דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה קצת מעניינת

2024
6 6 26 1
  • שאלה לשונית

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    L
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2024 01:22 רוב טובה. עצה טובה: אם יש לך בר אילן אתה יכול לעשות חיפוש של שתי האפשריות ולראות מהי התוצאה הרווחת. ב-יום רביעי, 24 בינואר 2024 בשעה 01:16:00 UTC+2, שלום זיאת כתב/ה:
  • שאלה קצת לא נעימה על חדר שאין בו מזוזה

    2024
    32
    0 הצבעות
    32 פוסטים
    188 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 01:19 לסיכום העולה שדבר פשוט הוא (ככל ומדובר בעבודה להרבה שעות) ששיהוי בבית הכסא לזמן סביר נכלל בשעת עריכה, עכשיו עלה לי אתגר חדש, מה יעשה עורך שבמשך שנים נהג לקזז את זמן הבית כסא.... וכנראה שהדבר עלה לו בשעות רבות של עריכה
  • שאלה קצת לא נעימה על חדר שאין בו מזוזה בר

    2024
    58
    0 הצבעות
    58 פוסטים
    397 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2024 12:38 הדיון מעט התבלגן, הבה נעשה סדר בקצרה. תחילה שכירות פועלים באופן כללי. אין ספק שהבסיס לשכירות פועלים הוא הדין שבמקרה ואדם נשכר לעבודה, ולא היה סיכום בינו לבין בעה''ב, ואין מנהג המדינה, הוא חייב לעבוד מזריחת החמה ועד צאת הכוכבים, ובע''ש הוא פוסק ממלאכה בכדי שיספיק לצלות דג קטן לשבת. אבל, המקרה הזה פשוט לא קיים במציאות של ימינו, ולכן כל המקורות העוסקים בשכירות פועלים שלא על פי מנהג המדינה או התנאים שביניהם, אינם רלוונטיים לנידוננו. (מלבד עצם החובה להקפיד הקפדה גדולה על מלאכת בעל הבית, ששייכת תמיד, לעמוד במה שסיכמו ביניהם על הצד היותר טוב). ולנידוננו. כאשר אדם נותן דוגמה, למה הוא עושה בשעה, הרי שעל זה היה הדין ודברים בינו לבין המעסיק. אם המעסיק בחן את עבודת העובד, וראה שבעשר שעות הוא מספיק עשרה עמודים, והוא מסכים לשלם על כך 100 ש''ח לשעה, הרי שאופן העבודה בשעה הזו, צריך להיות דומה לאופן העבודה שהפיק את התפוקה של עמוד בשעה. אין שום סיבה לחייב את העובד למתח עבודה גבוה יותר, כאשר היה ניסיון בין הצדדים והמעסיק ראה בדיוק מה תוצרתה של שעה. זכותו של אדם לעבוד באיזה מתח עבודה שהוא רוצה, ואם הוא השכיר את עצמו לפי מתח עבודה ספציפי, למתח העבודה הזה הוא מחויב, ולא יותר. בתוך זה כמובן יש עליו להדר כיעקב אבינו ולעשות על הצד היותר טוב, ולהשוות את המידות לטובת בעל הבית, אך אין מוטל עליו כלל ועיקר לתת מתח עבודה גבוה מזה שסוכם עליו מראש. כל ההתעסקות בשאלה האם בעל הבית מודע מה הוא עושה באותה שעה אינו רלוונטי. אם הוא ממשיך לעשות בשעות עבודתו, בדיוק את מה שעשה בשעות נסיונו, הרי שעל זה בדיוק נכרת ההסכם ביניהם.
  • שאלה קצת לא נעימה על חדר שאין בו מזוזה

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    28 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/04/2024 07:34 ביקשו לנעול את הדיון אפשר להמשיך להתכתב באישי כמדומה שהובהרו צדדי השאלה ב-יום שני, 22 באפריל 2024 בשעה 07:31:54 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
  • שאלה בדקדוק

    2024
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    69 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2024 20:21 הרי הכותב לא הולך לספר לקורא לכמה הנהגות מתחלקת ההנהגת - כלומר לא המספר הוא הנושא כאן אלא המהות. אפשר להתעקש ולנקוט בלשון נקבה - כיון שאפשר לומר שאתה מבאר לאיזה צורות של הנהגה. אבל בין כך ובין כך, תפקידו של עורך הוא להגיש כשולחן ערוך, להרחיב ולבאר בפה מלא: הנהגת עם ישראל מתחלקת לשתי צורות של הנהגה. או: לשני סוגי הנהגה. ולא לתת לקורא להרהר ולנחש ל2 "מה" מתחלקת ההנהגה. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Thursday, January 11, 2024 7:23 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק לא הסברתי את עצמי כראוי, אז אסביר שוב. תאמר (או תראה או תקריא) למישהו את המשפט: "הנהגת עם ישראל מתחלקת לשתיים: הכהן, שתפקידו להדריך את העם במצוות שבין אדם למקום, והמלך, שמשגיח עליהם בענייני בין אדם לחברו". ואז תשאל אותו: "מה הכוונה מתחלקת לשתיים? מתחלקת למה? לשתי מה?" כל אחד יענה: "לשתי הנהגות". נמצא שגם בלא לפרט ולומר בפירוש: "מתחלקת לשתי הנהגות", ניסוח המשפט ובחירת המין ('שתיים', נקבה) מגלה (לשומע או לקורא) שהכוונה לשתי הנהגות, ולא לשני חלקי הנהגה. ולכן אין שום פסול לנקוט במשפט הנ"ל: "מתחלקת לשתיים". הלא כן? שאלת מישהו? בוא נעשה ניסיון! דומני שיענו: מתחלקת לשתי הנהגות. לשתי מחלקות. לשתי צורות. לשתי חטיבות. לשתי ממשלות. לשתי תורות. לשתי שליטות. לשתי מרויות. לשתי ממלכות. לשתי ארצות. לשתי מדינות. לשתי ערים. לשתי מחוזות. וכו' וכו'. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Thursday, January 11, 2024 12:34 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק כלומר, תשאל אותו: מה הכוונה מתחלקת לשתיים? מתחלקת למה? לשתי מה? אז הוא יענה: לשתי הנהגות. נמצא שגם בלי לפרט, עצם הניסוח ובחירת המין (שתיים, נקבה) מגלה שהכוונה לשתי הנהגות, ולא לשני חלקי הנהגה. גם בלי לפרט. הרי כל אחד שתשאל אותו: "מה הכוונה מתחלקת לשתיים"? ישיב: "מתחלקת לשתי הנהגות". (ולא: לשני חלקים). אפשר, אבל צריך לפרט. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: ש ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, January 10, 2024 9:44 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק אפשר שההנהגה באופן כללי (או: 'ההנהגה הכללית') מתחלקת לשתי הנהגות פרטיות? ברור. כי כאשר נחלק את הגלימה או הבננה ל-2 חלקים, אין לנו כאן שתי גלימות או שתי בננות אלא - שני חלקים של גלימה או בננה אחת. על כרחנו שהמספר מתייחס לחלקים ולא לגוף החפץ. ההסתבכות בדיון זה היא איך להתייחס להנהגה שנחלקת ל-2. האם יש כאן 2 הנהגות או 2 חלקים של הנהגה אחת. וזה צריך העורך לנסח ולדייק לפי הענין. או: עם ישראל נחלק לשתי הנהגות. או: ההנהגה של עם ישראל נחלקת לשנים. בכל מקרה לא מדוייק, או לפחות מסורבל, לכתוב שההנהגה מתחלקת ל-2 הנהגות. ממה נפשך: "הנהגה" או "שתי הנהגות". כמו שנאמר: המדינה מתחלקת לשתי מדינות. אפשר לומר: המדינה נחלקת לשני מחוזות. וכיו"ב. (או המדינה נחלקה לשתי מדינות - לשון עבר, כלומר שהיום אינה מדינה אחת אלא שתי מדינות נפרדות). ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: shimon maryles Cc: ש ; ש. הופמן S. Hoffman ; חנן ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, January 10, 2024 9:06 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק או: חילק את הגלימה לשניים. מצד שני, הרי לא אומרים: "חילק את הבננה לשתיים", אלא: לשניים. למרות שבננה זה נקבה. כמובן כדברי הרב שי"ן (ימנית או שמאלית? צריך לפרט יותר...) אין מקום להכניס מילים דמיוניות שלא מופיעות במשפט כגון שני 'חלקים' או שני 'מינים' וכדומה. (הרי אין לדבר סוף. אולי הוא התכוון לשני חצאים? או לשני מספרים? או לשני 'מיני־הנהגות'? או לשתי 'תת־הנהגות'? או לשתי מידות? וכו' וכו'.) המשפט אמר 'הנהגה מתחלקת לב'', היינו החלוקה היא לשתי יחידות של אותה יחידה מקורית. כמו שכשאני 'אחד מתחלק לשניים' אני מתכוון שאותו אחד מתחלק לשניים, ואני לא מנסה לחשוב למה הכוונה - לשני מספרים? אולי לשתי עגבניות? או מלפפונים? לשתיים. דיברו על ההנהגה, אז היא זאת שמתחלקת לשניים. אם ההנהגה מתחלקת אזי אין כאן שתי הנהגות אלא שני חלקי הנהגה אחת. ו"חלק" הינו זכר. המספר יופיע בלשון נקבה כאשר המשפט מנוסח: עם ישראל מתחלק לשתי הנהגות... ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: חנן Cc: מעשה הכתב ; shimon maryles ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, January 10, 2024 2:59 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק אבל מה נאמר גבי משפט כזה: "הנהגת עם ישראל מתחלקת לשתיים: הכהן, שתפקידו להדריך את העם במצוות שבין אדם למקום, והמלך, שמשגיח עליהם בענייני בין אדם לחברו". האם נכון לכתוב "מתחלקת לשתיים", היינו לשתי הנהגות. או שצריך: "מתחלקת לשניים", היינו לשני חלקים? תודה רבה לכל המשיבים היקרים (וגם באישי). עזרתם לי! שנים (שני אורות) שנים. אור - אחד, שניים - שני אורות. (ואף שמספר סתמי בעברית הוא נקבה, כאן זה לא מספר סתמי. ובכל מקרה ההחלטה הזו היא חדשה ואינה מהמקורות) שלום לכולם, כתוב בספר כך: שעשה הבדלה לאור גופיה ועשה אותו ב' נדרשתי לתקן. איך נכון לתקן? ועשה אותו 'שנים' או 'שתים'. כמובן, שהכוונה היא שהקב"ה חילק את האור לשני מינים/חלקים של אור. תודה רבה!
  • שאלה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/06/2024 21:08 בהזדמנות זו: למי שיש ניסיון עם תוכנה זו אשמח מאוד לשמוע פירוט. ייש"כ מאת: [email protected]
  • שאלה חצופה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/07/2024 11:20 הכתב והמכתבאסופת כתובות מארץ-ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית-ראשוןשמואל אחיטוב ה'כתב והמכתב' הוא אסופה של כתובות מימי בית-ראשון, מהממלכות ששכנו משני עברי הירדן, יהודה וישראל, ערי פלשת, אדום, עמון ומואב. הכתובות מיהודה וישראל נכתבו עברית, ואילו שאר הכתובות נכתבו בשפות, או ניבים, קרובים לעברית, וכל קורא עברית יוכל לקרוא אותן. הכתובות הן מסוגים שונים: מצבות שנחקקו באבן, תעודות שנכתבו בצבע ובדיו על אבנים וחרסים, ואף על טיח; וכן מכתבים ופתקים שנכתבו על שברי כלי חרס ועל פפירוס. הכתובות מאירות צדדים שונים בחיי כותביהן. הן זורקות אור על תולדות הארץ, מגלות טפח ויותר על אמונותיהם ומנהגיהם הדתיים והחברתיים של תושבי הארץ, על המנהל הממלכתי והמקומי ועוד. הכתובות העבריות הן עדות ישירה, בת הזמן, ללשון שבפי דובריה, מישראל או מיהודה. הן מעידות על הקרבה הלשונית בין היהודית לישראלית וגם על ההבדלים ביניהן. אפילו הבדלי מבטא הן משקפות. הכתובות הן עדות בלבדית ללשונותיהם של שכני ישראל שלא הותירו אחריהם ספרות כתובה דוגמת המקרא: ללשון ערי פלשת, לאדומית, למואבית ולעמונית, ולשפתם של תושבי עמק סוכות. אף בהן יש עדות, אמנם דלה, לספרות שהיתה לעמים הללו, ואבדה מאיתנו. תעודות מיוחדות במינן הן מצבת מישע מלך מואב ו'ספר בלעם בר בעור', המתקרבות בתוכנן ובסגנונן לספרות המקרא. במהדורה החדשה, המורחבת והמתוקנת של הספר נוספו כמה תעודות שיש בהן עניין לקורא, ובהן הכתובת הארמית שהציב חזאל בתל דן המזכירה את מות 'יורם בר אחאב מלך ישראל ואחזיהו בר יהורם מלך בית דויד'. במהדורה זו תוקנו שגיאות, הוחלפו כמה העתקות בטובות מהן, ונוספו או הורחבו פירושים, לפי מה שנתחדש במחקר, או בשל הצורך בהבהרה של קבצים מצורפים: HebrewBooksOrg_51176_page_1.pdf HAKETAV_VEHAMIKTAV001.jpg
  • שאלה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 11:03 אבל עולם הזה חיי שעה, כמו שכתוב (אבות פ"ד מ"יז) 'יפה שעה אחת בעולם הזה', רוצה לומר עולם הזה נקראת שעה אחת. האם זה טעות בהבנה או שיש מי שמפרש כן?

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים