דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

אשמח לצילום של הקטע הזה, עם קצת דברים לפני זה

2024
3 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/03/2024 19:49

    כי השם יתברך חלק הארצות למזלות השמים ושם משטרם בארץ להיות הכוכב הפלוני
    מנהיג המקום הפלוני, ועל כן נחלקו בארצותם למקומותם באמונות, זה היה עובד
    הצורה הפלונית וזה עובד אחרת, ומי שעובד הכוכב ההוא המנהיג המקום ההוא אינו
    כעובד ע"ז

    כמו"כ אם הוא נמצא בכמה מקורות של הרשב"א. זה שייך לרשב"א.
    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    28.03.24,
    19:48:29

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/03/2024 19:49

    כי השם יתברך חלק הארצות למזלות השמים ושם משטרם בארץ להיות הכוכב הפלוני
    מנהיג המקום הפלוני, ועל כן נחלקו בארצותם למקומותם באמונות, זה היה עובד
    הצורה הפלונית וזה עובד אחרת, ומי שעובד הכוכב ההוא המנהיג המקום ההוא אינו
    כעובד ע"ז

    כמו"כ אם הוא נמצא בכמה מקורות של הרשב"א. זה שייך לרשב"א.
    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    28.03.24,
    19:48:29

    תאריך ההודעה המקורית: 28/03/2024 19:52

    חדושי הרשב"א - פירושי ההגדות בענין אמונת היחוד
    שו"ת הרשב"א החדשות (מכתב יד) סימן שסח

    אמרתי אני לא ימלט הדבור מהיות אדם יכול להשתבש בו ולטעון בו הפך מה שכיון בו
    מי שאמרו, ועם כל זה יש בהכפל השמות שם ענינים גדולי התועלת רצה האל ית'
    לזכותנו בהודיענו על יד נביאו ע"ה. והוא מן הידוע שמספר אנשים שכונים בין עם
    גדול ורם, וכל שכן אנשים מעט משועבדים תחת יד עם גדול ורב כאשר היו מקרת בני
    עמנו בתוך עם רב במצרים משועבדים להם, שהמועט נוהג כמנהג העם אשר הם שכונים
    בתוכן בהנהגות המוכנות גם בענין האמונה, בלתי אם יזהירם נביא או מורה ומצוה
    יפרידם מהם לכרך, ומי שיפרידהו ויבדילהו מאמונתו לאמונה אחרת מחודשת לא לומר
    בה, על כל פנים צריך לטענות חזקות ולחקירה רבה עד שינצח הוא עצמו מה שהורגל בו
    בחקירות ילמדהו וילמדם וישיבם אל לבבו הרבה ויבחנם בחינה אמתית שהם אמת אין
    דרך לנטות מהם בשום צד, שאלולי זה היה מחסרון הדעת להמיר גוי אלהיו בטענות
    חלושות ולא אפילו בחזקות עד שיבחנם שאין מקום לפול בו הספק בשום צד. ועל כן
    בהיות עמנו במצרים רואים העם כלו עם ממשלתם הגדולה נוטים כלם אחר הנהגת מזלות
    השמים וכסיליהם, ולמדום שם חכמת האצטגנינות ויודעים באמת כי הארץ ההיא תחת
    ממשלת מזל טלה, והיו המצרים עובדים אותה צורה ומכונים אליה להגיע אל ההצלחה
    בעבודתה, נטו אחריהם גם מבני עמנו וחושבים כי המזלות מנהיגים כל השפלים ואפילו
    עמנו כאשר ינהיגו אמת ברצון בוראם ית' וית' כל שאר האומות, היו טועים בזה
    הזהירנו ית' והודיענו על יד נביאו ע"ה בהפך. והמשל בזה, קרה לנו עם יתר האומות
    מה שיקרה לעם נעבד למלך גדול, והמלך ההוא הפקיד על פקודות העיר נגיד וצוהו
    להנהיג המדינה ולדין כל העם הנמצא בו ביושר. וכן הרשה את העם כלו ללכת אחר
    הנגיד ההוא אם ירצה לכל צרכיהם כי הוא ינהיגם במצות המלך בכל מה שהם צריכים,
    ובלבד בהיותם יודעים כי הוא פקיד למלך והוא והם עבדים למלך. ואמנם צוה אל
    הנגיד שלא ישלוט על אחד מבני היכלו, כי הוא הבדילם לו והוא ינהיגם וידין
    ביניהם וישלים צרכיהם בכל מה שהם צריכים. וכן צוה וגזר אל בני היכלו ומשרתיו
    העומדים לפניו, לבלתי לכת לעולם אחר הנגיד כי אם אחר המלך, ומי מהם ילך אחר
    הנגיד ההוא יחשב לו למרד וכממיר הממשלה ממנו ונותנה לנגיד ההוא. כענין הזה
    בעצמו קרה לנו עם שאר האמות בחוקי האמונה והמסירה במעשינו, כי השי"ת חלק
    הארצות למזלות השמים ושם משטרם בארץ להיות הכוכב הפלוני מנהיג המקום הפלוני,
    ועל כן נחלקו בארצותם במקומותם באמונה, זה עובד הצורה הפלונית וזה עובד צורה
    אחרת. ומי שעובד הכוכב ההוא המנהיג המקום ההוא, אינו כעובד ע"ז, והוא שידע
    ויכיר שאין כח הכוכב ההוא וממשלתו רק מצד השי"ת אשר שמו מנהיג בארץ ההיא,
    וכענין האמור בכותיים את ה' היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים. אבל אנו הבדיל
    לנחלה לנו, ולארצנו גם הוא הבדיל לעצמו להיות שם מקדשו, וצונו שלא לעבוד מזל
    וכוכב כלל ושלא נכוון במעשינו להם כלל לשום צד, אלא לפניו נעבוד והוא יעננו
    בכל קראנו אליו, ומי שיעבוד ממנו לזולתו יחשב לו לאשמה רבה כמורד במלכותו
    ועובד ע"ז חס ושלום. ועל כן לא תמצא בכל הכתובים מאשים באשמות ע"ז רק ישראל
    לבדם, וקרא ארצנו ארצות החיים, והעיד כי השגחתו בה תמיד ודורש אותה

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/03/2024 19:52

    חדושי הרשב"א - פירושי ההגדות בענין אמונת היחוד
    שו"ת הרשב"א החדשות (מכתב יד) סימן שסח

    אמרתי אני לא ימלט הדבור מהיות אדם יכול להשתבש בו ולטעון בו הפך מה שכיון בו
    מי שאמרו, ועם כל זה יש בהכפל השמות שם ענינים גדולי התועלת רצה האל ית'
    לזכותנו בהודיענו על יד נביאו ע"ה. והוא מן הידוע שמספר אנשים שכונים בין עם
    גדול ורם, וכל שכן אנשים מעט משועבדים תחת יד עם גדול ורב כאשר היו מקרת בני
    עמנו בתוך עם רב במצרים משועבדים להם, שהמועט נוהג כמנהג העם אשר הם שכונים
    בתוכן בהנהגות המוכנות גם בענין האמונה, בלתי אם יזהירם נביא או מורה ומצוה
    יפרידם מהם לכרך, ומי שיפרידהו ויבדילהו מאמונתו לאמונה אחרת מחודשת לא לומר
    בה, על כל פנים צריך לטענות חזקות ולחקירה רבה עד שינצח הוא עצמו מה שהורגל בו
    בחקירות ילמדהו וילמדם וישיבם אל לבבו הרבה ויבחנם בחינה אמתית שהם אמת אין
    דרך לנטות מהם בשום צד, שאלולי זה היה מחסרון הדעת להמיר גוי אלהיו בטענות
    חלושות ולא אפילו בחזקות עד שיבחנם שאין מקום לפול בו הספק בשום צד. ועל כן
    בהיות עמנו במצרים רואים העם כלו עם ממשלתם הגדולה נוטים כלם אחר הנהגת מזלות
    השמים וכסיליהם, ולמדום שם חכמת האצטגנינות ויודעים באמת כי הארץ ההיא תחת
    ממשלת מזל טלה, והיו המצרים עובדים אותה צורה ומכונים אליה להגיע אל ההצלחה
    בעבודתה, נטו אחריהם גם מבני עמנו וחושבים כי המזלות מנהיגים כל השפלים ואפילו
    עמנו כאשר ינהיגו אמת ברצון בוראם ית' וית' כל שאר האומות, היו טועים בזה
    הזהירנו ית' והודיענו על יד נביאו ע"ה בהפך. והמשל בזה, קרה לנו עם יתר האומות
    מה שיקרה לעם נעבד למלך גדול, והמלך ההוא הפקיד על פקודות העיר נגיד וצוהו
    להנהיג המדינה ולדין כל העם הנמצא בו ביושר. וכן הרשה את העם כלו ללכת אחר
    הנגיד ההוא אם ירצה לכל צרכיהם כי הוא ינהיגם במצות המלך בכל מה שהם צריכים,
    ובלבד בהיותם יודעים כי הוא פקיד למלך והוא והם עבדים למלך. ואמנם צוה אל
    הנגיד שלא ישלוט על אחד מבני היכלו, כי הוא הבדילם לו והוא ינהיגם וידין
    ביניהם וישלים צרכיהם בכל מה שהם צריכים. וכן צוה וגזר אל בני היכלו ומשרתיו
    העומדים לפניו, לבלתי לכת לעולם אחר הנגיד כי אם אחר המלך, ומי מהם ילך אחר
    הנגיד ההוא יחשב לו למרד וכממיר הממשלה ממנו ונותנה לנגיד ההוא. כענין הזה
    בעצמו קרה לנו עם שאר האמות בחוקי האמונה והמסירה במעשינו, כי השי"ת חלק
    הארצות למזלות השמים ושם משטרם בארץ להיות הכוכב הפלוני מנהיג המקום הפלוני,
    ועל כן נחלקו בארצותם במקומותם באמונה, זה עובד הצורה הפלונית וזה עובד צורה
    אחרת. ומי שעובד הכוכב ההוא המנהיג המקום ההוא, אינו כעובד ע"ז, והוא שידע
    ויכיר שאין כח הכוכב ההוא וממשלתו רק מצד השי"ת אשר שמו מנהיג בארץ ההיא,
    וכענין האמור בכותיים את ה' היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים. אבל אנו הבדיל
    לנחלה לנו, ולארצנו גם הוא הבדיל לעצמו להיות שם מקדשו, וצונו שלא לעבוד מזל
    וכוכב כלל ושלא נכוון במעשינו להם כלל לשום צד, אלא לפניו נעבוד והוא יעננו
    בכל קראנו אליו, ומי שיעבוד ממנו לזולתו יחשב לו לאשמה רבה כמורד במלכותו
    ועובד ע"ז חס ושלום. ועל כן לא תמצא בכל הכתובים מאשים באשמות ע"ז רק ישראל
    לבדם, וקרא ארצנו ארצות החיים, והעיד כי השגחתו בה תמיד ודורש אותה

    תאריך ההודעה המקורית: 28/03/2024 20:14

    תודה רבה

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    28.03.24,
    20:14:27

  • טקסט הגדה של פסח עם פסקי דינים קצרים.

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    3 צפיות
    י
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) לאחר גמר כל הסעודה, לוקח עורך הסדר לעצמו ולכל אחד מהמסובים כזית מפרוסת המַצָּה שהיתה "צפונה" ומוצנעת לאפיקומן, (ויש המחמירים לאכול ב' כזיתים: כזית כנגד קרבן פסח, וכזית כנגד המצה הנאכלת עמו). וצריך לאוכלה לכתחילה קודם חצות הלילה. וקודם אכילת האפיקומן יאמרו: זֵכֶר לְקָרְבַּן פֶּסַח הַנֶּאֱכָל עַל הַשָׂבָע. ואוכלים האפיקומן בהסיבה. ואסור לאכול אחריה שום דבר, וכן אסור לשתות משקאות משכרים או מיץ ענבים, חוץ משתי הכוסות שעל הסדר. אבל לשתות מים או כוס קפה או תה (ואפילו עם סוכר), מותר. (וכן מותר לשתות שאר משקאות שאינם משכרים. ויקיעורך). ברך[עריכה https://he.wikisource.org/w/index.php?title=סידור/נוסח_עדות_המזרח/פסח/הגדה&action=edit&section=30 ] מוזגים כוס שלישי ומברכים ברכת המזון. ויש האומרים לפני כן מזמור קכו שבתהילים https://he.wikisource.org/wiki/תהלים_קכו, "שיר המעלות בשוב ה'". ויש האומרים: אֲבָרְכָה אֶת יי בְּכָל עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם: תְּהִלַּת יי יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם הַלְלוּ־יָהּ: וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יי: ונוטלים ידים לשם "מים אחרונים". ואם הם שלושה או יותר, חייבים לזמן. המזמן: בִּרְשׁוּתְכֶם! (ויש אומרים: הַב לָן וְנִבְרִיךְ לְמַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא). עונים: שָׁמַיִם! המזמן: בִּרְשׁוּת מַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא (בשבת: וּבִרְשׁוּת שַׁבָּת מַלְכְּתָא) (ביום טוב: וּבִרְשׁוּת יוֹמָא טָבָא קַדִּישָׁא) (וּבִרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי) וּבִרְשׁוּתְכֶם נְבָרֵךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ. עונים: בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ (הַגָּדוֹל תָּמִיד) חָיִינוּ. המזמן: בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ (הַגָּדוֹל תָּמִיד) חָיִינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הָאֵל הַזָּן אוֹתָנוּ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד בְּרֵיוַח וּבְרַחֲמִים רַבִּים. נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר. כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן (תָּמִיד) לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל. וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל. וְהִתְקִין מִחְיָה וּמָזוֹן לְכָל־בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא בְרַחֲמָיו וּבְרֹב חֲסָדָיו כָּאָמוּר. פּוֹתֵחַ אֶת־יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַזָּן אֶת הַכֹּל. נוֹדֶה לְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה בְּרִית וְתוֹרָה חַיִּים וּמָזוֹן. עַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים. וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ. וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ. וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ. וְעַל חַיִּים וּמָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ. וְעַל הַכֹּל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְׁמָךְ כָּאָמוּר וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל־הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן־לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן. רַחֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ. וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ. וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ. וְעַל הֵיכָלָךְ. וְעַל מְעוֹנָךְ. וְעַל דְּבִירָךְ. וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אָבִינוּ! רְעֵנוּ. זוּנֵנוּ. פַּרְנְסֵנוּ. כַּלְכְּלֵנוּ. הַרְוִיחֵנוּ הַרְוַח לָנוּ מְהֵרָה מִכָּל־צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם. וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם. אֶלָּא לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה. הָעֲשִׁירָה וְהַפְּתוּחָה. יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם הַבָּא. וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחָךְ תַּחֲזִירֶנָּה לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בשבת מוסיפים: רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. הַשַׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא מִלְּפָנֶיךָ. נִשְׁבּוֹת בּוֹ וְנָנוּחַ בּוֹ וְנִתְעַנֵּג בּוֹ כְּמִצְוַת חֻקֵּי רְצוֹנָךְ. וְאַל תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ בְנֶחָמַת צִיּוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַנֶּחָמוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ חָרְבַּן בֵּיתְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ לֹא שָׁכַחְנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ לָנֶצַח וְאַל תִּזְנָחֵנוּ לָעַד. כִּי אֵל מֶלֶךְ (גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ) [נוסח אחר: חַנּוּן וְרַחוּם] אָתָּה. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כָּל־עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה, לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. (בלחש: אָמֵן). אם שכח לומר בשבת 'רצה', ולא התחיל 'הטוב והמטיב', אומר כאן: (בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.) אם שכח לומר 'יעלה ויבוא', ולא התחיל 'הטוב והמטיב', יאמר כאן: (בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם (הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.) אם שכח לומר 'רצה' ו'יעלה ויבוא' ביום טוב שחל בשבת, ולא התחיל 'הטוב והמטיב', אומר כאן: (בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית, וְיָמִים טוֹבִים לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.) בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, (לָעַד) הָאֵל אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִּירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גּוֹאֲלֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב לָנוּ, הוּא מֵיטִיב לָנוּ, הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ, הוּא גוֹמְלֵנוּ, הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְרֵיוַח וְהַצָּלָה וְכָל־טוֹב. בשבת: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ עוֹלָם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים. יש אומרים בחול המועד: הָרַחֲמָן הוּא יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם. ביום טוב: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ (לְ)יוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב. הָרַחֲמָן הוּא יִטַּע תּוֹרָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ בְּלִבֵּנוּ וְתִהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא, וְיִהְיוּ כָל מַעֲשֵׂינוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם. ברכת האורח: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו, וִיסַדֵּר בּוֹ כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, וְיִהְיֶה כְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. כָּל רָעֵב מִמֶּנּוּ יֹאכַל, וְכָל צָמֵא מִמֶּנּוּ יִשְׁתֶּה, וְאַל יֶחְסַר מִמֶּנּוּ כָּל טוֹב לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אָמֵן. הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וּבַעַל הַסְּעֻדָּה הַזֹּאת, הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, בְּבָנִים שֶׁיִּחְיוּ וּבִנְכָסִים שֶׁיִּרְבּוּ. בָּרֵךְ יְהֹוָה חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִזְדַּקֵּק לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְּבַר חֵטְא וְהִרְהוּר עָוֹן, שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ כָּל הַיָּמִים בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, לֹא יֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. הָרַחֲמָן הוּא יְחַיֵּינוּ וִיזַכֵּנוּ וִיקָרְבֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְהֹוָה לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם. כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה. מַה שֶּׁאָכַלְנוּ יִהְיֶה לְשָׂבְעָה, וּמַה שֶּׁשָּׁתִינוּ יִהְיֶה לִרְפוּאָה, וּמַה שֶּׁהוֹתַרְנוּ יִהְיֶה לִבְרָכָה, כְּדִכְתִיב: וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר יְהֹוָה. בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה וְהָיָה יְהֹוָה מִבְטַחוֹ. יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. יכיון לפטור גם את כוס רביעי, ויברך, וישתה בהסיבה: יש אומרים: כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא. סַבְרִי מָרָנָן. בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. הלל נרצה[עריכה https://he.wikisource.org/w/index.php?title=סידור/נוסח_עדות_המזרח/פסח/הגדה&action=edit&section=31 ] לאחר ששתו כוס שלישי, מוזגים כוס רביעי. ויש הנוהגים למזוג כוס אחד יתר על הכוסות של המסובים ואין שותים אותו, וקוראים אותו "כוס של אליהו". וגומרים על כוס רביעי את ההלל, ויאמרו אותו בשמחה ובהתלהבות רבה. שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ. שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵם. תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יי. לֹא לָנוּ , יי, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּךָ. לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם: אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם? ואֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה. עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אָזְנָיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן. יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם. יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיהוה, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַּיהוה, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. יִרְאֵי יהוה בִּטְחוּ בַּיהוה, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. יי זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן. יְבָרֵךְ יִרְאֵי יי, הַקְּטַנִים עִם הַגְּדֹלִים. יֹסֵף יי עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. בְּרוּכִים אַתֶּם לַיי, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיי, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יֹרדֵי דוּמָה. וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. הַלְלוּיָהּ. אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יי, אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי. כִּי הִטָּה אָזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא. אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא. וּבְשֵׁם יי אֶקְרָא: אָנָּא יי מַלְּטָה נַפְשִׁי! חַנוּן יי וְצַדִיק, וֵאֱלֹהֵינוּ מְרַחֵם. שֹׁמֵר פְּתָאִים יי, דַּלֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ. שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יי גָּמַל עָלָיְכִי. כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי. אֶתְהַלֵךְ לִפְנֵי יי בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד. אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי: כָּל הָאָדָם כֹּזֵב. מָה אָשִׁיב לַיי כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי. כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יי אֶקְרָא. נְדָרַי לַיי אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ. יָקָר בְּעֵינֵי יי הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו. אָנָא יי כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי. לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם יי אֶקְרָא. נְדָרַי לַיי אֲשַׁלֵם, נֶגְדָה נָא לְכָל עַמוֹ. בְּחַצְרוֹת בֵּית יי, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָלַיִם. הַלְלוּיָהּ. הַלְלוּ אֶת יי כָּל גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים. כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדוֹ, וֶאֱמֶת יי לְעוֹלָם. הַלְלוּיָהּ. הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יי, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָּנִי בַמֶרְחַב יָהּ. יי לִי, לֹא אִירָא - מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם. יי לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְּשֹׂנְאָי. טוֹב לַחֲסוֹת בַּיי מִבְּטֹחַ בָּאָדָם. טוֹב לַחֲסוֹת בַּיי מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים. כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יי כִּי אֲמִילַם. סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יי כִּי אֲמִילַם. סַבּוּנִי כִדְבֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יי כִּי אֲמִילַם. דָּחֹה דְּחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַיי עֲזָרָנִי. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יי עֹשָׂה חָיִל. יְמִין יי רוֹמֵמָה, יְמִין יי עֹשָׂה חָיִל. לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ. יַסֹּר יִסְּרַנִי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי. פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם, אוֹדֶה יָהּ. זֶה הַשַּׁעַר לַיי, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ. אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה. (אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה.) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה. (אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.) מֵאֵת יהוה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאֹת בְּעֵינֵינוּ. (מֵאֵת יהוה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאֹת בְּעֵינֵינוּ.) זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ. (זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.) אָנָּא יי, הוֹשִיעָה נָּא. אָנָּא יי, הוֹשִיעָה נָּא. אָנָּא יי, הַצְלִיחָה נָא. אָנָּא יי, הַצְלִיחָה נָא. בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יי, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יי. (בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יי, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יי.) אֵל יי וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. (אֵל יי וַיָּאֶר לָנוּ. אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.) אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי - אֲרוֹמְמֶךָּ. (אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי - אֲרוֹמְמֶךָּ.) הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. (הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.) נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעֲדֶיךָ אֵין לָנוּ (מֶלֶךְ) גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל, וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם, בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיּוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָּל בְּכָל הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְּנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַיְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן. הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, מְחַיֶּה מֵתִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, פּוֹקֵחַ עִוְרִים, וְזוֹקֵף כְּפוּפִים, הַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמְפַעֲנֵחַ נֶעֱלָמִים, וּלְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים. וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ, עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרוֹב רִבֵּי רְבָבוֹת, פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ. מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. בְּרָעָב זַנְתָּנוּ, וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ, מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ, מִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ, וּמֵחֳלָאִים רָעִים וְרַבִּים דִּלִּיתָנוּ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ, וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ, וִיפָאֲרוּ, אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָמִיד. כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תְשַׁבֵּחַ, וְכָל עַיִן לְךָ תְצַפֶּה, וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה, וְהַלְּבָבוֹת יִירָאוּךָ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה יְהֹוָה מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִּשְׁמַע, צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ. וְכָתוּב: רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיְהֹוָה, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם, וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ, וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ, וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל. בְּמִקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, וּלְנַצֵּחַ, עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ. וּבְכֵן, יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כִּי לְךָ נָאֶה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, שִׁיר, וּשְׁבָחָה, הַלֵּל, וְזִמְרָה, עֹז, וּמֶמְשָׁלָה, נֶצַח, גְּדֻלָּה, גְּבוּרָה, תְּהִלָּה, וְתִפְאֶרֶת, קְדֻשָׁה, וּמַלְכוּת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. יְהַלְלוּךָ יי אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ וְצַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְעַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ אֶת שׁם כְּבוֹדֶךָ. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, ומֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יי מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת. שותים כוס רביעית בהסיבה, ולאחריה מברכים: בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ העוֹלָם, עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן, וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ, לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ. רַחֶם יי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל מִזְבָּחָךְ, וְעַל הֵיכָלָךְ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ. וּנְבָרְכָךְ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָׁה וּבְטָהֳרָה (בשבת: וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַׁבָּת הַזֶּה) וְשַׂמְחֵנוּ בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה. כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל וְנוֹדֶה לְּךָ יי אֱלֹהֵינוּ עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי גַפְנָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי גַפְנָהּ. כאן מסתיימת ההגדה וסדר ליל ראשון של פסח. להלן תוספות שונות, שיש הנוהגים לומר ולשורר לאחר הסדר, כולן או חלקן, איש איש ומנהגיו. ואינן מופיעות בהגדת "חזון עובדיה" למרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. וכתב מרן בהגדתו בערך "נרצה": ירצה ה' פעלו ותהי משכרתו שלימה. ומצוה שיספר ביציאת מצרים אחר הסדר כפי יכלתו. ויש נוהגים לומר פיוטים כגון "חד גדיא", ואירע שאחד התלוצץ על פיוט זה, וחייבוהו נידוי, והצריכוהו שישאל מחילה (שו"ת חיים שאל סימן כח). ועל כן יהיה מורא שמים עליו, וגילו ברעדה וכו'. עד כאן. תוספות לסדר[עריכה https://he.wikisource.org/w/index.php?title=סידור/נוסח_עדות_המזרח/פסח/הגדה&action=edit&section=32 ] לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשַָׁלָיִם. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם הַבְּנוּיָה. בְּלֵיל רִאשוֹן אוֹמְרִים: וּבְכֵן וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה. אַדִיר בִּמְלוּכָה, בָּחוּר כַּהֲלָכָה, גְּדוּדָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יי הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה. דָּגוּל בִּמְלוּכָה, הָדוּר כַּהֲלָכָה, וָתִיקָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יי הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה. זַכַּאי בִּמְלוּכָה, חָסִין כַּהֲלָכָה, טַפְסְרָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יי הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה. יָחִיד בִּמְלוּכָה, כַּבִּיר כַּהֲלָכָה, לִמוּדָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יי הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה. מוֹשֵׁל בִּמְלוּכָה, נוֹרָא כַּהֲלָכָה, סְבִיבָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יי הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה. עָנָיו בִּמְלוּכָה, פּוֹדֶה כַּהֲלָכָה, צַדִּיקָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יי הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה. קָּדוֹשׁ בִּמְלוּכָה, רַחוּם כַּהֲלָכָה, שִׁנְאַנָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יי הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה. תַּקִיף בִּמְלוּכָה, תּוֹמֵךְ כַּהֲלָכָה, תְּמִימָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יי הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה. אֶחָד מִי יוֹדֵעַ? אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ: אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ. שְׁנַיִם מִי יוֹדֵעַ? שְׁנַיִם אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ. שְׁלשָׁה מִי יוֹדֵעַ? שְׁלשָׁה אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ אַרְבַּע מִי יוֹדֵעַ? אַרְבַּע אֲנִי יוֹדֵעַ: אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ חֲמִּשָּׁה מִי יוֹדֵעַ? חֲמִּשָּׁה אֲנִי יוֹדֵעַ: חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ שִׁשִָּׂה מִי יוֹדֵעַ? שִׁשִָּׂה אֲנִי יוֹדֵעַ: שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ שִׁבְעָה מִי יוֹדֵעַ? שִׁבְעָה אֲנִי יוֹדֵעַ: שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ שְׁמוֹנָה מִי יוֹדֵעַ? שְׁמוֹנָה אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ תִּשְׁעָה מִי יוֹדֵעַ? תִּשְׁעָה אֲנִי יוֹדֵעַ: תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ עֲשֶָׂרָה מִי יוֹדֵעַ? עֲשֶָׂרָה אֲנִי יוֹדֵעַ: עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ אַחַד עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ? אַחַד עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: אַחַד עַָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ שְׁנֵים עָשָׂר מִי יודע? שְׁנֵים עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁנֵים עֶָשָׂר שִׁבְטַיָא, אַחַד עַָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ שְׁלשָׁה עֶָשָׂר מִי יוֹדֵעַ? שְׁלשָׁה עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלשָׁה עָשָׂר מִדַּיָא. שְׁנֵים עֶָשָׂר שִׁבְטַיָא, אַחַד עַָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא. וְאָתָא שׁוּנְרָא וְאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא. וְאָתָא כַלְבָּא וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא. וְאָתָא חוּטְרָא והִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא. וְאָתָא נוּרָא וְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא. וְאָתָא מַיָא וְכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא. וְאָתָא תוֹרָא וְשָׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא. וְאָתָא הַשׁוֹחֵט וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָּׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא. וְאָתָא מַלְאָךְ הַמָּוֶת וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָּׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא. וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָּׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.
  • ההערות בספר רזין דאורייתא של מי זה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/02/2024 17:37 יש ספר רזין דאורייתא מהרה"ק ר' זאב מזבאריז בן המגיד מזלאטשוב על הד"ת יש הערות, האם זה גם מהרה"ק ר"ז, ניסיתי לחפש בדף השער ובהקדמה ולא מצאתי את שחיפשתי אם יש למישהו מידע ע"ז אם יכול להעשירני הזאת תודה רבה
  • בחולין אולם מה המקור לנוסח זה של המשפט.*

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2024 19:38 מהו מקורו של המשפט 'אידי דטריד למפלט לא בלע'. המקור לרעיון הוא בגמרא בחולין אולם מה המקור לנוסח זה של המשפט.* י"כ רב
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/07/2024 23:56 רבי משה וולפסון קפיצה לניווט https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#mw-headקפיצה לחיפוש https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#searchInput רבי משה וולפסון [image: רבי משה וולפסון.jpg] https://www.hamichlol.org.il/קובץ:רבי_משה_וולפסון.jpg לידה 1925 https://www.hamichlol.org.il/1925 כ"ג בשבט https://www.hamichlol.org.il/כ"ג_בשבט תרפ"ה https://www.hamichlol.org.il/תרפ"ה ארצות הברית https://www.hamichlol.org.il/ארצות_הברית פטירה 2024 https://www.hamichlol.org.il/2024 (בגיל 99 בערך) י"ז סיון https://www.hamichlol.org.il/י"ז_סיון ה'תשפ"ד https://www.hamichlol.org.il/ה'תשפ"ד למד ב ישיבת תורה ודעת https://www.hamichlol.org.il/ישיבת_תורה_ודעת מקום מגורים ניו יורק https://www.hamichlol.org.il/ניו_יורק, ארצות הברית מקום פעילות בורו פארק https://www.hamichlol.org.il/בורו_פארק השתייכות חסידות https://www.hamichlol.org.il/חסידות תחומי עיסוק משגיח https://www.hamichlol.org.il/משגיח, משפיע רבותיו רבי שרגא פייבל מנדלוביץ' https://www.hamichlol.org.il/רבי_שרגא_פייבל_מנדלוביץ' , רבי גדליה שור https://www.hamichlol.org.il/רבי_גדליה_שור , רבי יעקב קמינצקי https://www.hamichlol.org.il/רבי_יעקב_קמינצקי , רבי יעקב יוסף טברסקי https://www.hamichlol.org.il/רבי_יעקב_יוסף_טברסקי הרב דוד טברסקי https://www.hamichlol.org.il/הרב_דוד_טברסקי_(ניו_סקוור) חיבוריו ואני תפילה, אמונת עתיך, ציון ועריה רב ומנהיג קהילת אמונת ישראל ה־ראשון ה'תשל"א https://www.hamichlol.org.il/ה'תשל"א– ה'תשפ"ד https://www.hamichlol.org.il/ה'תשפ"ד הרב שמאול יהודה זילבר https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הרב_שמאול_יהודה_זילבר&action=edit&redlink=1 ← משגיח ישיבת תורה ודעת https://www.hamichlol.org.il/ישיבת_תורה_ודעת רבי משה וולפסון (כ"ג בשבט https://www.hamichlol.org.il/כ"ג_בשבט תרפ"ה https://www.hamichlol.org.il/תרפ"ה, 1925 https://www.hamichlol.org.il/1925 - י"ז בסיוון https://www.hamichlol.org.il/י"ז_בסיוון ה'תשפ"ד https://www.hamichlol.org.il/ה'תשפ"ד )[1] https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_note-ויסברג-1 היה משפיע https://www.hamichlol.org.il/משפיע_(תפקיד) חסידי https://www.hamichlol.org.il/חסידות אמריקאי https://www.hamichlol.org.il/ארצות_הברית , משגיח https://www.hamichlol.org.il/משגיח ישיבת תורה ודעת https://www.hamichlol.org.il/ישיבת_תורה_ודעת וראש קהילות אמונת ישראל בארצות הברית https://www.hamichlol.org.il/ארצות_הברית ובישראל https://www.hamichlol.org.il/ארץ_ישראל . תוכן עניינים 1 ביוגרפיה https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#ביוגרפיה 2 קהילת אמונת ישראל https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#קהילת_אמונת_ישראל 3 דרכו בחסידות https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#דרכו_בחסידות 4 משפחתו https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#משפחתו 5 מספריו https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#מספריו 6 קישורים חיצוניים https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#קישורים_חיצוניים 7 לקריאה נוספת https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#לקריאה_נוספת 8 הערות שוליים https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#הערות_שוליים ביוגרפיה נולד בארצות הברית בכ"ג בשבט https://www.hamichlol.org.il/כ"ג_בשבט תרפ"ה https://www.hamichlol.org.il/תרפ"ה לרבי שמואל יהודה[2] https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_note-2. למד בישיבת תורה ודעת https://www.hamichlol.org.il/תורה_ודעת אצל רבי שרגא פייבל מנדלוביץ' https://www.hamichlol.org.il/רבי_שרגא_פייבל_מנדלוביץ' , רבי גדליה שור https://www.hamichlol.org.il/רבי_גדליה_שור ורבי יעקב קמינצקי https://www.hamichlol.org.il/רבי_יעקב_קמינצקי . בהשפעת הרב שור התקרב לחסידות https://www.hamichlol.org.il/חסידות[דרושה הבהרה]. בשנות לימודיו בישיבת תורה ודעת https://www.hamichlol.org.il/תורה_ודעת התקרב יחד עם קבוצת חברים ביניהם ידידו בן-ציון שנקר https://www.hamichlol.org.il/בן-ציון_שנקר, אל רבי שאול ידידיה טאוב https://www.hamichlol.org.il/רבי_שאול_ידידיה_אלעזר_טאוב האדמו"ר ממודז'יץ https://www.hamichlol.org.il/חסידות_מודז'יץ ואף כתב את דברי תורתו[3] https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_note-3. אחר כך התקשר לרבי יעקב יוסף טברסקי https://www.hamichlol.org.il/רבי_יעקב_יוסף_טברסקי מסקווירא https://www.hamichlol.org.il/חסידות_סקווירה ובהמשך עם בנו הרב דוד טברסקי https://www.hamichlol.org.il/הרב_דוד_טברסקי_(ניו_סקוור) אותם החשיב ל"רבו המובהק https://www.hamichlol.org.il/רב_מובהק" [4] https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_note-4. עמד בקשר גם עם רבי יוחנן פרלוב https://www.hamichlol.org.il/רבי_יוחנן_פרלוב מסטולין https://www.hamichlol.org.il/חסידות_סטולין , רבי אברהם יצחק קאהן https://www.hamichlol.org.il/רבי_אברהם_יצחק_קאהן מתולדות אהרן https://www.hamichlol.org.il/חסידות_תולדות_אהרון , רבי יואל טייטלבוים https://www.hamichlol.org.il/רבי_יואל_טייטלבוים מסאטמר https://www.hamichlol.org.il/חסידות_סאטמר, ורבי מנחם מנדל שניאורסון https://www.hamichlol.org.il/רבי_מנחם_מנדל_שניאורסון מליובאוויטש https://www.hamichlol.org.il/חסידות_ליובאוויטש. בהיותו צעיר לימים נסמך להוראה על ידי רבי יונתן שטייף https://www.hamichlol.org.il/רבי_יונתן_שטייף [1] https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_note-ויסברג-1 . נשא את מלכה דבורה, בתו של רבי אליעזר ליפמן שפיצר, מייסד קהילת עדת יראים וינה בויליאמסבורג https://www.hamichlol.org.il/ויליאמסבורג_(ברוקלין) . לאחר חתונתו פתח חנות שעונים https://www.hamichlol.org.il/שעון לפרנסתו, וכן שימש כמלמד בתלמוד תורה תורה ודעת[5] https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_note-5 עד שלאחר תקופה, מונה על ידי רבי יעקב קמינצקי https://www.hamichlol.org.il/רבי_יעקב_קמינצקי כמשגיח בישיבת תורה ודעת https://www.hamichlol.org.il/ישיבת_תורה_ודעת [1] https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_note-ויסברג-1 . הרב וולפסון לא היה חובש שטריימל https://www.hamichlol.org.il/שטריימל למרות היותו חסיד, וכן חלק מחסידיו אינם חובשים שטריימל. הרב וולפסון היה מגיע ל ירושלים https://www.hamichlol.org.il/ירושלים בזמן חופשת הקיץ https://www.hamichlol.org.il/חופשת_הקיץ ומסר שיעורים לחסידיו המתגוררים בארץ, אך בשנותיו האחרונות בשל זקנותו חדל מלהגיע לארץ. הרב וולפסון הוא חלוץ המשפיעים https://www.hamichlol.org.il/משפיע_(תפקיד) בציבור הכלל חסידי. נפטר במוצאי שבת https://www.hamichlol.org.il/מוצאי_שבת פרשת בהעלותך https://www.hamichlol.org.il/פרשת_בהעלותך י"ז בסיון https://www.hamichlol.org.il/י"ז_בסיון תשפ"ד https://www.hamichlol.org.il/תשפ"ד. בהלוויתו https://www.hamichlol.org.il/הלוויה בבית מדרשו בבורו פארק הוכתר בנו הרב אברהם יצחק https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הרב_אברהם_יצחק_וולפסון&action=edit&redlink=1 לכהן כרב הקהילה במונסי https://www.hamichlol.org.il/מונסי ונכדו הגדול הרב שמואל יהודה זילבר https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הרב_שמואל_יהודה_זילבר&action=edit&redlink=1 כממלא מקומו בבית מדרשו בבורו פארק וכראש קהילות אמונת ישראל בעולם. קהילת אמונת ישראל רבים מתלמידיו של הרב וולפסון המשיכו לשמור קשר איתו לאחר עזיבתם את הישיבה ועם הזמן נוצרה מסביבו חבורת חסידים ומעריצים, חלקם הגדול לא היו חסידים במקורם. בשנת תשל"א https://www.hamichlol.org.il/תשל"א פתח הרב וולפסון קהילה לתלמידיו בשם 'אמונת ישראל' ולאחר מכן פתחו תלמידיו בית כנסת https://www.hamichlol.org.il/בית_כנסת בבורו פארק https://www.hamichlol.org.il/בורו_פארק, ובעקבות כך עבר מויליאמסבורג https://www.hamichlol.org.il/ויליאמסבורג_(ברוקלין) לגור בבורו פארק ליד בית מדרשו. הרב וולפסון הושפע מדרך חסידות קרלין https://www.hamichlol.org.il/חסידות_קרלין, בהשפעתו של רבי יוחנן פרלוב https://www.hamichlol.org.il/רבי_יוחנן_פרלוב שאליו היה מקורב, ותפילתם https://www.hamichlol.org.il/תפילה של חסידיו מאופיינת בהתלהבות ובצעקות כדרך חסידי קרלין, והוא מקפיד מאד שלא ידברו שום דיבור של חול בבית המדרש, ולכן ביטל את אמירת ה"מי שברך https://www.hamichlol.org.il/מי_שברך" בקריאת התורה https://www.hamichlol.org.il/קריאת_התורה מכיון שיש המדברים בשעה זו. לקהילה בתי כנסת בבורו פארק https://www.hamichlol.org.il/בורו_פארק , מונסי https://www.hamichlol.org.il/מונסי, לייקווד https://www.hamichlol.org.il/לייקווד_(ניו_ג'רזי) ירושלים https://www.hamichlol.org.il/ירושלים וביתר עילית https://www.hamichlol.org.il/ביתר_עילית , תלמוד תורה https://www.hamichlol.org.il/תלמוד_תורה וישיבה גדולה https://www.hamichlol.org.il/ישיבה_גדולה בשם 'מבקשי השם' וישיבה קטנה https://www.hamichlol.org.il/ישיבה_קטנה 'מבקשי תורה' בבורו פארק, בית חינוך לבנות 'בנות חיה' בבורו פארק ובסטטן איילנד https://www.hamichlol.org.il/סטטן_איילנד, שישה כוללי אברכים https://www.hamichlol.org.il/כולל_אברכים למשך היום וכן כולל בוקר וכולל ערב. בתחילה היה שולח את רוב הבחורים ללמוד בישיבות בארץ ישראל, אך מאז ייסדו חסידיו תלמוד תורה וישיבה ומאז הפסיק לשלוח את הבחורים, מוסדות אלו וכן בית החינוך לבנות עומדים תחת נשיאותו, אך על פי הוראתו כל השאלות העולים בניהול המוסדות מתייעצים עם הרב שרגא פייבוש הגר https://www.hamichlol.org.il/הרב_שרגא_פייבוש_הגר האדמו"ר מקוסוב https://www.hamichlol.org.il/חסידות_קוסוב . רבי משה ייסד את הגמ"ח "חיים וחסד" המחולקת לכמה אגפים, 'קמחא דפסחא https://www.hamichlol.org.il/קמחא_דפסחא', 'קופת קרן ישראל', 'מתנות לאביונים https://www.hamichlol.org.il/מתנות_לאביונים', 'שובע שמחות' לסיוע בזמני שמחה, 'שמחת יום טוב', וקופתו הפרטית 'קופת עזר' דרכה היה מחלק סכומים אדירים לצדקה. כמו כן יש לקהילה חברא קדישא https://www.hamichlol.org.il/חברה_קדישא פרטית וחלקה בבית עלמין https://www.hamichlol.org.il/בית_קברות . דרכו בחסידות הרב וולפסון הרבה להדגיש את קדושת המועדים ואת האמונה שכל יהודי הוא קדוש, גם כאשר אין זה נראה כלפי חוץ ("פינטעלע ייד"). הוא הדגיש את חשיבות הרגשת החיות בעבודת ה' https://www.hamichlol.org.il/עבודת_ה', ללא תלות במנהגים מסוימים. במכתב לתלמיד הוא כותב[6] https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_note-6 : ”על שאלתך מהי חסידות, תשובתי - איני יודע. אם תשאל לי מהו חיים, גם על זה אשיב, איני יודע. אמנם אני מרגיש חיים. אין שינוי בין חי למת, רק שבחי יש רוח חיים. הבעש”ט https://www.hamichlol.org.il/בעש”ט המשיך חיים של הרגשת אלוקות בעולם... אין תורת הבעש”ט תלוי בשום הנהגה פרטית ולכן תלמידיו משתנים בהנהגותיהם.” בהתאם לזאת בבית מדרשו הנהיג מנהגים מקהילות שונות, ונוסח התפילה הוא משולב מנוסח סידור אדמו"ר הזקן https://www.hamichlol.org.il/סידור_אדמו"ר_הזקן חב"ד https://www.hamichlol.org.il/חסידות_חב"ד , באבוב https://www.hamichlol.org.il/חסידות_באבוב, וסלונים https://www.hamichlol.org.il/חסידות_סלונים [7] https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_note-7 . תורתו מבוססת על רעיונות מכלל ספרי חסידות, בפרט החסידות הפולנית, כשפת אמת https://www.hamichlol.org.il/שפת_אמת_(ספר), ורבי צדוק הכהן מלובלין https://www.hamichlol.org.il/רבי_צדוק_הכהן_מלובלין. הוא הרבה להשתמש בגימטריאות https://www.hamichlol.org.il/גימטריה. בתחלת שיעוריו בספר התניא https://www.hamichlol.org.il/ספר_התניא מודגש שלימודו מיועד להתעוררות חיונית ולא להשכלה גרידא. משפחתו חתנו רבי יעקב עקיבא משינסקי https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_יעקב_עקיבא_משינסקי&action=edit&redlink=1, ראש ישיבת אור שמח https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ישיבת_אור_שמח_(מונסי)&action=edit&redlink=1 במונסי. חתנו הרב חיים רוזנברג https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הרב_חיים_רוזנברג&action=edit&redlink=1, מראשי ישיבת שערי יושר (ארצות הברית) https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ישיבת_שערי_יושר_(ארצות_הברית)&action=edit&redlink=1 . חתנו רבי חיים יוסף דוד וינברג https://www.hamichlol.org.il/רבי_חיים_יוסף_דוד_וינברג ראש ישיבת באר אברהם https://www.hamichlol.org.il/ישיבת_באר_אברהם סלאנים. בנו הרב אברהם יצחק וולפסון https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הרב_אברהם_יצחק_וולפסון&action=edit&redlink=1, רב קהילת אמונת ישראל במונסי https://www.hamichlol.org.il/מונסי. חתנו הרב מרדכי מנשה זילבר https://www.hamichlol.org.il/הרב_מרדכי_מנשה_זילבר האדמו"ר מתולדות יהודה. בנו הרב שמואל יהודה זילבר https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הרב_שמואל_יהודה_זילבר&action=edit&redlink=1, רב קהילות אמונת ישראל. חתנו הרב גדליה מאכליס, ראש כולל קרלין-סטולין בבורו פארק. מספריו ואני תפילה על עבודת התפילה, באידיש https://www.hamichlol.org.il/אידיש ובלה"ק. אמונת עתיך, חידושים שנכתבו או נערכו על ידיו, שלושה כרכים על התורה https://www.hamichlol.org.il/תורה ומועדים https://www.hamichlol.org.il/מועדים, ברוקלין https://www.hamichlol.org.il/ברוקלין תשמ"ז https://www.hamichlol.org.il/ה'תשמ"ז-תשס"א https://www.hamichlol.org.il/ה'תשס"א סדרת הקונטרסים אמונת עתיך, שיחות שנרשמו על ידי תלמידיו, משנת תש"מ https://www.hamichlol.org.il/תש"מ ואילך. ליקוטי אורות - שיעוריו בספר התניא https://www.hamichlol.org.il/ספר_התניא . ציון ועריה - על קדושת ארץ ישראל https://www.hamichlol.org.il/ארץ_ישראל, ירושלים תשס"ג https://www.hamichlol.org.il/ה'תשס"ג. קישורים חיצוניים שיעורי רבי משה וולפסון https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/ravs/7104 באתר "קול הלשון https://www.hamichlol.org.il/קול_הלשון " הגר"מ וואלפסון אב"ד קהל אמונת ישראל בחאלקה לילדי הקהילה http://www.jdn.co.il/news/73552, באתר jdn https://www.hamichlol.org.il/Jdn המשגיח של אמריקה: הגאון הצדיק רבי משה וולפסון זצוק"ל https://www.bhol.co.il/news/1666050?utm_content=kore.co.il באתר בחדרי חרדים https://www.hamichlol.org.il/בחדרי_חרדים . ספריו באתר היברו בוקס https://www.hamichlol.org.il/היברו_בוקס : ואני תפילה https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=612113&pagenum=1, באתר אוצר החכמה https://www.hamichlol.org.il/אוצר_החכמה אמונת עתיך: חלק א' - בראשית שמות https://beta.hebrewbooks.org/51137 , חלק ב' - ויקרא במדבר דברים https://beta.hebrewbooks.org/51298, חלק ג'- מועדים https://beta.hebrewbooks.org/51138. ליקוטי אורות https://beta.hebrewbooks.org/51310- שיעוריו בספר התניא https://www.hamichlol.org.il/התניא (פרק א' עד פרק ז') שיעורי וליקוטי אמונת עתיך: אלול וימים נוראים https://beta.hebrewbooks.org/51148, סוכות https://beta.hebrewbooks.org/51147, תש"מ https://beta.hebrewbooks.org/51146, תשמ"ט https://beta.hebrewbooks.org/51139, תש"נ https://beta.hebrewbooks.org/51140, תשנ"ב, תשנ"ג https://beta.hebrewbooks.org/51141, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו https://beta.hebrewbooks.org/51144, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט https://beta.hebrewbooks.org/51145, תשס"ג, תשס"ד https://beta.hebrewbooks.org/51143, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז https://beta.hebrewbooks.org/51142 ציון ועריה https://beta.hebrewbooks.org/51149 - לקט משיחותיו על נושאי ארץ ישראל https://www.hamichlol.org.il/ארץ_ישראל לקריאה נוספת שבועון "מאמענט" פסח תשפ"א עמוד 58-90. הערות שוליים ^ לקפוץ מעלה אל:1.0 https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_ref-ויסברג_1-0 1.1 https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_ref-ויסברג_1-1 1.2 https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_ref-ויסברג_1-2 משה ויסברג https://www.hamichlol.org.il/משה_ויסברג , המשגיח של אמריקה: הגאון הצדיק רבי משה וולפסון זצוק"ל https://www.bhol.co.il/news/1666050?utm_content=kore.co.il באתר בחדרי חרדים https://www.hamichlol.org.il/בחדרי_חרדים . ^ https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_ref-2 שם משפחתו היה בתחילה בן-זאב והוא שינה את שם משפחתו לוולפסון, היה מוכר כיהודי בר אוריין, תלמיד חכם וירא שמים, תלמידו של רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר https://www.hamichlol.org.il/רבי_ירחמיאל_ישראל_יצחק_דנציגר מאלכסנדר https://www.hamichlol.org.il/חסידות_אלכסנדר, בנו רבי משה מביא בכמה מקומות בספריו אמרות קודש בשם אביו (המשגיח של אמריקה: הגאון הצדיק רבי משה וולפסון זצוק"ל https://www.bhol.co.il/news/1666050?utm_content=kore.co.il באתר בחדרי חרדים https://www.hamichlol.org.il/בחדרי_חרדים ). ^ https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_ref-3 שלמה אברהאם, יגיל במלכו מנגינת חייו של ר' בן ציון שנקר ז"ל, עו"ד דוד זעירא, עמ' 67-69 ^ https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_ref-4 חתנו הרב מרדכי מנשה זילבר https://www.hamichlol.org.il/הרב_מרדכי_מנשה_זילבר, בתוך "דעהו", שלח תשפ"ד http://www.ladaat.info/Gilionot/20240629[image: קובץ PDF], עמוד ח' ^ https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_ref-5 בין תלמידיו באותם שנים: רבי שמשון דוד פינקוס https://www.hamichlol.org.il/רבי_שמשון_דוד_פינקוס והרב יהושע רוקח https://www.hamichlol.org.il/הרב_יהושע_רוקח_(בני_ברק) ממכנובקה-בעלז https://www.hamichlol.org.il/חסידות_מכנובקה#חסידות_מכנובקה-בעלז ^ https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_ref-6 ספר ליקוטי אורות, עמ' 13. ^ https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_וולפסון#cite_ref-7 בשעת התפילה מונח על הסטנדר https://www.hamichlol.org.il/סטנדר שלו סידורים אלו. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2024 15:47
  • אודה לצילום מקור זה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/08/2024 07:59 וע' שיעורי רבנו משולם דוד הלוי (דרוש ואגדה מהד"ר תשפ"א דף רנג) [image: Mailsuite] Sent with Mailsuite · Unsubscribe https://mailtrack.io/en/privacy/opt-out/unsubscribe/954d72a18d4e41bc7af97447099a148dc9df5010/be85c6dc145a04f6aac7d6f8841984254b66015008c64bb64092da77962d7235f04239905e5463db8137c0f591defcad79f9a5992a713f9f98a9f10f7e1513e1 25.08.24, 07:59:08
  • אודה לצילום מקור זה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/08/2024 18:38 האמת שאני צריך דוקא תשפ"א ולכן חשבתי שאוצר החכמה לא רלוונטי, אבל אם כדברי הרב הארי, אז אבדוק זאת בפנים בעצמי. יישר כח
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 12/11/2024 11:18

2

מחובר

790

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים