שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
חיפוש מקור בענין לפני עוור
2024
10
פוסטים
6
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
-
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2024 11:05
תודה רבה!
מקור נפלא,
ועדיין אשמח למי שמכיר עוד שדנים בזה.
לא משנה שם הספר ולא משנה באיזה דור התחבר..מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2024 11:05
תודה רבה!
מקור נפלא,
ועדיין אשמח למי שמכיר עוד שדנים בזה.
לא משנה שם הספר ולא משנה באיזה דור התחבר..מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2024 11:05
תודה רבה!
מקור נפלא,
ועדיין אשמח למי שמכיר עוד שדנים בזה.
לא משנה שם הספר ולא משנה באיזה דור התחבר..מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2024 11:17
וזה לשון המוצל מאש (לרבשו"ת מוצל מאש (ר' יעקב אלפנדרי חלק א סימן מה):
הסכימו כל הפוסקים דזה שאמרו עד שליש במצוה דוקא במצות עשה אבל במצות ל"ת יתן
איש את כל הון ביתו שלא לעבור על מצוה קלה. וקשה לי דכיון דמצינו שהתור' חייבה
שבועה למוד' מקצת ולכופר בכל ועד מכחישו משמע שמותר לזה להשביעו שלא יאבד
ממונו אע"גב דיודע בודאי שנשבע על שקר ועובר על לאו דלפני עור: גם חז"ל שתיקנו
שבועה לחנוני על פנקסו שאחד משניהם נשבע לשקר איך לא חששו לזה: ונראה לומר
דכיון דס"ס זה הוא רשע גזלן שגוזל ממון חברו אינו עובר המשביעו אלא אמרי'
הלעיטהו לרשע וימות. אחר זה מצאתי בשטת מציעא פ"א כלשון הזה ואם הוא יודע שהוא
משקר מותר להשביעו כו' אבל התוס' ורש"י ז"ל חולקים פרק כל הנשבעים ע"כ והוא
מ"ש שם דף מ"ז שמעון בן טרפון אומר שבועת ה' תהיה בין שניהם מלמד שהשבועה חלה
על שניהם וכן בפרק שבועת הדיינים וראיתי בסמ"ג דף קצג וז"ל ובתוספתא גרסי'
וכו' ואם נשבע לשק' נענש הנשבע ואם באמת נשבע נענש המשביעו וכן פירש ר"ח ע"כ
אבל רש"י פי' חלה על שניה' ששניהם נענשים מפני שלא דקדק למסור ממונו ביד נאמן
ובאו לידי חילול ה' וכן הסכימו התוס' שם בפ' כל הנשבעי' כפי' רש"י אבל מ"מ
עדין יש לי לחקור דלמה לא כתב רש"י ז"ל הטעם משום דקעבר אלפני עור ולכן נלע"ד
דגם רש"י והתוס' ס"ל דלא עבר אלפני עור כיון שזה הוא גזלן אבל מ"מ קצת חילול
ה' יש בדבר ולא פליגי אבעל השיטה. ומ"ש בעל השיטה מותר להשביעו לא הוי אלא
במציאה דמאי הו"ל למעבד אבל במלוה וכיוצא אינו מותר מטעם חילול ה' אבל לעולם
דאינו עובר אלפני עור ודוק והלכה פסוקה הוא כרשב"ג דאמר פ"ה דמעשר ב' הלעיטהו
לרשע וימות ועיין פרק מרובה דף ס"ט ובתשו' להרמב"ן סי' רפב כתוב דרבנן תיקנו
דשניהם נשבעים אף שא' מהם נשבע לשוא להפיס דעתם דשמא יודה יע"ש אלא דכפי
קושיתו שהק' דאיך תיקנו שבועה שע"י ממונם יענשו העולם אין כאן מקום למה
שתירצנו דהלעיטהו לרשע כו' דמשו' הלעיטהו אין ראוי שיענשו אחרים ועיין מ"ש
התוס' פ' המפקיד דף ל"ה ד"ה שמא יוציא הלה כו' וגם בפרק שבועת הדיינים דף מ"ג
דתירצו דנמצא שבועת הלוה לבטלה ולא אמ' דאם נשבע לשקר נענש המלוה ג"כ ושמא
כונתם לומר אפילו נשבע באמת ודוק: ועיין במרן ח"מ סי' פז מחודש ל"ג דאין
להשביע היכא דאיכא למיחש שיתברר הדבר וכו' ומה שכתבו עליו האחרונים הרב בעל
ש"ך והרב בעל כנה"ג יע"ש ועיין בהגהת מרדכי ריש פ"ק דמציע' שהבי' מרן ח"מ סי'
צ"א בדין חנוני על פנקסו אף דבראיה שהבי' איכא למישדי בה נרגא שכת' דאין
משביעין אלא זה אחר זה ולא בבת אחת מההיא דב' שבילין דפ"ק דפסחי' דבבת א' ד"ה
טמאים דשאני התם שאף לשואלים עצמם הדבר בספק אבל הכא כל אח' טוען בריא לי כו'
ועוד דבשלמ' התם אזלינן לחומרא ואמרי' דשניהם טמאים כמו שכתבו התוס'
דמדאוריית' שניהם טהורים אלא שחכמי' החמירו אבל הכא מאי חומרא איכא בין בבת
אחת בין בזה אחר זה כיון שס"ס ב' נשבעים ונוטלין א"כ מאי חומרא איכא מה הפסיד
הרמאי ודוק ועיין בס' בעל החינוך פרשת כי תצא גבי שכר שכיר וז"ל אבל אם אינו
יכול לפרעו באותו יום אא"כ יאבד קדרה משלו לא חייב הכתוב בזה ע"כ: והוא חידוש
גדול בעיני דהניחא לענין העשה דפריעת שכר שכיר יכול לקיימו ביום אחר לפורעו
אבל מ"מ לאו דלא תבא עליו השמש הרי עובר וצ"ל דגם לענין הלאו כיון שניתן
לתשלומין אינו בדין שיאבד כל ממונו כיון דיכול לתקנו אח"כ ועדין צ"ע: י יעקב
אלפנדרי):מאת: [email protected]
--
ההדרה ועריכת ספרים -
-
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות