עבור העבודה. כמה הערות בהל' תפילין. אודה לעזרה. ייש"כ
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/06/2024 23:45
א. מ"ב סי' כה ס"ק ב: וכ"ש לענין לקנות תפילין מהודרין וטלית נאה דתפילין
קודמין לכו"ע.
למה 'כל שכן' ? אדרבה, עכשיו שכבר יש לו בגד של ד' כנפות ה"ה מחויב מה"ת
בציצית, בדיוק כמו שמחויב בתפילין.ב. ס"ק טו, בשם הפמ"ג, שבדיעבד יוצא בכוונה לשםם מצוה גרידא. האם הבכורי יעקב
בסי' תרכה שכ' שאפשר שאינו יוצא, יסבור כך גם כאן ?ג. שע"ת ס"ק ו, בסופו. לכאו' כוונתו, ש'להניח' יש שהוא משורש ינח ויש שאינו
[אגב א"י מהו השורש אם לא ינח], וכאשר הוא כן משורש ינח, אזי יש לו ב'
פירושים: עזיבה, שימה לרגע בעראי. וב' האופנים הניקוד הוא לְהַנִּיחַ, ה בפתח.ד. שע"ת הנ"ל. לכאו' יוצא, שבתיבת והנחתו שבפ' כי תבא, היות ואין שם אפשרות
שיהיה אות ה' בפתח או בקמץ, א"כ ההבדל היחיד בין והנחתו שהוא משורש ינח- לְהַנִּיחַ [שאז זה א' הפירושים הנ"ל, או עזיבה או שימה לרגע] לבין
לְהָנִיחַ כמו להניח ברכה אל ביתך [שאז הפי' להניח בקביעות], זה הדגש באות נ',
וא"כ חידוש דין למעשה, שהדגש מעכב.
האמנם ?
ה. ארצוה"ח סי' כה ס"ק ע. במקום שמברכים ב' ברכות, גם של ראש, אם הפסיק לקדיש
וקדושה יברך רק על מצות, משום ספק ספיקא.
לא זכיתי להבין, וכי יש "ספק" אם מברכים ברכה א' או ב' ברכות ? והלא אם היה זה
ספק היה אסור לברך על מצות [ולסמוך על ברוך שם]. וזה מפורש בא"ר ס"ק י,
ש'הוכרע הדבר'.
האם כוונת הארצוה"ח ל'ממה נפשך' ? שאם פוסקים כר"ת אזי 'שמא גם בהא הלכה
כר"ת', כלומר, כי זה אותו ראשון, אותו אחד ? הרי כתוב מפורש 'ס"ס'. וגם בהמשך
דבריו הוא מדבר על ספק ספיקא.ו. כף החיים ס"ק עז, לגבי נשמטו ממקומן, מביא סברא שהי' דעתו בשעת ברכה.
האם ה"ה כשהיה דעתו בפירוש בשעת ברכה שיחלצם לזמן ארוך [או ע"מ ליכנס לביה"כ],
יש סברא שיועיל ?ז. מ"ב ס"ק מז, לכנוס לביה"כ.
לכאו' לא משנה עבור מה רצה להכנס לביה"כ, אפי' רצה להכנס כדי להוציא טישו
וכדו'. כיון שלמעשה נכנס למקום שאסור להיכנס בו בתפילין.
האמנם ?ח. ט"ז ס"ק יב, מביא ראיה מהפסק להביא מלח, לעשה הקשר אחר הברכה.
לא זכיתי להבין. אם כבר אז יש ראיה להיפך, שמי שבירך ולא היה לפניו לחם, לא
יצא יד"ח ברכה. ופשוט ההבדל, כי במלח הרי הלחם לפניו, משא"כ בתפילין ללא קשר
אין לפניו עדיין המצוה ועל מה מברך. ואם יש הבדל בין ברכות הנהנין [שהברכה היא
'על משהו'] לברכת המצוות, א"כ מה ראיית הט"ז.ט. מ"ב ס"ק נו. שלשה קדישים כו' וקדיש שלם.
פלא, הלא ברמ"א כתוב להדיא 'קדיש יתום'. - לְהַנִּיחַ [שאז זה א' הפירושים הנ"ל, או עזיבה או שימה לרגע] לבין
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/06/2024 23:45
א. מ"ב סי' כה ס"ק ב: וכ"ש לענין לקנות תפילין מהודרין וטלית נאה דתפילין
קודמין לכו"ע.
למה 'כל שכן' ? אדרבה, עכשיו שכבר יש לו בגד של ד' כנפות ה"ה מחויב מה"ת
בציצית, בדיוק כמו שמחויב בתפילין.ב. ס"ק טו, בשם הפמ"ג, שבדיעבד יוצא בכוונה לשםם מצוה גרידא. האם הבכורי יעקב
בסי' תרכה שכ' שאפשר שאינו יוצא, יסבור כך גם כאן ?ג. שע"ת ס"ק ו, בסופו. לכאו' כוונתו, ש'להניח' יש שהוא משורש ינח ויש שאינו
[אגב א"י מהו השורש אם לא ינח], וכאשר הוא כן משורש ינח, אזי יש לו ב'
פירושים: עזיבה, שימה לרגע בעראי. וב' האופנים הניקוד הוא לְהַנִּיחַ, ה בפתח.ד. שע"ת הנ"ל. לכאו' יוצא, שבתיבת והנחתו שבפ' כי תבא, היות ואין שם אפשרות
שיהיה אות ה' בפתח או בקמץ, א"כ ההבדל היחיד בין והנחתו שהוא משורש ינח- לְהַנִּיחַ [שאז זה א' הפירושים הנ"ל, או עזיבה או שימה לרגע] לבין
לְהָנִיחַ כמו להניח ברכה אל ביתך [שאז הפי' להניח בקביעות], זה הדגש באות נ',
וא"כ חידוש דין למעשה, שהדגש מעכב.
האמנם ?
ה. ארצוה"ח סי' כה ס"ק ע. במקום שמברכים ב' ברכות, גם של ראש, אם הפסיק לקדיש
וקדושה יברך רק על מצות, משום ספק ספיקא.
לא זכיתי להבין, וכי יש "ספק" אם מברכים ברכה א' או ב' ברכות ? והלא אם היה זה
ספק היה אסור לברך על מצות [ולסמוך על ברוך שם]. וזה מפורש בא"ר ס"ק י,
ש'הוכרע הדבר'.
האם כוונת הארצוה"ח ל'ממה נפשך' ? שאם פוסקים כר"ת אזי 'שמא גם בהא הלכה
כר"ת', כלומר, כי זה אותו ראשון, אותו אחד ? הרי כתוב מפורש 'ס"ס'. וגם בהמשך
דבריו הוא מדבר על ספק ספיקא.ו. כף החיים ס"ק עז, לגבי נשמטו ממקומן, מביא סברא שהי' דעתו בשעת ברכה.
האם ה"ה כשהיה דעתו בפירוש בשעת ברכה שיחלצם לזמן ארוך [או ע"מ ליכנס לביה"כ],
יש סברא שיועיל ?ז. מ"ב ס"ק מז, לכנוס לביה"כ.
לכאו' לא משנה עבור מה רצה להכנס לביה"כ, אפי' רצה להכנס כדי להוציא טישו
וכדו'. כיון שלמעשה נכנס למקום שאסור להיכנס בו בתפילין.
האמנם ?ח. ט"ז ס"ק יב, מביא ראיה מהפסק להביא מלח, לעשה הקשר אחר הברכה.
לא זכיתי להבין. אם כבר אז יש ראיה להיפך, שמי שבירך ולא היה לפניו לחם, לא
יצא יד"ח ברכה. ופשוט ההבדל, כי במלח הרי הלחם לפניו, משא"כ בתפילין ללא קשר
אין לפניו עדיין המצוה ועל מה מברך. ואם יש הבדל בין ברכות הנהנין [שהברכה היא
'על משהו'] לברכת המצוות, א"כ מה ראיית הט"ז.ט. מ"ב ס"ק נו. שלשה קדישים כו' וקדיש שלם.
פלא, הלא ברמ"א כתוב להדיא 'קדיש יתום'.תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 03:04
תשובות מקופיא:
א. ציצית גם כשיש אינו חובת גברא ללבוש, אלא שהלובש חייה להטיל ציצית, משא"כ
תפילין.
ב. איני מכיר, אבל מדוע לא, הרי דין שלושתם שווה. (גם שם המשנ"ב מביא מפמ"ג
שיוצא בדיעבד).
ה. גברא אגברא קא רמית? וכי חייב לסבור שהיה צריך לפסוק הלכה של סב"ל?, לא בכל
מקום חייבים לומר סב"ל, בהחלט יתכן שיסבור כי עיקר להלכה דמברך שתיים אלא
במקום ס"ס.
ו. זמן ארוך יש לדון טובא, אבל ביה"כ שאסור בו בתפילין לכאו' אינו מועיל, וע"ע
בדבריו ס"ק עח.
ז. אם לא נדון ביה"כ דידן כביה"כ דפרסאי, ודאי דה"ה.
ח. א"כ קשה גם דברי השו"ע, למה חילקת ביניהם? וכנראה שצ"ל דהנחה כבר תחילת
המצוה וקשר הוא השלימות, לכן חשיב כתיקון המצוה, וכ"נ מדבריו.
ט. לא הבנתי, הא לפי הט"ס, הא לפי תיקון הגי'. - לְהַנִּיחַ [שאז זה א' הפירושים הנ"ל, או עזיבה או שימה לרגע] לבין
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 03:04
תשובות מקופיא:
א. ציצית גם כשיש אינו חובת גברא ללבוש, אלא שהלובש חייה להטיל ציצית, משא"כ
תפילין.
ב. איני מכיר, אבל מדוע לא, הרי דין שלושתם שווה. (גם שם המשנ"ב מביא מפמ"ג
שיוצא בדיעבד).
ה. גברא אגברא קא רמית? וכי חייב לסבור שהיה צריך לפסוק הלכה של סב"ל?, לא בכל
מקום חייבים לומר סב"ל, בהחלט יתכן שיסבור כי עיקר להלכה דמברך שתיים אלא
במקום ס"ס.
ו. זמן ארוך יש לדון טובא, אבל ביה"כ שאסור בו בתפילין לכאו' אינו מועיל, וע"ע
בדבריו ס"ק עח.
ז. אם לא נדון ביה"כ דידן כביה"כ דפרסאי, ודאי דה"ה.
ח. א"כ קשה גם דברי השו"ע, למה חילקת ביניהם? וכנראה שצ"ל דהנחה כבר תחילת
המצוה וקשר הוא השלימות, לכן חשיב כתיקון המצוה, וכ"נ מדבריו.
ט. לא הבנתי, הא לפי הט"ס, הא לפי תיקון הגי'.תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 07:09
תודה רבה.
א. האם נכון לומר את זה במילים אחרות: זה מצוה קיומית וזה מצוה חיובית ?
ה. לא הבנתי. איפה מצינו כזה דבר, שלא אומרים סב"ל אבל זה מצטרף לספק ספיקא ?
ז. אפשר בבקשה מקור לפוסק שדן בזה ? כמדומה שהאור לציון פוסק כך, אבל שאר
פוסקים לא ס"ל כן.
ח. השו"ע מיירי שהיה הקשר מתוקן בשעת ברכה !
ט. אמת. ייש"כ !ב-יום ראשון, 2 ביוני 2024 בשעה 03:04:30 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 07:09
תודה רבה.
א. האם נכון לומר את זה במילים אחרות: זה מצוה קיומית וזה מצוה חיובית ?
ה. לא הבנתי. איפה מצינו כזה דבר, שלא אומרים סב"ל אבל זה מצטרף לספק ספיקא ?
ז. אפשר בבקשה מקור לפוסק שדן בזה ? כמדומה שהאור לציון פוסק כך, אבל שאר
פוסקים לא ס"ל כן.
ח. השו"ע מיירי שהיה הקשר מתוקן בשעת ברכה !
ט. אמת. ייש"כ !ב-יום ראשון, 2 ביוני 2024 בשעה 03:04:30 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 07:12
י. סי' כו סעיף ב', ברמ"א. לדידן מברכים ב' ברכות.
ראיתי מקשים, הלא טעם הרא"ש הוא משום שזה גמר המצוה, ואם לא הניח ש"י איזה גמר
מצוה יש.
לדעתי השאלה היא טעות ממש, כי גמר המצוה הכוונה גמר מצות הנחת תפילין של ראש.
מה דעת הרבנים בזה ?ב-יום ראשון, 2 ביוני 2024 בשעה 07:09:01 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 07:12
י. סי' כו סעיף ב', ברמ"א. לדידן מברכים ב' ברכות.
ראיתי מקשים, הלא טעם הרא"ש הוא משום שזה גמר המצוה, ואם לא הניח ש"י איזה גמר
מצוה יש.
לדעתי השאלה היא טעות ממש, כי גמר המצוה הכוונה גמר מצות הנחת תפילין של ראש.
מה דעת הרבנים בזה ?ב-יום ראשון, 2 ביוני 2024 בשעה 07:09:01 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 07:12
י. סי' כו סעיף ב', ברמ"א. לדידן מברכים ב' ברכות.
ראיתי מקשים, הלא טעם הרא"ש הוא משום שזה גמר המצוה, ואם לא הניח ש"י איזה גמר
מצוה יש.
לדעתי השאלה היא טעות ממש, כי גמר המצוה הכוונה גמר מצות הנחת תפילין של ראש.
מה דעת הרבנים בזה ?ב-יום ראשון, 2 ביוני 2024 בשעה 07:09:01 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:
תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 13:04
א.. מן הסתם כך היא ההגדרה הרווחת, אבל ההגדרות של מצווה קיומית וחיובית הן
מעט מעורפלות (כמו שכתבת, לאחר שהוא לובש בגד ד"כ יש חיוב גמור שהיא תהיה עם
ציצית. ההבדל הוא שהוא מעיקרא לא חייב ללבוש את הבגד, בניגוד לתפילין. בפשטות
זה גם קשור למחולקת הידועה על ציצית בשבת, ואכמ"ל). מצווה קיומית זה יותר כמו
מצה בשבעת ימים. ואעפ"כ אלה ההגדרות הרווחות, וכך הייתי כותב בספר.. בעניין
ציצית יעוין בשערי יושר ג' י"ט ד"ה ואם, וראה גם לשון הרמב"ם ברכות י"ב א'. -
תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 13:04
א.. מן הסתם כך היא ההגדרה הרווחת, אבל ההגדרות של מצווה קיומית וחיובית הן
מעט מעורפלות (כמו שכתבת, לאחר שהוא לובש בגד ד"כ יש חיוב גמור שהיא תהיה עם
ציצית. ההבדל הוא שהוא מעיקרא לא חייב ללבוש את הבגד, בניגוד לתפילין. בפשטות
זה גם קשור למחולקת הידועה על ציצית בשבת, ואכמ"ל). מצווה קיומית זה יותר כמו
מצה בשבעת ימים. ואעפ"כ אלה ההגדרות הרווחות, וכך הייתי כותב בספר.. בעניין
ציצית יעוין בשערי יושר ג' י"ט ד"ה ואם, וראה גם לשון הרמב"ם ברכות י"ב א'.תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 13:42
א. קשור גם הרבה להגדרה המדויקת של ציצית חובת מנא או גברא.
ה. לא מספיק מונח בכללי סב"ל וס"ס, אבל כעין דוג' לדבר שענין הברכה אינו מוחלט
לגמרי, עיי' מ"ב סו מז.
ז. לא עומד לי בראש חוץ מדעת האול"צ, אבל דיבורים על כך יש הרבה, עיין במאגרים.
ח. אכן שמיירי בכה"ג, ולא אמרתי שאין מקום לחלק אבל לדעתי גם אין מקום לקושיא,
ולשו' הגמ' מנחות לה, ב תפילין מברך עליהם משעת הנחה ועד שעת קשירה, ועיי'
תוס' שם לענין תש"ר, והמוכח לכאו' בסוגיא דהתם, שמשעת הנחה ועד הקשירה חלק
ממעשה המצוה.
י. עיי' תוס' ברכות ס, ב, ויל"ע.מאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות