תאריך ההודעה המקורית: 28/03/2024 14:34
כדאי לציין, שאת שיחותיו של רמ"מ שולזינגר, הצליחו במידה מסויימת להעביר בדפוס את הסגנון והמנגינה - ראו בשיחותיו הרבות שבאוצה"ח. מצו"ב עמוד אחד שנבחר באופן אקראי.
ולגבי המגיד מקלם,
זו לא היתה תלונה על המדפיסים, אלא מליצה.
כוחו של המגיד מקלם - כפי שמתארים בני דורו - היה בניגון המיוחד שלו "המקדח" - כפי שכינו אותו. וכן בתנועות ידיו (הגירסה בספר "במחיצתם של גדולי הדור": "אשמים המדפיסים שאינם יודעים כיצד להדפיס את תנועות הבוהן כדי להקל על ההבנה").
גם האגדות על המליצות שלו שבאמצעותן "התחשבן" עם השומעים (הטלית הבוכה, "סולם מוצב ארצה" "כלב, כלב אם אין לך זקן קרניים בידיך למה?") - כמובן שלא מצאו את מקומן בספרו.
אגב, הניגון הידוע באידיש "סעודניו" (מה יהיה כשמשיח יבוא? סעודה. מי ישיר בסעודה? וכו') - מיוחס אליו.
מצורפת הרשימה עליו מתוך "במחיצתם של גדולי הדור" - כדאי לקרוא ולהנות. (כמו מכל הספר).
----- Original Message -----
From: אליהו עבוד
To: ש. הופמן S. Hoffman
Cc: הבית לעורך התורני
Sent: Thursday, March 28, 2024 1:23 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] בירור סיפור ומקורו
לכאורה מה היה ביכלתם לעשות?
אבל באמת הם יכלו:
להביא מילים מסוימות בהדגשה.
להשתמש בסימני קריאה ושאלה. וגם בסימן של ... או – – –
לחלק יותר לפסקאות.
והעיקר: הם כנראה ערכו את דבריו והביאו אותם בסגנון של סיכומי הלכות וכדו'. כלומר סגנון מכובד.
זה טוב בדברים אחרים, אבל כאן צריך יותר להיצמד ללשון הדרשן, ע"מ להביא לידי ביטוי את הרגש.
על המגיד מקלם, ר' משה יצחק דרשן:
----- Original Message -----
From: מכון דעה את ה'
To: הבית לעורך התורני
Sent: Thursday, March 28, 2024 9:04 AM
Subject: [הבית לעורך התורני] בירור סיפור ומקורו
ישנו סיפור על אחד המגידים מדורות עברו,
ששאלו אותו מדוע אין ספרו נאה כמו דרשותיו,
ואמר כי המדפיס הוא אשם שהשמיט את הניגון.
א. יש איזה מקור לאגדה זו?
ב. על שם מי נהוג לספר זאת?
--
