דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מהו מקור הביטוי "חותם המתהפך"

2024
6 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2024 15:36

    תודה רבה!

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2024 15:36

    תודה רבה!

    תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2024 15:45

    רמ"ק טוב לך או שאתה מחפש מוקדם יותר?
    פרדס רמונים שער א פרק ח ועוד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2024 15:45

    רמ"ק טוב לך או שאתה מחפש מוקדם יותר?
    פרדס רמונים שער א פרק ח ועוד.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2024 15:53
    1. של"ה עשרה מאמרות מאמר שלישי ורביעי ד"ה קמו
      על היסוד (תקוני זהר בהקדמה, דף ב' ע"ב), בפסוק (דברי הימים - א כט, יא) 'כי
      כל בשמים ובארץ', הוא יסוד המייחד שמים וארץ. ועיין בפרדס (שער א' שער עשר ולא
      תשע פ"ח) בביאור הפסוק (שם) 'לך ה' הגדלה והגבורה כו', עד... כי כל', 'כל' הוא
      חותם המתהפך מן 'לך' ל'כל', עיין שם. וזה הפסוק של 'לשמר את מצות ה'', הוא
      ענין השלישי שזכרתי, יראה שהיא לפני ולפנים. וממנה ימשך להיות ירא מפני החטא,
      לעשות משמרת למשמרת, וזהו שכתוב 'לשמר' וגו'.

    2. של"ה מסכת פסחים מצה עשירה - דרוש שלישי (ב) ד"ה תא (*2)
      תא. ומתחילה אקדים ענין אור ישר ואור חוזר, שהוזכר בארוכה בפרדס (שער ט"ו),
      שהאור החוזר הוא כמו חותם המתהפך. ועוד האריך (שער א' פ"ח, שער י"ג פ"ו)
      בביאור הפסוק (דברי הימים - א כט, יא) 'לך ה' הגדולה והגבורה וגו' כי כל בשמים
      ובארץ'. ופירש הפסוק, 'לך' היא הבינה, ששם חמשים שערים ומתפשטים עד הוד, ושם
      מתהפך תיבת 'לך' נעשה 'כל'. ואז 'נון' הפוכה לטובה סוד התאחדות האור הישר
      והתהפכות האור. ונראה שאלו המאה, דהיינו 'לך' 'כל', הם סוד מאה ברכות. ומצינו
      (בראשית רבה

    3. של"ה מסכת שבועות פרק תורה אור ד"ה קמו
      אנו למיתה. וקרוב לזה פירש הר' משה אלמשונינו ז"ל (בס' תפלה למשה, מאמר א' חלק
      א'). הכלל העולה, נעשה ונשמע הם בסוד 'ואד יעלה', והוא מבחינת האדם הנעשה בצלם
      ובדמות, ומצד הקדוש ברוך הוא נשמע ונעשה בסוד 'והשקה' וגומר, כדמות חותם
      המתהפך. על כן מכוון 'לא תרצח' נגד 'אנכי ה' אלהיך', [אנכי] הוא שמו יתברך,
      'לא תרצח' הוא סוד צלם ודמות.

    4. של"ה מסכת פסחים הגה פרק תורה אור ד"ה * הגה"ה
      היה העסק בשביל תפארת שיבא לגילוי ויצא מהמחשבה למעשה, ואז הוקדם התפארת לענין
      ההתגלות לבחינת סוף המעשה, כי בעוד תפארת ומלכות בראשית המחשבה, אז בהתפשטות
      הזה קדם רושם המלכות שהוא סוף המעשה לגמרי. אחר כך כשהיה עסק להיות סוף המעשה
      שיבא ההעלם להגילוי, אז קדם התפארת ונתהפך כדמות חותם המתהפך, מה שהיו בחכמה
      ו"ד, עתה בבינה נעשו ד"ו. וזהו סוד 'דו' פרצופין, וזו היא ה' מהבינה, כי היא
      ה' ראשונה, וצורת ה', היא - ד"ו בתוכה, כזה: ד ו. והנה, מתחילה ד' ואחר כך ו',
      כי ד' שהיא מלכות עדיין היא בנקודתה במציאות החכמה, דהיינו בחינה עליונה של
      בינה שהיא בחינת המשתווה לחכמה ולא מתפרשין.

    5. תורת המגיד דברים פרשת ואתחנן ד"ה במדרש (דב"ר
      ראובן שמעון וכו', היה לכל אחד שם בפני עצמו, כגון מתחילה בצירוף דומם ואח"כ
      צומח וכו', אע"פ שהכל מציאות א', מכל מקום כל מה שנתקרב יותר אל השורש שלו יש
      לו צירוף אחר) (חסר). והנה חכמה עילאה נקרא ריש דרגין, וחכמה תתאה היא כחותם
      המתהפך ונעשה שי"ר, וזהו חכמות שמשורש [ר"ל החכמה שבו שמשורר] שהולך לשלימותו,
      ועד"ז היו הלוים משוררים, כי הכהנים עובדים במחשבתם, והלוים מגביהים הדבר
      המוקרב עד עולם המחשבה ע"י קולם, הנקרא גם כן שירים. והנה כח הפועל

    6. אור המאיר דברים ראש השנה ד"ה והנה פתח (*3)
      אפשר להפך ואין אחר הדבור כלום, לאפוקי עודו בסוד המחשבה טרם שהוציא הדבור,
      יכול להפך מחשבתו ולעשות איזה צרופים שירצה, ואותיות המחשבה נקרא תני"א,
      וכשרוצה לגלות מחשבתו לזולתו, אזי מתהפך הצרוף תני"א שבסוד המחשבה, בסוד חותם
      המתהפך, ונעשה מצרוף תני"א צירוף אית"ן, שבסוד מחשבה אות ת ראשונה, ואות א'
      אחרונה, וכשנתהפך בסוד חותם המתהפך, אות אחרונה של אותיות המחשבה, בא בראשון
      באותיות הדבור, ולכן הצרוף הוא אית"ן והיא קשה, כנזכר כיון שהגיד שוב אינו

    7. אור המאיר דברים ראש השנה ד"ה כלל הדברים
      בהאי ירח איתני, מוסב אעבר והוה ועתיד, דאתילדו תמיד בהאי ירח איתנים, כי אז
      נתחדש הבריאה ונתעורר בחינתם מחדש, וכתב הסבא, ומגו דירתא תורה שבעל פה אתון
      למפרע, על דא אקרי תשר"י, ומובן על דרך האמור אית"ן תני"א, בסוד חותם המתהפך,
      ומגו דירתא תורה שבעל פה ולא ברמז, ואז בא אות אחרונה שבמחשבה, ונעשה ראשונה
      באותיות הפה, ומאית"ן נתהפך לתניא למפרע, וככה הענין כאן, מה שהיה במחשבה,
      אל"ף ראשונה ואות תי"ו אחרונה, נתהפך למפרע, תי"ו ראשונה, ועל דא אקרי

    8. אור המאיר דברים ראש השנה ד"ה ועל פי
      כלומר כל עצמו של אות אל"ף שאנו משמשין עתה, אינו אלא אלף בינה, אבל אל"ף של
      החכמה, עדיין לא נתגלה בעולם, וכזה אפשר לרמוז בדברי קודש התקונים, חסר א'
      למהוי בראשית, כלומר להיות שבצרוף תשר"י נברא העולם, וממילא נעשה כחותם
      המתהפך, אות ת בראשונה, ואות א' באחרונה, שהתחיל התורה בבראשית באות ב',
      וממילא חסר א למהוי בראשית, כלומר למהוי בראשית פתיחת התורה, ולפי תרגום יונתן
      שתרגם בראשית בחוכמתא, יתפרש שפיר חסר א' למהוי בראשית, כלומר א'

    9. תניא איגרת הקודש פרק כ ד"ה איהו וחיוהי
      שם הוי' והתורה בז"א וא"ו של שם הוי'. הגם שלמעלה בא"א המצות הן בגולגלתא
      בלבנונית היא האורחא דבפלגותא דשערי דמתפלגא לתרי"ג אורחין דאורייתא שבז"א
      ושרש התורה דנפקא מח"ע הוא במו"ס דא"א והיינו החכמה דטעמי המצות אלא שהוא
      כחותם המתהפך ונעוץ תחלתן בסופן הוא כח הא"ס ב"ה לברוא יש מאין ולא ע"י עילה
      ועלול שיהיה העלול מוקף מעילתו ובטל במציאות רק יהיה היש דבר נפרד מאלקות בכדי
      שיהיה המאציל ב"ה מלך על כל הנפרדים ע"י שיקיימו מצותיו שיצוה עליהם וסוף

    10. שפת אמת במדבר פרשת חקת שנה תרנד ד"ה ודברתם אל
      שנתקשרו במדריגת דור המדבר לקבל כח להלחם עם ז' אומות. לכן לא נזכר מרע"ה
      בשירה זו שהי' הכנה לביאת הארץ. ושירה זו הי' התנוצצות משירה הראשונה וכן נרמז
      בשירה הראשונה אז ישיר כו' ויאמרו לאמר פי' לאמר אח"כ שירה אחרונה. והי' כחותם
      המתהפך מתחלה מלחמה ואח"כ שירה ונתהפך להיות שירה ואחר כך מלחמה. ואיתא וישמע
      הכנעני מה שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד וסבר שניתן רשות להלחם בישראל.
      והכוונה שדור המדבר הי' פריסת סוכת שלום עלינו ולא הוצרכו למלחמה ועכשיו

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2024 15:53
    1. של"ה עשרה מאמרות מאמר שלישי ורביעי ד"ה קמו
      על היסוד (תקוני זהר בהקדמה, דף ב' ע"ב), בפסוק (דברי הימים - א כט, יא) 'כי
      כל בשמים ובארץ', הוא יסוד המייחד שמים וארץ. ועיין בפרדס (שער א' שער עשר ולא
      תשע פ"ח) בביאור הפסוק (שם) 'לך ה' הגדלה והגבורה כו', עד... כי כל', 'כל' הוא
      חותם המתהפך מן 'לך' ל'כל', עיין שם. וזה הפסוק של 'לשמר את מצות ה'', הוא
      ענין השלישי שזכרתי, יראה שהיא לפני ולפנים. וממנה ימשך להיות ירא מפני החטא,
      לעשות משמרת למשמרת, וזהו שכתוב 'לשמר' וגו'.

    2. של"ה מסכת פסחים מצה עשירה - דרוש שלישי (ב) ד"ה תא (*2)
      תא. ומתחילה אקדים ענין אור ישר ואור חוזר, שהוזכר בארוכה בפרדס (שער ט"ו),
      שהאור החוזר הוא כמו חותם המתהפך. ועוד האריך (שער א' פ"ח, שער י"ג פ"ו)
      בביאור הפסוק (דברי הימים - א כט, יא) 'לך ה' הגדולה והגבורה וגו' כי כל בשמים
      ובארץ'. ופירש הפסוק, 'לך' היא הבינה, ששם חמשים שערים ומתפשטים עד הוד, ושם
      מתהפך תיבת 'לך' נעשה 'כל'. ואז 'נון' הפוכה לטובה סוד התאחדות האור הישר
      והתהפכות האור. ונראה שאלו המאה, דהיינו 'לך' 'כל', הם סוד מאה ברכות. ומצינו
      (בראשית רבה

    3. של"ה מסכת שבועות פרק תורה אור ד"ה קמו
      אנו למיתה. וקרוב לזה פירש הר' משה אלמשונינו ז"ל (בס' תפלה למשה, מאמר א' חלק
      א'). הכלל העולה, נעשה ונשמע הם בסוד 'ואד יעלה', והוא מבחינת האדם הנעשה בצלם
      ובדמות, ומצד הקדוש ברוך הוא נשמע ונעשה בסוד 'והשקה' וגומר, כדמות חותם
      המתהפך. על כן מכוון 'לא תרצח' נגד 'אנכי ה' אלהיך', [אנכי] הוא שמו יתברך,
      'לא תרצח' הוא סוד צלם ודמות.

    4. של"ה מסכת פסחים הגה פרק תורה אור ד"ה * הגה"ה
      היה העסק בשביל תפארת שיבא לגילוי ויצא מהמחשבה למעשה, ואז הוקדם התפארת לענין
      ההתגלות לבחינת סוף המעשה, כי בעוד תפארת ומלכות בראשית המחשבה, אז בהתפשטות
      הזה קדם רושם המלכות שהוא סוף המעשה לגמרי. אחר כך כשהיה עסק להיות סוף המעשה
      שיבא ההעלם להגילוי, אז קדם התפארת ונתהפך כדמות חותם המתהפך, מה שהיו בחכמה
      ו"ד, עתה בבינה נעשו ד"ו. וזהו סוד 'דו' פרצופין, וזו היא ה' מהבינה, כי היא
      ה' ראשונה, וצורת ה', היא - ד"ו בתוכה, כזה: ד ו. והנה, מתחילה ד' ואחר כך ו',
      כי ד' שהיא מלכות עדיין היא בנקודתה במציאות החכמה, דהיינו בחינה עליונה של
      בינה שהיא בחינת המשתווה לחכמה ולא מתפרשין.

    5. תורת המגיד דברים פרשת ואתחנן ד"ה במדרש (דב"ר
      ראובן שמעון וכו', היה לכל אחד שם בפני עצמו, כגון מתחילה בצירוף דומם ואח"כ
      צומח וכו', אע"פ שהכל מציאות א', מכל מקום כל מה שנתקרב יותר אל השורש שלו יש
      לו צירוף אחר) (חסר). והנה חכמה עילאה נקרא ריש דרגין, וחכמה תתאה היא כחותם
      המתהפך ונעשה שי"ר, וזהו חכמות שמשורש [ר"ל החכמה שבו שמשורר] שהולך לשלימותו,
      ועד"ז היו הלוים משוררים, כי הכהנים עובדים במחשבתם, והלוים מגביהים הדבר
      המוקרב עד עולם המחשבה ע"י קולם, הנקרא גם כן שירים. והנה כח הפועל

    6. אור המאיר דברים ראש השנה ד"ה והנה פתח (*3)
      אפשר להפך ואין אחר הדבור כלום, לאפוקי עודו בסוד המחשבה טרם שהוציא הדבור,
      יכול להפך מחשבתו ולעשות איזה צרופים שירצה, ואותיות המחשבה נקרא תני"א,
      וכשרוצה לגלות מחשבתו לזולתו, אזי מתהפך הצרוף תני"א שבסוד המחשבה, בסוד חותם
      המתהפך, ונעשה מצרוף תני"א צירוף אית"ן, שבסוד מחשבה אות ת ראשונה, ואות א'
      אחרונה, וכשנתהפך בסוד חותם המתהפך, אות אחרונה של אותיות המחשבה, בא בראשון
      באותיות הדבור, ולכן הצרוף הוא אית"ן והיא קשה, כנזכר כיון שהגיד שוב אינו

    7. אור המאיר דברים ראש השנה ד"ה כלל הדברים
      בהאי ירח איתני, מוסב אעבר והוה ועתיד, דאתילדו תמיד בהאי ירח איתנים, כי אז
      נתחדש הבריאה ונתעורר בחינתם מחדש, וכתב הסבא, ומגו דירתא תורה שבעל פה אתון
      למפרע, על דא אקרי תשר"י, ומובן על דרך האמור אית"ן תני"א, בסוד חותם המתהפך,
      ומגו דירתא תורה שבעל פה ולא ברמז, ואז בא אות אחרונה שבמחשבה, ונעשה ראשונה
      באותיות הפה, ומאית"ן נתהפך לתניא למפרע, וככה הענין כאן, מה שהיה במחשבה,
      אל"ף ראשונה ואות תי"ו אחרונה, נתהפך למפרע, תי"ו ראשונה, ועל דא אקרי

    8. אור המאיר דברים ראש השנה ד"ה ועל פי
      כלומר כל עצמו של אות אל"ף שאנו משמשין עתה, אינו אלא אלף בינה, אבל אל"ף של
      החכמה, עדיין לא נתגלה בעולם, וכזה אפשר לרמוז בדברי קודש התקונים, חסר א'
      למהוי בראשית, כלומר להיות שבצרוף תשר"י נברא העולם, וממילא נעשה כחותם
      המתהפך, אות ת בראשונה, ואות א' באחרונה, שהתחיל התורה בבראשית באות ב',
      וממילא חסר א למהוי בראשית, כלומר למהוי בראשית פתיחת התורה, ולפי תרגום יונתן
      שתרגם בראשית בחוכמתא, יתפרש שפיר חסר א' למהוי בראשית, כלומר א'

    9. תניא איגרת הקודש פרק כ ד"ה איהו וחיוהי
      שם הוי' והתורה בז"א וא"ו של שם הוי'. הגם שלמעלה בא"א המצות הן בגולגלתא
      בלבנונית היא האורחא דבפלגותא דשערי דמתפלגא לתרי"ג אורחין דאורייתא שבז"א
      ושרש התורה דנפקא מח"ע הוא במו"ס דא"א והיינו החכמה דטעמי המצות אלא שהוא
      כחותם המתהפך ונעוץ תחלתן בסופן הוא כח הא"ס ב"ה לברוא יש מאין ולא ע"י עילה
      ועלול שיהיה העלול מוקף מעילתו ובטל במציאות רק יהיה היש דבר נפרד מאלקות בכדי
      שיהיה המאציל ב"ה מלך על כל הנפרדים ע"י שיקיימו מצותיו שיצוה עליהם וסוף

    10. שפת אמת במדבר פרשת חקת שנה תרנד ד"ה ודברתם אל
      שנתקשרו במדריגת דור המדבר לקבל כח להלחם עם ז' אומות. לכן לא נזכר מרע"ה
      בשירה זו שהי' הכנה לביאת הארץ. ושירה זו הי' התנוצצות משירה הראשונה וכן נרמז
      בשירה הראשונה אז ישיר כו' ויאמרו לאמר פי' לאמר אח"כ שירה אחרונה. והי' כחותם
      המתהפך מתחלה מלחמה ואח"כ שירה ונתהפך להיות שירה ואחר כך מלחמה. ואיתא וישמע
      הכנעני מה שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד וסבר שניתן רשות להלחם בישראל.
      והכוונה שדור המדבר הי' פריסת סוכת שלום עלינו ולא הוצרכו למלחמה ועכשיו

    תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2024 16:08

    יש גם בגאון לכאורה על הפשט והדרש

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2024 16:08

    יש גם בגאון לכאורה על הפשט והדרש

    תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2024 16:34

    איוב לח, יד
    תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ:

    ב-יום ראשון, 7 ביולי 2024 בשעה 16:08:45 UTC+3, יעקב מרדכי נבנצאל כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2024 16:34

    איוב לח, יד
    תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ:

    ב-יום ראשון, 7 ביולי 2024 בשעה 16:08:45 UTC+3, יעקב מרדכי נבנצאל כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2024 17:17

    יש ע"ז הרבה יחסית, בכתבי הגר"א

1

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים