בקשר להרצאה הנפלאה ביותר של הרב מיכאל רוטמן שליט"א.

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/04/2023 21:23

ניתן גם לחלוק על הקביעה הנחרצת שהמתיבתא על חו"מ יעלה על שולחן הדיינים, ועוד
יפסקו על פיו..
בפרט אם ניכר בו שנעשה בלחץ ולוקה בחסר,
אולי בבי"ד של הגר"ש אליהו בצפת, או היכן שפוסקים על פי 'עילת הסבירות' וד"ל.

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/04/2023 22:08

מתנצל

[אבן ספיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/04/2023 22:27

אני חושב שהגישה לעבודת העריכה כן צריכה להיות ממקום של השפעה לדורות, כמו בכל
מקצוע שאדם עוסק הוא צריך לקחת את העניין שבו הוא עוסק ברצינות מתוך אהבת
התחום ושמחה בו, והגישה שאני צריך פרנסה אלא שאיני רוצה לעזוב את עולם התורה,
דהיינו לערוך מתוך ברירת מחדל, הינה לענ"ד גישה פסולה, וכי משתמשי הספר או
המאמר שהינך עורך צריכים לאכול את הברירת מחדל שלך?

[אבן ספיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/04/2023 22:36

אך בד בבד עלי להדגיש כי האחריות הרבה מונחת על כתפי המכון, לעקוב ולדרבן את
העורכים ל'איכות' ואף לתגמל על כך, הגע בעצמך איזה ערך יש לעורך על עבודה שהוא
מקבל עליה 30 ש"ח לשעת נטו, ולהוסיף שזה לא כולל את שעת הלימוד. מה גם שאני
חושב שזה עניין שיש להעלות אותו ולא להרפות, כי הזלזול של מכונים מסוימים
באיכות הספרים גורם לנזק בל יתואר לארון הספרים היהודי ולתורת ישראל.

[isr1... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/04/2023 22:41

לעניות דעתי,
עורך וודאי עוסק במלאכת הקודש אבל אבל --- מי שעוסק בתחום זה הוא לא נכנס
לעסוק בעריכה כדי להשפיע לדורות,
הוא פשוט מחפש פרנסה לביתו, אוכל לילדים, זאת המטרה,
אך מכיון שאנחנו בני תורה, אוהבים ללמוד ורוצים להשאר בעולם התורה,
אם לא ממש לשבת ליד הגמרא והשולחן ערוך כל היום, אבל לעסוק בתורה,
לבאר ללמדה {וגם להשפיע לרבים}
לכן נושא השכר הוא נושא חשוב ביותר וטעון מאוד,
אני לא מדבר כלל וכלל על מישהו מסויים, או הרצאה כל שהיא,
רק על תוכן הדברים

הדברים יוצאים מן הלב ו..................
כל טוב
שבוע טוב
חודש טוב
חיים של פרנסה לכולם. חיים שיש בהם אהבת תורה ויראת שמים.

[אבן ספיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/04/2023 22:54

ברשותכם אוסיף עוד משהו, כי רצינות העורכים הוא גם שורש וליבת עניין השכר
שנידון רבות בקבוצה, שהרי אם הגישה הינה שאני רוצה להישאר בכולל אלא שאני חייב
פרנסה לכן ברירת המחדל היא ההמצאה האדירה ששמה עריכה תורנית, אז גם המכונים
והבוסים מתייחסים לעבודה זו בצורה כזאת, ומשלמים ביחס לשכר בכולל. אבל אם השוק
יהיה של אברכים שיודעים מה שהם רוצים, ושבמקצוע זה ליבם חפץ, ויש להם את
הכישרון לזה, ואף יודעים שאין זה במקום לעזוב את הכולל, אלא אדרבה זו התעלות
של הרבצת תורה ויראה, אז המצב היה נראה אחרת לגמרי.
שבוע טוב!

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/04/2023 22:57

לאמיתו של דבר אני חושב שיש כאן ראייה חלקית של התמונה, עורך חייב לעמוד
מאחורי כל דבר שיצא מתחת ידו!

ראו את ספרי רש"י הרמב"ם השו"ע (שעברו עריכה קפדנית) ועוד רבים מחכמי ישראל,
כמה מדקדקים בהן על כל קוצו של יו"ד.
ללמדנו עד כמה חשובה העריכה.

אמת כי רבים מן הספרים שעלינו לערוך אינם מכוננים כל כך אך כיצד נוכל לדעת מה
תהיה ההשפעה של הספר שערכנו, עבור הבאים אחרינו.

וכבר אמרו חז"ל "...וישתו התלמידים הבאים אחריכם" וכו'
לענ"ד *זכותו וחובתו *של כל עורך להוציא דבר מתוקן עד כמה שידו מגעת ומגהת ולא
להתחשב בתירוצים שונים אודות חשיבות הספר שעורך/לחצי המכון וכד'.

מאידך, כמובן שאין להמעיט באחריות של המכון לתת לעורך את מרחב המחיה שיאפשר לו
לערוך את הספר ביישוב הדעת.

כל אחד יבצע את חלקו בעיסקא וצור ישראל יצילהו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות.

[אבן ספיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/04/2023 23:01

כמובן שכשמדובר בתורת ה', אזי האחריות לרצינות כפולה ומכופלת, ולאו דווקא מהפן
הממוני בדיני חו"מ.

[אבן ספיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/04/2023 23:15

אני אישית יצאתי לעריכה מפני שרציתי להרביץ תורה ולמצות את חלקי בתורה ובמה
שליבי חפץ, ולאו דווקא מפני השכר, אבל אכן גם הפרנסה נדרשת מה גם שכפי שכתבתי
שהשכר נותן לך פרספקטיבה על חשיבות העבודה שהינך עוסק בו, והוא כמדד עליו.

מאת: [email protected]

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/04/2023 23:31

אני חושב שהגישה לעבודת העריכה כן צריכה להיות ממקום של השפעה לדורות, כמו בכל
מקצוע שאדם עוסק הוא צריך לקחת את העניין שבו הוא עוסק ברצינות מתוך אהבת
התחום ושמחה בו, והגישה שאני צריך פרנסה אלא שאיני רוצה לעזוב את עולם התורה,
דהיינו לערוך מתוך ברירת מחדל, הינה לענ"ד גישה פסולה, וכי משתמשי הספר או
המאמר שהינך עורך צריכים לאכול את הברירת מחדל שלך?

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/04/2023 23:56

דברי פי חכם חן!
אחרי הכל כאשר עורך קיבל על עצמו עבודה כלשהי, עליו לעשות את המקסימום שביכלתו
כדי שהספר יצא לאור על הצד הטוב ביותר, אם הייתה העבודה כדבעי נזקפת העבודה
לזכותו (כלפי שמיא) וכן להיפך, אם העבודה לא הייתה כראוי גם אם למכון יש חלק
ואחריות לא ניתן להכחיש את החלק שהיה לעורך/מגיה/מבקר בהוצאת הספר.
ועל כן שוב:
חכמים היזהרו בדבריכם!

ואכן גם במישור האינטרסנטי, כאשר העורך יראה את גודל האחריות בעבודתו, ויקבלה
על עצמו, תגדל גם ההערכה/השכר כלפיו.

[יצחק זלצמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 00:08

*אני לא הייתי בהרצה של הרב רוטמן כך שממה שאני קורא מהרשמים שלכם אני מבין מה
דובר *
ובכן רציתי להעיר כך 'אחריות לדורות' שייך רק כאשר אתה ורק אתה מוציא את הספר
שלך לכלל הציבור לעומת מה שרוב ככל העורכים אינם עורכים את שלהם אלא של אחרים
ובכזה מצב אי אפשר עד כדי בלתי אפשרי לבקש אחריות מעורך על מעשיו פוק חזי מה
יוצא לנו מספרים שעורכים רבים יושבים בהם כמה סתירות ממקום למקום ועוד ועוד
שאין כאן המקום לפרט
*רש"י הק' והרמב"ם היו מחברי הספר שלהם ועל כל קושיה זה מופנה אליהם והם גם
יודעים לתרץ א"ע למי שמעיין טוב וכי תוכל לומר כך על ספר בן ימינו שערכו אותו
20 אברכים מי יענה לך על קושיה או חוסר הבנה *
קחו את הדברים ותראו אותם כך על רוב הספרים של המכונים, ואפילו באנשים פרטים
שהעורך הוא לא המגיהה והמבקר תוכן זה לא המפסק ומנקד
לכן כן צריך לקחת אחריות על מה שאני עושה שיצא טוב אבל לא יותר מזה.

בנוסף לא היינו עורכים לולא שהיו משלמים לנו ! היינו נשארים אברכים בכולל כן
חשוב שעורך יהיה מרוצה מהמשכורת שמקבל !
*שבוע טוב ומבורך *

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 00:13

אני חושב שהמינימום שצריך העורך לדרוש מעצמו זה שיבין טוב את החומר שהוא עורך.
עורך שקורא מהר בלי להבין כראוי, ועושה רק שינויים לשוניים קוסמטיים שהרבה
פעמים רק מקלקלים, עליו נאמר "ארור עושה מלאכת ה' רמיה".
זה מינימום שצריך לעמוד עליו, אפילו כשהמנהל מזרז אותו!

מאת: [email protected]

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 00:24

כבר אמרתי בעבר בשם הרב צוקר שליט"א [לרפואה שלמה]
על ספר יסוד אחד שנערך בצורה שלומיאלית יחסית
שהוא "קבר את הספר ל20 שנה"
באמת כעבור 20 שנה יצאה מהדורה יותר טובה
מבחינת הדיוק וכו'
אבל מבחינת היופי הראשונה מאד יפה והספר עדיין "קבור" במובן הזה.
האם אפשר לומר שהיה צריך לא לעשות את המהדורה הראשונה?
מהדורה שהעמידה דור של תלמידי חכמים?
תלוי מה השיקול - אדער גאר אדער גאר-נישט?!
אם המכונים עושים עבודה "יחסית טובה" או "מצוינת"
אך אם היו נותנים יותר זמן ויותר כסף היתה עבודה סופר מצויינת - עדיין הם בסדר
גמור.

בפרט שיש להם בעצמם הזדמנות לתקן במהדורה חוזרת
שבודאי תבוא לאחר שימצו את כל הספרים השימושיים

אבל מבחינת הניצול של האברכים -
זה "גועל נפש" לנצל את הצורך של החרדים במצרך הנקרא כסף
ובשביל זה לשעבדם בעבודה קשה בחומר ובלבנים "ובלחץ זה הדחק"!
אבל כל זמן שהפרייארים לא ימותו
כך זה ישאר
וחבל להתווכח.

אני לא רוצה להיות במצעד הזה אז אינני עובד לא ב.. ולא ב.. ולא ב...
וגם לא לומד בדרשו, אגב
מי שרוצה את העבודה שלי - שישלם.
מהטפשים שעובדים בשכר מינינימום גם אני מרוויח בסופו של דבר.

וצוחק מי שצוחק אחרון
אם עובדים לשם שמים
הרי בסופו של יום ארוך
כל זכויות הלומדים מתנקזות לזה שעמל, לפום צערא אגרא.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 00:25

אחר המח"ר מידידינו הר' זלצמן שליט"א:
אין שום נפק"מ בין עורך כתבי עצמו לעורך כתבי אחרים, כולם מחוייבים למשפט:
חזקה על חבר שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו.
לעניות דעתי (לא בדקתי מבחינה הלכתית), אפילו מגיה מטעויות שנתקל בטעות
עניינית עליו להודיע על כך למכון/עורך/מחבר, ויתכן אף שחייב להודיע.
וכבר כתב הרמב"ם:
"ואם יבאר אדם כל אותם הדברים בספר, נמצא שכבר דרש לאלפי בני אדם"
<#_ftn1>

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 01:58

בלי שום קשר למה שכתבו קודם -
הרב רוטמן דיבר בצורה מדהימה,
הכניס רוממות למקצוע העריכה, העלה אותנו למדרגת מרביצי תורה,
וכן הסביר על האחריות הגדולה שמוטלת על שכמו של העורך.
כל דבריו היו מרתקים ומועילים.

בנוגע לענין הכספי, אפשר לומר שבאופן יחסי הוא התעלם והתחמק מלדבר על זה,
ורק דיבר כמה שוה להיות חלק משלשלת מוסרי התורה למרות שהתשלום לא מספק.

אני קיבלתי חשק גדול לעבוד תחתיו,
ספציפית זה לא מעשי אצלי,
אבל אני ממש ממליץ לאחרים.

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 02:19

אני לא הייתי בכנס, אבל מי שהיה כתב שהיתה מצגת, והרצאה על חקר לשון הקודש,
והרצאה על תוכנות ומאגרים שונים, והרצאה על כלים לניהול הזמן, והרצאה על
חשיבות תפקיד העריכה כמסירת התורה.
ואז פתאום הופיע הרב רוטמן והלין על כך שהכינוס נדמה בעיניו כאסיפת מתווכים
שמדברים רק על הכסף...

זה מאוד קומם אותי, כי: א. הרי דיברו כ"כ על ערכים וכלי עבודה וחשיבות התפקיד
וכו'.
ב. הרי קיימא לן: אם אין קמח אין תורה!

והוא גם בא בטענה על פטפטת בקבוצה. כנראה התכוון להודעות של עורכים שמלינים על
שכרם, דבר שנוגד את העמדה של עוז והדר.

על כך יש להתקומם!

הגעתי בשעה 17:30 לאחר ההקרנה של המצגת ואז ניגש לדבר הרב שמואל בלויא הי"ו,
בחן ומתיקות שאין לה גבול, 3 דברים, שכר, עזרה לחבר, היכולות הטמונות בכל עורך
שאינו מודע להם, ולבסוף חזון החמישים,
לאחר מכן הרב עובדיה חן על חקר לשון הקודש.
לאחר מכן הרב שיר יוחנן הציג את התוכנות והמאגרים השונים לעורכים, עם הסבר
קצר על מהות הכלי ולמי הוא יכול להיות לעזר, מאוצר החכמה ועד תורת אמת עבור
דרך ויקיטקסט, רבותינו, ספריה הלאומית, פרידברג ועוד.
לאחר מכן הרב דיקמן הציע כלים שונים לניהול זמן באופן יעיל.
ולאחריו הרב יצחק רוט בגודל חשיבות תפקיד העריכה שהוא כמסירת התורה ממש,
והוסיף שיש לשמור על קדושה ולהתרחק ממודרניזציה, הביא מקורות ודוגמאות רבים
וסיפורים הממחישים את העובדות שהציג.
בשעה 21:30 התברר שעדיין לא נגמר ולפתע הופיע הרב מיכאל חיים רוטמן בשיא המרץ,
"עורר" את כולנו לדבר מצווה, עם הרבה ביקורת על הבור שמימיו אנו שותים, האו

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 02:22

קיבלת חשק לעבוד תמורת 30 לשעה לא כולל הלימוד???
בזמנו רציתי לעבוד שם, ואמרו לי שזה השכר. והוסיפו: וכי יש מקום שישלמו לך על
מה שלמדת בשבת?

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 02:23

משלמים גם על זמני הלימוד שלצורך העריכה,
לא יודע מי המציא את הנוסח "לא כולל הלימוד".

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 02:25

אולי היום. אני מדבר איתך על לפני כמה שנים. כך אמר לי המנהל הראשי הרב חדש.