית
מודרנית הכתיב יותר מלא וכותבים רעייתו, עניין וכו'.
כשעורכים ספר צריך להיצמד לאחת הדרכים - בד"כ בספרים 'ישיביש' נצמדים לכתיב
המסורתי המקובל בספרים ולא לעברית המודרנית. תמיד אפשר לעשות חיפוש בב"א לראות
כמה פעמים המילה מופיעה כך וכמה פעמים אחרת ובאילו ספרים ולפי"ז להחליט.

להסבר אודות הכתיב המלא בעברית, עיין במדריך המצורף של האקדמיה.

קבצים מצורפים:

• klalei-haktiv-2017.pdf

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 21:57

האקדמיה ללשון המציאה כלל שכל אות ניקוד עיצורית (היינו שהיא מושמעת ואינה רק
אות ניקוד) יש לכפלה.
יש לציין שישנן מילים כאלו גם בחז"ל כגון 'חייב' 'ראייה' ועוד.

כמדומני שבאות וא"ו הם המציאו כלל שאם היא כפולה היא נהגית כw (ההגייה המקורית
של האות וא"ו..)

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 22:21

אני חושב שלכל כלל שהם 'המציאו' יש תקדימים בלה"ק אלא שהם הרחיבו והפכו זאת
לכללים קבועים. אין בידי להביא דוגמאות כרגע, אתה הבאת בנוגע להכפלת ו' ויש
עוד. בגדול, הרעיון הוא שאותיות י' וו' משמשות גם כאותיות ניקוד וגם כאותיות
עיצוריות, ולכן במילה רעייתו לדוגמה, יש שתי י' - אחת כאות ניקוד לע' ואחת
כהברה נוספת של י' עם פתח מתחתיה, וכן על זו הדרך.

[Creative Team - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 06:19

כמדומה שיש בראשונים שכתבו להדיא אודות יתרון וי"ו או יו"ד לגבי חייב וכדו',
מי שיודע מקור (כמדו' תוס' על הש"ס) נא להודיע.

אגב, כשבאים לעשות נקודות בגמ' ומשניות יש בעיה עם תיבות חייב וכדו', שאם
הניקוד אין מקום להיו"ד היתירה.

מאת: On Tue, Mar 5, 2024 at 3:21 PM אליהו ברדנשטיין

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 23:38

אכן האקדמיה לא ממש המציאו, אלא ניסחו כללים ע"פ הכתיבה שהתקבלה במשך הדורות
ובפרט בדורנו.
לגבי הכפלת האות ו'. הם לא קבעו לקרוא: W, אלא הם קבעו שאם האות ו' נהגית ולא
באה כאות ניקוד, אזי יש לכופלה. למשל במילה 'אוויר' כופלים הו', והטעם הוא כדי
שלא יקראו: אוֹיר (כלור שלא יחשוב הקורא שהו' היא אות ניקוד).
וגם הי' במילה רעייתו נכפלת, כיוון שהיא נהגית. וכדי שלא יקראו: רעִיתו (הע'
בחיריק).

מאת: [email protected]