שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
מקור לחומר מי שחייב ואינו משלם
2024
8
פוסטים
8
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 03:55
מנסיון שום דבר לא מפחיד בן אדם שלא משלם.
צריכים לברר - לפני שמתחילים לעבוד - אם הוא/הם אמינים.
אם הוא לא משלם, אז בדרך כלל אפשר להתייאש.
(בתחילת דרכי עשיתי הרבה טעויות וזו אחת מהם, עבדתי אצל אנשים ולא שילמו לי,
כהיום אני עובד רק במקומות שמשלמים פעם בחודש, ואם ח"ו עובר הזמן תשלום ולא
שילמו, אני מיד מפסיק את העבודה.)מאת: On Thu, Jul 11, 2024 at 1:58 AM יהודה אבני
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 20:51
כתב רבינו חיים וויטאל זי"ע (שער המצוות פר' כי תצא) וז"ל, שהיה האר"י הק' מתעכב
מלהתפלל תפילת המנחה עד שקיעת החמה, כדי לבקש אחר מעות לפרוע ל'שכיר', באמרו איך
אתפלל להשי"ת תפילת מנחה, ובאה לידי מצווה גדולה כזאת ולא קיימתיה.דברים נוראים איתא בזוהר הקדוש (קדושים פה.) 'אמאי [מה טעם מצוה זו] אלא מקרא
אחרינא אשתמע [מפסוק אחר נבין טעם הדברים] דכתיב 'ביומו תיתן שכרו ולא תבוא עליו
השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו'. לא תבוא עליו השמש - אזדהר דלא תתכנש
בגינוי לעלמא עד דלא ימטי זמנך לאתכנשא [היזהר שלא תהיה נאסף חלילה מן העולם טרם
הגיע זמנך למות, מפני שלא תשלם לו שכרו בזמנו].ומידה טובה מרובה, כהמשך דברי הזוהר - מהכא אוליפנא מלה אחרא, מאן דאשלים לנפשא
דמסכנא אפילו דמטו יומוי לאיסתלקא מעלמא, קודשא בריך הוא אשלים לנפשיה ויהיב ליה
חיין יתיר [מכאן למדנו עניין נוסף - דמי שמשיב את נפשו של העני, אזי אפילו באם הגיע
זמנו להסתלק מזה העולם, משיב לו הקב"ה את נפשו ומאריך את חייו יותר].תא חזי, מאן דנטיל אגרא דמסכנא כאלו נטיל נפשיה ודאנשי ביתיה, הוא אזער נפשייהו,
קוב"ה אזער יומוי ואזער נפשיה מההוא עלמא. דהא כל אינון הבלים דנפקי מפומיה (דעני)
כל ההוא יומא, כולהו סלקין קמיה דקב"ה וקיימין קמיה, לבתר סלקא נפשיה ונפשייהו
דאנשי ביתיה, וקיימין באינון הבלים דפומיה, וכדין, אפילו איתגזר על ההוא בר נש כמה
יומין וכמה סבאן, כולהו מתעקראן מניה ומסתלקי מניה, ולא עוד אלא דנפשא דיליה לא
סלקא לעילא. והיינו דאמר רבי אבא - רחמנא לשזבן מנייהו ומעלבונייהו. ואוקומא, אפילו
עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא, אפילו מכל בר נש נמי, וכ"ש מסכנא. [בוא
וראה, מי שלוקח שכר העני ואינו ממהר לשלם לו שכר פעולתו, כאילו לוקח את נפשו ונפשות
אנשי ביתו. ועל כי הוא המעיט נפשותם, לכן הקב"ה ממעט ימיו ושנותיו ומגרע נפשו מן
העולם. שהרי כל אותם הבלים של יגון ואנחה היוצאים מפי הפועל העני כל אותו היום בעת
עבודתו, כולם עולים לפני הקב"ה בשמי שמים, ועומדים לפניו. ואחר כך (בעת השינה) תעלה
נפשו ונפשות בני ביתו המעונים ברעב, ומתעטפות באותן הבלים של פיו, וקובלים לפני
הקב"ה. ואז, אפילו אם נגזר על זה האדם כמה אריכות ימים וכמה טובות, מסתלקים כל אלו
הטובות ממנו, ולא עוד אלא שנפשו לא עולה למעלה. וזה מה שאמר רבי אבא הרחמן יצילנו
מהם ומעלבונם. ולא רק בעני הדברים אמורים, אלא אפילו בעשיר עסקינן, ובכל אדם שאינו
מקבל את שכר פעולתו, וכל שכן בעני ואביון, ע"כ דברי הזוהר הקדוש.ועיין עוד בהמשך דברי הזוהר מעשה ברב המנונא, שאפילו באם הפועל היה אומר לו שעדיין
אינו נצרך למעות, היה נותן לו שכרו משלם, ואם רצונו יפקידנו ב'פקדון' אצל הבעלים,
וכן הובא בשולחן ערוך הרב (הלכות שאלה ושכירות סי"ח).בעת שבנו את הבנין של ישיבת 'חידושי הרי"ם' דגור בארה"ק, היה הרה"ק ה'לב שמחה' זי"ע
אחראי על כל ענייני הבניין והישיבה. ומחמת שבאותם ימים כלתה הפרוטה מן הכיס, לא
שילמו מנהלי המוסדות ל'קבלן' שבנה את הבניין את שכרו זה כמה ירחים. עד שאותו קבלן
כבר לא יכול היה להתמהמה ובלילה אחד (כשעה אחרי חצות לילה) התקשר הקבלן אל ה'לב
שמחה', וקבל בפניו על עיכוב התשלומין, לא עברו כמה שעות ובשעה חמש בעלות השחר חזר
ה'לב שמחה' אל הקבלן, ואמר לו שימתין לו ליד באנק פלוני בעיר תל אביב, בהגיע הקבלן
לשם, כבר הקדימו ה'לב שמחה', ונתן לו את כל המעות, מממונו שלו.והוסיף לומר לו, תדע שמאז דברך עמי באישון ליל, לא יכולתי לישן ולעצום עין, ואולי
כך פירושו של מקרא בדרך צחות, 'לא תלין פעולת שכיר' שהוא מלשון לינה ושינה, שכל זמן
שלא שילמת לפועל – לא תלון ותישן על מיטתך.פעם נסע הגה"ק ה'חפץ חיים' זי"ע מעירו 'ראדין' אל ווארשא הבירה. ולשם כך נסע בעגלה
עד אחת העיירות ששם הייתה רכבת (באן) העושה את דרכה לעבר ווארשא. והנה בהגיע העגלה
בסמוך לתחנת הרכבת, נזכר ה'חפץ חיים' שבאותו היום קיבל בגד מהחייט ועדיין לא שילם
לו את משכורתו, על כן הורה בדחיפות לבעל העגלה שיפן ויחזור לראדין, בכדי שיוכל לשלם
לחייט את שכרו. אמרו לו המשמשים, רבינו, הרי ה'בעל עגלה' חוזר ממילא זה עתה לראדין,
ואפשר לרבינו למנותו כשליח לתת לחייט את שכרו. ענה להם ה'חפץ חיים', הנה כתבתי
ב'משנה ברורה' (הלכות עירובי תחומין סי' ת"ט סק"נ) שבמצוה דאורייתא עדיף לא לעשות
שליח, וכאן מדובר מ'דאורייתא' על כן לא אסמוך על 'שליח', ובגפי אחזור לראדין,
ואקיים מצוות 'ביומו תיתן שכרו'.From: Yehuda [[email protected]]
Sent: Thursday, July 11, 2024 12:56 PM
To: א. י. כהן [[email protected]]
Cc: יהודה אבני [[email protected]]; Typing Main
[[email protected]]
Subject: Re: [הכתב והמכתב] מקור לחומר מי שחייב ואינו משלםעיין בלקוטי הלכות בהלכות הלוואה שבמאר ענין לוה רשע ולא ישלם (תלוי אם שפת ברסלב
מדבר ללבו)[אבל לאידך גיסא יש גם איסור של לא תהיה לו כנושה]
On Thu, Jul 11, 2024 at 9:14 AM א. י. כהן <[email protected]
[[email protected]]> wrote: -
תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 20:51
כתב רבינו חיים וויטאל זי"ע (שער המצוות פר' כי תצא) וז"ל, שהיה האר"י הק' מתעכב
מלהתפלל תפילת המנחה עד שקיעת החמה, כדי לבקש אחר מעות לפרוע ל'שכיר', באמרו איך
אתפלל להשי"ת תפילת מנחה, ובאה לידי מצווה גדולה כזאת ולא קיימתיה.דברים נוראים איתא בזוהר הקדוש (קדושים פה.) 'אמאי [מה טעם מצוה זו] אלא מקרא
אחרינא אשתמע [מפסוק אחר נבין טעם הדברים] דכתיב 'ביומו תיתן שכרו ולא תבוא עליו
השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו'. לא תבוא עליו השמש - אזדהר דלא תתכנש
בגינוי לעלמא עד דלא ימטי זמנך לאתכנשא [היזהר שלא תהיה נאסף חלילה מן העולם טרם
הגיע זמנך למות, מפני שלא תשלם לו שכרו בזמנו].ומידה טובה מרובה, כהמשך דברי הזוהר - מהכא אוליפנא מלה אחרא, מאן דאשלים לנפשא
דמסכנא אפילו דמטו יומוי לאיסתלקא מעלמא, קודשא בריך הוא אשלים לנפשיה ויהיב ליה
חיין יתיר [מכאן למדנו עניין נוסף - דמי שמשיב את נפשו של העני, אזי אפילו באם הגיע
זמנו להסתלק מזה העולם, משיב לו הקב"ה את נפשו ומאריך את חייו יותר].תא חזי, מאן דנטיל אגרא דמסכנא כאלו נטיל נפשיה ודאנשי ביתיה, הוא אזער נפשייהו,
קוב"ה אזער יומוי ואזער נפשיה מההוא עלמא. דהא כל אינון הבלים דנפקי מפומיה (דעני)
כל ההוא יומא, כולהו סלקין קמיה דקב"ה וקיימין קמיה, לבתר סלקא נפשיה ונפשייהו
דאנשי ביתיה, וקיימין באינון הבלים דפומיה, וכדין, אפילו איתגזר על ההוא בר נש כמה
יומין וכמה סבאן, כולהו מתעקראן מניה ומסתלקי מניה, ולא עוד אלא דנפשא דיליה לא
סלקא לעילא. והיינו דאמר רבי אבא - רחמנא לשזבן מנייהו ומעלבונייהו. ואוקומא, אפילו
עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא, אפילו מכל בר נש נמי, וכ"ש מסכנא. [בוא
וראה, מי שלוקח שכר העני ואינו ממהר לשלם לו שכר פעולתו, כאילו לוקח את נפשו ונפשות
אנשי ביתו. ועל כי הוא המעיט נפשותם, לכן הקב"ה ממעט ימיו ושנותיו ומגרע נפשו מן
העולם. שהרי כל אותם הבלים של יגון ואנחה היוצאים מפי הפועל העני כל אותו היום בעת
עבודתו, כולם עולים לפני הקב"ה בשמי שמים, ועומדים לפניו. ואחר כך (בעת השינה) תעלה
נפשו ונפשות בני ביתו המעונים ברעב, ומתעטפות באותן הבלים של פיו, וקובלים לפני
הקב"ה. ואז, אפילו אם נגזר על זה האדם כמה אריכות ימים וכמה טובות, מסתלקים כל אלו
הטובות ממנו, ולא עוד אלא שנפשו לא עולה למעלה. וזה מה שאמר רבי אבא הרחמן יצילנו
מהם ומעלבונם. ולא רק בעני הדברים אמורים, אלא אפילו בעשיר עסקינן, ובכל אדם שאינו
מקבל את שכר פעולתו, וכל שכן בעני ואביון, ע"כ דברי הזוהר הקדוש.ועיין עוד בהמשך דברי הזוהר מעשה ברב המנונא, שאפילו באם הפועל היה אומר לו שעדיין
אינו נצרך למעות, היה נותן לו שכרו משלם, ואם רצונו יפקידנו ב'פקדון' אצל הבעלים,
וכן הובא בשולחן ערוך הרב (הלכות שאלה ושכירות סי"ח).בעת שבנו את הבנין של ישיבת 'חידושי הרי"ם' דגור בארה"ק, היה הרה"ק ה'לב שמחה' זי"ע
אחראי על כל ענייני הבניין והישיבה. ומחמת שבאותם ימים כלתה הפרוטה מן הכיס, לא
שילמו מנהלי המוסדות ל'קבלן' שבנה את הבניין את שכרו זה כמה ירחים. עד שאותו קבלן
כבר לא יכול היה להתמהמה ובלילה אחד (כשעה אחרי חצות לילה) התקשר הקבלן אל ה'לב
שמחה', וקבל בפניו על עיכוב התשלומין, לא עברו כמה שעות ובשעה חמש בעלות השחר חזר
ה'לב שמחה' אל הקבלן, ואמר לו שימתין לו ליד באנק פלוני בעיר תל אביב, בהגיע הקבלן
לשם, כבר הקדימו ה'לב שמחה', ונתן לו את כל המעות, מממונו שלו.והוסיף לומר לו, תדע שמאז דברך עמי באישון ליל, לא יכולתי לישן ולעצום עין, ואולי
כך פירושו של מקרא בדרך צחות, 'לא תלין פעולת שכיר' שהוא מלשון לינה ושינה, שכל זמן
שלא שילמת לפועל – לא תלון ותישן על מיטתך.פעם נסע הגה"ק ה'חפץ חיים' זי"ע מעירו 'ראדין' אל ווארשא הבירה. ולשם כך נסע בעגלה
עד אחת העיירות ששם הייתה רכבת (באן) העושה את דרכה לעבר ווארשא. והנה בהגיע העגלה
בסמוך לתחנת הרכבת, נזכר ה'חפץ חיים' שבאותו היום קיבל בגד מהחייט ועדיין לא שילם
לו את משכורתו, על כן הורה בדחיפות לבעל העגלה שיפן ויחזור לראדין, בכדי שיוכל לשלם
לחייט את שכרו. אמרו לו המשמשים, רבינו, הרי ה'בעל עגלה' חוזר ממילא זה עתה לראדין,
ואפשר לרבינו למנותו כשליח לתת לחייט את שכרו. ענה להם ה'חפץ חיים', הנה כתבתי
ב'משנה ברורה' (הלכות עירובי תחומין סי' ת"ט סק"נ) שבמצוה דאורייתא עדיף לא לעשות
שליח, וכאן מדובר מ'דאורייתא' על כן לא אסמוך על 'שליח', ובגפי אחזור לראדין,
ואקיים מצוות 'ביומו תיתן שכרו'.From: Yehuda [[email protected]]
Sent: Thursday, July 11, 2024 12:56 PM
To: א. י. כהן [[email protected]]
Cc: יהודה אבני [[email protected]]; Typing Main
[[email protected]]
Subject: Re: [הכתב והמכתב] מקור לחומר מי שחייב ואינו משלםעיין בלקוטי הלכות בהלכות הלוואה שבמאר ענין לוה רשע ולא ישלם (תלוי אם שפת ברסלב
מדבר ללבו)[אבל לאידך גיסא יש גם איסור של לא תהיה לו כנושה]
On Thu, Jul 11, 2024 at 9:14 AM א. י. כהן <[email protected]
[[email protected]]> wrote:תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 12:54
רמב"ם (הל' שכירות פי"א ה"ב): כל הכובש שכר שכיר כאילו נטל נפשו ממנו שנאמר
ואליו הוא נושא את נפשו ועובר בארבע אזהרות ועשה עובר משום בל תעשוק ומשום בל
תגזול ומשום לא תלין פעולת שכיר ומשום לא תבא עליו השמש ומשום ביומו תתן שכרו.
ומקורו בגמרא (ב"מ קיב.): לכדתניא (דברים כד, טו
https://he.wikisource.org/wiki/קטגוריה:דברים_כד_טו
) ואליו הוא נושא את נפשו מפני מה עלה זה בכבש ונתלה באילן ומסר את עצמו למיתה
לא על שכרו דבר אחר ואליו הוא נושא את נפשו א
https://he.wikisource.org/wiki/בבא_מציעא_קיב_א#fn_אכל
הכובש שכר שכיר כאילו נוטל נפשו ממנו רב הונא ורב חסדא חד אמר נפשו של גזלן
וחד אמר נפשו של נגזל מאן דאמר נפשו של גזלן דכתיב (משלי כב, כב
https://he.wikisource.org/wiki/קטגוריה:משלי_כב_כב
) אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער וכתיב (משלי כב, כג
https://he.wikisource.org/wiki/קטגוריה:משלי_כב_כג
) כי ה' יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש ומ"ד נפשו של נגזל דכתיב (משלי א, יט
https://he.wikisource.org/wiki/קטגוריה:משלי_א_יט
) כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח ואידך נמי הכתיב את נפש בעליו יקח
בעליו דהשתא ואידך נמי הכתיב וקבע את קבעיהם נפש מה טעם קאמר מה טעם קבע את
קבעיהם משום דנטלו נפש:אימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו:
ת"ר לא תלין פעולת שכיר יכול אפילו לא תבעו ת"ל אתך לדעתך יכול אפי' אין לו
ת"ל אתך שיש אתך יכול אפי' המחהו אצל חנוני ואצל שולחני ת"ל אתך ולא שהמחהו
אצל חנוני ואצל שולחני:ב-יום חמישי, 11 ביולי 2024 בשעה 20:51:29 UTC+3, a f כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 03:55
מנסיון שום דבר לא מפחיד בן אדם שלא משלם.
צריכים לברר - לפני שמתחילים לעבוד - אם הוא/הם אמינים.
אם הוא לא משלם, אז בדרך כלל אפשר להתייאש.
(בתחילת דרכי עשיתי הרבה טעויות וזו אחת מהם, עבדתי אצל אנשים ולא שילמו לי,
כהיום אני עובד רק במקומות שמשלמים פעם בחודש, ואם ח"ו עובר הזמן תשלום ולא
שילמו, אני מיד מפסיק את העבודה.)מאת: On Thu, Jul 11, 2024 at 1:58 AM יהודה אבני
תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2024 11:17
גמרא מפורשת:
מסכת סוכה (כט:) אמר רב בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יוצאין לטמיון, על
כובשי שכר שכיר, וברש"י שם לטמיון. שנטממין וכלים מאליהם:* כובש*. שמדחהו
בלך ושובמאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2024 11:17
גמרא מפורשת:
מסכת סוכה (כט:) אמר רב בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יוצאין לטמיון, על
כובשי שכר שכיר, וברש"י שם לטמיון. שנטממין וכלים מאליהם:* כובש*. שמדחהו
בלך ושובמאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות