שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
מה זה הספר "משנת ארבעים ותשע מידות" שמובא ברש"י כמה פעמים?
2024
8
פוסטים
5
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 28/05/2024 02:05
מצאתי:
. ברייתא זו היא מדרש שאבד. המדרש נזכר ואף צוטט במקורות רבים אחרים, אך המדרש
עצמו איננו בידינו כיום.ב. רבי יעקב בן שלמה מצפון צרפת של המאה הי"ב מזכירו. דבריו צוטטו גם על ידי
בורנשטיין במאמרו "חשבון תקופות ומזלות". ועיינו עוד על כך אצל רמ"מ כשר, תורה
שלמה, פרשת בא, כרך יא, עמ' 45 (על שמות יב, יז). כשר גם כותב שם שמדרש מיוחס
לנתן הבבלי, וכן הוא כותב כי רבי יעקב בן שלמה היה תלמידו של רש"י. על כך
עיינו גם לפי המפתח: אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, עמ' 625.ג. מוריץ שטיינשניידר הדפיס בשנת 1864 מדרש מכתב-יד שהוא זיהה כמדרש מ"ט
מידות. אך דעתו לא התקבלה על ידי החוקרים. לדיון על כך ראו בפרוטרוט: יהודה
ליב הכהן פישמן, דיוקנאות של מעלה (בתוך: כתבי הרב פישמן, כרך א) מוסד הרב
קוק, ירושלים 1946, עמ' 154-156 [=הנ"ל, רבן של ישראל, בתוך: רי"ל הכהן מימון,
עורך, ספר רש"י, מוסד הרב קוק, ירושלים תשט"ז (מהדורה ב), עמ' נה-נו].ד. לדיונים על כך עיינו גם: ר' אברהם בן רבי אליהו מוילנה (=הגר"א), רב פעלים,
מהדורת ר' שמעון משה חונס, וורשה 1894, עמ' 86 (ולעניין ברייתא למ"ט מדות
ודבריו שם עיינו גם: הקדמת ר"א בן הגר"א למדרש אגדת בראשית עם הערות של ר"ש
באבער ז"ל, ישורון ד, תשנ"ט, [המאמר כולו בעמ' רלה-רמג] עמ' רלח-רלט הע' כ).
ר' אליקים מהלזק, ספר ראביה, אופן 1837, פרק ו, הגהה לו (כנגד דעת ליאופולד
צונץ בעניין זה); ר' שלמה בובר, יריעות שלמה, וורשה 1896, עמ' 22-23. ר' שלמה
בובר (מהדיר, במבוא) ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, תרמ"ז, עמ' 22-23. ר' ישראל
זליגמן (מהדיר, בהקדמה), מסכת כלה רבתי, וילנה תרנ"ד, עמ' 14, אות כ. משה
שטיינשניידר, הרצאות על כתבי יד עבריים (תרגם מגרמנית ישראל אלדר, ערך א"מ
הברמן), מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ה, עמ' 24 והע' 53 שם. תלמוד ירושלמי דפוס
וילנה, זרעים, חלק א, בהערות המכונות "מלואים לשערי חומת ירושלים" (נדפסו
במהדורת תרפ"ו, בעמ' 4 בתחילת הספר) אות טו: "מדרש מ"ט מדות". ר' מאיר איש
שלום (פרידמן) [מהדיר], ברייתא דמלאכת המשכן: ונלוו אליה לקוטים מברייתא דמסכת
מדות או מ"ט מדות דר"נ על פי כתבי יד ודפוסים שונים עם הוספות בשם מאיר עין,
וינה תרס"ח, עמ' 86-89. ר' אברהם ברלינר, לקוטים (נדפס בתוך: אברהם ברלינר,
מהדיר, רש"י על התורה והערות "זכור לאברהם", פרנקפורט תרס"ה), עמ' 429.ה. מדרשים מצוטטים (או שמרמזים לאמור שם) מברייתא דמ"ט מידות במקורותינו: את
האוסף הגדול (שיש לעיין אם מוכח היטב כי כל הקטעים הם אכן כטענת המהדיר ממדרש
זה. לדעתו כל הקטעים שבילקוט שמעוני פרשת פקודי אותיות תיח-תכז כולם מברייתא
דמ"ט מידות, עיינו שם במבוא עמ' 5) של הליקוטים של שרידי מ"ט מידות ניתן למצוא
אצל ר' אליעזר הלוי גרינהוט, ספר הלקוטים, ב, ירושלים תשכ"ז (מהדורת צילום של
הדפסת ירושלים תרנ"ח), דף א ע"א-דף יב ע"א (וראו שם דבריו במבוא בעמ' 3-11).
דוד רידר (מהדיר), תרגום יונתן בן עוזיאל על התורה: מתורגם לעברית עם ציוני
מקורות ומקבילות: ויקרא-במדבר-דברים, ירושלים תשמ"ה, עמ' 153 והמבואר שם בהע'
13 (ועיינו בנוגע לכך גם: ר' שמעון כשר, ב, נח-לך-לך, ירושלים תשכ"ח, עמ' קלד
והמדרש המובא שם ממדרש הגדול והאמור בהע' 1 שם) ילקוט שמעוני השלם, א, מהדורת
וגשל, ירושלים תשמ"ג, לבראשית ט, יח-יט "ויהיו בני נח" (עמ' סו-סז). דב הימן,
מקורות ילקוט שמעוני (תורה), מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ד, עמ2 37 למאמר 24
שורה 38. ילקוט שמעוני על התורה לרבינו שמעון הדרשן, כרך ב, ספר שמות,
משפטים-פקודי (עם ציוני מקורות מאת דב הימן והערות ושינויי נוסחאות מאת יצחק
שילוני), מוסד הרב קוק, ירושלים 1980, פקודי, רמז תיח, עמ' 789 וההערה לשורה 9
שם. ר' נתן געשטעטנער, ספר להורות נתן (נדפס יחד עם ר' מאיר חיים אונגר, ספר
מאור התורה), כרך ד, במדבר, בני ברק תשס"א, עמ' ס, ד"ה "ויעשו בני ישראל את
הפסח במועדו". -
תאריך ההודעה המקורית: 28/05/2024 02:05
מצאתי:
. ברייתא זו היא מדרש שאבד. המדרש נזכר ואף צוטט במקורות רבים אחרים, אך המדרש
עצמו איננו בידינו כיום.ב. רבי יעקב בן שלמה מצפון צרפת של המאה הי"ב מזכירו. דבריו צוטטו גם על ידי
בורנשטיין במאמרו "חשבון תקופות ומזלות". ועיינו עוד על כך אצל רמ"מ כשר, תורה
שלמה, פרשת בא, כרך יא, עמ' 45 (על שמות יב, יז). כשר גם כותב שם שמדרש מיוחס
לנתן הבבלי, וכן הוא כותב כי רבי יעקב בן שלמה היה תלמידו של רש"י. על כך
עיינו גם לפי המפתח: אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, עמ' 625.ג. מוריץ שטיינשניידר הדפיס בשנת 1864 מדרש מכתב-יד שהוא זיהה כמדרש מ"ט
מידות. אך דעתו לא התקבלה על ידי החוקרים. לדיון על כך ראו בפרוטרוט: יהודה
ליב הכהן פישמן, דיוקנאות של מעלה (בתוך: כתבי הרב פישמן, כרך א) מוסד הרב
קוק, ירושלים 1946, עמ' 154-156 [=הנ"ל, רבן של ישראל, בתוך: רי"ל הכהן מימון,
עורך, ספר רש"י, מוסד הרב קוק, ירושלים תשט"ז (מהדורה ב), עמ' נה-נו].ד. לדיונים על כך עיינו גם: ר' אברהם בן רבי אליהו מוילנה (=הגר"א), רב פעלים,
מהדורת ר' שמעון משה חונס, וורשה 1894, עמ' 86 (ולעניין ברייתא למ"ט מדות
ודבריו שם עיינו גם: הקדמת ר"א בן הגר"א למדרש אגדת בראשית עם הערות של ר"ש
באבער ז"ל, ישורון ד, תשנ"ט, [המאמר כולו בעמ' רלה-רמג] עמ' רלח-רלט הע' כ).
ר' אליקים מהלזק, ספר ראביה, אופן 1837, פרק ו, הגהה לו (כנגד דעת ליאופולד
צונץ בעניין זה); ר' שלמה בובר, יריעות שלמה, וורשה 1896, עמ' 22-23. ר' שלמה
בובר (מהדיר, במבוא) ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, תרמ"ז, עמ' 22-23. ר' ישראל
זליגמן (מהדיר, בהקדמה), מסכת כלה רבתי, וילנה תרנ"ד, עמ' 14, אות כ. משה
שטיינשניידר, הרצאות על כתבי יד עבריים (תרגם מגרמנית ישראל אלדר, ערך א"מ
הברמן), מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ה, עמ' 24 והע' 53 שם. תלמוד ירושלמי דפוס
וילנה, זרעים, חלק א, בהערות המכונות "מלואים לשערי חומת ירושלים" (נדפסו
במהדורת תרפ"ו, בעמ' 4 בתחילת הספר) אות טו: "מדרש מ"ט מדות". ר' מאיר איש
שלום (פרידמן) [מהדיר], ברייתא דמלאכת המשכן: ונלוו אליה לקוטים מברייתא דמסכת
מדות או מ"ט מדות דר"נ על פי כתבי יד ודפוסים שונים עם הוספות בשם מאיר עין,
וינה תרס"ח, עמ' 86-89. ר' אברהם ברלינר, לקוטים (נדפס בתוך: אברהם ברלינר,
מהדיר, רש"י על התורה והערות "זכור לאברהם", פרנקפורט תרס"ה), עמ' 429.ה. מדרשים מצוטטים (או שמרמזים לאמור שם) מברייתא דמ"ט מידות במקורותינו: את
האוסף הגדול (שיש לעיין אם מוכח היטב כי כל הקטעים הם אכן כטענת המהדיר ממדרש
זה. לדעתו כל הקטעים שבילקוט שמעוני פרשת פקודי אותיות תיח-תכז כולם מברייתא
דמ"ט מידות, עיינו שם במבוא עמ' 5) של הליקוטים של שרידי מ"ט מידות ניתן למצוא
אצל ר' אליעזר הלוי גרינהוט, ספר הלקוטים, ב, ירושלים תשכ"ז (מהדורת צילום של
הדפסת ירושלים תרנ"ח), דף א ע"א-דף יב ע"א (וראו שם דבריו במבוא בעמ' 3-11).
דוד רידר (מהדיר), תרגום יונתן בן עוזיאל על התורה: מתורגם לעברית עם ציוני
מקורות ומקבילות: ויקרא-במדבר-דברים, ירושלים תשמ"ה, עמ' 153 והמבואר שם בהע'
13 (ועיינו בנוגע לכך גם: ר' שמעון כשר, ב, נח-לך-לך, ירושלים תשכ"ח, עמ' קלד
והמדרש המובא שם ממדרש הגדול והאמור בהע' 1 שם) ילקוט שמעוני השלם, א, מהדורת
וגשל, ירושלים תשמ"ג, לבראשית ט, יח-יט "ויהיו בני נח" (עמ' סו-סז). דב הימן,
מקורות ילקוט שמעוני (תורה), מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ד, עמ2 37 למאמר 24
שורה 38. ילקוט שמעוני על התורה לרבינו שמעון הדרשן, כרך ב, ספר שמות,
משפטים-פקודי (עם ציוני מקורות מאת דב הימן והערות ושינויי נוסחאות מאת יצחק
שילוני), מוסד הרב קוק, ירושלים 1980, פקודי, רמז תיח, עמ' 789 וההערה לשורה 9
שם. ר' נתן געשטעטנער, ספר להורות נתן (נדפס יחד עם ר' מאיר חיים אונגר, ספר
מאור התורה), כרך ד, במדבר, בני ברק תשס"א, עמ' ס, ד"ה "ויעשו בני ישראל את
הפסח במועדו". -
-
תאריך ההודעה המקורית: 28/05/2024 09:24
לפי הסגנון והאזכורים, נראה לי שמוטב לו שלא יציין מהו המקור...
(ובבקשה לא לפתוח על זה דיון!)מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 28/05/2024 09:24
לפי הסגנון והאזכורים, נראה לי שמוטב לו שלא יציין מהו המקור...
(ובבקשה לא לפתוח על זה דיון!)מאת: [email protected]
-
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות